חג יי וחג ליי
ליל שבת פנחס תשפ”ב וידבר משה את מועדי ה’ אל בני ישראל (סו”פ אמור) ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה’ (סו”פ פנחס).
ליל שבת פנחס תשפ”ב וידבר משה את מועדי ה’ אל בני ישראל (סו”פ אמור) ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה’ (סו”פ פנחס).
בתעניות קוראים ברכות וקללות, פירש רש”י אם בחקותי. למדנו היום שבעה עשר בתמוז בסדר תנ”ך היומי פרשת אם בחקותי ודבר בעתו מה טוב. פירשנו לענין
הפכת מספדי למחול לי. זהו שבח על קיום נבואת זכריה שהתעניות והמספד והבכי ייהפכו למועדים טובים. וזהו כלל מועדי מגילת תענית שלא להתענות ולהספיד בהם.
קשה מה ענין צום גדליה לעשרת ימי תשובה. ואפשר בכמה כיוונים. א) לפי שיטת הרמב”ם שכל התעניות עניינם התעוררות לתשובה אם כן הוא צום גדליה
מקרא רצח גדליהו בן אחיקם: ירמיהו מא, מלכים ב כה, כג-כו להבנת שלימות הענין יש ללמוד מן ירמיהו לח ועד ירמיהו מג מדרש וכי גדליה
זוהר [1] סוד זמני בין המצרים ותשעה באב [2] סוד הדין בחודשי השנה פרשת שמות זוהר חלק ב יב, א א – ותצפנהו שלשה ירחים
מקורות אלה הם למה שמתייחד בו עשרה בטבת, לארבעה צומות באופן כללי עיין בינתיים כאן ולענין התענית בכללות (הכולל יום הכיפורים וצומות התפלה והתשובה –
ענין המצור שהחומה שבנית סביבך להגן עליך נהפכת לאויב לך בהיותה מסובבת חילי אויבים שאינם נותנים להכניס דבר. במשלו של יחזקאל (כד) הסיר נהפך לאויב
בשער הכוונות לראש השנה דרוש ג כוונת הנסירה הנמשכת בכל עשרת ימי תשובה היות עשרה ימים אלה המשך אחד סוד עשרה ספירות שלימים ארבע חלוקות
שלשת הפסוקים בזכריה בספר זכריה פרק ז שאלת שראצר ורגם מלך ואנשיו אל הכהנים ואל הנביאים ‘האבכה בחודש החמישי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים’.
אבן עזרא זכריה פרק ח והנה התשובה שישימו אלה הימים שהיו בוכים וסופדי’ בהם ימי ששון ושמחה וישמרו מצות השם על פי הנביאים וזהו והאמת