בין המצרים

שיעור השבוע נדבת ידידי הרה"ח ר' יואל ווערצבערגער שליט"א

לרגל חידוש משכנו, שתשרה השכינה במעונו, ותביע את ברכתה מנוחת שלום השקט ובטח.

השיעור  על פי ספר הזוהר מקץ רג, א רבי חזקיה פתח משא גיא חיזיון.

מראה הדמעה וקול הבכיה - המשך לימוד בזוהר מקץ רב, ב - רג, א רבי חזקיה פתח משא גיא חיזיון

התבוננות בדברי הזוהר אחרי עה, א בכיה מסטרא דא וחדוה מסטרא דא על גילוי סודות החורבן

השיעור הזה הוקדש על ידי ידידי הר"ר יואל שטיינברג שליט"א שיזכו לשפע רב בכל העולמות

***

להקדשת שיעור - 

אפשר גם לנדב בפייפאל - 

או לעשות מעמבערשיפ - 

***

להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -

Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי

https://eepurl.com/gHKbNj

הנדרים הם התורה במקום הפרטי שאין התורה הכללית מגעת אליו על האדם לקדש את דברי עצמו כלפי עצמו כשם שהוא מקדש את דברי התורה הכלליים כלפי הכלל. השכינה היא דבר ה', כאשר היא נישאת לשוא הרי זה גלות השכינה, וחורבנה ממש כאשר היא משומשת בפי כל הרשעים לטובתם.

א) בפרשיות אלה הנקראים תמיד בשבתות בין המצרים לא נדפסו כמעט פירושי הזוהר, פרשיות מטות מסעי דברים. ואמנם בפרשת מטות נדפס קטע אחד ורשום עליו שהוא מזוהר חדש, ובו נעסוק. ייתכן שהעניין כמו שכתב בספר מאור ושמש (פרשת בלק) שבימים אלה אין לעסוק בנסתרות אלא בפשטות התורה. והטעם לפי שהם זמני קטנות והסתרה יש למנוע מלבקש גדולות וללכת בפשט. ואולי ככה נהגו בעלי הזוהר ולפיכך לא רשמו מדברי תורתם בפרשית אלה.

אמנם לא ראיתי לרבותינו שינהגו ככה ומעולם לא פסקה תורת הסוד מפיהם אפילו ביום תשעה באב עצמו בנושאים השייכים ליום. ויש להרחיב בשורש. כי ידוע מרבותינו בעלי החסידות שנהגו להקל מאד באבלות הימים האלה ופעלו להפוך הימים לששון ושמחה, ולו מבחינת עבודתם הפנימית. עלינו לדייק בזה שלא לפרש באופן שאינו מועיל. ושני טעויות יש לי לשרש פה. הראשונה הוא נטיה כזאת לעקם כל דבר ישר, ואם כתיב ממעטים בשמחה יש לפרש ממעטים את הצרות על ידי השמחה, שזה פירוש הרבי מלובלין אבל צריך ליזהר לא להתרגל לשכוח את החשיבה הישרה ולעשות מכל העולם פלפולים בלבד כי אין זה טוב לא לנפש ולא לשכל. הטעות השניה

השיעור היום נתנדב על ידי ידידי

הרה"ח ר' יואל שטיינברג שליט"א

לרגל הגעת בתו סימא למדרגת ג' שהוא י"ב

רוב הצלחה נחת וברכה