חותם בתוך חותם – על חתימת פרשיות באני הויה
ר’ ש”י העיר את ליבנו לתופעת הסיום הכפול בספר ויקרא ובעוד פרשיות ההולכים בסגנונו. למדתי שבסדר הפרשיות גנוזים סודות עמוקים שאינם מתפרשים בפשטיה, כפי שלמדנו
ר’ ש”י העיר את ליבנו לתופעת הסיום הכפול בספר ויקרא ובעוד פרשיות ההולכים בסגנונו. למדתי שבסדר הפרשיות גנוזים סודות עמוקים שאינם מתפרשים בפשטיה, כפי שלמדנו
חושבים שבחקותי יש לו תנאי כפול אחד, אם בחקותי תלכו, ואם בחקותי תמאסו. אבל כאשר לומדים רואים שיש צד אם אחד בצד הטוב, ושבעה צדדי
רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא אמר אביי
“לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש” סוף פרשת בחקותי עוסקת בדין התמורה, שאין להמיר קרבן שהוקדש
תכלה שנה וקללותיה, שהתורה למעלה מן הסדר של ברכות וקללות, שתהיו עמלים בתורה. הברית והתוכחה באה לסדר את סיפור ומשמעות העולם ולא את האל. תלמיד
אז תרצה הארץ את שבתותיה וגו’, אז תשבת הארץ וגו’, כל ימי השמה תשבת. הכתוב הזה תולה את עונש הגלות באי שמירת השמיטה, כאומר, לא
עצמות הפסוק הקודמת לפרד”ס. בחקותי הוא חידוש נפרד, ואין שכר ועונש פשט של כל התורה. ‘אם’ של בחקותי הוא תנאי בתורה עצמה איזה חלק ממנה