משנה ה’ – הזכרת יציאת מצרים בלילה

מזכירין יציאת מצרים בלילות.

ר’ אלער בן עזריה: לא זכיתי עד שדרשה בן זומא מריבוי כל ימי חייך.

חכמים: כל להביא ימות המשיח.

משנה ה’ – גמרא

  1. תשובת ראב”ע לטענת חכמים: אין מזכירים יציא”מ לימות המשיח. חכמים: לא שתעקר אלא שתהיה טפלה. צרות אחרונות משכחות את הראשונות.
    1 עוד דברים שלא נעקרו אלא נטפלו – לא יקרא שמך יעקב. אברם הוא אברהם – לארם ולכל העולם. לא יקרא לאברהם אברם. שרי מותר דאהדריה קרא. יעקב מותר דאהדריה קרא. הנביא אומר אברם שמסדר מאי דהוה מעיקרא.

משנה ד’ – ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע

בבקר: שתים לפניה ואחת לאחריה

בערב: שתים לפניה ושתים לאחריה

שיעור הברכות

אחת ארוכה ואחת קצרה.

המחליף בשיעור הברכות

מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, ולהיפך.

מקום שאמרו לחתום אינו ראשי שלא לחתום, ולהיפך.

משנה ד – גמרא

בשחר מברך שתים לפניה

  1. מה הם ? ראשונה יוצר אור (למה בורא רע משמיטים ולא בורא חושך? להזכיר מידת לילה ביום. ומידת יום בלילה – גולל חושך מפני אור).
  2. שניה – אהבה רבה או אהבת עולם.
    • ברכות התורה – ברכת אהבה רבה פוטרת מלברך ברכת התורה.
      על מה מברכים ברכת התורה? (רב הונא: למקרא ולא למדרש. ר’ אלעזר: למקרא ומדרש ולא למשנה. ר’ יוחנן: אף למשנה ולא לתלמוד. רבא: אף לתלמוד).
      נוסח הברכה (לעסוק בדברי תורה. והערב. אשר בחר בנו. כולהו)
  3. סדר הברכות בבית המקדש – מהו ברכה אחת? אהבה רבה או יוצר אור (ברכות מעכבות זו את זו, סדר ברכות מעכבות זו את זו).
    • למה במדינה לא קבעו עשרת הדברות – מפני תרעומת המינים.
    • נוסח ברכה אחת למשמר היוצא

מקום שאמרו לחתום וכו’.

  1. מי שפתח על דעת ברכה אחת וסיים באחרת (פתח בשהכל יצא שעל הכל יוצא בשהכל. בברכות קריאת שמע הכל אחר החתימה. הזכיר מידת יום בלילה ולכן התכוון על שניהם. פתח בלחם וסיים בתמרי יצא דתמרי נמי מיזן זייני)
  2. רבה בר חיננא סבא משמיה דרב – 1. לא אמר אמת ויציב אמת ואמונה לא יצא. 2. כורע בברוך וזוקף בשם (מפני שמי נחת. רב ששת כחיזרא וכחיויא) 3. כל השנה האל הקדוש בעשי”ת המלך הקדוש (ר’ אלעזר – גם האל הקדוש בעשית. רב יוסף האל הקדוש רבה המלך הקדוש. הלכה כרבה) 4. כל שאפשר לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש חוטא (רבא: בת”ח צריך שיחלה עצמו). 5. העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על כל עוונתיו (ציבור. שאול אל שמואל.)
  3. טעם תקנת פרשיות אלה דווקא בקריאת שמע. (למעלה 3.1 למה לא עשרת הדברות). פרשת בלק (אל מוציאם. כרע שכב. כל פסוקא דלא פסקיה משה) לא משום טורח הציבור. פרשת ציצית כן משום שיש בה 5 דברים.

משנה ג’ – תנוחת קריאת שמע

בית שמאי: בערב יטה ובבוקר יעמוד, שנאמר בשכבך ובקומך.

בית הלל: קורא כדרכו, שנאמר ובלכתך בדרך. ובשכבך היינו בשעה ששוכבים.

אמר רבי טרפון:

באתי בדרך והטיתי כדברי בית שמאי

אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל.

משנה ג’ – גמרא

ביאור המחלוקת שבמשנה (על ידי השלמת טיעוני הצד שלא הוזכר במשנה)

בית שמאי אומרים.. ובית הלל אומרים

  1. ביאור סברות ב”ש וב”ה (מה עונים ב”ש לטענת ב”ה דבשכבך זמן שכיבה? א”כ יאמר בבקר ובערב. ומה עונים לראייתם מבלכתך בדרך? לפטור חתן. ב”ה מסכימים לזה ולומדים שניהם).
    • גדר העוסק במצוה וחתן – כיצד משמע דחתן פטור? שבת דידך ודרך דידך. כונס אלמנה אינו טריד. טירדא דרשות אינו פטור. אבל פטור מכל המצות חוץ מן התפילין. שלוחי מצוה פטורים.

גדר קביעת הלכה כב”ה

אמר ר’ טרפון…אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב”ה

  1. ברייתא: מעשה ברבי ישמעאל ור’ אלעזר בן עזריה. ר’ ישמעאל זקף לק”ש ור’ אלעזר היטה. (ר’ ישמעאל: עשיתי כדברי ב”ה, ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה)
  2. מידת הכרעת הלכה כב”ה (רב יחזקאל: עשה כדברי א’ מהם עשה.
    רב יוסף: עשה כדברי ב”ש לא עשה ולא כלום (ראיה ממסכת סוכה).
    ר נחמן בר יצחק: עשה כדברי ב”ש חייב מיתה).

משנה ב’

 

תחילת זמן ק”ש בבוקר

ת”ק: משיכיר בין תכלת ללבן.

ר’ אליעזר: משיכיר בין תכלת לכרתי.

סוף זמן ק”ש בבוקר

ת”ק: נץ החמה.

ר’ יהושע: שלש שעות (שכן בני מלכים).

הקורא מכאן ואילך

לא הפסיד כקורא בתורה.

משנה ב’ – גמרא

בין תכלת ללבן

  1. פירושו (בין תכלת שבה ללבן שבה)
  2. שיטות שונות בתחילת זמן ק”ש (ר’ מאיר: בין זאב לכלב. ר’ עקיבא: בין חמור לערוד. אחרים: חברו רחוק ד”א. הלכה כאחרים)
  3. אביי: לתפילין כאחרים לק”ש כוותיקין שגומרים עם הנץ לסמוך גאולה לתפלה שביום.
  4. סמיכת גאולה לתפלה
    4.1 מעלתה – הסומך אינו ניזק (והא ניזק בהבאת אסא למלך? מצוה לשלם לראות המלך שאם יזכה יבחין). ר’ ברונא לא פסיק חוכא מפומיה.
    4.2 ה’ שפתי תפתח מפסיק? (בערבית, במנחה) ,השכיבנו, גאולה אריכתא תפלה אריכתא.

4.2.1 סדר תהילים – למה יהי לרצון בסוף? כדוד בתהלים שאמר אחר י”ח. אשרי ולמה רגשו מזמור אחד הם. מפלת רשעים אחר ק”ג פרשיות. פרשה חביבה פתח וסיים באשרי.

4.2.2 מפלת רשעים – ר’ מאיר וברוריה חטאים או חוטאים. ברוריה רני עקרה. אבשלום ושאול בתהילים. סמוכים.

4.2.3 ברכי נפשי – חמשה עולמות: מעי אמו, עולם, יניקה (דדים במקום בינה), מפלת רשעים, יום המיתה. צורה בתוך צורה. אין לבלותך. כנגד הקב”ה וכנגד נשמה.

4.2.4 דוד חזקיה תפלה אלישע – ישעיה וחזקיה, מקובלני מבי אבי אבא אפילו חרב חדה לא יתייאש מן הרחמים. אפילו בעל החלומות. והטוב בעיניך שסמך גאולה לתפלה. מקיר קירות ליבו. שונמית שעשתה קיר. דברים שעשה חזקיה והסכימו או לא הסכימו לו חכמים.  התולה בזכות עצמו. מה עשתה שונמית. ליהנות כאלישע או לא ליהנות כשמואל. אשה מכרת באורחים. משרתו אינו קדוש.

4.2.5 ר’ יוסי בר’ חנינא – המארח ת”ח בתוך ביתו. יתפלל במקום נמוך ממעמקים. המתפלל יכוון רגליו. לא יאכל קודם התפלה.

ר’ יהושע אומר עד שלש שעות

5. הלכה כר’ יהושע

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד

6. אם אומר ברכות ק”ש.

7. גדול הקורא ק”ש בעונתה מהעוסק בתורה.

מסכת ברכות פרק א

 

סדר המשניות

 א: זמן קריאת שמע בערבית.

ב: זמן קריאת שמע בשחרית.

ג: תנוחת קריאת שמע בערבית ושחרית.

ד: ברכות קריאת שמע בשחרית וערבית.

ה: הזכרת יציאת מצרים בערבית.

 

גמרא

משנה א

מאימתי קוראים את שמע בערבית

  1. תנא היכא קאי, סדר שחרית וערבית

משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם

  1. כפרה אינה מעכבת לאכול בתרומה
  2. שיטות שונות במשניות וברייתות בתחילת זמן ק”ש בערב וסידורם

עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר

  1. משמורות בשמים ובארץ

4.1 בכי הקב”ה על החורבן באשמורה, סיפור ר’ יוסי בחורבה, אין נכנסים לחורבה,

  1. מחלוקת רבי ור’ נתן במספר המשמורות

5.1 ר’ זריקא א”ר אמי – תליית המחלוקת במקראות דדוד, מה אומרים בפני מת.

5.2 דוד – קם בחצות או באשמורות, איך ידע דוד חצות ומשה לא, שבח דוד שהוא חסיד, איך קרא לעצמו חסיד.

וחכמים אומרים עד חצות

  1. חכמים כר”ג ועשו סייג לדבריהם.
    • קורא ק”ש ומתפלל, סמיכת גאולה לתפלה [עיקר הסוגיה במשנה ב]
    • בן עולם הבא – הסומך גאולה לתפלה, האומר תהלה לדוד (נון באשרי).
    • ר אלעזר בר אבינא – האומר תהלה לדוד, גדול מה שנאמר במיכאל.
  2. קריאת שמע שעל המיטה.
    • רגזו ואל תחטאו – קשעה”מ, ירגיז יצר טוב על יצר הרע.
    • ר’ לוי בר חמא בשם ריש לקיש – לעולם ירגיז, ואתנה לך כו’ כולם ניתנו למשה מסיני.
    • שמירה ומזיקים – ק”ש שעה”מ כאוחז חרב, מזיקים בדלים. העוסק בתורה יסורים בדלים.
    • תורה – מי שאינו עוסק מקבל יסורים. כי לקח טוב טוב הוא תורה, הקב”ה מוכר שמח.
    • ייסורים – תורה מגינה, יפשפש במעשיו יתלה בביטול תורה,
      • יסורים של אהבה – שאין בהם ביטול תורה או תפלה. שניהם.
      • ייסורים ממרקים, ג’ מתנות טובות על ידי ייסורים.
      • אם קבורת בניו הוי יסורים של אהבה
      • אם נגעים הוי יסורים של אהבה
      • סיפורים על ייסורים – ר חייא בר אבא, ר יוחנן, ר אליעזר, רב הונא.
  1. אבא בנימין – תפלתי לפני מיטתי ומיטתי בין צפון לדרום. להמתין לחבירו בבית הכנסת. מזיקים. להתפלל בבית הכנסת.
  2. ר אדא א”ר יצחק – הקב”ה מצוי בבית הכנסת (חשב לעשות מצוה). הקב”ה מניח תפילין (מה כתוב בהם).
  3. בית הכנסת – מדוע באתי ואין איש, הקובע מקום לתפלתו. פסיעה גסה ביציאתו, לרוץ לבית הכנסת. (אגרא דפרקא, דכלה, דשמעתא, דבי טמיא, דתעניתא, דהספדא, דהילולא). לא להתפלל אחורי בית הכנסת (כרום זלות).
  4. רבי חלבו א”ר הונא – לא להתפלל אחורי בית הכנסת, להזהר בתפילת המנחה. שמחת חתן וכלה. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. להחזיר לחברו הרגיל לתת לו שלום.
  5. הקב”ה – מניח תפילין, בא לבית הכנסת, מתפלל. (מה מתפלל, ברכת הדיוט)
  6. ר’ יוחנן משום ר’ יוסי – הקב”ה מתפלל. אין מרצין לאדם בשעת כעסו. (מתי הקב”ה כועס, בלעם ידע זמן כעסו, לא לקלל מינים. בשעה שמשתחווים לחמה). טובה מרדות אחת מכמה/מאה מלקויות. שלשה דברים ביקש משה – שתשרה שכינה על ישראל, שלא תשרה על אוה”ע, מפני מה צדיק ורע לו (פליג אר’ מאיר דאמר לא ענה לו). כל דיבור שיצא מפי הקב”ה לטובה לא חזר בו.
  7. צדיק ורע לו – צדיק בן צדיק, צדיק גמור, וחנותי את אשר אחון.
  8. לא תוכל לראות פני – מחלוקת אם כשרציתי לא רצית וכו’ או בשכר שלש זכה לשלש.
  9. ר’ יוחנן משום ר”ש בר יוחי – אברהם ראשון שקראו אדון. אין מרצים לאדם בשעת כעסו. לאה ראשונה שהודתה. קשה תרבות רעה ממלחמת גוג ומגוג. קינה לדוד מיבעי ליה. מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה (ר יצחק אמר אסור, חילוקים) הקובע מקום לתפלתו. גדול שימושה של תורה. אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללים (ראה להלן עת רצון)
  10. שמות – ראובן בני לבן חמי. רות שריווה להקב”ה. אל תקרי שמות אלא שמות.
  11. בית הכנסת IIעת רצון בשעה שהציבור מתפללים (אפילו אינו עמם, ר יצחק לר נחמן). אין הקב”ה מואס בתפלת רבים. כאילו פדאני לי ולבני. מי שאינו נכנס נקרא שכן רע. סבי בבבל על ידי שמחשכי ומקדמי. לעולם ייכנס אדם שני פתחים. אוהב ה’ שערי ציון. אביי חזר להתפלל במקום לימודו. ר אמי ור אסי לא התפללו אלא ביני עמודי דגרסי. אין לעבור אחורי בית הכנסת בשעת התפלה (פתחא אחרינא, בי כנישתא אחרינא, דרי טונא).
  12. לעת מצוא – אשה, מיתה (מיני מיתות שיש בעולם), קבורה (עד זיבולא בתרייתא), בית הכסא (עדיפא מכלהו).
  13. ר חייא בר אמי משמיה דעולא – מיום שחרב ביהמ”ק ד’ אמות של הלכה. גדול הנהנה מיגיע כפו מירא שמים. לעולם ידור אדם במקום רבו (הא דכייף הא דלא כייף).
  14. קריאת התורה בציבור – עוזבי ה’ יכלו. שנים מקרא ואחד תרגום. שלא יקדים ולא יאחר (מצוה לאכול בערב יום הכיפורים). ריב”ל לבניו.
  15. הדרכות לבנים – ר יהושע בן לוי (השלמת פרשיות, הזהרו בורידין כר יהודה, הזהרו בזקן ששכח תלמודו. רבא (לא לחתוך על גב היד, לא לשבת על מטה ארמית (כפשוטו ממעשה דר פפא, לא לשכב בלי ק”ש), לא לעבור אחורי בית הכנסת).
  16. מידות טובות באומות שונות – ר’ עקיבא – מדיים חותכים בשר על השולחן, נושקים ביד, ויועצים בשדה (יעקב קרא לרחל ולאה השדה). ר’ גמליאל – פרסיים צנועים באכילה ביה”כ ודבר אחר (רב יוסף – מזומנם לגיהנום).

רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר

  1. קריאת ק”ש ב”פ בלילה או ביום ויוצא שניהם. כשקורא אחר עלות אינו אומר השכיבנו.

מעשה ובאו בניו וכו’

  1. רבנן מסכימים לר”ג אלא שעשו סייג לדבריהם.

הקטר חלבים ואברים מצוותם כל הלילה

  1. מחלוקת ר”א בן עזריה ור’ עקיבא אם אכילת פסחים עד חצות או כל הלילה. תליית המחלוקת בשעת חפזון.

26.1 בקשה שישאלו כלים שלא יאמר אותו צדיק. השאילום בר כרחם. וינצלו את מצרים. אהיה אשר אהיה. ענני ה’ ענני.