הים ראה וינוס – ראה ארונו של יוסף

הים ראה וינוס – ראה ארונו של יוסף
הסברתי בליל שבת שזה בעצם פסוקים מפורשים
פסוקי התחלת הפרשה מסבירים את הרקע של יציאת מצרים וממילא קריעת ים סוף. איך יצאו? חמושים. מי הנהיג אותם? השם, אבל איך? עם עמוד אש וענן. ובאמצע כתוב ויקח משה את עצמות יוסף. כי השבע השביע וכו'.

כלומר זה דבר יסודי פה. הפסוק מפרפנס לפסוקי סוף ספר בראשית, יוסף אומר פקוד יפקוד אתכם וכו', ואז ויחנטו אותו וישם בארון במצרים.

יוסף היה המנהיג האחרון של בני ישראל טרם הגלות, הוא היה גם מנהיג במצרים וסידר להם את המקום. הוא היה כזה מנהיג שהוא הצליח להעלות את עצמות אביו לכנען, ואמר לפרעה בפירוש שישאיר את מקניהם וטפם כי הוא נשאר במצרים רק עולה לקבור את אביו. ברגע שהוא מת, אפילו את זה כבר לא יכלו, הוא בארון במצרים. ומיתת יוסף הוא בעצם התחלת השעבוד, אשר לא ידע את יוסף, כבר אין לישראל פטרון. אבל יש הבטחה של יוסף שהוא בעצמו עוד עתיד לצאת ממצרים, כלומר שהוא יהיה המנהיג שיגאלם.

בא משה, והוא בעצם יורש את תפקיד יוסף. גם לו יש מהלכים עם פרעה. אבל הוא מסביר בתחילת בא, העליה שלנו לא תהיה כמו של יוסף לקבור את אביו, בנערינו ובזקנינו נלך. עכשיו כאשר הוא סוף סוף פעל את זה, הוא זה שלוקח את ארונו של יוסף (נראה לי בן אדם היחיד שכתוב עליו בתורה שהושם בארון במיתתו), עולה עמו, כלומר משה ויוסף ביחד מעלים את ישראל ממצרים, משה גואל גם את יוסף.

עכשיו, אנחנו יודעים מספר במדבר, שהנהגת השם את ישראל היה בעצם על ידי הארון. אני חושב שברור שגם העמוד אש וענן לא נפרד מהארון. זה בעצם כתוב בפרשת אחרי, כי בענן אראה על הכפורת. לפני הארון היה קטורת שהוא אש וענן, ואחריו הלכו ישראל במדבר. (אני חושב לפי הפשט לא שבלילה התחלפו האש והענן, אלא תמיד היו שניהם פשוט ביום לא שמים לב לאש אלא בעיקר לעשן שעולה ממנו שהוא הענן, ובלילה האש יותר ניכר. לכן בליל קריעת ים סוף היה שניהם והיה גם ענן וגם חושך, וזה בעצם דרך לחימת הארון הנורמלית).

גם ברור מתוך המשך הפרשה שאהרן הכהן היה אחראי על הענן הזה, שהרי משה אומר לאהרן שיגיד לישראל שיקרבו לפני השם והם פונים אל המדבר והנה כבוד השם נראה בענן.

עכשיו כל זה לא תיאור שהמצאתי, זה הרי כתוב בפירוש בספר יהושע ובספר שופטים. כיצד נעמד הירדן בפני ישראל? כתוב באריכות איך הכהנים נשאו את הארון וזה העמיד את המים. גם כתוב בספר שופטים שבבוא הארון במחנה פלשתים אמרו שאלה האלהים האדירים המכים את מצרים בכל מכה במדבר. ומתי זה היה אם לא בשעת קריעת ים סוף. הרי בפירוש שגם קריעת ים סוף נעשה על ידי ארון. וזה בעצם נקרא השם נלחם להם, שהוא מיוצג בארון.

אבל יש בעיה קטנה , שלכאורה הארון לא נעשה אלא אחרי מתן תורה שבו שם משה את הלוחות. (גם הארון שנעשה בנפרד מן המשכן לפחות היה ארון העדות ומתואר בפרשת תשא שנעשה אז). על כך התשובה ברורה, שעד שנעשה ארון העדות, היה ארונו של יוסף הארון שנשא את השכינה ועשה את כל זה.

וזה כתוב במסכת סוטה, שכל דרך ישראל במדבר היו שני ארונות הולכים איתם, של יוסף ושכל שכינה. והיו אומות העולם שואלים עליהם והיו אומרים להם קיים זה מה שכתוב בזה. אם כן כתוב שארון יוסף הוביל את ישראל כמו ארון שכינה, כי הצדיק הוא משכן השכינה בקיומו את הכתוב בתורה. ודרשו את זה על פסוקי הארון בתחילת יהושע. שכתוב וביניו לשון רבים שני ארונות.

ואם עד שבאו לחורב לא היה אלא ארון אחד, אם כן ברור שארונו של יוסף הוא שהכה את מצרים בכל מכה במדבר, והוא שמלפניו נס הים כמו שנס הירדן מפני ארון העדות.