Wednesday, May 04, 2022 • ג׳ אייר תשפ״ב
חלוקת הפרקים פה נראה לי ממש בלי קשר לשום דבר
אם כי יש בלבול בתורה עצמה, זה קופץ ממצוה לסיפור ומסיפור למצוה וכן עוד חלקים הנראים קטועים בצורה לא מוסברת
כל המכות הוא כבר חילק סתם
אני צריך להביא הסדר שלי ונראה
אני אסיים עד סוף השירה ואשים, אני אוחז בפרק זה עוד
תודה, עכשיו בערך מה שנראה לי, סדר הדברים מתחילת פרק יב
עד שם הוא סדרת המכות, ויש ממש פסוק סיום ‘ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה וכו׳, שמראה שסגנון הפרשה הוא ששם סיום ענין המכות. ועכשיו מתחיל סדרה חדשה
ה׳ אומר למשה שיגיד לישראל ליקח שה לפסח. וזה יהיה אות כאשר יעבור שם. וגם מזה יהיה חג לדורות.
משה קורא לזקני ישראל ולא אומר להם כל המאמר שאמר ה׳, רק מה שרלבנטי אז שיקחו שה ויעבור ה׳ ויראה האדם
הדם
ואומר שזה יאמרו לבניהם, שזה כבר לא מה שה׳ אמר, כי הוא אמר שישמרו חג מצות לדורות ולא נזכר שישמרו פסח לדורות
אבל משה אומר שיעשו פסח לדורות ואמרתם זבח פסח וכו׳
ואז הם משתחווים והולכים ועושים, זה הכל נראה חזרה בתשובה על מה שקרה בפעם ראשונה בפרשת במדבר שהלך לזקני ישראל והאמינו והשתחוו, ושם זה נתקע בסוף פה זה יצלי
יצליח
אחרי זה יש קטע ויהי בחצי הלילה, ה׳ באמת יוצא בתוך מצרים והורג כל הבכורים, גם בכור בהמה, זה מפורש פה. ויש צעקה וכו׳ הכל בדיוק כפי שאמר משה לפרעה בפרק יא,
ופה יש כל מיני פסוקים מפורדים שלא מובנים לי
א – וישא העם את בצקו
ב – וישאלו ממצרים
ג – ויסעו בני ישראל מרעמסס
ד – ויאפו את הבצק
ה – ומושב בני ישראל
ו – ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה
ז – ליל שמורים הוא
ח – זאת חוקת הפסח. ז תוספת חוקים על פסח דורות
ט = ויעשו כל בני ישראל. מה מי מתי ממש לא נכנס פה
י – ויהי בעצם היום הזה הוציא ה׳
כל הרשימה הזו של קטעים אין לי מושג כיצד להבין
עכשיו פרשת קדש,ה׳ מוסיף מצוה קדש
ומשה סוף סוף אומר לעם את החלק השני של המאמר הגדול שאמר לו ה׳ בתחילת החודש הזה לכם
ומוסיף והיה לך לאות וכו׳
עד כאן מעשה יציאת מצרים
תודה טעות
כלומר כל אחד מהם יחסית מובן, אבל זה ממש נראה שמישהו שם פתקים של פסוקים שהיה להם פעם סדר ובא סערה ועכשיו הדביקו את הפסוקים בצורה מבולבלת
ויהי בשלח באמת מתחיל שוב את הסיפור, זה נמשך איכשהו אל ויסעו מרעמסס סוכותה, אבל חוזר במודעות לספר את זה מחדש. אז כפילות זו לא קשה
אמנם ויקח משה את עצמות יוסף כן מוזר שנכנס פה, היה צריך לכתוב למעלה ליד וישאלו או וישא את בצקו
וה׳ הולך לפניהם – זה פירוש ‘ולא נחם אלהים׳, כיצד נחה אותם. ייתכן אלהים פה זה כמו מלאך אלהים, כפי שנראה להלן שמלאך אלהים הוא כמו שם נרדף אל עמוד הענן ואש
חשבתי פירוש חדש לגבי החודש הזה לכם. במצרים העתיקה היה לוח מוזר שהיה מתחיל כל שנה מיום הצפת הנילוס. ומשם היו מונים שלש תקופות של 4 חודשים, תקופת ההצפה מתישהו אוגוסט-ספטמבר, ואז תקופת הגידול ואז תקופת המים הנמוכים. בהמשך הזמן רצו לוח יותר קבוע וסידרו כל מיני סדרים. עכ״פ כל לוח זה מתאים לפי הלוח המצרי (ובו באמת ראש השנה בערך סביבות ראש השנה של תשרי), כאשר יצאו ממצרים ועלו לארץ אין שום פשר ללוח המצרי, רק אם מישהו נותן מיסים למצרים זה אולי מעניין אותו.. אבל אם יצאו לחירות ובפרט שיעלו לארץ ששם יש משהו אחר אז מתאים שיהיה לוח חדש שמבוסס על הסדר בארץ ישראל.
אגב גם במצרים הקרבת הקרבנות במועדים היה ביום יד וטו לחודש
וגם היו נותנים חופש לעובדים לזבוח לאלהיהם באמת, כפי שמשה מבקש
יש רשימות של מי לא הגיע לעבודה ומה התירוץ שלו היה ואחד התירוצים היה עסוק להקריב לאל
https://mymodernmet.com/ancient-egyptians-atten…
באמת עד ספר דברים היה מובן שפסח חוגגים בבית, זה נראה שם שצריך הרחבה מיוחדת לעשות פסח במקדש. ובאמת כנראה אז ביטלו את הזריקה על הפתח והחליפו עם זריקה על המזבח, שלא היה קיים בכלל בפסח מצרים.
מה את אומרת שלח אותם כמו כלה, כמו רבקה , ככתוב כשלחו כלה :)?
אבל כבר ממילא יש חג בליל טו שבו אוכלים הפסח, אין כזה הבדל גדול.
בפשטות כמו הרמבן, הכוונה אני אוכל בעבור שעשה ה׳, זה כתוב בתחביר ישן שנראה לנו הפוך.
זה אומר אבע וזה נשמע מאד פרום אבל רמבן צוחק עליו, היפוך תפקידים
השאלה אם לזכרון פה הכוונה לשים תפילין, לא משמע ככה כי נכפל פעמיים בפרשה אחת משמע יותר כרשבם שזה מליצה לזכרון
והפירוש החזלי שיכתבו שני פרשיות אלה בתפילין די מצחיק מבחינת קריאת המקרא.
כאן רואים שזה לא כמו בסיפורים.. היו צריכים נשק לצאת לא ממש פרעה שלח אותם בחינם כי המכות.. ועדיין לא באמת היו מוכנים למלחמה, זה יהיה בהמשך הפרשה ה׳ ילחם לכם אז כבר יהיה המלחמה, אבל קודם ברחו וניסו להתחמק מהמלחמה. אולי במשך הזמן הזה התכוננו ועשו אימונים למלחמה וכו׳. הפירוש הרווח שזה הולך על כל שנות הנידודים במדבר לא נראה לי, לא רמוז פה. זה הולך למה הלכו דרך ים סוף וזה הולך על המלחמה שהיתה בקריעת ים סוף בסוף.
אין לי בהירות לגבי עמוד האש והענן. היה נראה לי קצת (כמו שהמדרש שם לב) שאולי גם לקיחת עצמות יוסף היה להיות כמו איזה סימן מיסטי או סמלי שינחה אותם בדרך, המדרש אומר שני ארונות היו מתהלכים זה לצד זה של שכינה ושל יוסף קיים זה מה שכתוב בזה. אבל פה עדיין לא נבנה ארון הברית אז זה חייב להיות העמוד אש.. אולי היה כזה סגולה לקחו את המנהיג הישן המת שיראה להם הדרך, וה׳ הלך גם בעמוד אש. אבל מה הפשט אין לי שום ציור,
פה וחזקתי את לב פרעה זה כבר קצת משמעות כפולה, בעצם ה׳ עשה פה טקטיקה, חזרו שפרעה ירדוף אחריהם ועשו לו אמבוש, זה הרי פחות או יותר מה שעשו. רק שמסופר על נס שנקרע הים וקודם היה להיפך ישראל היו באמבוש.
זה כתוב מאד דרמטי, יוצאים ביד רמה ופתאום נושאים עינים ורואים מצרים ונבהלים, זה לא כזה יד רמה זה..
ישראל לא האמינו שטוב למות בעד החופש… ובאמת אין נראה סנטימנט הזה בתורה… אילו היו מתים משמע שדעת התורה שבאמת היה עדיף לעבוד את מצרים מלמות במדבר
זה רק מזל שבסוף יצאו לחירות במדבר
הדרמה פה מאד מוצלח, הם כבר חשבו שיצאו ופתאום מצרים פה אז משה אומר אתם רואים את מצרים? כן? אתם מופתעים שאתם רואים אותם שוב פעם? כן? תסתכלו היטב, זה הפעם האחרונה שאתם רואים אותם בחיים!
אלטר ממציא פירוש שהים המדובר פה הוא בעצם כזה ביצה וישראל יכלו לרוץ בו אבל מצרים עם המרכבות הכבדות שלו נטבע וזה היה כזה טקטיקת גורילה שיש עדיפות לחלש שיכול לנוע מהר
נו זה ספקולציה כמו שאר הספקולציות.. למי שזה סמקרן זה מעניין
מסקרן
באמת התיאור הנורא דרמטי של קריעת ים סוף שיש לנו בראש כמעט לא נמצא אפילו בתורה
זה בערך המצאה מדרשית
זה לא כתוב פה, אלא אולי בפסוק אחד שבני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה, שגם ניתן לפירוש
אבל מה כן, מי יודע, לא כתוב.. היה איזה מצב מאד לחוץ ובסוף ניצלו והמצרים טבעו, זה בערך תיאור של קרב ימי או ליד הים שישראל ניצחו בו בדרך פלא
שירת הים זה במובהק שיר ניצחון בקרב
כמובן ה׳ איש מלחמה הוא עזר לנו, כיצד בדיוק איפה היה מונח הנס זה כמו מה שבעיני בדיחחה של קושית הבית יוסף איפה היה הנס בנר שדלק שמונה ימים..
הלו היה נר ליום אחד וזה דלק שמונה ימים איפה אתה צריך את המיקרוסקופ לראות את הנס בדיוק איפה זה היה
אותו דבר היה כמה יהודים עבדים מסכנים ברחו ומצרים באו עם כל הטנקים שלהם ובסוף הטנקים היו בתחתית הים וישראל הולכים הלאה, זה נס
אם לא הייתי מניח תפילין הייתי אומר שאם כתוב כמה פעמים בתורה לאות על ידך וכו׳ ומישהו אומר כן הפשט שצריך לכתוב בדיוק פרשיות אלה ולשים בקופסאות על הראש שהוא משוגע גמור
אני יכול לשמוע שיש לשים קמיע על הראש
אוקיי שיעשו קמיע ויכתבו בו ה׳ אחד או משהו
אבל לכתוב פרשת קידוש בכורות, באמת?
מסופר למה, הויה לא היה ברשימת האלים המאושרים במשרד הדתות המצרי…
ויאמר מצרים “אנוסה מפני ישראל כי הויה נלחם להם במצרים”, כאן בפעם ראשונה ואחרונה הודו כל השם הויה, ועל זה אמר כל הזמן וידעו מצרים כי אני הויה.
(אמנם כבר כתוב מקודם הויה הצדיק אבל זה לא החזיק )
לפעמים זה העצה 🔥
כמובן לא כל המצרים מתו.. והם נשארו מעצמה.. אבל נו כך הסיפור
צדיק ורשע הם לא שמות עצם. כמעט אף פעם במקרא. הכוונה הוא צודק ואני טעיתי.
צדיק ורשע הם שמות משפטיים, הוא צודק במשפט
והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע
כי הוא ניצח אותו, זה שלב בדיונים בין משה לפרעה שהוא אומר מה אתה לא נותן ללכת להקריב כמה קרבנות ופרעה אומר אתה יודע מה אתה צודק
שימו לב שכאשר הוא אומר ה הצדיק הוא לא אומר שישלח את העם…
זה סתם עוד שלב ריק במשא ומתן, הוא כבר מודה בעיקרון שאין בעיה ללכת להקריב
אבל רשות בפועל לא נתן..
👍
Thursday, May 05, 2022 • ד׳ אייר תשפ״ב
וגם בגלל שהוא מופשט אי אפשר לדעת בהגדרה… רק בעוונות הפכו את התורה לעוד אליל וכולם כבר יודעים מה שמשה רבינו לא ידע, מה נעבוד את השם