יוני 5, 2019
אין תגובות
אני רואה שבח במי שהולך אחרי רעיון ואינו שם ליבו לאשתו ולבניו ולמשפחתו “האומר לאביו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע”.
כל התחלות קשות. כלומר מלאות גבורות. כי להתחיל דבר מחדש היינו לחזור ולשאול את שאלות הלמה, מדוע לדבר על סדר הפרשיות, מה יש לנו מזה,
אמר רבי חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח חוץ משירה
אָרוּר אַתָּה, בָּעִיר. וְאָרוּר אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. אָרוּר טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. אָרוּר פְּרִי-בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתֶךָ. שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ. אָרוּר אַתָּה, בְּבֹאֶךָ. וְאָרוּר אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. יַכְּכָה יְהוָה,
כאשה מיטהרת לבעלה, כבודהיסט מפנה עצמו להכרת הריק, כפילוסוף מטיל ספק בכל, כילד בוכה שינקו לו טינופיו, כחסיד מבטל את עצמו בפני רבו, כליטוואק מתיישב