Tuesday, February 08, 2022 • ז׳ אדר א׳ תשפ״ב
המתרגמים ראשונים השתמשו בפירוש במילה ‘איש׳ במובן של פרט, גם על דברים לא חיים. אבל מסתמא זה לא ממש שימוש מקראי. אם כי יש “מקבילות הלולאות אשה אל אחותה” ודומיו שהרמבם מביא לראיה
מכל מקום לא הבנתי איך זה יכול להסביר מאיש לקחה זאת.
לא ברור כיצד זה ראיה שהיא יותר אינטליגנטית זה ראיה שהיא יותר נוחה להתפתות… זה שהאיש אוכל זה כי יש לה השפעה עליו אבל זה לא כי הוא טיפש, אלא מהסיבות הרגילות שבני אדם נמשכים אחרי נשותיהם…
אם כבר רוצים לקרוא הפוך אז יותר קרוב שהנחש צדק ובאמת האיסור נבע ממין קנאה של האל שבני אדם לא יהיו כמותו..וכמו שדי מפורש בסוף העניין. אם כי כמובן הוא מנצח בסוף הוא הרי אלהים ..אבל בני אדם הרוויחו לפחות את הדעת
או כי ראה שאכלה וזה טוב, ככה משמע
הוא מוסיף אצל האדם “כי שמעת לקול אשתך”, משמע שזה עצמו הוא בעיה אדם לא אמור לשמוע לקול אשתו.
לא יודע מה טענת הנחש שלא ימותו. הוא טוען שזה שקר זה רק כי האלהים לא רוצה שתהיו כמותו. אבל מנין לו שאלוהים לא יכול להמית אותו? מסתמא אם הוא אלהים יש לו כח להרוג.
אולי כוונתו שחוה הבינה שהמיתה הוא לא עונש אלא זה כמו סם ונגד זה אומר שזה לא נכון
למעשה הנחש צדק ולא מתו…
כי אם היה בא עם טענות לאיש הוא לא היה מסכים ורואה שהם טיפשיות. האשה קנתה את הערמומית שלו ומשם נתנה לאיש שכבר לא דן אם זה צודק . (כל זה בהנחה שטענות הנחש לא צודקות)
לא כתוב ככה בפסוק.
בפשטות תמיד היו צריכים למות
להיפך אם היו אוכלים מעת החיים היו חיים לנצח
עונש למות זה כפשוטו שימותו אז, לא שיהיו בני מיתה. אין שום רמז בפסוק שמקודם לא היו בני תמותה אלא מפורש להיפך
זה כי אי אפשר לדון עם אשה…
מאיפה ההמצאה שהייה אמור לחיות לנצח
איפה זה כתוב
להיפך כתוב שרק אם יאכל מעץ החיים יחיה לנצח
ויש רשימה מפורטת של קללות ובאף אחד מהם לא כתוב שימות, זה ממש עיקר חסר מן הספר
כתוב רק שזרק אותו מגן עדן כי לא רצה שיוכל לאכול מעץ החיים
זה כאילו לאלהים יש שני דברים שהוא יודע ושהוא חי. בסוף האדם הצליח לדעת כאלהים, והיה כאחד ממנו. אבל לגבי החיים אלהים התגבר עליו ו
ומה שכתוב כי עפר אתה הוא ראיה לשיטתי, כי כתוב מפורש שזה שימות נובע ממה שהוא מעפר וזה היה תמיד. בסך הכל זה משמש פה תוספת לזה שהוא צריך לעבוד את האדמה שלוקח משם כי זה מקומו ומדרגתו. אבל לא שנתחדש כאן שישוב אל העפר כי אז אין משמעות ל׳כי”.
וגם זה לא התגברות ממש אילו יצליח מישהו להתגבר על הכרובים הוא יוכל לחטוף את עץ החיים . כלומר אלהים רחוק מלהיות כל יכול פה הוא לא גזר שאדם יהיה מין מת רק שם מכשול גדול בדרכו של האדם לקחת עץ החיים
לא הבנתי בעניין המלבושים. קודם האדם ואשתו עושים חגורה מעלי תאנה ואז הם אומרים שהם עדיין ערומים? ואז אלהים עושה להם כתנות עור?
אולי זה 2 שלבים, העלי תאנה עשו רק חגורה קטנה כזו ועדיין היו ערומים בשאר גופם, כמו שיש שבטים נוהגים. ואז אלהים עשה להם כתונת שזה לבוש שלם. וזה נעשה מעור של חיות.
הדיון עם הנחש לא מובן, מה אמר אלהים לדעתו ומה חלקה עליו ולמה נקרא “פרי העץ אשר בתוך הגן”, זה נשמע שעץ הדעת היה עץ במקום מסוים.
אנחנו תמיד מדמיינים שהיה המון עצים ועץ אחד מיוחד שהוא עץ הדעת, אבל אולי זה סוג של עצים היה מטע שלם של עץ הדעת. כך לכאורה אם הנמשל זה חיטה, כלומר מין מסוים שגורם לדעת טוב ורע.
אולי האשה לא סיפרה לו שזה פרי עץ הדעת סתם הביאה ארוחת ערב והוא לא ידע ואכל
הוא לא שואל לנחש מה זה שהשאת, זה לא קשה בפשטות כי הוא מזיד, מה יש לשאול אותו. מסתמא הנחש כבר היה מוכר לאלהים על הרשעות שלו…
העונש של הנחש אני לא יודע מה הרעיון שלו. שהוא ישוף עקב זה עונש? לא מובן לי
עונש האשה זה פשוט, אחרי שיודעים טעם ביאה אז שמים לב שיש לזה מחיר…. גם הריון ולידה וגם שהאשה עם שיש לה תשוקה גדולה היא לא יכולה להחליט לבד ליהנות וצריכה לחכות שבעלה יתן לה.
וזה נגד שהיא נתנה לו מן העץ, מכאן ואילך לא תוכל לפתות כזה בקלות …כאילו תוכל אבל מכל מקום הוא ימשל בה, היא תלויה בו.
עונש אדם זה שלא יוכל לאכול מעצים יצטרך לעבוד את האדמה. ואם הוא התחיל לאכול מעץ כזה אז ממש קיבל את שביקש.. שזה סוג פרי שצריך יגיעה וכו׳, ולנכש קוצים וכו׳,
איך חזר פתאום לנתינת השמות לא מובן, קרא לה חוה , גם מהו כי היא “היתה” אם כל חי?? אולי היא תהיה… ולמה כל חי? אולי הכוונה ששולטת ביחד איתו על כל החיות.?
ויאמר ב אלהים האחרון חוזר לדיבור לעצמו או אולי לפמליא שלו, כפי שמשמע היה כאחד ממנו. כמו שאמרתי אתמול. זה כבר לא אמר לאדם והוא באמת לא יודע הטעם שנשלח מגן עדן.
כולם רצו לדעת איפה הנהרות אוקיי ואיפה הכרובים ולהט החרב המתהפכת? הרמב״ן אומר ששמע שאפשר לראות אותו… נו
מכל מקום חייב להיות שהכוונה למשהו נודע אחרת מה הרעיון.
שתסלחו לי שכתבתי פשט הפסוק זה פרשה שמאד בולט שמה שכתוב בו לא מתחיל להיות מה שכולם חושבים שכתוב בו…לא שהפשט שלי הכרחי אבל הוא קרוב יותר לקריאה יחפה מאשר כל ההוספות…
היה בכלל ציווי לאשה לא לאכול? לא כתוב. בשעת הציווי עוד לא נולדה. ובאמת גם באמירות ה לא נזכר אצל האשה שעשתה משהו רע, רק אצל האדם ותאכל מן העץ אשר צויתיך
יש קריאה מסוימת שתאמר שכל זה הוא פירוט בריאת אדם תולדות השמים והארץ, ולא באמת סיפור מוסרי. זה שיש בו ציווי לא מאד שונה מזה שיש ציווי לארץ להוציא דשא. הכוונה לספר איך נהיה שאדם יגע במאכלו והריונו ושונא את הנחש ומת וכו׳. לא שבאמת היה איזה הוה אמינא אחרת.
יש גם משהו מאד מוזר ששם את הכרובים “מקדם לגן עדן” הרי הגן הוא מקדם לישוב של עכשיו, אם כן מתבקש שהשומרים בדרכו יהיו דווקא מערבה לו מקדם לישוב ומפסיקים ביניהם, לא עוד יותר מקדם בצד השני של הגן
כי לא היה לו שכל שצריך לחיות לנצח…או מסיבות אחרות שלא מצא את העץ. מכל מקום להמציא שעיקר עונשו היה שיתחיל למות כשלא כתוב שום דבר כזה זה הזוי
כאמור “כי עפר אתה וגו׳ זה נתינת טעם למשהו אחר, לא חידוש דבר. (גם לא מפורש בכלל אם אל עפר תשוב היינו שימות. ויכול להיות הכוונה שצריך לעבוד את האדמה)
בפשטות באמת זה כתוב . האדם היה כאחד ממנו “ועתה פן ישלח ידו”. כלומר אם הוא כבר נהיה כמונו ירצה להמשיך ולהיות יותר כמונו. לפרש שעתה ירצה להתחמק מהעונש כאשר הפסוק מדבר בדיוק להיפך שהוא הצליח להשיג משהו אחד וה פוחד שישיג עוד משהו אחר זה לא עובד הפשט…
הפרשה האחרונה של פן ישלח ידו בסוף זה ממש כדברי הנחש וכפירושי, אני לא רואה כיצד אפשר בכלל לקרוא אותו אחרת. המפרשים נורא נדחקים פה.
יש פירוש מסוים על כרובים שהם שוורים. ולהט החרב זה הרי ברזל שעושים ממנו כלי מחרישה. אז אולי זה משל כזה לעבודת האדם בשדה שמתהפך האתים לחרבות…
הרי האמת הוא שלא מתו וגם שקיבלו דעת טוב ורע. אפשר להאמין שמתו רק אם ממש מוציאים את זה מפשוטו בפירושים רחוקים. ושלא קיבלו דעת בוודאי אי אפשר להכחיש זה מפורש.
אתה יכול להגיד שבסופו של דבר היה יותר טוב בלי דעת..זה אפשר..
אבל אני חושב שהפשט הוא שיש דברים שהאדם השיג מכח עצמו נגד רצון האלהי כאילו. וזה מהלך רגיל כמו שיש ליוונים מיתוס של פרומותאוס וגם מדרשים מסוימים על מתן תורה באותו כיון.
בפעם הקודמת הסברתי נקודה זו יותר עדין…
בכלל מי סיפר לכם שהנחש הוא דמות רעה
להיפך הנחש הוא מלאך טוב😇
ואם תאמר הרי נענש אענה לך שגם האדם נענש
ואדרבה הנחש הוא היחיד שניתן לו גם כח מסוים גדול מאד בעונש שלו כביכול
אם הנחש היה דמות רעה לא היו ליהודים שמות כמו נחש או נחשון
הוא בצד של האדם מול הקנאה של המלאכים האחרים
אתה מכניס יותר מדי סיפורים לטעמי ..הכל אפשרי אבל אני לא יודע איפה כתוב שגן עדן היה מושלם וכו׳. מה שכתוב זה שלא היה מיניות ולא היה צריך לעבוד. זה מאד יפה אבל לא מעבר לזה. ו
איך אתה יודע שהיה יכול להרוג אותם?
הבעיה שאז אתה מכניס כאן את האלמנט של אוטופיה. וזה נהיה עיקר הסיפור במקום הנקודה הפשוטה של צריך לעבוד..
זה רק אומר שימותו מתישהו, אבל איפה אתה מצאת בכלל שהאל יכול להרוג מי שהוא רוצה? אפילו במבול והפלגה היה צריך לעשות כל מיני פטנטים
זה מושפע מקריאות מאוחרות… עץ נחמד וכו׳ זה פשוט תיאור של עולם או איזור שבו בני אדם אוכלים פירות עץ ולא חיטה. שהוא באמת יותר קל. ויש עדיין מקומות כאלה… איזורים טרופיים וכדומה.
אני לא יודע, אולי לא יכול. מכניסים פה כל מיני הנחות חיצוניות. למה שלא יעשה גזירה אי אפשר לקחת את עץ החיים וזהו למה כל הכרובים וכו׳.
עצים זה לא חקלאות. אם יש מספיק עצי תמרים וכדומה כמעט שלא צריך לעבוד. הקושי של חקלאות זה רק תרבות שחיה בעיקר על לחם
זה מה שכתוב אני לא יכול לעזור לך. פירושים לפי בעיות של הנחות שלא כתובות תוכל לפרש כמה שאתה רוצה… אבל אם כבר נהיה יצירתיים עם תאלוגיות וכו׳ כבר אפשר לעשות את זה על גבי מה שכתוב בלי להפוך אותו.
כלומר אם להמציא אז בוא המציא להיפך. שהשם רצה שאדם יקבל דעת מכח עצמו ולכן זה היה חייב להיות כאילו עבירה לשמה וכו׳
לא כל ציווי זה כדי לקיים אותו יש ציווים שנועדו לעבור אותם…
זה לא תורה חסידית זה יותר מתאים לפשט. במילים אחרות שהנחש צדק…
אבל לא מתו. זה הנקודה העיקרית. זה נכון שלתרבות האנושית יש מחיר. אז בא נייחס את זה לנחש זה לא עונה הרבה…ולמה השם לא יכול להמציא הכל שיהיה הריווח בלי הקושי… לא יודע. זה העולם של עכשיו.
כבר עדיף להגיד שהנחש היה עוד ניק של הקב״ה 😇
לא זוכר. את פירושי כתבתי בקצרה מפה
.
זה מוסכם עלי שהפרשה מציג את הבעיה בדעת אבל אני לא מודה שיש איזה תוכנית של השם שיישארו בגן עדן בלי דעת. ואם כבר יש כזה תוכנית כזו אז זה בפירוש מוצג כקנאה גם בדברי ה לא רק בדברי הנחש. מה שעם הנחה תאלוגית שהשם טוב לא באמת יכול להיות…
ובין זרעה כולל גברים.
לא באמת ברור לי, כנראה יש איזה שנאה קמאית בין אדם לנחש באופן מיוחד.
אולי באמת הסיפור לא רק ספציפי לנחש אלא גם מספר כיצד נוצר בכללות איבה בין חיות פרא לאדם?
זה קורה הרבה?
אז זה מרכזי עד כדי כך שצריך על זה סיפור שלם בבראשית?
בתנ״ך יש אנשים שנהרגו על ידי נחשים? חוץ מהסיפור במדבר..