נפשט את כל האמור באות הקודם לסיפור פשוט. יהודי רוצה לקיים את המצוה של שכרות בפורים. הלך ומזג לעצמו כוס יין, ואז עוד כוס. ובינתיים

כאשר נכנסים אנחנו לעיין בפלא קניית הדעת מוצאים אנחנו בה עוד מטעמים חדשים. הסיבה שקניית הדעת נחשב לפלא הוא בגלל שהוא בא באור וכלי שלו

הרבה פעמים מחברים את הידיעה עם ההוראה. עד מי שאמר שאם אינך יכול להסביר משהו לא הבנת אותו. ובאמת שאין זה חיבור שני דברים שונים

רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבד אותו אלא האדם מכבד את מקומו. המקום הזה לאו מקום גשמי הוא בלבד, שדבר זה אין צריך

פירוש שלישי לסימן האמת של התורה בסיפור החטאים הוא שהתורה הוא אמת הויה. צריכים לדעת שכאשר אנחנו אומרים שהכותב של התורה הוא הויה אנחנו אומרים

פירוש יותר עמוק לסימן האמת של התורה הוא שמה שהתורה אינה מכסה על פשעי גיבוריה הוא אות שהאמת של התורה הרבה יותר עמוקה מן האמת

עד דלא ידע ז אמרו קדמונים שמן הסימנים על אמיתות התורה שאינה מתעלמת מפגמי הגיבורים שלה. וכי היא מבקרת ורושמת גם את חטאי הצדיקים הגדולים

משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. אין מתנות לאביונים של פורים כמו עוד פרט במצוות צדקה של כל השנה, או ניסיון לעזור לאביון

דרך החירות איננה דרך פשוטה ואיננה דרך של פריקת עול כפי שחושבים המסתכלים עליו מבחוץ. הלימוד של הליכה מבלי הסעד לתומכו של כללי התורה הוא

הוודאות שאנחנו מחפשים תמיד אינו אלא דעת שאינה נובעת מן האגו. והלא הדעת המוסכמת על הכל כמדע אינו אלא הדעת האובייקטיבי. ומהו הדעת האובייקטיבי אם

השאלה התמידית הוא כיצד יתנהג החכם המכיר בכל הצדדים האפשריים שכלית בעולם שזוקק הכרעה בכדי לחיות בו. להיות יותר טיפש ולא להכיר את צדדי הספק

עד דלא ידע ב לפעמים נופל לאדם פתאום יצר הרע כזה עצום שהוא אומר לעצמו אני מכיר את עצמי, אני לא מדמיין שאני נבדל מכל

הסדר הוא כך:  פשט – סוד – פשט (הוא הסוד) או: העלם – גילוי – העלם (הוא הגילוי) בתחילה כל התורה משל סתום. ומחפשים אנחנו