הרמב"ם היה חכם ממך
יש אומרים: אל תתגאה, הרמב"ם היה חכם ממך ובוודאי כבר היו לו תשובות לשאלותיך. אני אומר: אל יפול רוחך, הרמב"ם היה חכם וגם הוא התמודד
יש אומרים: אל תתגאה, הרמב"ם היה חכם ממך ובוודאי כבר היו לו תשובות לשאלותיך. אני אומר: אל יפול רוחך, הרמב"ם היה חכם וגם הוא התמודד
געדרוקט אין דער וועקער 9 – זומער תשע"ז א – דער ספקן און זיין אנגסט וואוינענדיג אויפ'ן עולם הזה, און אין דעם ווינקל פון עולם
כל שיטה שנמצאת במיעוט, חייבת כחלק ערך ההצדקה שלה לעצמה, למצוא תיאוריה שתיישב גם את השאלה הקיומית ביותר, למה היא נמצאת במיעוט, ומה מונע
המבוכה אין מטרתו של ספר זה להסביר את כולם12 לציבור הרחב, ולא למתחילים בעיון, ולא ללמד את מי שעיין במדע התורה בלבד, דהיינו, בהלכה; שכן
כפי שביארתי כבר לא אחת, [לאחרונה כאן, וראו כאן], הנושא של חירות ועצמאות הפרט מול הדת ההטרונומית המשעבדת והמחייבת, היא הנושא היסודי ביותר עבורי ומהווה
הפוסט הזה הוא נסיון לחשוף את משמעותם היסודי ביותר של י"ג העיקרים, לבור את התוך מתך הקליפה והלבוש שלהם, וניסוחם מחדש בנוסח שלי לאור הבנה
[הפוסט הזה מלוקט מכל מה שכתבתי באשכול בשם הזה, הלינק אליו נמצא בסוף הפוסט. בשונה מרוב הפוסטים שאינם כוללים אלא את קטעי הפתיחה שכתבתי. ועוד
שאלת חופש הדעות וחופש הביטוי ביהדות, כלומר האם היהדות מאשרת את חופש הדעות, ובאיזה מידה יש לנו להרשות חופש הדעות בכלל, היא אחת השאלות החשובות
[אמנם מדובר במאמר לא גמור, אך מכיון שנתפרסם כאן ועורר אותי לעיין בזה עוד, פרסמתיו גם כאן. וראה שם הדיון כולו.] אם יש הכרעה באמונה והנה בהלכות
– האם הוויכוח סמנטי בלבד? עוד הערה על האפשרות שסיבות טבעיות יפקיעו את האפשרות של הוכחה מתוך חוויות דתיות. בחלק ד' הסברתי שהשאלה היא מה
נעבור לרמה השנית של הדיון, והוא הדיון על המשמעות של החוויה הזאת, והאם, בהנחה שהא קיימת, נוכל לסמוך עליה, ובאיזה הקשר. [ניתן לערער על החלוקה