חותם בתוך חותם – על חתימת פרשיות באני הויה
ר’ ש”י העיר את ליבנו לתופעת הסיום הכפול בספר ויקרא ובעוד פרשיות ההולכים בסגנונו. למדתי שבסדר הפרשיות גנוזים סודות עמוקים שאינם מתפרשים בפשטיה, כפי שלמדנו
ר’ ש”י העיר את ליבנו לתופעת הסיום הכפול בספר ויקרא ובעוד פרשיות ההולכים בסגנונו. למדתי שבסדר הפרשיות גנוזים סודות עמוקים שאינם מתפרשים בפשטיה, כפי שלמדנו
חושבים שבחקותי יש לו תנאי כפול אחד, אם בחקותי תלכו, ואם בחקותי תמאסו. אבל כאשר לומדים רואים שיש צד אם אחד בצד הטוב, ושבעה צדדי
רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא אמר אביי
“לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש” סוף פרשת בחקותי עוסקת בדין התמורה, שאין להמיר קרבן שהוקדש
איתא מהרוזינער ומר פנחס’ל קאריצער שהרבה צדיקים נכשלו בגלל שלא ידעו את סוד השעיר לעזאזל. כנראה שזה היה טעות נדב ואביהו שלא נשאו נשים. שהסוד
זאת תורת העולה היא העולה. בשבוע שעבר התחלנו לבאר את פנימיות הקרבנות מראיהם ומעשיהם. וכעת נבאר פרט אחד ממעשה העולה וכללות מעשה הקרבן, וממנו נלך
ויקרא אל משה וידבר הוי”ה אליו מאהל מועד לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן להוי”ה. *** רבים נבוכו וילכו
בזמן שבית המקדש היה קיים כשעלה בדעת האדם לעשות דבר חדש לבנות ארמון גדול וכדומה בכל ענינים, דבר שיתמיהו בני אדם וידברו מזה והיה לו
תכלה שנה וקללותיה, שהתורה למעלה מן הסדר של ברכות וקללות, שתהיו עמלים בתורה. הברית והתוכחה באה לסדר את סיפור ומשמעות העולם ולא את האל. תלמיד
איתא בשו’ע או”ח סי’ תצ”ג סעיף ב’: נוהגים שלא להסתפר עד ל”ג לעומר שאומרים שאז פסקו מלמות. וברמ”א: ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו
בפרשיות ויקרא אנחנו קוראים על הקרבנות. רוב הקרבנות באים לכפר על החטא. לוקחים בהמה, שוחטים אותה, שורפים אותה, אוכלים ממנה, והוא הכפרה על החטא. בעידן
In preparation for Pesach we read the Parsha where we are commanded to go and buy a lamb for the Korban Pesach and the rest
עצמות הפסוק הקודמת לפרד”ס. בחקותי הוא חידוש נפרד, ואין שכר ועונש פשט של כל התורה. ‘אם’ של בחקותי הוא תנאי בתורה עצמה איזה חלק ממנה
פרשת בהר: ההבדל בין שבת בראשית ושבת הארץ ששבת הארץ הוא כמו שבת הגדול שקיים בחיצוניות, כמו ההבדל בין אדרא זוטא לאדרא רבה שנשמות הצדיקים
מנוחת שבת לעומת שמחת המועדים, וספירת העומר כייחוד השכל והזמן
בענין הקדושה שהוא התדמות לחירות ושמחת הויה, וניגוד פרשיות קדושים תהיו.. אני ה’ לפרשיות זאת התורה.. בספר ויקרא.