Monday, February 21, 2022 • כ׳ אדר א׳ תשפ״ב
מעניין, אבל צריך להיות סיבה שהלך משכם בזמנו, יכול להיות שהכנענים הפריעו לו וזה שכתוב כאן והכנעני אז בארץ.
גם ‘מקום שכם׳ ייתכן, המקום שנקרא אח״כ שכם. ובזמנו לא היה שם עיר אלא מקום ולידו אלון ולכן העתיק משם כי לא היה שם ישוב.
ואם כדבריכם אלון של ע״ז זה גם סיבה שנזכר פה הכנעני
אני רואה שכתבת
איך אתה יודע, מה לי ולארכלוגיה
אבל חשבתי שיגידו.. רק לא יודע
אולי לא היה נקרא אז שכם
בזמן יעקב כבר היה שכם זה ודאי
כי זה מוזכר..
גם יכול להיות שדה העמלקי איפה שהיה אחר כך עיר עמלקי
יכול להיות שלפעמים מפרש ולפעמים לא
משמע הרבה פעמים שמקום הוא יותר ערטילאי מהעיר
ולא שזה ליד העיר
כאשר לא רוצים להגיד איפה אומרים המקום
אבל זה לא יסתדר בהמון מקומות
אולי שכם היה בן אדם כמו אצל יעקב ועירו היה נקרא ‘מקום שכם׳
נו הסבא שלו
אני לא רואה עוד עיר שקוראים לו ‘מקום – שם העיר
אז בכל מקרה זה יחיד, אני חושב שמתאים במקום הראשון שאברהם הגיע לפרש שזה המקום משם ואילך זה מובן
הרי גם לא כתוב איזה ארץ בתחילה
הכתוב מנסה ליצור כזה מהלך מפרט אל הכלל
הפוך מכלל אל פרט
זה מה אמרתי רק אתה חולק אם היה אדם בשם זה..
לכאורה מקום הכנעני = מקום שליטתם? זה מדגיש את זה
אברהם אבינו אצל סדום כותב כל הזמן ‘ונשאת למקום׳
אפשר שזה גם בכוונה לא להגיד המילה סדום
מקום יש לזה הרבה פעמים המובן של הדבר לפני שיש לו שם, כמו בפעם הראשונה יקוו המים אל מקום אחד.
זה מילה מעורפלת
על כן קרא למקום וו׳
כמה פעמים
יש מקום הכי הרבה בבראשית
אבל כולם מודים לזה לא? השאלה למה כתוב פה מילה מיותרת
או אם יש לזה איזה קונטציה מסוימת
גם סדום היה מקום קדוש?
לגבי ‘מקום הכנעני׳ זה פשוט לדרכי כי הפסוק רוצה לומר שזה לא יישאר הכנעני..
גם “מקום המזבח׳ בהמשך יכול להיות שבינתיים החריב מישהו את המזבח ולא נשאר אלא מקומו ויקרא שם בשם ה׳
אבל אתה צודק שכל זה לא מוכרח.. בפשטות אפשר המזבח שהיה במכוון במקום כלשהו
או יותר פשוט שהלך למקום שהיה בתחילה שהוא גם המקום שעשה מזבח
אבל נראה לי יפה להבין שמקום מסמל שלא רוצים לדבר על מה נמצא שם בעיר אלא המקום
ולכן בסדום זה המקום כי סדום לא יהיה עוד כמה דקות
או אם רוצים להגיד שיש איזה קדושה מעבר לבנין, המקום אשר אתה עומד שם אדמת קדש
וזה מדויק בפסוק מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים
הרי לא היה שם שום בית, אבל יעקב גילה שהמקום עצמו קדוש
זה כבר כתנאי שלך ואורי… יכול להיות מכללא אם צריך מזבח לקריאה או להיפך..
ולכן המילה נפוצה בספר בראשית שמדבר על דברים טרם התלבשותם
בקיצור זה מדרש שלי..
יכול להיות אברהם היה הראשון שהתפלל במקום מקדש שחרב
כמו שאנחנו עושים היום
לגבי האלון למה אי אפשר להגיד כמו שאמרו על מצבה שהיתה אהובה בימי האבות? הרי מסתמא אין משהו מהותי בעץ שלא נכון לעשות אותו מקום קדוש רק שהיה מנהג עבודה זרה
לכל הפירושים זה יסתדר, אם שזה מקומות שונים או שאז כבר היה עיר ראוי לשמו או ששכם אינו שם המקום אלא יושביו ולכן צריך להגיד כך.
מכל מקום מקום המזבח רומז שיש סיבה לחזור למזבח שהוא במקום מסוים, כלומר המזבח נבנה במקום הנכון.
לגבי לקיחת האשה אל פרעה, לא הבנתי מה מועיל שנגיד שלא חשב שתלקח לפרעה, הרי הוא חשב שמישהו יקח אותה וישלם לו עבורה. ועשה את הטריק לכתחילה כדי שיקבל כסף. מה משנה אם לקח אותה המלך או מישהו אחר, איך אחרת חשב שיטיבו לו עבורה. להגיד שלא חשש מפרעה אלא סתם רק מחריף את הבעיה..
אבל הפשט הוא שחשב למקסם מה שאפשר ממצב רע. עדיף שיקחו אותה כאילו בצורה רשמית ממנו בתור אחיה וישלמו לאברהם את המוהר מאשר שיהרגו את אברהם.
הכל היה נועד להגן על אברהם מרציחה לא להגן על שרה
אבל אם היא אחותו למה לא יקחו אותה ככה? אדרבה זה עוד יותר קל גם אין לה בעל
הרי כל הזמן הוא בוודאי מניח שאשה יפה היא רכוש טוב שירצו לגנוב
רק יש בעיה שיש בעל, ואולי הם גם מקפידים יותר על אשת איש מאשר על רציחה אז ירצחו אותו.. או יותר פשוט ירצחו אותו כי אחרת הוא יגן עליה.
אבל אחיה היה המנהג שאם אין לה אב שהוא אחראי עליה וידברו שידוכים עם כסף
אולי התכוון שקודם יתנו כסף ועד שיגיע זמן הנישואין כבר יברחו
כמו שעשו אחרי זה במצרים וישאלו..
בקיצור אולי אברהם רצה לעשות מעשי לבן..
בפשטות משפחת אברהם היו עובדים הויה מאז ומקדם אולי מימי אנוש, לא מצאנו אפילו רמז שאברהם הוא הראשון שקרא בשם ה׳.
עכ״פ פסוקים אלה אינם הרמז, הם לא אומרים את זה
אולי ביהושע יש כזה רמז
גם לא כתוב פה בחירה באברהם, זה כתוב בספר דברים אולי. בפשטות ספר בראשית הוא סיפור של העולם ואז מתרכז במשפחה אחת לספר ענייניו, שזה המשפחה שהוא שורש מחבר הספר ומקור הארץ שלו. הוא לא טוען יותר מכך.
עכפ הקושיות מסוג למה לא כתוב למה בחר ה באברהם מוזרים לי, זה להמציא סיפור שלא כתוב ואז לשאול למה הוא לא כתוב.. תקרא מה כתוב ולא יהיה לך קושיות. אם במקום אחר כתוב ענין אחר אז זה עוד סיפור למה זה צריך להיות כתוב כאן
כבר ראינו בסוף פרשת בראשית הוחל לקרוא בשם הויה. מה שכתוב בספר שמות הוא קושיא אבל יש ליישב
עכפ אין סיבה לקחת יותר ברצינות וארא מאשר אנוש
אפשר להתווכח, אלהי אברהם ואלהי נחור, מה הפשט. אבל נכון שהם מזכירים את ה׳
זה ממש כמו ההוא שהקשה את השאלה למה כתוב נח עם ז׳ ויישב בז׳ אופנים ואז נזכר שכן יש גם תירוץ שאכן אין ז׳ בנח אבל יש לו גם עוד כמה תירוצים
פרשת וארא הוא הקשה, הרי שם הויה כתוב בפירוש לאבות יותר מפעם אחתץ. אז בפשטות צריך לדחוק שם.
שערי תירוצים לא ננעלו, היה לי איזה רעיון שכחתי כרגע.. עכ״פ פה אני אומר שמה שצריך לדחוק הוא וארא ולא לדחוק כל ספר בראשית..
בפשטות הכוונה להבטחות מסוימות, צריך לחקור מה פירוש התוודעות שם, אם זה אותו פירוש כמו הוחל לקרוא וכדומה. אני לשיטתי שאנחנו מקשים יותר מדי בלי להכיר הרקע..
(זה אגב בעצמו לא תירוץ מרווח. כי יש גם במקור הלא נכון שם הויה לפני זה אלא שצריך לדחוק…)
נו על פי פשט גמור הרי יש לומר כמו שמפרשים אומרים וכמו שדוד אומר פה, שבאמת לא נאמר לאבות הויה אלא שהתורה כותבת ככה
אבל זה לא מתיישב כאשר כתוב ויאמר לאברם אני הויה
גם צריך לדעת אם לדעת הויה ולא לעבוד עבודה זרה זה אותו דבר? זה כבר תאלוגיה
מה פירוש אלהי נכר, האם הכוונה באמת אל אחר, איך זה בכלל מובן, זה דברים שהשתנו במשך הזמן
יכול להיות שאפילו ספר יהושע לא אומר שאברהם התחיל לעבוד הויה אלא שהוא אלהי הארץ?
ואיך עמון ומואב שהגיעו מלוט התחילו לעבוד את כמוש? לכאורה לוט ידע את אלהי אברהם
לוט לא לימד אותם?
הם ברחו לפני שהוא קם? אולי..