פרשה זו מסתיימת מעין פתיחתה, פתיחתה במיתת שרה, וסיומה וינחם יצחק אחר אמו (אמנם יש פרשה סתומה בין סיום קניית מקום קבורת רחל ל’אברהם זקן’ אך למדנו שפרשה פתוחה מצרפת עניינים יותר רחבים מפרשה סתומה בדרך כלל).
בכל הפרשה מן הזמן שהגיע אליעזר לחרן לא הוזכר שמו של יצחק. אלא גם מה שאמר בתפילתו בינו לבין עצמו ‘אותה הוכחת לעבדך ליצחק’, אמר אליעזר לבתואל בלשון ‘לבן אדוני’. ולפיכך כאשר חזר מחרן ראתה רבקה ושאלה ‘מי האיש ההולך בשדה לקראתנו’. והשיב אליעזר ‘הוא אדוני’, הוא שאמרתי לך עליו ‘בן אדוני’. וכך הכתוב מוסר לנו בסגנונו את אותו דרמה של העלמה וגילוי שהיה לרבקה ומשפחתה, כי הם לא ידעו את שמו של ‘בן אדוני’ והנה גם אנחנו הקוראים בפרשה לא יודעים אותו עד שהוא מופיע שוב ‘ויצחק בא מבוא באר לחי ראי וגו’ ואז מתכסה רבקה ונכנסת לבית שרה.