כולם מכירים את הסיפור של הרמב"ם שבו כל העולם מעבר אחד ואברהם מעבר השני, כולם עובדי אלילים והוא ממציא מדעתו שיש אל אחד ולו צריך
להתחלת אברהם שורש נעלם בסוף פרשת נח, כמו שלנח שרש נסתר בסוף פרשת בראשית, ויש להבין היחס בין הנעלם לגלוי. הוא גם השאלה מה עשה
צריך להבין לליבו של אלהים. בני אדם מסתובבים בעולם וקוראים סיפורים ומדברים על נסיונותיו של אלהים את אברהם ואת איוב ומסתכלים במעשי האלהים אם טוב
ואברכה מברכיך ומקללך אאר. זה הפסוק סוד נפלא. כי בלעם הונגד לאברהם אבינו במשנה ועליו נאמר כי את אשר תברך מברך ואשר תאור יואר. היינו
זאת תורת העולה היא העולה. בשבוע שעבר התחלנו לבאר את פנימיות הקרבנות מראיהם ומעשיהם. וכעת נבאר פרט אחד ממעשה העולה וכללות מעשה הקרבן, וממנו נלך
וילך משה וילך משה. וכי לאן אתר אזיל דיימא וילך משה. ויאמר לא אוכל עוד לצאת ולבוא. הא איפכא דהליכה, נפלאה פרשה זו דפתח ביה
עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח ועד אברהם
את הקריאה הרגילה של לך לך מכל המוכר לך, התנתק ממקומך הנוח, ותלך בדרך אל הלא נודע, כולנו מכירים, (ומי שלא מכיר בוודאי יכול לחפש
