שירה

משב רוח נעים, קפה חם, וציפיות. הצללים יעברו, השמיים יתבהרו, ומתוכם נראה כעין, כעין ולא זה, אבל כעין. החיים יחיו, ואנחנו נחיה בתוכם. מרובה מה שלא ידענו ממה…

כאשה מיטהרת לבעלה, כבודהיסט מפנה עצמו להכרת הריק, כפילוסוף מטיל ספק בכל, כילד בוכה שינקו לו טינופיו, כחסיד מבטל את עצמו בפני רבו, כליטוואק מתיישב לפתור סוף סוף…

עוד אני מחכה לאור, והאור ממאן לבא. הקיץ האור על החושך, והחושך ממאן להאיר. נרי הקטן, אחת מתוך הרבה נר יחיד מתוך שמונה. יחיד בתוך ריבוי החשכות למה…