שלשה סוגיות בקרח – פשט וסוד

הדרשנים, או החסידים, נוהגים תמיד להרכיב את הסוד ואת האסכוטולוגיה על הפשט. לומר שאם יש סוד קרח שיש בו טוב, ואם יש תכלית היסטורית שבו מוריד שאול ויעל, נמצא היה ברעיונו הראשון איזה טוב. ובוודאי יש בזה אמת מצד העומק אך ראוי לחזור אל בירור הענין מתחילתו לפי הסדר.

קודם כל צריך לדעת שהסוד עוסקת בדברים אחרים לגמרי מן הפשט. אם הפשט עוסק מי היה ראוי להיות כהן, או זרעו של מי כהן. הרי הסוד מתעניין בדבר אחר לגמרי, והקשר ביניהם לפי פשט סדר הדברים אינו שהסוד אומר שטעם היות קרח כהן או לא הוא איזה ענין של חסד וגבורה, אלא הסוד אומר שמה שמעניין בכלל הוא חסד וגבורה ולא מי כהן, וזה רק כמו משל או מילה או לבוש לזה, והוא דורש את כל התורה על דברים אחרים לגמרי, וגם כאשר הוא חוזר למילות המשל ואומר למשל זה קרח יהיה כהן גדול (מה שהאמת- לא נמצא כלשון הזה בדרושי הארי ובספרי הסוד עצמו כמדומה אלא בספרים אחרים החוזרים לדבר על דרך הדרוש) הוא כבר לא מדבר על קרח כלל.

ויש כאן לפחות שלש סוגיות לפי הסוד בלבד, מעל כל הסוגיות שעל פי הפשט.

סוגיא ראשונה מבוארת בזוהר בראשית ובשאר מקומות – וראה סיכומו בפרדס שער ט' פרק ב' והיא שביום השני של מעשה בראשית נפרדו מים עליונים ממים תחתונים, כלומר חסד וגבורה, ונעשה שלום ביניהם על ידי רקיע שהוא תפארת. וזה נקרא מחלוקת לשם שמים כלומר לשם הרקיע לשם הדבר השלישי המכריע. אבל מחלוקת שלא לשם שמים היינו חלוקת חסד וגבורה שאינה מגיעה לתפארת. והוא מחלוקת קרח, שהוא מתחזק בגבורה. והיינו בהבדלה ופלוגתת הדברים מתוך עמידתו על עומק הדין אינו רוצה לתת חלק לחסד כלל וממילא אין מגיעים לשלום. ובמילים אחרות קרח הוא הבעיה השורשית של העולם שאינו יכול לסבול מידת הדין שבו עלה במחשבה והוצרך להשתתף ולשנות מפני השלום ומשרש זה נובע גם עניינו וכל מה שיש להעמיק בו. המפתח לעיון זה הוא המשנה איזהו מחלוקת וכו'.

סוגיא שניה מבוארת בספר הפליאה ומשם להרחבות האריז"ל והוא מסתמא נבנה על הראשונה אבל הוא עוד ענין. והוא מחלוקת קין והבל שנעשה בתחילת הבריאה ומסמל ראשית פלוגתת בני אדם ותפקידיהם, או בלשון הסוד הנשמות שלהם שלא הגיעו לתיקונם. וכאשר קין הרג את הבל וטמנו באדמה נתקלל מן האדמה אשר פצתה את פיה. וחזרו להתגלגל אחרי עוד כמה תחנות והיה משה הבל וקרח קין ולקח נקמתו ופצתה האדמה את פיה ובלעה את קין קרח. ומזה הענין הוא עיקר הדרוש המוכר ששמואל שהיה שוב קרח תיקנו ולכן יש לאותו נשמה של קין תיקון. וזה הדרוש בנוי על סוד הגלגול שהוא פשר מעשי בני אדם והתורה כשורשים בזה, ולפי דרך דרוש הגלגול אין לך לעולם נשמה שאינה נתקנת אלא מתגלגלת או מתעברת, ולפיכך ברגע שאתה מדבר על הפרשה מנקודת המבט של הגלגול בוודאי קרח בסוף נתקן, או במילים אחרות קין בסוף נתקן, וכבר הובטח לו כן בפירוש בתורה כי שבעתיים יקם, אבל לבוא להרכיב את זה שוב על פשט מחלוקת קרח אין זה פשט הדברים כי זה כמו להגיד שרצח הבל יהיה מוצדק בסוף, ואילו לפי הפשט גם כשתחזיר את תיקון חטא קין לפשט הרי זה שיתתקן וישוב ולא שהרצח שלו יהיה מוצדק כמובן.

סוגיא שלישית והיא קשורה גם לאותו סוגיא על דרך הפשט אבל יש ממנה שורש גדול בפרשה זו והוא ענין הגמול הסופי שהוא עולם הבא או הענין המשיחי. שנידון במשנת פרק חלק ונאמר שם לדברי רבי עקיבא עדת קרח אינה עתידה לעלות ונחלק עליו רבי אליעזר ואמר מוריד שאול ויעל. (וע"ד הסוד הקודם יש טעם גדול למה אמר ר"ע כך ור"א כך), ובוודאי הפסוק הזה עצמו זועק לנו לדבר על גורלם של יורדי שאול וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל. ומתוך העיון הזה דיברו תנאים במשנה. ובעלי הסוד נקטו בוודאי כדעת רבי אליעזר לפי ההגיון הסופי ושאר אגדות רזל ההולכים בדרך זה וכבר כללו צופי המשיחיות בצפיותיהם בהיכלות את עליית עדת קרח מן האדמה. והנה זה נוגע לשאלה אם אפשרית כריתה סופית לנפש כלל או אם סופו של דבר שכל יורדי שאול עולים משם, וכיצד לפרש את הענין הזה. ולפי קישורי הענין הזה בשני ענינים הקודמים נלמד שהגבורה הוא עצמו הגיהנום ושם מתבררים נשמות והעיון הוא כיצד עולים משם וכיצד נתקן העולם מן הפגם הראשון של אי הלימת חסד ודין.

יעקב ועשו קין והבל

דיברנו בסעודת שבת מהלך על יעקב ועשו, מסתמא כבר מוזכר ומדובר סביב זה ואני חסר פרטים או טועה, רק רושם לזכרון ושמא יש מי שיכול להשלים.
 
ויכוח בין שתי אחים מתחיל בעצם מקין והבל. ושם בנין אב להכל. האריז"ל כבר דרש הרבה בשער הגלגולים על זה ואחרים. ועל פי פשט קראתי או הבנתי מהמחקר שזה בערך המחלוקת בין אנשים אורבאניים – שזה בעולם העתיק אנשי שדה ואגריקולטור. ואנשים נומאדיים – שזה אנשי צאן ומקנה. בפרשת בראשית קין היה עובד אדמה והבל היה רועה צאן. חז"ל מתארים את המחלוקת הבלתי אפשרית ביניהם שקין אמר להבל ירעה את צאנו איפשהו שלא קרקע, וההיפך. אנשי העיר והשדה תמיד מסתכלים על הנומאדים כגנבים – כמו הצוענים והבדואים. הם רועים צאנם איפה שמתאפשר להם ולפי מבט אנשי העיר הקבועים הם פראזיטים על המשאבים שלהם. ליסטים אתם שגנבתם ארץ שבעה עממים. בני ישראל נהגו במדבר ממשה רועה הצאן ואז ירשו את הארץ המובטחת להם, הנומאדים כבשו את האורבאניים. משה באמת לא נכנס לארץ כי שייך להבל. המחלוקת בין לוט לאברם שדרשו על הגזל מתכתב מאד עם דבר זה. אברהם היה איש נומאדי, כבר כתב רמב"ן שלא היה לו ישוב קבוע. גם לוט איתו ויאהל עד סדום. אבל אברם תיקן את הבעיה בנומאדיות לא נהנה מן הגזל. לוט בילבל הבטחת הארץ שהיא קבועה ואמר שהכל שלו.
 
אנשי העיר ממהותם יותר מוסדרים וקבועים ולכן קין רוצח את הבל. תמיד מידת הגבורה. הבל יותר חולמני יותר אמני כזה כמו דוד שמסתובב עם הצאן שלו ומשורר שירים. כמו משה שנוהג את הצאן שלו אחר המדבר ומוצא שם אלהים. האריזל דרש הרבה על מראה הסנה שמשה הוא הבל ושם קיבל נשמה זו. תמיד אנשי התעשייה טוענים על אנשי הרוח שהם עוסקים בהבלים ופראזיטים שלהם.
 
שאלת רבקה אם כן למה זה אנכי ותשובת השם מזכירה מאד את שאלת קין גדול עוני מנשוא. (כבר אמרתי בערב שבת בוידאו שלי). ותשובת השם היא ממש המענה שם אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו. זה ממש שני גוים בבטניך ושני לאומים ממעיך יפרדו (אם תטיב ואם לא תטיב), ולאום מלאום יאמץ (ואליך תשוקתו) ורב יעבוד צעיר (ואתה תמשול בו). קין צריך לקרקע, עם ארץ אדמה, לכן כאשר גורש התלונן נע ונד. הבל לא היה לו בעיה עם נע ונד הוא אוהב את זה. בסוף קין בנה את העיר הראשונה וישב בארץ נד קדמת עדן ויהי בונה עיר.
 
יעקב איש תם יושב אהלים פירושו על פי פשט איש אהל ומקנה, משרש יבל נכד קין אבי יושב אהל ומקנה, עשו איש יודע ציד איש שדה, איש נוטע שדות ובונה ערים. זהו ממש המריבה בנחלת שתי עולמות שדרשו. לכן כאשר נהיה מריבה ממשית ביניהם יעקב בורח ללבן לרעות בצאן. ושם אין לעשו בעיה איתו. רק כאשר הוא חוזר ליצחק אביהם לעיר אז יוצא עשו לקראתו. וכאשר יעקב מרגיע אותו שאינו בא לקחת את עירו מידו הוא נרגע ושב למקומו.
 
אברהם היה כמו יעקב. יצחק היה כמו עשו. ויזרע יצחק בשנה ההוא יצחק לא יצא מהארץ היה איש של הבטחת הארץ. היה איש עיר ושדה ויצא יצחק לשוח בשדה. לכן אהב את עשו שהיה כמותו איש שדה. רבקה היתה כמו אברהם וינחם יצחק אחרי אמו. היה בה מידת החסד כמו משפחת אברהם בסיפור ההשקאה. לכן רבקה אוהבת את יעקב ולכן שלחה את יעקב אל משפחתה כאשר איים עליו עשו. מידת החסד של אברהם הוא הכנסת אורחים זהו הכנסת אורחים ערבית לעוברי דרכים. כאשר אין קביעות של עיר ושדה אז צריך אימון בחברת בני אדם שיכניסו אורחים. עד היום בחברות נומאדיות ערך הכנסת אורחים מקודש עד מות. ראו ערך לוט המסמל את זה יותר מאברהם ומה עשו אם בנותיו לקיים מצות הכנסת אורחים. בעיר יש רצח. תמיד הרצח בתנך מיוחס אל העיר וזה כל עגלה ערופה. כי העיר היפך זה מידת הגבורה קין ושם יש גבולות ברורים כי האימון שלהם בחוק ומשפט כמו אנשי סדום ושם יש רצח. לכן קול הרצח צועק מן האדמה דייקא. מי שאמרו דם ארץ אדמה שם צועק הרצח תמיד.
 
כמו תמיד הבכור בפועל הוא קין עשו פרץ. ואחרי כן יוצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. הקטן יותר חולמני ובסוף מנסה לקחת גם חלק אחיו הגדול. גם ראובן בן יעקב היה הבכור ישר שאת ויתר עז. האריזל מקשר יתר שאת לאם תיטיב שאת. ובסוף נלקח ממנו וניתן ליוסף החולמני. והמלכות ליהודה. זהו גם הסיפור של כיבוש הארץ מיד כנענים וכל ההבטחה לזרע אברהם כלומר ליצחק.
 
יש זמן שהמלכות והכהונה חוזרים לקין הראשון. וזה שמואל מתתיהו. יעקב יש לו חולשה ברגליו שכן ידו אוחזת בעקב עשו. ולכן תקע מלאך עשו בכף ירכו. במילים אחרות הגניבה שגונב יעקב ויהודה והבל את הבכורה והמלכות מקין תמיד חוזרת להרוס אותו כי בדין תובע עשו וקין וקרח את חלקו. לכן הזוהר אומר עדיין משלמים על מכירת יוסף כי עדיין נשאר חוק התביעה ההוא. הזוהר אומר ששמואל חטף את ירך יעקב בחזרה מיד סמאל. ולכן שמואל הרמתי היה נביא ושופט. מתתיהו היה כהן וגם מלך יתר שאת ויתר עז כי חזרו להתתקף בכח הבכורה הראשונה של קין.
 
יצחק וישמעאל הם אחים שלא רבו כמו שאר האחים ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. יצחק קינא ביעקב על כי ירש את מקומו שהרי יצחק היה בן אברהם אבל לא היה כמותו ויעקב היה כמותו. תולדות ישמעאל הם י"ב נשיאים ותולדות יעקב הם י"ב נשיאים אבל באמצע היה יצחק ולא נספר שם.
 
בזמן המודרני קין רצח לגמרי את הבל וכבש כמעט כל שהיה לו. כבר לא נשאר בעולם שטחים למרעה בלתי מיושבים. הכל שייך לאיזה קין ועל הכל הוא שולט בגבורותיו וסדריו. מעט הבל שיש הם בחינת ידו אוחזת בעקב עשו שעשו מלכות הרשעה רומי שהם התחלת סדר זה בעולם נותנים כמה שקלים לאנשי החכמה. אפילו אנשי הגלות כמו יעקב שגלה שחזרו מן המרעה לכבוש את הארץ לא הצליחו להיות אנשי מרעה היושבים בעיר, בסוכות אלא בנו עיר בירושלים כמו קין. אבל התקוה הוא ידו אוחזת בעקב עשו ורב יעבוד צעיר שניצוץ אחד יש משהו אחד של יופי הבל היופי שיכול לקחת את כל קין וזה המשיח.