8. ימינו תחבקני – מערב יום הכיפורים ועד הושענה רבה

שמחת סיום עבודת עשרת ימי תשובה

שמחת היצירה עצמה אחר שתיקנו הגבורות

אורות מקיפים ואורות פנימיים

ארבעה בחינות החסד: פנימי ומקיף דאימא ופנימי ומקיף דז"א

התחלת החסדים מלמטה למעלה

8. ימינו תחבקני – מערב יום הכיפורים ועד הושענה רבה
Kavannot Moadim

 
 
00:00 / 47:59
 
1X
 

ימים שבין יום הכיפורים לסוכות

לתאריך חג הסוכות אין סיבה בתורה. שום דבר לא קרה בט"ו לחודש השביעי שיצדיק חג באותו הזמן. גם האסיף אינו מיוחד ליום ט"ו בחודש השביעי דווקא.

(בשונה מחג הפסח שמפורש שהוא ביום היציאה ממצרים. וחג השבועות שהוא בסיום מ"ט יום ממנו והוא יום מתן תורה בדרש, ועיין דברינו שם).

משמע: זמני המועדים אינם נקבעים בדווקא לפי מאורע שהיה באותו היום. אלא הם נקבעים לפי הזמן שמאפשר לנו לעשות מועד בזמן הזה. וביום ט"ו בתשרי הכי מתאים לחגוג את החג הגדול, מאחר והוא אמצע חודש שהסתיימה כבר מלאכת האסיף, והוא אחר כפרת יום הכיפורים. ובאותו הזמן שמתאים לנו לעשות חג אנחנו זוכרים את ניסי המדבר.

במילים אחרות, לא נס ענני הכבוד גורם לתאריך ט"ו בתשרי, אלא תאריך ט"ו בתשרי גורם לנו לזכור את הניסים. או היות נפשנו נמצא אז במצב שמתאים לנו לשמוח מאחר והוא זמן האסיף וזמן שאחר הסליחה.

אם כן גדולה שמחת ימי חג הסוכות על כל המועדים שאינה צריכה לטעם של משהו גדול שקרה בהיסטוריה באותו הזמן שתכריח אותנו לעשוות שמחה, אלא אדרבה השמחה הגדולה שיש לנו בזמן הזה מאפשר לנו גם לזכור את ניסי ההיסטוריה.

ומשאמרנו שלא משהו מיוחד בתאריך ט"ו הוא שקובע אלא הגיענו לזמן הזה אחר ראש השנה ויום הכיפורים והאסיף, ממילא אין זה צריך להצטצמם ליום ט"ו עצמו, גם מיום שאחר יום הכיפורים כבר מתאים לנו לשמוח בשמחה כזו, שהרי כבר נאספנו וכבר נסלחנו. אלא שאנו עסוקים בהכנות החג ובניית הסוכה, אבל בגוף הימים אפשר לשמוח כמו בחג עצמו, ולכן אין אומרים בהם תחנון והם ימים טובים.

ולכן כתב באר"י (שער הכוונות סוכות דרוש ג)

ואמנם ענין המשכת החסדים דאימא בסוד א"פ הוא שלא ע"י מעשה אלא בכל יום ויום ממוצאי יוה"כ עד יום הא' של סוכות נגמרים לכנס בה והימים האלו בעצמם יש בהם שלימות הזה.

וראה כיצד האור שנמשך על ידי הסוכה בדרך מקיף הוא זה שנמשך בימים אלה על ידי קדושת הימים עצמם שבהם ועל ידם בונים את הסוכה וכאשר אנחנו יושבים בתוכה נמשך החסד בבחינת מקיף. כי ימים אלה בעצמם מבחינת פנימי דהיינו מה שנכנס לכלי שלנו ונמצא בתפיסתנו ועבודתנו, ואינו צריך לנס מלמעלה.

7. סוד עשרת ימי תשובה

בשער הכוונות לראש השנה דרוש ג

כוונת הנסירה הנמשכת בכל עשרת ימי תשובה

היות עשרה ימים אלה המשך אחד

סוד עשרה ספירות שלימים

ארבע חלוקות של התכללות הספירות: בכתר וחכמה, בבינה ודעת, בחג"ת נה"י, והוצאת יסוד ומלכות חדשים מהוד

סוד ערב יום הכיפורים

7. סוד עשרת ימי תשובה
Kavannot Moadim

 
 
00:00 / 52:12
 
1X
 

6. יודעי תרועה – סוד התעוררות השופר

כללות הנסירה ענין אחד בכל עשרת ימי תשובה

כל מצוה עולם שלם לעצמה וענין השופר גדול מענין ראש השנה.

'לפתות' את בוראם בתרועה

יודעי תרועה ולא תוקעי תרועה או שומעי תרועה שהעיקר הכוונה

התשובה בשעת תקיעת שופר שצריכה לב

הפרטים הרבים בתמונת השופר, והתוקע, והרוח שיוצא מליבו לצווארו דרך מוצאות הפה ויוצא מהשופר ונכנס לאוזן השומעים, והתאדמות פני התוקע.

מודעות הפרטים שלב אחד בכוונה והשני ידיעת רמזי הפרטים.

תקיעת שופר בכללות ופרטי תשר"ת וקולות שונים.

שורש השופר התעוררות, ושוב פרטי התעוררות ביראה ואהבה ודבקות

שלשה פרטים בדורמיטא: הגבורות נכנסים בנוק, החסדים נשארים במקיף על ראש הז"א, והנשמה עולה לאימא לייחד חדש.

ההתעוררות להחזיר מוחין דאח' וגם לחדש מוחין דפנים וכן לחדש גבורות חדשות מתוקות

אין לישון בראש השנה להיות מרכבה בגופנו להתעוררות הז"א

6. יודעי תרועה – סוד התעוררות השופר
Kavannot Moadim

 
 
00:00 / 55:05
 
1X
 

5. חטא אדם הראשון ותיקונו בראש השנה

5. חטא אדם הראשון ותיקונו בראש השנה
Kavannot Moadim

 
 
00:00 / 48:37
 
1X