כשיש לאדם כח בפה הוא אינו מדבר מה שמי שאין לו כח מצפה ממנו מאחר ודיבורו אכן פועל בעולם המעשה הוא צריך להתחשב עם מגבלות עולם המעשה ואינו יכול לבקר מבחוץ.
ולאידך כח הפה המשיחי שיכול לדבר על שלימות שאינה בעולם המעשה ולנצח בה את הידיים מאחר והוא מדבר מעולם שיתקיים בשלימות.
124. חקת: מעשים בעולם המוות
על החסרונות של עולם המעשה כשהוא מנותק מן המחשבה
גזירת המוות שאין הטוב המוסרי והטוב הגשמי אותו דבר
הכסיל בחושך הולך והחכם אינו הולך
חטא מי מריבה שעשה משה מעשה טרם הדיבור
סוד חקת התורה
סוד חוקת התורה
כאשר נודע לאדם באמת מה הוא צריך לעשות זה נודע לו בכל הקומה שלו, מן הכתר ועד הרגלים שלו. שהרצון שלו מתעורר לו לעשות את זה, וזה ברור לו במוחו שכך הוא צריך, והוא יכול להסביר את זה לאחרים במשלים מוסברים ושבעה משיבי טעם, וידיו ורגליו רצים כמעט מאליהם לעשות את הדבר. הידיעה הזו בשלימותה נקראת מצוה, נבואת משה בזה הדבר.
וכל עוד אין דבר ברור לאדם בכל הקומה, אפילו אם חסר רק פרט אחד כמו שאינו יכול להסביר אותה ולשכנע אחרים בכך אע"פ שבמוחו וליבו הדבר ברור. או להיפך אפילו שנראה הדבר ברור בכל דרכי השכנוע וההסברים וכולם כבר השתכנעו ממנו, אבל חסר לו ברירות בפנימיות מוחו שכך צריך, או חסר לו רצון ומוטיבציה לעשות את זה, אין זה מצוה. ואמרו אם אין הדבר ברור לך כאחותך אל תאמרהו. ולפיכך היה משה מחוקק המצוות ולא שום נביא אחר כי בהירות כזו שתהיה גם קבועה לדורות הוא משהו נדיר ביותר.
אבל לפעמים קורה ומשהו כופה את עצמו על האדם. ברור לו שחסר לו חלק מן הקומה לעשיית דבר זה. אבל כמו כן ברור לו שאין לו ברירה והוא חייב לעשות את זה. הוא יודע שהדבר נשאר מסופק ואולי הוא חטא. אבל הוא פשוט אנוס לעשות את זה ומה לו לעשות גם אם הדבר לא נכון. זה נקרא במצב כזה עושה האדם את הדבר ומקבל על עצמו את הדין שינבע מכך שלא היה הדבר ברור בכל הקומה. וזה נקרא חוקת התורה. וזהו סוד חטא משה. שהוא שמשה היה כפוי לעשות את זה אע"פ שידע שאינו יכול להסביר אותו לאחרים וקיבל עליו את דינו.
123. קרח: משה לא ידע תשובה לטענות קרח
משה לא ענה לטענות קרח שאי אפשר לאדם לומר שמגיע לו שררה אלא אם יש לו בסוף יודעים שהוא משמים
המשיח לא ידעו אם הוא המשיח באמת עד אחרי הכל.
היכולת להגיע למשיח תלוי בהכרה שאין אנו יודעים אפילו סימני הגאולה כי הגאולה הוא תמיד משהו אחר משני צדדי המחלוקת
אם בריאה יברא השם מציאות המעשה שהוא הנבחר מכרעת מה שאי אפשר להכריע בדעת
סוד מחלוקת קרח
סוד מחלוקת קרח. והוא סוד הרבה מחלוקות בין אנשים גדולים מן המקרא ועד ימינו.
שההנהגה באמת נותנת לאדם מוחין עליונים והשגות עליונות שלא ניתן לבני אדם רגילים לשער כלל. ודווקא אנשים הקרובים למצב ההנהגה הן מבחינת כישוריהם הנפשיים והן מבחינת ההנהגה עצמה, יכולים לשער בנפשם ההתעלות הנפלאה שההנהגה תיתן להם. ולפי שהם מכירים בגדלות הקירבה וההשגה הזאת נכפסה נפשם בכליון אינסופי להשיג את ההשגות הללו כי זה כל האדם. עד שהם מתירים לעצמם לעבור על כל התורה כולה והכל נדמה עבירה לשמה לעומת גודל הפלאת ההשגה של המנהיג.
ויש ראיות באריכות לכל מילה ומילה כאן מן הכתובים ומן המקורות. אבל מחלוקת קרח הוא שורש הכל בתורה ולכן הוא מראה בגילוי כיצד הכל הוא שאיפה לזכות כהונה גדולה שאין עיקרה שררה אבל עיקרה עבודה עליונה להויה בקדש הקדשים, והשרהה נלווית לזה. וכיצד חמישים ומאתיים איש אנשי שם היו מוכנים למסור נפשם על זכות הקטורת. וכך אין לחשוד באנשים גדולים שהם לוחמים על ההנהגה תמורת הכבוד הגשמי אבל ההשגה העליונה שהיא מביאה איתה מסנוורת אותם לגמרי, כי באמת הורגלו לוותר על הכל עבור קירבת הויה ומה יעצור בעדם.
וסוד ההצלה מניסיון זה נעלם מאד עד שהיה צריך משה לברוא בריאה חדשה, כי מי יעיד על משה עצמו שאינו נכשל באותו דבר, אין אדם יכול להעיד זאת על עצמו, והוא תלוי בענווה אינסופית וביטול אינסופי לדעת שאין המנהיג מבקש כלום עבור עצמו וכל השגתו משעובדת באינסופיות לצרכי הציבור, ולדעת שגם ההשגה העליונה ביותר אינה שווה נגד עשיית הרצון ממקום שאתה שם וכי יש השגה נמסרת על הפרישה כשם שהיא נמסרת על הדרישה.