עוד יש להקשיב אל הפואטיקה העדינה שבפסוקי הקרבנות. והרגיל במדרשי רז”ל בהלכה ובאגדה כבר ידע את רוב לחישותיהם אבל יש לדעת להחזיר את ההקשבה הזו

לפי שביארתי שטעות הוא לחפש את הטעם מן הכלל אל הפרט, כי אדרבה ככל שאנחנו מתרחבים לבקש טעמים כלליים לכל דבר אנו מתרחקים מן ההבנה,

קרבן אשם/קרבן עולה ויורד אחרי קרבן חטאת באים עוד סוגי קרבנות שבאים על החטא אבל אינם נקראים חטאת אלא עולה ויורד או אשם. וצריך להבין

[בענין אימורי הקרבנות – כנראה שבמקרא קרב וכליות נחשב האברים הפנימיים העיקריים של בעל חי, כמו שכתוב בנשמת וכל קרב וכליות יזמרו לשמך, ולכן שני

זבח שלמים לפעמים רוצה אדם להקריב זבח שלמים. קרבן שלמים הוא קרבן שונה מאד מכל הקרבנות בכך שיש בו חלק רשות. הוי אומר מטרת הקרבן

קרבן מנחה לפעמים אדם (נפש – פירושו של נפש בהקשר זה במקרא נראה לי שהוא ‘פרט’. אדם פרטי מרצונו לא בגלל שחובה עליו או כציבור,

פרשה ראשונה – נדבת היחיד בעולה הפרק הראשון שלנו עוסק כולו ביחיד המנדב עולה. (ואפשר לחשוב מה אפשר ללמוד מן הסדר הזה שראשיתו נדבת עולה

ענין ספר ויקרא והמשכו לסוף ספר שמות.
חשיבות פרטי הקרבנות.
הרקע לסיפור הקרבנות.
סוגי הקרבנות וחלוקתם.
עולה וזבח.