אדם אלוה עולם – שבת שובה תשע"ו

דרשת שבת שובה והכנה ליו"כ שלי

אמר האר"י (שעה"כ ר"ה הקדמה) מי שאין בכיה נופלת עליו בימים נוראים סימן שאין נשמתו הגונה ושלימה.

רציתי לדבר קצת מהו אותו בכיה הנופלת ומהו שלימות הנשמה. כי נקראנו בני ישראל על פי הכתוב כי שרית עם אלהים ואנשים ותוכל. ונאמר שמע ישראל ה"א ה"א, היינו מי שנקרא בשם ישראל המתמודד עם אלוהות ואנושות. הוא שמוכשר לשמוע אחדות ההויה. וזהו מה שנקרא שלימות הנשמה או שלימות האדם כי יעקב שלימתא הוא אדם מתוקן היינו כשמגיע למקום ישראל.

יש הרבה תנועות בהתמודדות האדם עם האלהים, והרבה מדרגות בשלימות האדם ושלימות האלהים. הצד השווה שבהם באופן כללי יש סתירה עצומה בין האדם ובין האלהים, וכל המבקש לגעת באלהים או לגעת באדם נשרף באש הסתירה הזו. ואין דרך לעבור בדרך הזה מבלעדי זאת. הסתירה הזו הוא שמכונה בספרים יראת הרוממות, הפחד שנופל על האדם משלימות האלהים, ויש גם פחד שנופל על האלהים משלימות האדם. קנאת השם צבאות.

ואמנם תמיד דידן נצח, כי יש בידנו כוחות וסימנים ודרכים להשכין את כבוד אלהים על הארץ, אבל נגיעה זו קשורה בכל הפחד הזה וכל הדמעה הזו. בכיה היינו כאשר כלי האדם אינם ביכולת לסבול את הניתן להם, כמו כאשר אדם מתרגש יותר מדי או מקבל בשורה טובה או רעה מדי הרי אין כליו סובלים והוא בוכה. וכל שכן וקל וחומר כאשר מקרב את האלהים לאדם הרי חייב להיות שבכיה נופלת עליו. ומי שאין זה קורה לו או שאין לו אלהים והיינו אין לו מושג באלהות ואין נשמתו הגונה, הוא רחוק מאלהות, או שאינו נשמה שלימה אינו אדם אין לו תחושה בדבר הזה שנקרא חיים אנושיים על האדמה.

ובכל יום ובכל שנה יש אלהים חדש ואדם חדש, כי אלהים הישן מת ונרדם לו ובאים לקום ולעורר אלהות חדשה כמו שאנחנו אומרים למענך אלהים חיים, היינו לחדש חיים באלהים.

ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים, פה מקום נגיעת האנושי, או אדם הפרטי ישראל, באלוהי, ויידר נדר אם יהיה אלהים עמדי והיה הויה לי לאלהים וגו', וכאשר חזר השתרר עם אלהים באנשים ונקרא בשם ישראל. והנה בסדר עליה זו יש סוד עצום שהוא סדר ראש השנה יום הכיפורים סוכות כאשר נבאר דרך קצרה כפי שיתנו המילים.

כי יש קושיא למה יום כיפור שהוא יום הסליחה אחרי ראש השנה שהוא יום הדין, והיה ראוי להיות סליחה לפני הדין הרי זה סתם בזבוז משאבים לדון ואחרי זה לסלוח, יסלח וממילא ידון לטובה מההתחלה. אבל לא השכילו כי עיקר הכפרה שנצרך ביום הכיפורים הוא על ראש השנה גופא, כי על שאר ימות השנה מי מסתכל אינם חשובים בוודאי נסלחים מיד כאשר מתעורר תנועה בלב לקראת ראש השנה. אבל על מה שעושים בראש השנה שחושבים לתת מלך על כסא דין לשפוט כל הארץ ולשפוט את עצמנו כטובים וצדיקים על זה צריך הכפרה הכי עמוקה.

והיינו כאשר לימד הרב בשפתו כי מיתוק יום הכיפורים דייקא לגבורות שנתחדשו מראש השנה, ואם כן פשוט שאין אלו הדינים או החטאים של כל השנה אלא אלו דייקא הדינים של ההתכווצות לקראת יום הדין כאשר כולם נלחצים והולכים לבתי כנסיות כצדיקים גמורים בקפידה וגבורה.

ובעומק שורש השרשים. שובה ישראל עד הוי"ה אלהיך מפרש הרב בעל התניא עד שהוי"ה ז"א יהיה אלהיך כמדרגת נוק' בלבד כי תשיג שאפס זולת עצמות המאור. וכאשר מפורש בכוונות הוי"ה הוא האלהים בנעילה. והיינו עד ועד בכלל עד שתיכלל בעד. והיינו כי הוי"ה נתן לנו תורה ומצוות סדר חוק ומשפט. וכן אמונה באלוהותו. אמנם יש ספיקות אם יש אלהים אם אין. אם כן אין תקווה בדרך הזה. אבל הסוד הוא כי אמנם יש ספק אבל שזה הספק גופא קיים לא ניתן להסתפק. וכאשר עשה אותו מהלך דקרט בקשר למציאות כולה. ואם כי לא צדק במסקנתו אלא להיפך, כי הספקות דעתיק אם יש אלהים אם אין הוא המקום שצריך לשוב אליו. והוא לחתור אל מה הופך את הוי"ה לאלוהים, העד הזה שהוא הדבר שעושה אלהים לאלהים.

וזה הפירוש העמוק במאמר יעקב אין זה כי אם בית אלהים (ולמדתיו מספר דברי האדון ליעקב פראנק), אין זה כי אם מיעוט הוא, אין הדבר הזה כי אם בית אלהים בלבד, אבל אם יהיה אלהים עמדי הרי יהיה הרבה יותר גבוה ושרשי מאלהים. ובאותו ספר אמר שאילו היה שלמה המלך משכיל להחריב את בית המקדש שבנה בעצמו לא היה עוד קלקול לעולם. אלא שהוא נתקע בבית אלהים שהוא גופא אלף נשים נכריות אז יבנה שלמה במה לכמוש היינו אותו בית המקדש שבנה בהר הבית כאשר אמרו רז"ל ביקש לבנות היינו אותו בית המקדש שהתפאר בו נהיה במה לכמוש כאשר נתקע באלהים בלבד ולא עשה הוי"ה לאלהים בלבד שישמש כסולם בלבד וזה שער השמים.

וזהו שבאופן כללי יש שלשה תנועות אדם שנופל מול גדלות האל או הקיום וצרכיו הפעוטים הבטלים במציאות בדמעה מולו עוצמתו, היינו ראש השנה. ושוב החתירה אל שורש הקיום גופא שכל הקיום נופל בעיניו היינו יום הכיפורים. וזהו עומק חמש קולות פנימיים דיוה"כ שמבטלים את הקול הגשמי שהוא גופא קול השופר של ראש השנה, כי זהו שצריך לבטל לא האוכל של שאר ימות השנה אלא זה של ר"ה ועשי"ת. היינו לגרום לאלהים שקבלנו מלכותו בראש השנה שיבטל מלכותו בפני עד הוי"ה אלהיך. וסדר שלישי הוא סוכות שהוא שלום בין הוי"ה ואלהי"ם ושלמים שהאנושי והאלוהי סובבים יחד כאשר הושלם מהלך שנה זו.

השאר תגובה