שיר / חנוכה תשע"ג

עוד אני מחכה לאור,
והאור ממאן לבא.
הקיץ האור על החושך,
והחושך ממאן להאיר.

נרי הקטן, אחת מתוך הרבה
נר יחיד מתוך שמונה.
יחיד בתוך ריבוי החשכות
למה לא תאיר אלי?

העוד לי נרות בתוכי,
אלווה אותם לרעיוני,
והיו להם לאנשים,
יתחברו ויאירו יחדו.

הגידה לי, את נרי,

האם ייעודך,
כאשר מסביבך,
החושך, בלבד?

התואילי תשמש,
לרבים מדריכה, מאירה,
גם כאשר מסביבך,
אורות רבים מזהירים?

היוכר מעלתך,
בין נרות כמותך.
או שמא,
אך בחשכת לילה,
את מאירה?

יופייך המפעימה,
איך נגזר עליך,
אך בשבילים אפלים,
להיות לנו למורה?
הבוקר אור, ויופייך תתעלמנה?

נאצור נא אצלנו,
מן החושך אשר סביבך.
אולי אז,
גם אור השמש,
את עינינו לא יסנוור,
ליהנות באור יופייך.

השאר תגובה