שמות כ – דברים מקבוצת הדיון

Thursday, March 26, 2015 • ו׳ ניסן תשע״ה

They just didn’t wear pants..

אבל בעיה כי יש בבגדי כהונה מכנסיים

אבל אולי זה מקור אחר..

Why do u think so

And were there ever ppl who wore such kind of clothes?

It depends on the context

U need to know what normal was

If u show that normally ppl would be totally exposed when going up steps ur right

If they just wore loose robes or something like that with no underpants it means something else

רשי דחק שגם עם מכנסיים זה גילוי בגלל הרחבת הפסיעוץ זה אני מסכים שאינו הפשט

גילוי ערווה

Is also a common euphemism for sex. So..

😨

Like the hole in the sheet?

If this Is speaking about the private bamos every guy had in his backyard perhaps it makes more sense he would be tramping around half naked around it

ואם כן גם אין סתירה מהמכנסיים של בגדי כהונה

זה פסוק מפורש

לא תביא אתנן זונה

אבל זה נראה שהפסוק יוצא נגד המנהג של להביא אתנן זונה לקרבן לכפר על זה

Your browser does not support audio.

📎 (file attached)

זה כתב האבן עזרא בואתחנן באריכות

Your browser does not support audio.

📎 (file attached)

Your browser does not support audio.

📎 (file attached)

Friday, March 27, 2015 • ז׳ ניסן תשע״ה

פשט מעניין הערשי

,שלום עליכם ר מאיר

אני חושב שפרשת צו הוא הפרשה הכי משעממת בתורה

קיצור אני מחפש דחוף איזה חסידישע תורה עליו אם יש למישהט

יואל אשר אפילו על זה כבר דיברו שבוע שעבר

טוב אני תקוע עם יותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כיס..

זה שגם אם אין כלום בפרשה הכל שווה 😃

רק אני חייב לכתוב..

ומה יהיה על הכבוד שלי 😃

ודלא הכופרים שטוענים שאנחנו פשוט ממציאים הכל לבד ..

זה חקירה ישנה אם גם המרבה צריך לכוון..

טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה

אבל בקרבן זה לא עובד

תביא מנחה..

Thursday, October 18, 2018 • ט׳ חשון תשע״ט

ילד חמוד אבל מסתמא זה טעות פה 🌸

נו מה נראה לכם על עשרת הדברות?

עושה סנס ברובו, לא?

קודם תגיד איפה כתוב שחייב להיות עשר

תביא ציטוטים אני עצלן..

למה זה חשוב לפסוקים הללו לספור כמה יש?

לא ברור מה הפשט הפשוט של לא תחמוד

יכול להיות שהגמרא צודקת שהאיסור הוא רק במעשה

כלומר כמו שחיים אומר , זה כמו אזהרה שלא יבא לידי לא תרצח לא תנאף לא תגנוב

לא תענה

הכוונה שלו הוא לא שאסור שיעלה בלב מחשבת חמדה

כן, אלה דברי מוסר

זה לא לאו מיוחד..

צריך לחשוב כיצד לומר את זה, הענין הוא שסתם לומר לא תגנוב זה לא מספיק, כלומר לא עוזר. כי אדם אומר כן אבל יש לו כזה מכונית יפה.. או סתם לומר לא תנאף זה לא מספיק, כי הלב אומר אבל יש לו אשה יפה כזאת… אז זה כמו המוסר של לא תנאף לא תגנב, שאומר זה לא ענין שלך לחמוד, זה שלו.

הפסוק לא חושב בקטגוריות האלה של ‘לאו מסוים׳ וכיצד בדיוק עוברים או לא עוברים על זה

גם הדיבור הראשון והשני מבולבל ככה

עשרת הדברות הם לא רשימה יבשה. הוא מאריך למשל בכבד ומפרט השכר כי זה חשוב לו וזה הדרך שהוא דואג שיקויים

ומאריך בדבר השבת להסביר הטעם, ובואתחנן טעם אחר

וכאשר בעלי הלכה מתחילים כן לחשוב ככה אז באמת יש פנים לחשוב שיש כמו איסור על מחשבת הלב, כי זה בעצם מה שהוא אומר אל תחמוד, אבל יש גם פנים לחשוב שלא נכון לומר ככה, שהרי איך שייך לצוות על זה. ויש עוד פנים לחשוב שזה בעצם הרחבה כללית שאפילו אם קונה את בית רעו אבל הפציר עליו כי חמד עובר על לא תחמוד, כפי דעת הגמרא בבא מציעא, כי זה אזהרה כללית למעט החמדה שהוא שורש לגניבה וכו׳.

אני חושב שהפשט בלא תחמוד אשת רעך מוכיח שזה דבר כללי, כי זה לא נראה פה איסור על הרהורי עבירה. אבל זה חוזר ללא תנאף. בעוד בית רעך חוזר ללא תגנוב וכו׳.

אפשר גם שזה אידיאל. רוב חטאי בין אדם לחבירו נובעים מהחמדה (כלומר ארבע דברות הקודמות לו), אז אם ממעטים את השורש הזה יהיה חברה יותר מתוקנת באופן כללי.

אנחנו וודאי יכולים לצייר ולראות שתי חברות אחד שבה יש הרבה חמדה ושני שבה זה נהוג פחות. ושזה משפיע על כל היחס שבין אדם לחבירו בתוכם. על אף שזה לכאורה דבר שבלב. התורה רוצה שנהיה חברה שבה יש איסור לא תחמוד.

באנו למחלוקת גדולה… צריך ללמוד על זה…

כן, נלמד על זה

זה לא יודע… יש תורה כזו בתורה.קום אבל נראה לי הזיה.

אבל אנו רואים שהמספר נאמר תמיד בהקשר של הכתיבה על הלוחות וזה מסתמא אומר משהו בקשר לשאלתי מה משנה המספר.

לא למספר אחר, הם טוענים שעשרת הדברים זה פרשת משפטים או משהו ומצאו איזה דרך לספור שם עשר דברים

יש פה שאלה כיצד עשרת הדברים הם כל כך קצרים

אלהים עשה את ההופעה הגדולה שלו וזה כל מה שהוא אמר

כאן יש בערך עשר פסוקים/דברות. לא באמת יש חקירה. רק החלוקה בין אנכי ללא יהיה לך אפשר לדון עליה באמת.

זה נראה לי מאולץ כל החקירה

אבל אם לא מקבלים דעת רזל שאנכי הוא דיבור אז מתחלק פשוט מאד לא יהיה לך ולא תעשה לך

איני חושב שיש עוד במה לפלפל פה

יש בזה משהו שבאמת מספיק לקיים עשרת הדברות להיות יהודי

רזל לא היו מרוצים מהרעיון הזה אבל הוא חזק מאד..

להיפך. מאנכי עד סוף לא תשא זה פרשה אחת.

עכשיו תחלק שם כיצד שנראה לך אם אתה דווקא רוצה

זה הכל סביב כיבוד אלהים ושלילת עבודה זרה

לא תשתחוה הוא לא דבר חדש זה אותו דבר כמו לא יהיה לך

אתה רוצה לחלק גם לא תשתחוה להם ולא תעבדם?

בכל מקרה נו אז יש חקירה הכי גרוע תגיד שיש תשע או אחד עשרה דברות.. זה עוד יותר מסתבר מלהמציא עשרה דברים אחרים..

מה אתה מתכוון שלא כתובה כסדר

אה המבקרים.. טוב זה שיחה שלימה הם לא מחפשים פשט פשוט הם פשוט יש להם מדרש אחר..

כנראה זה
http://thetorah.com/what-did-god-write-on-the-t…

למדנו אתמול הרמבם שמפלפל בירמיה שאומר לא צויתי אתכם ביום עלותכם מארץ מצרים על דבר עולה וזבח

אבל אפשר לפרש פשוט על עשרת הדברות

באמת אלהים לא צריך קרבנות וכו׳ פה, רק פשוט להאמין בו ולהיות אנשים טובים

ובאמת יש פה סיום מעניין לפרק מזבח אדמה תעשה לי

שנלווה ואומר נו אם אתם דווקא רוצים קרבנות תעשו איזה מזבח קטן של אדמה..

כן כן, אבל הפסוק מוזר כי הוא נראה סותר המציאות והרמבם יש לו שני פירושים או שזה בגלל שקרבנות הם לא מטרה או שזה הולך על החוק של מרה שלא כלל קרבנות, וזה מאותו סיבה רק זה מיישב יותר טוב את העובדה שירמיה מזכיר שיהא נכון כפשוטו. ותמיהני למה לא פירש על מעמד הר סיני

Saturday, October 20, 2018 • י״א חשון תשע״ט

למדתי היום דברי ר חסדאי קרשקש

הוא מסביר אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו פשוט מאד.

כי כל מצוות התורה מדברים על אלהים בגוף שלישי ‘אלהיך׳. רק שני דברות אלה מדבר בהם אלהים מפי עצמו אנכי – כי אנכי ה׳ אלהים אל קנא וכו׳

זה מעניין שהחלק הזה גם מתחיל וגם מסתיים ב׳אנכי השם אלהיך׳. כמו לתחום את המקום שבו מדבר השם בשם עצמו.

והוא חולק על הרמבם שלמד ממאמר זה שאנכי ולא יהיה לך הם מצוות ולדעתו בלתי אפשרי שאמונה יהיה מצוה

ולכן הוא מפרש ששתי המצות שבדברות אלה הם לא תעשה לך פסל , ולא תשתחוה להם.

לא תעשה הוא איסור על עשיית פסל אפילו אינו עובד. (יש לומר יותר ישר, איסור לעשות פסל אפילו של הויה(.

ולא תשתחוה הכוונה שלא יקבל עבודה זרה באלהות, והוא אחד עם לא תעבדם ולא יהיה לך.

ובלי קשר לעניין המחלוקת שלו על מצות אמונה, לפי דעתי בפשט קריאת הפסוקים הוא צודק לגמרי.

והפירוש של הרמבם שעושה פסוק אנכי מצוה בפני עצמו הוא פשוט לא מה שכתוב פה.

זה פשוט ההצגה של מי המדבר פה

וסוג של אזהרה שמפני כן צריך לקחת את זה ברצינות, כמו שהרבה מצות מסתיימים אני השם, וכמו במצוה זו עצמו שמסיים כי אנכי השם אלהיך וכו׳

וזה באמת בולט שמיד שמסיים הפתיחה הזו כבר מדבר לא תשא על השם בגוף שלישי ‘שם השם אלהיך׳

ופירוש אשר הוצאתיך אין פירושו שזה ראיה למשהו, או שבגלל זה אנו חייבים וכו׳, או שום דבר.

אלא הוא פשוט הזדהות.

זה כמו שמישהו עושה הפצצה ואז באה חמאס ולוקחת אחריות על זה. כלומר הם אומרים האירוע הזה שקרה שלא כתוב על זה שם, זה אנחנו עשינו.

וכן היה יציאת מצרים שלימה, אבל לא שמעו עוד את השם מדבר, וכאילו לא ידעו מי האל הזה שהוציא אותם. אפילו שהאמינו עכפ לא שמעו אותו. אז פה בא הויה ולקח אחריות על זה. אמר אנכי אני זה שהוצאתיך מארץ מצרים.

בוודאי זה הכוונה של הגמרא שאומרת אנכי ולא יהיה לך

כי המדרש לא ממציא דברים סתם שזה שמעו מפי השם וזה מפי משה.

הוא תמיד אומר דברים רק מתוך הכתוב עצמו, והוא שם לב לקול המדבר בפסוקים. וכל דבריו הם מיניה וביה של הטקסט. ולא כאלה החושבים שהמדרש לא ידע לקרוא.

וכמו שדברנו פעם על דברים משה מפי עצמו אמרם כי שם הוא מדבר בקול שלו

אני לא יודע

כלומר ההבחנה של חזל פשוט אומרת מה שקיים בתוך הטקסט

זה כל העולם שלהם

עכשיו אפשר לשאול שאלה מבחוץ, האם משה מדבר או באמת השם או בכלל מישהו אחר

וזה כבר אפשר לומר מה שרוצים

אפשר לומר גם דברים הוא בנבואה כמו השאר אלא שהוא בקולו של משה

ואפשר לומר בדיוק להיפך…

וכו׳

אני גם לומד ככה שאר זיהויי המחברים שלהם כמו דוד כתב תהלים וכו׳ וכמדומה דברנו על זה בתהלים

שזה באמת כתוב בקולו של דוד

עובדה שזה כתוב ככה

לפעמים מחבר אחר בא וכותב בקול שלך מה זה משנה

וכן לפעמים זה דרש מתוך הבחנות

אבל הכל הבחנות בתוך העולם של הספר לא מבחוץ

כמו נגיד משה כתב איוב

למה, כי אנו רואים משה עוסק בשאלה זו במקומות אחרים

כמו פרשת האזינו

אז זה עניין שלו

Sunday, October 21, 2018 • י״ב חשון תשע״ט

פרק הראשון או השני

Thursday, May 12, 2022 • י״א אייר תשפ״ב

בעשרת הדברות באמת חלקם מחודשים שהרי הם נותנים טעם. לא יהיה לך.. כי אנכי אל קנא. לא תשא.. כי לא ינקה ה׳. זכור את יום השבת.. כי ששת ימים. כבד את אביך .. למען יאריכון (זה כבר לא בדיוק אותו דבר כמו כי אבל תמריץ כאילו) השאר לא תרצח וכו׳ לא מסיימים בכי הם באמת מובנים מאליהם.

אבל מסתמא זה עוזר להגיד את זה בקולות וברקים וכו׳..

כן בערך. הדת של הרמ מבוססת על וודאות ושל רמ״י דווקא על הספק וסוג של קפיצה שיהיה משמעות בחיים או משהו כזה

אפשר לעשות פירוש רמבמיסטי שהמעמד הוא שהם הפנימו הכללי מוסר פשוטים האלה וזה היה להם יותר מדאי אז ניתן להם חוקים וכו׳ שעושים את זה יותר קל..

אבל זה קצת היפך של הרמבם שהיה רוצה שדווקא אנכי ולא יהיה לך יהיו שכליים, זה באמת לא הפשט, כי בפשט אנכי ולא יהיה לך קשורים למין ברית או מערכת יחסים כלשהו בין האל לבין העם ולא שזה מתחייב מצד השכל בעצמו.

אפשר לקרוא כמו שרציתי פעם, וירד משה אל העם ויאמר אליהם :”וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר: אנכי ה׳ אלהיך וגו'” כלומר שכל זה שמעו ישראל מפי משה שאמר להם “וידבר אלהים”.

וזה גם יתיישב עם הכתוב משה ידבר, כלומר שמשה דיבר את כל הדברות לעם, ואלהים יעננו בקול כלומר תיגבר אותו מאחורה עם הקולות וברקים או מה. וכפי שטען הרמ כך עולה בפשט שישראל מעולם לא שמעו שום דבר מפי ה׳ אלא רעש

ךמה שיהיה אסור? כאילו הוא נדבק בקדושה של ההר?

כי הוא עדיין נמצא על ההר?

אולי זה אומר שלא תהרגו אותו בידיים ה׳ כבר ידאג שיפול עליו אבן מן ההר מאליו

קודם צריך עוד מקום שכתוב לפני הדין מוות לא תגע בו יד..

כן, עכפ לפי הפירוש הזה שזה הולך על אופן קיום הגזר דין מוות זה אפשר

גם כל הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת.. יש כל מיני דברים שהנוגע מת