בבית שני לא היו נוהגים במצוות הדלקת המנורה עד שבאו החשמונאים וחידשום. [בכל תיאורי חידוש המקדש ועבודתו בספרי עזרא נחמיה לא מוזכר אלא קרבנות התמיד

ידוע שחז”ס טען שהרמבם השמיט את נס הנרות. תמיד חשבתי שזה סתם המצאה. אבל השנה קראתי רמבם ובאמת יש שם משהו מוזר. איני יודע אם

שעשה ניסים לאבותינו בזמן הזה/במקום הזה מבט חדש למדתי מן השאלתות (פרשת וישלח, סימן כו במהדורה עם העמק שאלה). השאלתות פותח את דיני חנוכה באמירה

המפרשים חקרו כיצד טמאו ואיזה טומאה ואם טימאו מה מועיל החותם ועוד האריכו הלא טומאה הותרה בציבור וכו’. אבל לפי הפשט ייתכן שטימאו פה אין

לפעמים חושבים שדרשות ארוכות לחנוכה הם בעיקר ענין של אחרונים. אבל מדרשי חז”ל הראשונים האריכו בחנוכה הרבה. פסיקתא דרב כהנא שהוא הספר של מדרש האמוראים

תוכן עניינים מספר אור לי על חנוכה בקושיית הבית יוסף ואיכא למידק למה קבעו שמנה ימים דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת