ואי”ה נרחיב
זה ממש מוזר: כולנו יודעים לדרוש על מלחמת עמלק ומה הרעיון של עמלק ולמה לשנוא אותו והאם זה מוסרי להרוג אותו. אבל כל הדיון הזה מתבצע מתוך הקשר כזה תלוש, לא רק מן הרקע הריאלי, גם פשוט ממה שכתוב. כולם מכירים שלשה פסוקים בפרשת כי תצא, חלק זוכרים גם מפרשת בשלח, ומי שהגיע להפטורה יודע גם על מלחמת שאול. ולפי זה בונים כל התאוריות ושיפוטים ומוסרים.
וכאשר פותחים פשוט את התנ”ך מוצאים שם את המילה עמלק לא פעם או פעמיים אלא חמשים ואחד פעמים (מישהו פה חייב לעשות דרוש…). ובערך חמשה עשר סיפורים שונים היו בין ישראל לעמלק ממה שמפורש במקרא בלבד. כאשר שואלים, הן בדרך המחקר, הן בדרך המוסר, מה חטא עמלק, ושוכחים שהוא השייגעץ שכבר זה פעם השלשה עשר שבא עלינו בעצמו או בהצטרפות עם איזה שייגעץ אחר, זה כזה טיפשות. וגם כאשר בונים דרוש על הסמל צריך להתחשב עם כל הנ”א אזכורים אחרת זה טיפשי..
התחלתי פשוט קודם כל לסדר מול עיני בסדר פשוט את כל הסיפורים הללו, ומזה נבנה להבין גם..
עם אדום יש לישראל בהתחלה אולי תחרות אבל וודאי לא שנאה. משה רבינו קורא לאדם אחיך ישראל ולא עושה איתם כלום אפילו כאשר יוצאים מולם. זה ההיפך מעמלק ששלש פעמים לחם עם ישראל כבר במדבר. וכל ימות השופטים היו אחים גדולים של ישראל ובימות דוד כבש אותם אבל גם לא השמידם אלא שלט עליהם עד שמרדו בימי יורם בן אחאב. וכמה נביאים קוראים לאדום אחים לישראל ואפילו כאשר מתלוננים עליהם שאינם בעלי ברית נאמנים היחס הוא של בגידה באח לא של שנאה ישנה.
עם עמלק יש היסטוריה רצופה של שנאות ומאבקים מן הרגע שיצאו ממצרים לא היה דור שלא התמודד איתם אף פעם לא היו יחסים מסודרים בשום מובן לא זה כבש את זה ולא זה כבש את זה והבעיה מובנת במובן הכי פשוט.
דבר שעולה מזה, שכאשר שמואל מנבא לשאול פקדתי אשר עשה עמלק וכו’, שאין הפירוש כלל כמו שאנחנו מציירים היה איזה מלחמה פעם עם עמלק בצאתם ממצרים ועל זה נזכרו בימי שאול לקיים את המצווה של מחיית עמלק ולעשות איתם מלחמה. כי זה פשוט לא הסיפור. עמלק הזה היה עושה צרות לישראל בכל ימות השופטים ובימי שאול ודוד עצמם. ומה שכתוב פקדתי הוא על דרך להגיד נכון הוא באמת רשע משורשו הראשון מאז, אבל לא באמת בא שאול לנקום על זה אלא להיפטר מהצרה של עמלק שהיה חוזר עליהם כל פעם בימיו. זה משנה את כל התמונה.