עיצומו של יום הכיפורים מכפר
א – דעת המאירי כתב המאירי יומא דף פ”ה (ובאריכות בחיבור התשובה) מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה שזהו כלל גדול שאין שום דבר מכפר
אוקטובר 7, 2019
אין תגובות
א – דעת המאירי כתב המאירי יומא דף פ”ה (ובאריכות בחיבור התשובה) מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה שזהו כלל גדול שאין שום דבר מכפר
ענין הלומד לשמה שהוא הלומד בצורה רלבנטית שממילא כל מקום שלומד בו רלבנטי לאותו סוגיה שלו. ועוד שהוא דבוק בצורה סגורה באותו נושא הנוגע לו
דרשת משה בפרשת עקב מול דרשתו בפרשת דברים – פרשת דברים מצדיקה ומחזקת את המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. פרשת עקב מייסרת את יושבי
הכלל הוא ‘כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו’. או במילים אחרות, אם אתה יכול, אתה לא צריך.
הפשט בעיני (אבל אל תאמינו לי, לי יש אותו הפשט על כל דבר) בסיפור הזה, שאחד הטכסיסים הרוחניים החשובים ביותר הוא הקדשת משך זמן לפעילות
כי ירחיב ה’ אלקיך את גבולך ואמרת אוכלה בשר כו’ בכל אות נפשיך תאכל בשר. לא נאמר שיצאו חוץ לגבולם רק שגבולם יתרחב (מי השילוח
אין אומרים תחנון בתשעה באב שנקרא מועד. לפי נוסח ספרד אומרים בכל תחנון וידוי. אם כן משמעות המועד הוא שבכל היום של הקינות והאיכה אין
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. א) אין אדם שליט ברוחו לכלוא את הרוח. את דרכי הרוח לא אפשר לתחום בגבול וגדר מסוים. אי אפשר
דרשת שבת שובה והכנה ליו”כ שלי אמר האר”י (שעה”כ ר”ה הקדמה) מי שאין בכיה נופלת עליו בימים נוראים סימן שאין נשמתו הגונה ושלימה. רציתי לדבר