חנוכה

דעת הרמבם שברכת הרואה הוא חלק מן ההדלקה

שיטת הרמבם בברכה על מצוות דרבנן

סדר ההלל וחידוש למה כתב הרמ שמחה והלל ולא הלל והודיה

יסוד פרטי תקנות דרבנן

יסוד דיני מהדרין

Theoretical and practical lengths of kavanos.
Holiness of the time and holiness of actions.
7 different ways of defining levels of holiness in different holidays.

Different meanings of chanuka being hod. directness vs. independence, and yichud.

מזמור שיר חנוכת הבית. שמחת החנוכה הוא שמחת חנוכת בית המקדש. ומהו ענין חנוכת הבית? שאדם תיכנן בנין שלם לגור בו, ושיכללו בכל פרטיו, עד שהגיעה עת השלמתו והוא הולך להעתיק דירתו לתוך הבית החדש אשר בנה. התחלת כניסתו לגור בביתו זה נקרא חנוכת הבית, כענין שכתוב מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, שלא התחיל לגור בו.

בנוהג שבעולם שמקיימים טקס של פתיחת השערים בשעת חנוכה זו, ומה עושים הגוים, לוקחים סרט וכורכים סביב הדלת, מזמינים את החברים ואת המכובדים, ומכבדים את המכובד שבהם לחתוך את הסרט לאות פתיחת השערים.

מה עושה יהודי, הולך אל סופר ומצווה אותו לכתוב על הקלף פרשיות שמע והיה אם שמוע, שהם פרשיות מציאות ה' ייחודו והתקשרותו איתנו. והוא כורך פרשיות אלו במכסה יפה, ובמעמד פתיחת השערים מזמין את חבריו ואת ידידיו, ומכבד את המכובד שבהם לקבוע מזוזה זו על שער ביתו. בכך הוא מכריז שלא הוא בלבד נכנס לגור בבית הזה, אלא איתו נכנס לגור ה' שומר דלתות ישראל.

בית המקדש הוא בית משכנו של ה' בתוכנו. אם כן חנוכתו הוא התחלת כניסת השכינה לשכון בבית המקדש. ככתוב שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. פסוק זה היו אומרים במקדש ראשון בשעת הכנסת הארון לבית המקדש, שהארון הוא מקום משכן השכינה ככתוב ונועדתי לך שמה, וכניסתו אל בית המקדש מסמן התחלת כניסת ה' לגור בבית, ועל כניסה זו היתה עיקר שמחת חנוכת הבית כמבואר בספר מלכים בחנוכת שלמה.

בבית שני לא היה ארון, דרשו חכמים מחוץ לפרוכת העדות יערוך אותו אהרן, כי גם המנורה אשר מחוץ לפרוכת, גם היא עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. ולפיכך כאשר חינכו חשמונאים שוב את מקדש ה', סימנו את התחלת כניסת ה' לתוך ביתו בהדלקת המנורה, על פתח פרוכת ההיכל מבחוץ, והדליקו נרות בחצרות קדשך, כמי שאומר אם אין מזוזה לקבוע ידליק את האור והוא תחילת כניסת האדם לביתו. וכך ציוו לנהוג בכל הדורות כל אחד בביתו, להדליק מנורת חנוכה על פתח ביתו מבחוץ, ששם ישאו שערים ראשיהם ויבוא מלך הכבוד.

שמחת בר מצוה שמחת חנוכה הוא, לא חנוכת החפצא של המקדש והארון, אלא חנוכת הגברא בר המצווה, שעליו נאמר ושכנתי בתוכם. עמלו האב והאם על בניית האדם הזה מיום הולדתו, וטרחו במשך י"ג שנה לבסס את יסודותיו ללמדו ולחנכו. סיום בנין גופו של האדם הוא בהגיעו לבן י"ג שנה, שחזקה שכבר נגמרה בניינו. ובכן צריכים להכניס את הנשמה, את השכינה, לגור במקום הזה. מה עושים? הולכים אל אותו הסופר, ומזמינים ממנו ארבע פרשיות כתובות על קלף, הם אותם הפרשיות שבמזוזה בתוספת פרשיות קדש והיה כי יביאך. מכניסים אותם בבית יפה של עור, וקובעים אותו על פתחו של אדם.

מהו פתחו של אדם? הוא בעיניים, כרמז הכתוב ותשב בפתח עיניים. העיניים הם הפתח הראשי שבו נכנסים מראות אל נפש האדם. ושם, בין עיניכם, קובעים את המזוזה, לאות כי לא גוף בלבד יש כאן אלא גם נשמה, והויה שוכן בתוך הגוף הזה, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך.

כאשר ראינו בבית המקדש, לפעמים נחסר הארון, ואין הנשמה שבמחי כחה מספקת להשרות את השראת השכינה ולהראות אותה. כך גם בביתו של אדם, לפעמים אין המזוזה מספיקה להזכיר לו כי ה' שוכן בקרבו. מה עושים, מוסיפים את המנורה משמאל. מוסיפים את תפילין של יד בשמאל, כנגד הלב שהוא הפתח השני של האדם, עינא ולבי תרין סרסורין, ושמה קובעים אות שני להודיע שהשכינה שורה בישראל.

בנוהג שבעולם להחמיא לבעל הבית בשעת חנוכת ביתו על יופי ביתו ולברכו ביישוב טוב, כך אומרים אנחנו ראו בריה שגידלתם, ויהי רצון שיתיישבו בו תפיליו, ויהיה הבית הזה לטוב לבית ישראל.

הקדמה לכוונות חנוכה - דעת זכרון ומעשה

כלל המוחין וכלל הייחודים התלויים בו

נר חנוכה נר הוא היחוד חנוכה בגי' סג כו שזה מוח הבינה שנמשך בזא

כוונת נחל של בינה, דם האדם, ושל נוק.

ביאור מהות הנס ברוחניות, כוונת שעשה ניסים.

ביאור ברחמיך הרבים, יג מידות, ויחוד נוצר חסד לאלפים

סוד זאת חנוכה

דברי הזוהר לחנוכה

ביאור על הזוהר

• תמונה ראשונה של סיפור חנוכה בתורה הוא בפרשת סיום המבול. כאשר נח צריך לדעת אם באמת יבשה הארץ, והוא שולח יונה לראות הקלו המים, והיונה חוזרת עם עלה זית, זה רומז מציאת פך שמן של זית והתעוררות החשמונאים בשמן זה.
• גם התיבה עצמה איננה עולם אלא פונטנציאל של עולם כמו זרע, וצריך לצאת ממנו לזרוע זרע על פני הארץ, זרע אדם זרע בהמה וזרע צמחים.
• שליחת היונה בפעם ראשונה רומזת לגלות בבל, שהיתה בכדי להוסיף דבר ולנסות את ישראל. אך הגלות לא הצליחה ולא מצאה היונה מנוח, "ובגוים ההם לא תרגיע ולא תמצא מנוח לכף רגלך". [לכן גם אין חג וזכר לגאולת גלות בבל, כי הגלות עצמה לא צלחה]
• הוסיף שלוח את היונה פעם שניה, שהוא יציאתם אל גלות יון, ולא 'שבה' אלא באה ועלה זית טרף בפיה, רמז הכהנים שהתעוררו מאליהם לקנא קנאת ה', 'ועוררתי בניך ציון', והעלה הזה נשאר גם אחרי ששלח את היונה ולא שבה עוד, ולא יספה ולא פסקה לשוב, כי תמיד עלה זית בפיה.

ביאור הגיהנום של הקיץ והגיהנום של החורף בעולם הזה

היהודי אינו מפחד מהגיהנום לפי שהוא מוגן במצוות גופו לבושיו ביתו הגנה כפולה

חידוש הזוהר להוסיף נר חנוכה ומזוזה

השביעי הוא היום והשמיני הוא הלילה

על הרשות

שיטות הרמב"ם והרמב"ן