ואברכה מברכיך

ואברכה מברכיך ומקללך אאר. זה הפסוק סוד נפלא. כי בלעם הונגד לאברהם אבינו במשנה ועליו נאמר כי את אשר תברך מברך ואשר תאור יואר. היינו כי לשניהם ניתן כח הברכה שהוא הדיבור האנושי הממשיך את מאמרי בראשית כנאמר ויברך אלהים את יום השביעי – כי בו שבת מכל אשר ברא אלהים לעשות. היינו אחרי שנגמר מעשה אלהים אז חל ברכתו על האדם העושה והוא כח האדם לעשות בדיבורו. וכמו שדיברנו כל זה. והנה לאברהם התחיל הדיבור במאמר לך לך (שהם עשרה נסיונות לברר אצלו עשרה מאמרות וכו') ולכן נאמר והיה ברכה הברכה נתונה בידך כמו שאמרו על בלעם כחו בפה אשר ברא לעשות.

כאשר הסתובב בלעם בירך וקילל ואשר אמר נהיה, היינו השתמש בכח הדיבור שבפיו לשלוט על האנשים שיהיה הוא להם כאלהים או רבי האומר מברך ומקלל. אבל אברהם אבינו מידה אחרת ועמוקה מזה היתה לו. לא נאמר את אשר תברך מברך אלא פתאום מדברים על מי שמברכים אותו. היינו מי שהתקרב לאברהם אבינו התעורר לו רצון לברך אותו. ואמר הפסוק מי שמברך אותו יתברך מלמעלה. כלומר לא ייהפך למקבל ותלמיד ונברא של אברהם אבינו אלא אדרבה הפך להיות כמו אברהם עצמו והתחיל לברך וקיבל השראת ברכה שבפיו או הקללה שבפיו ממי שאמר כן לאברהם.

וזהו יתרון מעלת אברהם בהבראם שהיה מלמד תמיד להיות במצב של בהבראם בהיותם נבראים ולא להסכים אף פעם להיות נבראים כבר שמשועבדים לעולם כפי שהוא. ולכן בכחו התגברו ישראל על קללת בלעם והפכום לברכה כי צדקות הויה שכל אותם הימים לא כעס כלומר שלטו על כל הסדרים שיש כבר בעולם ואמרו אנו יודעים מאיפה נבראו ואנו יכולים לעשות כמותם בדרך שאנו רוצים ולשמוט את הקרקע מתחת הסדר שעליו בנה בלעם.

ולכן נתייחס ספר יצירה לאברהם אבינו וכרת לו ברית בידיו ורגליו ובשתי בריתות שהם כב' אותיות כנאמר בסוף הספר כי זהו ברית אברהם ועליו נאמר ואברכה מברכיך ומקללך ארור ונברכו בך כל משפחות האדמה. ומי שיקשיב לשיעור שדיברנו ויצרף אות לאות יבין יותר ויותר ייפתח לו דרך לברך ולברוא דרכים נפלאים ושבת שלום.

השאר תגובה