Friday, May 17, 2024 • ט׳ אייר תשפ״ד
ובת כהן כי תחל לזנות –
אני רוצה להמציא פירוש חדש למה כהן לא יטמא
כי כהן צריך להיות איש מאד אכפתי
אחרת איך יכפר על אחרים..
ונמצא שאם הוא ילך ללויה הוא יהיה בדכאון למשך שאר השנה
אז עדיף שלא ילך
ולמה לקרובים כהן הדיוט מיטמא? כי זה לא כי אכפת לו זה סתם חובה משפחתית כזאת
או כי החובה גובר ובאמת לא יחזור למקדש במשך זמן
אבל הכהן גדול שצריך אותו כל הזמן אז באמת אפילו למשפחתו לא יטמא
וזה לכן כהנים הם גם צריכים להיות כמו אהרן רודף שלום וגם מצינו שהם מאד קפדנים, כי זה אותו דבר שיש להם יכולת להזדהות מאד עם אחרים אז גם לכעוס וגם להתערב בשלום בית של השני זה אותו דבר..
לכן גם צריך לקחת אשה יותר כשרה
כי הכלל הוא ‘גרוש שנשא גרושה ארבע דעות במיטה׳
אבל רוב בני אדם לא כאלה רגישים אז מתגברים על זה
אבל הכהן אם ישא גרושה אז הוא ממש ירגיש שהוא לוקח אשת איש
וזה לא טוב
וכהן גדול עוד יותר אז אפילו אלמנה
כי מבחינתו זה שהבעל מת לא כזה משנה הוא עדיין מרגיש אותו
שהרי הוא לא הולך ללויות..
ולא נפרד מן המתים
מה זה ‘בעמיו׳, לפי הפשט משפחתו, שכהן גדול צריך לקחת כהנת?
הכהן הגדול מאחיו
מסתמא פשוט לא רוצים שיקרעו בגדי הכהונה…
בספר ויקרא יש ב׳ סיפורים. אחד על נדב ואביהו שבאו לקודש באש זרה. והשני על בן אשה ישראלית שנקב שם ה׳. מנדב ואביהו למדנו את מצוות יום הכיפורים ומבן האשה הישראלית למדנו את משפטי הפוגע בשם ובאדם. נדב ואביהו הם הפתיחה לכל מצוות הקדושה והטהרה ובן האשה הוא הסוגר אותם. ואשר יעלה את זה יעלה את זה.
(אתה כבר יודע שבחומש שלי לא כתוב שנדב ואביהו הפריזו בקודש…
יכול להיות שגם המקלל מפריז בקדש…
“נוקב שם י'”
יכול להיות מי שמשתמש בו יותר מדאי..
יש לי גם גימטריא שאני לא יודע מה לעשות איתו
בכל מקרה זה מעניין שמי שמפרש את השם צריך לפרש מה לעשות לו על פי השם
אני מאד אוהב את המדרש ‘מהיכן יצא, מפרשה שלמעלה יצא/’. מה שנקרא קריאה ספרותית…
כל הסדר של חוקי הקדושה זה שהוא טוען שבעצם כל המצוות הם מתחברים לפי הקצב של הדיבור הראשון ‘אנכי יי אלהיך׳. ולכן הוא מסיים תמיד ‘אני יי׳. בכל מיני ווריאציות.
יש לזה אולי מילה בפסוק ואתם תהיו לי ממלכת כהנים
ששם זה אמנם צד התנאי החיובי של הברית
ופה הברית הוא כבר עובדה הוא רק מפרש איך בעצם נראה הממלכת כהנים הזה, או האנכי ה׳ הזה
זה לפחות ג׳ אופנים שונים לתאר בהם את המצוות, מסתמא משנה תורה זה עוד דרך רביעית (במדבר אני לא יודע, הסיפור המארגן שלו אני תמיד חושב שזה ‘היה בעיה בא נשאל את השם מה לעשות׳..)
גם שניהם מוצאים מחוץ למחנה נדב ואביהו והמקלל
אם הייתי יכול לכתוב בצורה מסודרת הייתי כותב פה…? אני יכול לרקוד אותם… כל הזמן אני רוצה לעשות דברים מסודרים..
א – ספר שמות
נשמע לי בערך אבל מה עוזרים לי המילים הלועזיות 🙂
כלומר
אני אומר שיש כל מיני סיפורים אני לא יודע אם אני אוהב שאתה עושה מזה הגדרות..
במיוחד ספר הקדושה לא ברור לי שזה ככה רק אין לי הגדרה יותר טובה..
אני חושב משהו יותר כזה
בנקודה זו ששואלים כן חשבתי.. אבל זה כמו הסיפור השני בויקרא, באמצע נכנס רשימת הלכות ללא שום קשר, כלומר הסדר הקבוע של ההלכות גובר על הסדר של סיפור עם מענה מקומי
ושניהם לא באמת מסופרים ככה כמו בויקרא
גם
זה שמשה ציפה שיש חוק מה לעשות למגדף רק לא התפרש זה ראיה שזה ויקרא ולא במדבר
כי במדבר זה שיוצרים עכשיו מחדש את החוק..
אבל פה יש ציפיה כאילו יש כבר חוק רק עוד לא הגענו לעמוד זה במשנה ברורה..
וכך גם הרושם של חטא נדב ואביהו
Sunday, June 01, 2025 • ה׳ סיון תשפ״ה
📎 (file attached)
כן מתקן
גם הדברים של נעמי שזה עונה לה זה שיר שלם רק לא יודע כיצד לסדרו
בעל טעמי המקרא סובר ככה..
אבל זה לא תמיד עובד יפה
ככה היה לי מקודם אבל חשבתי שזה לא באמת בקשה שלא תבקש, זה המשך אחד, ולעזוב ולשוב זה תקבולת
כן, אז איך המנהג לחלק, בדרך כלל אחרי משפט שלם, לא?
מן הסתם הרעיון שהעיקר איך מבצעים את זה, ונוהגים לבצע לפי הטעמים… אבל אני לא בטוח אם אני מסדר אף פעם לפי ביצוע.., כלומר בביצוע זה ממש בדיוק כמו הטעמים חלוקה עקירית וחלוקה משנית
אני מנסה לעשות ביצוע בכתב לעיניים שיש לזה חוקים אחרים..
זה התיאוריה שלי עכ״פ
📎 (file attached)
נראה לי כזה