- פתיחת הפסוק בחכמה להאיר באור החכמה שהוא אור הטעמים, על ידי פסוק מנביאים וכתובים שהם פירוש טעמי תורה שכל הנביאים קיבלו נבואתם מסיני וכל דברי נביאים רמוזים בתורה, ועל ידי שמוצאים את הפסוק המקביל בנ”ך בדרך הטעם אפשר לפתוח גם את האור שגנז משה בפסוקי התורה.
- פסוק ויצא יעקב מיותר, דהיינו הוא פסוק סיכומי, אבל הסיכום עצמו יש בו טעם שאינו דומה סיכומי תורה להרחבת פרטיהם, הסיכום מראה את כללות חוקי הענין שאינם נראים בפרטים.
- כשם שיש חוקי תורה יש חוקי שמים וארץ, והמכיר את דרכם לא ייכשל בדרכו. שורש החוקיות של שמים וארץ הוא וזרח השמש ובא השמש, וזה הפסוק פתח בו רבי חייא ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.
- קהלת מלמד שהתנועה אינה יציאה באמת אלא היא חוזרת לאותו שורש, אל מקומו שואף זורח הוא שם. וזה העומק שגם אחר שנראה שכבר יצא לחרן הרי הוא פוגע במקום, אל מקומו שואף, וישכב במקום ההוא.
- מחלוקת רבי חייא ורבי שמעון אם וילך חרנה מרמז להליכת קוב”ה אל השכינה, או אדרבה הליכתו אל הקליפות. הוא אותו דואליות שיש בשקיעת השמש אל זריחתה באותו מקום.
- השמש יש לה גם תנועה לצדדים שהם הולך אל דרום וסובב אל צפון, הוא אהבה ויראה הכוללים כל שאר המידות, או חיבוק שהוא הדרך העיקרי אל היחוד.
- והם שני פירושי הילד בפסוק ויצא, הדא הוא דכתיב על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו. והדא הוא דכתיב ויצא מבת ציון כל הדרה. תקוותנו שהיציאה מכל הדרה תביא אותנו לפגוע במקום, לעומק של תפלה וקביעת מקומו של עולם שהוא ודבק באשתו.
קטגוריה: Podcast
148. זוהר תולדות – מי ימלל גבורות ה’ – דף קלד ע”א
תולדות יצחק הם שתיים, לעומת תולדות אברהם שהם ריבוי הנובע מאחד.
- אסתכל באורייתא וברא עלמא בכל פרט ופרט ולא בכללות בלבד.
- התורה של בריאת האדם הוא התורה הפרטית שאדם יש לו ריבוי פרטים, והוא התשובה שמתחילה מן הפרט ומחזירה אל התכלית מצידו.
- שלשה מדרגות: אין משמעות, משמעות כללית, משמעות רדיקלית בכל פרט.
- צריך טעם לקום בבוקר כמו שצריך טעם לברוא את כל העולם כולו.
- גם טקסטים של חכמים בשר ודם יש להם רבדים רבים של משמעות כל שכן התורה שהוא מא”ס.
לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר
quickpay/zelle: [email protected]
147. זוהר חיי שרה – ויהיו חיי שרה – דף קכ”א ע”א – קכ”ד ע”ב
השיעור היום נתנדב לכבוד שרה אמנו ע”ה
לספוד לשרה ולבכותה
- מיתת שרה הוא המיתה הראשונה שיש ממנה סיפור בתורה. אחד המיתות היחידות של אשה שיש ממנה סיפור בתורה. והאשה היחידה בתורה שנאמר עליה כלשון “ויהיו חיי”.
- ההבדל בין מי שחייו ‘אינם’, למי שחייו ‘הם’, נעוץ באדם הראשון. אשר לפני החטא ‘היה’. ואילו לאחר החטא ‘לא היה’. האשמה העיקרית בגזירת מיתה זו הוא חוה, ולפיכך היה צריך לשרה שתחיה שוב.
- בשעת ערות, פעולה, גבריות, קשה לזהות אם האדם ‘חי’ ו’הווה’, מאחר ויש לו הרבה ‘פעולות’ שהם הנגלות ומכסות על זה. בשעת שינה, מיתה, שבת, זמני הפסיביות, אז ניכר אם האדם חי.
- יונה הנביא ברח מן הארץ, מקום השכינה בהתגלות, אל הים. אבל הים שהוא השכינה עצמה בבחינת התגלות הנביאים סערה עליו, עד שהוטל שוב לתוכו ואז עמדה מזעפה.
- האדם ההולך לישון מטיל את עצמו אל הים, שרה, השכינה, כמו יונה הנביא, ונידון שם, ומכח תפקידו ליום העתידי הוא נשלח שוב לארץ כיונה למעי הדגה ולנינוה.
- הרשעים ימי שנותינו בהם שבעים שנה, וכאשר נגמר רהבם עמל ואון. הצדיקים ‘ויהיו חיי שרה’, חייהם אינם נגמרים אלא הווים תמיד.
לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר
quickpay/zelle: [email protected]
146. זוהר וירא – הניצנים נראו בארץ – דף צז ע”א – דף צ”ח ע”ב
זכות לימוד הזוהר השבוע נתנדב על ידי ידידינו הנגיד החסיד שליט”א
להצלחת ראש ישיבת שפת אמת הגאון ר’ שאול אלתר שליט”א
יהא רעווא שזכות התורה וזכות רשב”י יהיו בעזרו ויעלה מעלה מעלה
- אברהם אבינו הוא ראשון שנאמר לו וירא, פעמיים בפרשת לך לך וכאן בפעם השלישית. שהוא חידוש על האמירה לאדם ולנח.
- התחדשות אינו בשאלת יש ואין אלא בשאלת העלמה וגילוי. כמו התחדשות העולם ביום השלישי נוצר כח הצמים אבל כאשר בא אדם אז הניצנים “נראו” בארץ.
- התחדשות זו הוא תת האדמה את כחה, שאינה דוממת נמצאת בלבד אלא מגדת משהו, לא מילים בלבד אלא גם קול, מנגנת ומזמרת – “עת הזמיר הגיע“.
- הטבע תמיד נותן יותר מדי שלא מאפשר אוויר לנשום ולראות את הדברים, לכן צריך גם לזמור את הכרם, ולכרות את הערלה, ועל ידי זה נגלה הקול.
- דיבור הוא מציאות הדבר, קול הוא הכרת הדובר, כמו טביעות עינא דקלא, וכמו ראיה, ויש עוד מדרגה נוספת עליהם שהוא ההעלמה עצמה “והוא“, והכל נפגש פתח האהל, בפי האדמה, כחם היום במידת האהבה ובתשוקת הייחוד.
לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר
quickpay/zelle: [email protected]
145. זוהר לך לך – שמעו אלי אבירי לב – דף עו ע”ב – עז ע”ב
- להתחלת אברהם שורש נעלם בסוף פרשת נח, כמו שלנח שרש נסתר בסוף פרשת בראשית, ויש להבין היחס בין הנעלם לגלוי. הוא גם השאלה מה עשה אברהם שבו בחר. ולמה נאמר לך לך אם כבר יצאו ללכת ארצה כנען.
- שני דרכים בהבנת האמירה: שאברהם התגבר ועשה מה ששאר העולם לא זכו בפלא והטענה עליהם. או שהאלוהות גלויה בכל העולם ופלא עליהם שלא ראו זאת.
- אבירי לב לפיכך הם רחוקים מצדקה, לא לפי שלא שמעו מצדקה אלא לפי שהקשו את לבם, והצדקה מלאה כל העולם.
- כל מה שיש לעשות הוא הבא לטהר, ואז מסייעים אותו. אברהם אהבת צדק, רצה ללכת כנען ולא הגיע. אז נאמר לו מאמר מפורש לך לך וסייעו אותו.
- זמן חצות שבו משתעשע הקב”ה בצדיקים, לא שהוא מעורר אותם בפלא אלא שמעורר את הכל בניצוץ הגבורה הנכנס לתרנגול, אלא שאין שם על לב והצדיק הבא לטהר מעוררים אותו.
- ההולך לישון או הישן בהבלי הזמן יאמר בידך אפקיד רוחי, לכשיבוא המאמר תעורר אותי.
אנא תמכו בהמשכת השיעורים
https://cash.app/$yitzchoklowy
paypal.me/iyunlemachshava