Sunday, February 27, 2022 • כ״ו אדר א׳ תשפ״ב
המעשה של היום מגלה לנו כל מיני דברים שלא ידענו
שאברהם ושרה ידעו לריב
שהם כל כך רבו שביקשו לערב את ה׳ במריבות שלהם, היה בולט בבית אברהם שה׳ עושה צדקה ומשפט כפי שנראה בהמשך, שאם יש לשרה טענות על אברהם היא כבר אומרת ישפוט ה׳ ביני ובינך
שיש מלאכים, זה הפעם הראשונה בתורה
שגם אחרי כל ההבטחות וכו׳ שרי לא חיכתה לנס היא ניסתה לפעול משהו
ומה כל סיפור ישמעאל שמתנבאים פה
וגם שהמלאך הוא ה׳ בסוף, זה די מפורש פה.. כחתד שךא מ]רש
זה בעצם סיפור שאי אפשר לנצח בו. שרי מסתמא רוצה ילדים כמו אברהם, היא העלתה את הרעיון שיקח את הגר, והיא טענה שתיבנה גם היא ממנה. אבל מסתמא זה לא באמת היה טובה עבורה אלא יותר עבור בעלה שאם היא לא יכולה להוליד לפחות יוליד משפחתה, אז יש מתח מובנה בכל הרעיון הזה. וברגע שהגר מתעברת פתאום היא מרגישה את התחרות זה כבר לא לגמרי שפחה היא כבר שווה בעיניה ואפילו יותר, אז היא רבה עם אברהם, ואברהם אומר מה את רבה איתי וכי אני אמרתי הרי זה היה רעיון שלה, יש לך בעיה עם הגר תריבי איתה.. זה בכלל בעיה שלכם.. ואיפה ה׳ בכל הסיפור, בקיצור תסבוך משפחתי רגיל שכל דבר זה השלכה
ג׳ מלאכים זה רש״י, אבל בפשט רואים פה הרבה פעמים סגנון כזה של ויאמר ויאמר, גם ה׳ עשה כך בפרק שלמעלה. זה נראה מבטא פתיחה חדשה. אלטר אומר שכל פעם שיש ויאמר ויאמר זה אומר שיש פה בעצם שאלה שלא נענתה גם אם לא נתפרש מה המענה לויאמר הזה, והמלאך מחריף את ההבטחה שלו כל פעם, צריכים לתאר ככה בא מלאך ואומר שובי אל גברתך, והיא לגמרי מפוחדת מה אפשר לענות למלאך, בסוף רואים שהיא בסך הכל מודה שראתה אלהים אחרי רואי וניצלה, כעין שאמר יעקב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותינצל נפשי, וכי מה אדם יכול לענות למלאך, אבל באמת איזה מין דבר זה שובי אל גברתך וכו׳ אז המלאך אומר נו יהיה לך הרבה בנים, ונו מה זה עוזר לי עכשיו, אז המלאך אומר לה הבטחה שלימה שישמעאל זה לא יהיה סתם, וכנראה זה סוג של רמז שהוא כבר ינקום את נקמתה והוא ה׳ שמע את עניה, אז היא חוזרץ
אפשר קנו אותה אז כאשר אברהם נסע למצרים
‘וישמע אברם לקול שרי׳, ואז ‘ותקח שרי׳. לא כתוב שאברהם עשה כלום, בסך הכל הסכים איתה, אמר נו אולי ננסה, הוא לא פעיל בכל הסיפור הזה
שרי ניהלה את המעצמה שלה לבד, היא לא היתה סתם אשה כנועה כזאת כפי שנדמה אצל הסיפור במצרים וכו׳, היא ידעה מה עושים
ככה משמע שהיה נוהג מקובל כזה, גם אצל יעקב ונשותיו. אבל למעשה אפשר להבין שזה לא פותר את בעיית הקנאה..
אבל אם אתה סופר פה ויאמר אז יש 4 מלאכים..
כבר הפתיחה של המלאך אומר שהוא לא הולך לקחת פה את הצד שלה לעצמאות, ‘הגר שפחת שרי׳..
וימצאה מלאך ה׳ ויאמר הגר וגו׳
ויאמר לה מלאך ה׳ ג״פ
אם אתה חושב שהכל המשך אחד אז הכל המשך אחד אני לא מבין את ההבדל בין זה לזה..
בכל מקרה אני חושב שיש עוד הרבה כאלה, בעצם כל פעם שיש פרשה הלכתית שמתחיל וידבר ה׳ אל משה לאמר ואז עוד פרשה וידבר ה׳ אל משה לאמר זה ככה, המאמר של דיבור זה לחלק את הענין לא כי זה היה ביום אחר או משהו כזה, זה לא סיפור זה כזה סימן להתחלת הדיבור
זה כבר פירוש אחר לפירוש שהבאתי מקודם
ופה זה שלשה דברים שונים, לכן הוא צריך שלשה מאמרים
בגלל שבפעם ראשונה היא ענתה? למה זה גורע מזה
איזה מלאך היה בפעם ראשונה הראשון או השני או השלישי?
בכל מקרה רש״י אמר כמוך והוא אמר שהיה 4 מלאכים..
אז אתה לא יכול להגיד שאני משוגע
אני חשוב שהפשט זה הכל המשך אחד, אבל אתה דורש והחלטת שיש רק שלש..
ולפי הדרש כבר צריך להיות 4, זה הכל..
זה לא שונה מוידבר ה׳ אל משה לאמר. ולא חושב שזה כזה חריג
הרי לא צריך להיות כתוב כבר בשני ויאמר לה מלאך ה׳
אפשר להיות כתוב פשוט ויאמר ונבין מי מדבר
נראה לי מלאך זה משהו שרואים
ואם רוצים לדייק כאשר כתוב מלאך ה׳ אז הכוונה שהוא עדיין נראה לה
כי הרבה פעמים רק בתחילת הדיבור נראה מלאך ואז הכל כבר בשפה של דיבור וכבר לא רואים
ועל זה אומרת הגר ראיתי אחרי רואי
זה תלוי אם דורשים תחילות או איזה כלל כזה..
והמלאך זה ייצוג חזותי של ה׳
לא יודע למה אתה קורא לזה פשט, כשיש חזרה של משהו שהיית מצפה פעם אחת וכתוב 4 פעמים אפשר לדון אם זה עושה רמז של 3 או של 4,
זה וויכוח כיצד לקרוא מבנים
יש 3 מיותרים לא 2 מיותרים, והשאלה כמו תמיד אם רק החלק המיותר מעניין
זה כי אתה מסתכל על מה שכתוב בצורה מדי מדויקת, כתוב 4 ויאמר לה מלאך ה׳ רק בפעם הראשונה כתוב גם שראתה אותו וכו׳
בכל מקרה איני יודע מה ההתעקשות שזה פשט… זה כזה דיון של טעם וריח כיצד נראה לך החריזה פה
אתה מצפה שהקורא עומד על חריזה מדויקת
ואני חושב שזה לא עובד ככה בדרך כלל
אם הקורא עוקב אחרי הסיפור הוא רואה כבר בפעם השני משהו מיותר
לדבריך יש רק 2 מיותרים בכלל
אה שואל מתי הקורא שם לב שקורה משהו מוזר
אז זה רק בפעם השלישית לדעתך
אם אתה מסתכל בכללות ואומר כמה פעמים כתוב מחדש ויאמר על אותו דבר אז יש 4
לקרוא לזה שם לועזי לא עוזר לך לעשות שזה כביכול אובייקטיבי
יש כמה דברים שהחקירה הזו תלויה בה, אחר מהם זה שהסתכלות אחת דורשת שיהיה כתוב בדיוק ‘ויאמר לה מלאך ה׳ בשביל שנתחיל לספור. אבל זה מדי שם דגש על המילים. הסתכלות אחרת אומרת שאם כתוב ‘וימצאה מלאך ה׳..ויאמר׳ זה בדיוק אותו דבר גם אם סדר המילים שונה.
עכשיו אתה מתקרב לטענה מעגלית הידועה..
מה מקובל במקרא תלוי תמיד כיצד קוראים בכל מקום.. זה לא יעבוד ככה
על כל פנים מבחינת התוכן באמת יש סיבה פשוטה
כי המאמר השלישי מתחיל שוב את הסיפור
והאמת כל המאמרים מתחילים שוב הם לא יעבדו בתור המשך
זה הולך ככה, מאמר א שובי אל גברתך זה פשוט תשובה ל׳מפני שרי גברתי׳, זה אומר לה תכלס מה לעשות עכשיו.
ומאמר השני הוא הבטחה להרבות זרע, הוא לא מפרט את הקשר שלו לשום דבר
המאמר השלישי קצת מקשר את הדברים אבל גם לא בדיוק חוזר, והוא חוזר לגמרי לתחילת הסיפור, הנך הרה, לכאורה היא כבר יודעת שהיא הרה זה מה שהתחיל את כל הענין ותרא כי הרתה.. הוא מספר את זה בדומה למלאכים אחרים שמספרים לאשה שהולכים ללדת, וזה לא עובד כאן, צריך אולי לקרוא הנך כבר הרה, וזה דחוק, אבל נראה שהוא כאילו רוצה בכוונה למסגר שוב את כל הסיפור, וזה אמור להסביר את הכל
גם אולי המאמר הזה נאמר בסגנון פואטי נבואי, ככה מישהו אומר, אבל אני לא לגמרי יודע מתי מחליטים שזה יותר פואטי,, גם הרבה ארבה זה פואטי
אני סתם מפרש, לא קשור
הוא אומר לה מה שם תקרא לבנה, אחרי זה כתוב שאברהם קרא לו כך, האם סיפרה לאברהם?, או אברהם מדעתו כיוון? או זה היה כוונת המלאך לנבא שאברם יקרא כך? נראה אולי שזכות קריאת השם לתינוק מבטא מי כאילו האבא שלו, ויש פה קצת מאבק בין אברהם להגר של מי הבן באמת, בסוף הוא יזרוק אותה אז זה חוזר להיות הבן שלה, המלאך כאן נותן לה כאילו זכות קריאת השם, זה לא מפורש אבל לפעמים האם קוראת לפעמים האב משמע שזה תלוי מי יותר שולט, והמלאך מפרש את שמו ישמעאל שזה כי ה׳ שמע אל עניה, כלומר כלפי שרי גברתה. אולי אברהם עצמו לא ידע פירוש זה הוא חשב סתם ישמעאל שם יפה האל ישמע או משהו, הוא לא שם לב שזה שם נגד אשתו, דומה לראובן שמעון שהם שמות נגד הבעל..
ופה יש תקבולת במאמר הג׳
?
גם הרבה ארבה – ולא יספר
לפעמים זה יותר מסובך לפעמים פחות, לא יודע הכללים האלה נראים לי מומצאים
מה זה פרא אדם? פרא זה שם לסוג של חית בר, הכוונה שיהיה חפשי, אחרי זה נעשה לתואר ‘דבר פראי׳ או ‘אדם פראי׳. הכוונה פה עכ״פ שיהיה לישעמאל איזה חיים נומדיים פראיים חופשיים
זה תלוי מה הפשט בזה לא? אפשר שזה שני דברים
אבל מכל הדיבור זה הקטע היחדי שהוא כך
תמיד אפשר שיש חצי משפט שירי כזה
אבל הוא החליט שהכל זה שיר, לא יודע, זה כן מתארך יותר המאמר הזה מכל הקודמים
כי שמע ה׳ אל עניך זה קצת רגש סותר ל׳פרא אדם׳, כאילו תיאור אחד זה שהוא יודע לקחת הכל לבד ושני זה שהוא מסכן שהשם שומע את עניו, ישמעאל זה השם של אימא שלו לא שלו..
כיצד ‘אתה אל ראי׳ נהיה ‘באר לחי ראי׳?
אולי הח׳ הוא משהו מ׳ראיתי *אחרי* ראי
כמו רוב מדרשי השמות זה לא בדיוק מתאים, זה כזה אתהאלראיאחריראי נשמע משהו כמו ‘בארלחיראי׳
כי הניקוד השתנה?
ראי באלף נשמע שם של אל מצרי..
אולי הניקוד המציא.
אז למה זה לא אותו מילה,
מעניין שמצאה את המלאך על הבאר ובפעם השניה שאברהם שילח אותה היה נס שראתה באר
מקודם זה נקרא פה עין
מה רצית להגיד בזה שזה לא אותו מילה
זה הכל משהו ראיה, האל רואה אותי אני רואה אותו, לא הבנתי מה החילוק
אבל מה אתה מקשה עכשיו על הגר? הרי היא מקשרת את זה לא אני, או הפסוק..
אפשר גם ‘ראיתי אחרי ראי׳, היא רואה את אחורי הרואי.. כמו וראית את אחורי
אבל אני חושב שבכוונה זה מעורבב פה, ולא אמורים לדקדק ככה
זה כמו שתקשה למה נקרא ישמעאל כי שמע ה׳, הרי ישמעאל זה לא *שמע* אלא *ישמע*
זה לא עובד ככה עם שמות
על זה דיברנו למה האל נקרא אל ראי או למה הבאר נקרא באר לחי ראי, זה שני הדברים שהפסוק מספר פה
‘אל ראי׳ זה שם
לא תואר
והשם הזה יש לו הסבר, כי אמרה הגם הלם ראיתי וכו׳
זה נראה לי פעם יחידה שכתוב שאדם קורא לאל בשם
“ותקרא שם ה׳ הדובר אליה”, נתנה לו שם
יכול להיות שגם אתה הוא חלק מן השם
כן אלא מה, זה הסיפור שהיא נתנה לו שם, מקודם הוא לא היה נודע בשם זה, וגם לא אחר כך..
אבל מסתמא כן היה נודע שם כזה איפשהו אחרת אין פשר לספר את זה
זה לא כתוב ככה אלא להיפך
היא נתנה לו שם וכתוב טעם השם. זה כתוב בדיוק כמו שאר קריאות השם שבמקרא
כאשר תמצא עוד פעם שמישהו מכנה לאל שם חדש על שם מאורע נדבר.. יכול להיות שגם וקראת שמו ישמעאל זה סתם כינוי על שם מאורע..
שמו הוא “אתה אל ראי”
ככה כתוב, אתה יכול לדון מה הפשט אבל זה מה שכתוב.. מה לעשות
עכשיו יכולים לפרש את זה
יש כזה מנהג אצל הרבה התגלויות של ה׳, לקרוא למקום על שמו, אל בית אל, ה׳ ניסי, וכדומה, כשכתוב לקרוא לאל הכוונה להופעה הזאת שלו באותו מקום, ואכן השם הזה נקרא באר לחי ראי שהוא מין שיבוש של אתה אל ראי, כמו שבית אל נשאר על שם אל בית אל הנרא.
בשפה הפגאנית הישנה זה עושה הרבה סנס מה שכתוב פה, רק למונותאיסטים יש בעיה..
אם התגלה אל לא נודע במקום כלשהו אז נותנים לו שם
והשם הוא על שם המאורע או המקום
https://en.wikipedia.org/wiki/Ra
מישהו כבר מצא הקשר בין הגר לאלילי מצרים
https://feminismandreligion.com/2012/06/14/haga…
במקום שהיה פעם מעין חפרו באר?
האם ברור ש׳באר לחי ראי׳ זה אותו עין המים ששם מצאה מלאך ה׳?
אפשר העין היתה בדרך שור שזה יותר רחוק ליד מצרים, ובאר לחי ראי זה ליד באר שבע שהלך יצחק שם, אולי בדרך חזרה קראה לבאר אחר ככה
זה עוזר לנו לחשב כמה זמן הכל לוקח פה, 75 הוא יוצא מחרן 85 נושא הגר 86 נולד ישמעאל 99 ברית בין הבתרים וכו׳, כל דבר אורך המון זמן..
זה מעניין שיש לכל דבר תאריך, המקרא אוהב גיבורים שמתחילים את הסיפור שלהם אחרי שהחיים של אדם נורמלי נגמרים כמו משה שמתחיל בגיל 80, לא יודע מה הענין הזה
יש עוד? עכ״פ משה ואברהם
באמת בפרשה הבאה יש מדרש חדש על שם ישמעאל ביחס לאברהם ‘ולישמעאל שמעתיך׳ וכו׳, שם זה באמת ישמעאל בזכות אברהם. זה נראה מתח עם הפירוש פה שהוא בזכות הגר.
יפה, אז יש שלשה פירושים לשם ישמעאל להגר לאברהם ולישמעאל עצמו
למעשה הקשר של לוט ויצחק יותר חלש, אם כבר אז ישמעאל מצחק יותר קשור…