נר רביעי דחנוכה תש”פ – שש עגלות צב
עוד מצוה עלינו להתבונן בסוד שש עגלות צב שהקריבו נשיאים לחנוכת המזבח כי עמקים הרבה גנוזים בו ונרמזו אלינו ועוד לא נדרשה פרשה זו כראוי
עוד מצוה עלינו להתבונן בסוד שש עגלות צב שהקריבו נשיאים לחנוכת המזבח כי עמקים הרבה גנוזים בו ונרמזו אלינו ועוד לא נדרשה פרשה זו כראוי
“ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן”. כמה עלינו לעמוד על הרגע הזה, על היום הזה, ועל שמחתו העצומה. הלא כמה חיכו וכמה טירחות טרחו
מזמור שיר חנוכת הבית. שמחת החנוכה הוא שמחת חנוכת בית המקדש. ומהו ענין חנוכת הבית? שאדם תיכנן בנין שלם לגור בו, ושיכללו בכל פרטיו, עד
“ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר. הקריב את קרבנו וגו’.” תיקנו רז”ל[1] לקרוא במשך ימי החנוכה בקורבנות הנשיאים שבפרשת נשא. ופירש רש”י, משום
“צדיק הראשון בריבו, ובא רעהו וחקרו” (משלי יח, יז) בא וראה, כל העולם כולו יש בו הוה אמינא ומסקנה, בתחילת המחשבה נראה כך ולבסוף נראה
וכמה חנוכות הם, שבע חנוכות הם ואילו הן: א] חנוכת שמים וארץ שנאמר ויכולו השמים והארץ (בראשית ב’ א’) ומה חנוכה היה שם ויתן אותם
שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ממשיכים אנחנו לעקוב אחרי תחנות החג של חנוכה כשהוא עובר על אבותינו שבכל דור ודור וכיצד היא מלקטת
ואל שדי יתן לכם רחמים. אמר יעקב מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותי די. (וראו מי השילוח, ואסביר בעקבות דבריו). אמר הרבי ר’ בונם. הקב”ה
מעוז צור ישועתי וגו’. כאשר ביקשו להשוות את הייחוד כפי שהוא, נפגשנו כל פעם בבעיה אחרת. אין ברירה וצריך לדבר על המובן הפשוט של הייחוד
בחנוכה הנוק’ מקבלת חלקה מן ההוד על ידי עצמה ולא על ידי ז”א. בחנוכה כל הג’ ייחודים מאירים בנוק’ אע”פ שאין גדלותה אלא כנגד הנה”י
ולמה מדליק נרות בחנוכה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון שנאמר ועוררת בניך ציון על בניך יון (זכריה ט’ י”ג) נכנסו
לשנה אחרת קבעום ועשאום שמונה ימים טובים בהלל והודיה. לשון הגמרא ממגילת תענית. הוא לשון הפסוק (בראשית יז, כא) ואת בריתי אקים את יצחק אשר