Winter A Poem

Winter yawns

Its frigid gasps

Dropping leaves

My body cleaves

The warm flesh of

My beloved’s body.


Bodies mingle

Lover and beloved

Colorful falls

Weeds and leaves

grass and trees

whistle as they fall

a slow song

to endless cycles.


love and hate

birth and death

rebirth and remind

refresh and reverse

the universe.


To show you

I love

I walk in the breeze

Of a falling leaf

It makes me believe.


We will fall

We will walk

We will stumble

We will turn colors

We will run

Into the day.


Beautiful rain

Leaves be fall(ing)

Creative play

Endless wonder(ing)

What can it mean

Snow be melt(ing)

In the spr(ing).


Whistling winds

Burning bushes

Dancing lightning

Screaming fog

See the day

It goes away.


I do not know

Erased my wants

Delete destiny

for now it is all –

A falling leaf.


(Off the burning bush

It fell, and blew off

Riding the wind.

To the scholars of independence

It calls and proclaims

My winds have no shame

Cannot hold any blame)


It spoke

And rained on

The others say –

All it did (was)

For another day

שבת שירה

Where weary travelers
on lonely roads
passed one another
in endless pursuit
of each other.

Don’t go
The straight way
You might get lost
In the allure of easy.
Take instead
The wandering stick
Your blood and bread
Carry your weight
Split the sea.

ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא

Sing to me, O
Lovely bird.
Sing to me, you
Beautiful fairy.
Sing to me,
Lord of Praise,
Tell me all,
It will be

Words wandered
Contradicting each other
Each peeking
To another day
Sometimes they rhymed
Only In another language
Their sentence structures made sense,
In another dialect
Their letters were legible only
By modern laser vision
And they wept
If only men would see
Our creative harmony
We wouldn’t be delegated
To the heaps of editors
Forcing their language
On another world.

Some people say It’s cryptic poetry, to me it’s the most lucid representation of mind, to which direct prose is convulted and cryptic.


A Nimshal
To all the parables
A Pitaron,
To all the dreams.
The thing in itself.

After splitting the sea,
God said:
That was hard.
After watching people
Wade through relationships,
Split seeds to bring bread,
God Said:
I shouldn’t complain.

קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף.

Did the sea split,
Or did it crack open
Bursting on its burdens
Did the waters part
Or did they break up,
Having had enough.
Perhaps it ripped,
By force of passion
Spilling all waters
Into the one.

ויחי יעקב

What does being
alive feel like?
What does being
dead taste like?
Hair freshly wet
from a shower
A kiss on meaning
lips or shoulders.
Discovering your toes
can wiggle or
mind can create.
Death must taste like
An old tuna sandwich
wrapped in too much
aluminum foil
in the back of the fridge.

סודות יום כיפור

**סודות יום כיפור **

כחצות ליל, בבית כנסת ריק
ואור נרות כל נדרי מצקצק על העמוד,
ראיתי משוחחים סביב הבימה,
בלחישות עיניים שמעתי, דברי רכילות ודברי מסחר, תיכננו להם שנה טובה,
ובפינה, מכין לו ספל לנטילת ידיו בבוקר,
נשכב לישון, מלאך השכחה.

בין עמודי המחזור הישן,
באותיות קטנות שלא אומרים אצלנו,
נרמזים שמות מלאכים,
זה מלאך המעלה את הקול וזה מלאך הפרנסה.
העזתי וקראתי את כולם, בשמו של האל
– מה לך מגלה את החטא, זו דעתי וזה חלקי.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ובפינה שניה אברך מכוון.
קורא בסידורו אותיות, מילים, נקודות,
כילד של הבעש"ט שצפצף בחלילו.
ובין ריסי עיניו ראיתי שאלה,
כמה דפים עד שהחומר נגמר?

'גמר חתימה טובה', הקשבתי, גמר, שייגמר.
או גמר, כאורגזמה, לאל גומר עלי.
חתימה, שנחתום על החיים שלנו. כמקבל אחריות, כעומד מאחוריו.
כאומר על השנה, הכל שריר וקיים, וזה שמי.
או גמר חתימה, תחתום לי בטיפת ברית אהבתך בתוכי, ותחתום שלא יגע בו זר.
יש מקבל את החתימה כאוטוגרף אישי
ויש בחותמת גומי אוטומטי מן המזכירה,
אני ביקשתי קעקוע, אמר 'טובה'.

'אשמנו, בגדנו, גזלנו'
צלילים, א, ב, ג, ד, ה, ו.
הכניס היד הרוח חיים בצלילים, אל תתבייישו, תדברו, אשמנו. נשמנו.
דופק לי על הלב, ידי אבא ואימא
אגלה את ליבי, בשקט, ליום אחד.
חזרו הצלילים ודיברו אלי:

אדני who האלהים,
שמעתי בהברה נכונה.
יצאה בת קול מן הצד:
אכול בשמחה כי כבר רצה.