זוהר כללות חודש אלול י”ב צירופי הויה בי”ב חדשים הקדמת התיקונים דף ט, ב סדר י”ב צירופי הוי”ה (בי”ב חדשים). פרדס שער כ”א פרק ט”ז
חכמי אשכנז שיסדו את תשובת יום הכיפורים להתחיל מחודש אלול התבססו בזה על חשבון עליית משה בארבעים יום אחרונים שהיו ברצון, כפי שהביא הטור מפרקי
ענין הלומד לשמה שהוא הלומד בצורה רלבנטית שממילא כל מקום שלומד בו רלבנטי לאותו סוגיה שלו. ועוד שהוא דבוק בצורה סגורה באותו נושא הנוגע לו
דרשת משה בפרשת עקב מול דרשתו בפרשת דברים – פרשת דברים מצדיקה ומחזקת את המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. פרשת עקב מייסרת את יושבי
מאמר הקאצקער ‘אל תפנו אל האלולים’ והנה כולם חושבים שזה סתם קשור לקריאה הפולנית שאינה מבחינה בין ‘הוא’ ל’היא’. אך הנה בירמיהו יד, יד כתיב
הכלל הוא ‘כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו’. או במילים אחרות, אם אתה יכול, אתה לא צריך.
הפשט בעיני (אבל אל תאמינו לי, לי יש אותו הפשט על כל דבר) בסיפור הזה, שאחד הטכסיסים הרוחניים החשובים ביותר הוא הקדשת משך זמן לפעילות
כי ירחיב ה’ אלקיך את גבולך ואמרת אוכלה בשר כו’ בכל אות נפשיך תאכל בשר. לא נאמר שיצאו חוץ לגבולם רק שגבולם יתרחב (מי השילוח
כי ירחיב ה’ אלקיך את גבולך ואמרת אוכלה בשר כו’ בכל אות נפשיך תאכל בשר. לא נאמר שיצאו חוץ לגבולם רק שגבולם יתרחב (מי השילוח
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. א) אין אדם שליט ברוחו לכלוא את הרוח. את דרכי הרוח לא אפשר לתחום בגבול וגדר מסוים. אי אפשר
פרשת שופטים – משפט התשובה שופטים ושוטרים תתן לך.. למען תחיה (טז, יח-כ). בדרך כלל קוראים את פרשת שופטים בתחילת חודש אלול, המתאפיין בהכנה לקו