בראשית. אנו מתחילים. המילה בראשית כבר קיבלה אצלנו את המשמעות הכי רחבה של התחלה חדשה, כבר הפך לשם פועל ‘בראשיתי’. להתחיל מבראשית.
לפי הפשט הפשוט מתאר הכתוב את תחילת היווצרות הבריאה. רק לחשוב ולצייר באופן נכון את הדבר הזה הוא כבר דבר לא פשוט בכלל. שכן כל התפיסה שלנו, גם המדע שלנו, נבנית מתוך הדברים הקיימים כבר. ומסתובבת סביב מבני הדברים הקיימים. לחשוב את היווצרות צריך למצוא איזה דרך להמשיך או לקרב את הדבר הזה אל השכל.
הפרק הראשון או הסיפור הראשון של בראשית כולו עושה את זה על ידי המבנה של ששת ימי בראשית. ביום ראשון נברא כך ביום שני כך וכו’. עד השביתה ביום השביעי אותה אנחנו משחזרים כל שבוע העבודה ששה ימים ושביתה ביום השביעי. המבנה הזה הוא המבנה של עבודה הקרוב לנו ביותר, שכן אותה אנחנו חיים ביצירה שלנו כל שבוע. אם כן הכתוב מדבר בשפה זו שהיא הכי קרובה אל התפיסה שלנו של עבודה כדי להיכנס לתוך המבנה הזה את סיפור הבראשית.
כשם שכלל ששת ימים והיום השביעי הוא מבנה שקל ביותר לנו לתפוס, כך תיאר הכתוב את התקדמות העבודה לפי סדר מסוים. כפי שאנו מבינים שאדם בונה ביום ראשון נגיד את הרצפה של הבית ושוב בונה לו קירות ושוב מכניס לתוכו חפצים ואנשים. במילים אחרות בדיוק כפי שבאמת אין הקב”ה צריך מנוחה אלא ‘הכתיב מנוחה לעצמו’ שנלמד מזה, כלומר שנדע את הבריאה מתוך הדפוס המוכר לנו. כך אין הקב”ה צריך לבנות דבר בהדרגה, אבל הכתיב את הכל על הסדר כדי שתהיה בזה תפיסה לפי דרכנו.
***
פה נוצרה בעיה, הבעיה הוא טקסטואלית וגם לגוף הסיפור. טקסטואלית שכן הפסוק הראשון שעליה קרינו את מושג הבראשית אינו נכנס לא לסדר השביתה ולא לסדר בנין הימים. מאידך גם אם נרצה לקרוא אותו ככותרת לכל הפרק או כמין סיכום, עומד בפנינו המילה בראשית כתלויה עומדת לשאלה, או בלשונו של רש”י, ‘אומרת דרשוני’. (צריך להקשיב לצליל הזה כפשוטו. הפסוק אומר הרבה דברים בגילוי. ולפעמים הוא אומר דרשוני’, וכיצד הוא אומר את זה, על ידי השאלה שהוא משאיר פה פתוח בראשית של מה). ואם כל ההתבוננות פה הוא לדעת ראשית, צריכים אם כן למצוא דרך להיכנס אל תפיסת בראשית מן הפסוק הראשון.
סוד הראשון פה הוא שמילת בראשית חוזרת אל עצמה. בראשית פירוש בראשית הטקסט הזה שהוא בראשית. כלומר הסדר הזה של ששת ימים שהפסוק מתאר איך נוצר זה אחר זה יש לו התחלה ואם אין מבינים מאיפה הוא מתחיל אין מבינים אותו. ומה הוא ההתחלה, ההתחלה הוא בתורה שמתחילה בראשית ונקראת בראשית. כלומר ההתחלה הראשונה שממנו אנו מתחילים להבין את הסדר הזה אינו מן הזמן ההיסטורי של בראשית כי אין לנו מבוא לכך, אבל התחילה הוא מאותו מילה בראשית עצמה. כאשר אנו מצייירים לעצמנו המושג הזה שנקרא תחילת התורה, מזה אפשר לנו להמשיך ולהבין את הסדר הנבנה על זה ויהי אור מים רקיע ארץ יבשה מאורות חיות בני אדם שבת.
ופה יש לנו מדרשים רבים בראשית בתורה בראשית בחכמה בראשית בישראל בראשית בתרומה. כל אלה הם שבילים שבהם ועל ידם אפשר לעשות ראשית, ואפשר על זה לבנות את ההמשך.
זה אם כן היסוד הראשון של הקריאה שלי, שכאשר אנו קוראים ספר אנו צריכים לדעת שכך העולם נכלל בתוך הספר הזה, ולהסתכל על העולם שהספר יוצר לך על ידו. המילה הראשונה של הספר הוא בעצמו המילה הראשונה של העולם. ולפי שאנו לומדים דברים מן התחילה אל הסוף אי אפשר להבין את היום השני אם לא הבנו את היום הראשון. במילים אחרות אם לא עשינו בראשית מאיזה סוג שיהיה שעל ידו נמשיך אל השני והשלישי. ובתוך המילה הראשונה כלולה כל התורה ככתוב בזוהר כי הכל בנוי על הכניסה לתוך הספר עצמו, ברגע שיש עולם שמתחיל בראשית ממילא יהיה שאר ששת ימים וששת אלפי שנה ושאר כל הסיפורים.
