Saturday, March 12, 2022 • ט׳ אדר ב׳ תשפ״ב
כן הייתי בטוח שכתבתי זאת נראה ששכחתי…
זמן שנעשה בו נס לכאורה יותר מאוחר, לא בטוח,לפחות אינו במשנה ובוודאי שלא מברכים שעשה לי ניסים בזמן על נס פרטי
נכון, עכ״פ המקור הראשון של יהושע מפורש כי יאמרו בניכם . השאר יש לדון על כל אחד, אולי חלק ככה וחלק ככה, או שיש כמה משמעויות וזה בכלל
כלומר יכול להיות לכתחילה לא בכולם התכוונו שיהיה קבוע לדורות אבל חלק נשאר
ומהמשנה בהרואה רואים שיש עוד מקומות שהיו מקובלים שנעשה בהם נס חלקם מפורשים במקרא וחלקם לא, זה מסתמא משהו שמשתנה במשך הזמן
אצל יהושע משמע שזה קשור לדאגה של שמירת זכרון התורה לדורות הבאים, שנראה גם בספר דברים, התורה צריכה לשרוד איכשהו את מות המנהיגים וזה אחד הדרכים,
אתה רוצה לחלק או לא? זה נשמע לי לפחות חלקית אותו היגיון
אבל מקום יש כבר בספר בראשית…
ובאמת צריך להבין למה פסח יש רק בתורה ולא אחר כך, לא נראה שיישבתי את ההחרגה לכאורה של פסח מהמהלך
יש לזה השערה
כי פסח נקבע במדבר שלא היה מקום קבוע, ובאמת משמע שזה חידוש שיחגגו פסח גם בארץ
אבל מכל מקום זה מובן
כי בארץ לא יכולים ללכת למצרים לעשות שם ברכה על הים סוף ..
כן אז מסתדר כי במצרים לא צריך אותו אפשר לראות המקום רק בארץ שלא נמצאים במקום אז צריך יום
צודק כמובן
גם שכחתי להסביר דעת הגמרא שאין אומרים הלל על נס שבחוץ לארץ.
שלפי דרכי זה קצת להיפך… בארץ אומרים הלל במקדש ודווקא כל החגים הם על ניסים שבחוץ לארץ..
לג רגלים יש משהו קודם לזה של חג האסיף וכו׳, אז זה עוד דבר שמשתלב אבל יש לזה סיבה קדומה כמו בטבע וכן שבת של מעשה בראשית
תפרט באיזה מובן אתה חושב את זה
אולי זה בגלל הגלות…
אבל מצד שני כפי שכתבתי במקום לא צריך לחכות שיגיע אפשר תמיד לקחת מטוס וליסוע…
מסתמא יש עוד דרכים להסתכל על זה
אז זה טוב או רע?
נראה יותר זכר להתגלות אבל אני חושב חלק מהרעיון של זכר לנס זה שהנס נחשב סוג של התגלות.
אבל המצוות שעושות בתאריך וגם כאלה שלא הם סוג של מצבת זכרון, כמו שכתוב כי יאמרו אליכם בניכם וגו׳
אבל מסתמא שזה בתאריך מסוים זה חלק מהענין
אתה אומר כתוב ‘זכור את היום הזה׳, ושמרתם את העבודה בחודש הזה, צריך לזכור לעשות את זה ביום הזה
אבל זה כאילו תזכרו לעשות זכר..
אז חזר הדין אפשר בתורה אין ממש קביעת יום לזכרון כלל, אבל כן כתוב והיה היום הזה לכם לזכרון..
Sunday, March 13, 2022 • י׳ אדר ב׳ תשפ״ב
זה לא נראה לי מדויק, הרי בדיוק כך אתה יכול להגיד הם מקדשים זמנים כמו יארצייט ויום הצלה וכדומה, יש משהו אחר
תראה אם אתה רוצה דווקא להמציא משהו אתה יכול…אבל אם באת להסביר עובדה אז העובדה לא נכונה… ואותו פלפול שיש לך לכשתדקדק אתה יכול להגיד על המקום…
ואני דווקא חושב שיש רתיעה נפוצה מלקדש את המקומות האלה, אם כי אולי גם על זמנים למשל ליטאים לא אוהבים ראש השנה לחסידות…
לא הבנתי. קידוש הזמן = היום הוא יום קדוש. עכשיו ממילא זה מטיל עליך חובה מסוימת כאשר אתה נמצא בזמן הזה נגיד לא לעשות מלאכה או להקריב קרבן.
אותו דבר בדיוק קדושת מקום הוא מקום קדוש ומתי שאתה במקום הזה זה מטיל עליך חובה נגיד של נעליך וכו׳. לא יראו פני ריקם, וכדומה
בל״נ, איפה זה קדושת נפש התפקיד שלה…