Friday, July 05, 2024 • כ״ט סיון תשפ״ד
סגנון הכתובים אוהב לעבוד בסוג של הוספת הערות שוליים שמשכתב את הקודם
בזאת תדעון כי יי שלחני.. – כי לא מלבי
מיתת כל אדם, פירוש, הרי כל בני אדם מתים, ובסוף כל בני אדם יורדים שאולה, כנראה זה ההנחה המונחת פה. ולכן אם מישהו יש לו מריבה עם מישהו אחר וההוא מת בסוף, או במוקדם, מה ראיה הוא זו. וכי מי בן אדם יחיה ולא יראה מות.
כל ההצגה של בליעת האדמה החידוש שלו הוא לא הנס של בליעת האדמה כביכול, יש הרבה אופנים פתאומיים ומוזרים למות, החידוש שלו הוא שזה כמו לעשות את מה שקורה תמיד כשאדם מת לעיני הכל שזה לא הזמן שלו.
שמואל באמת היה בנבואה נגד הכהונה של עלי ולקיחת השררה של בניו, זה הקשר שלו לסבא
זה הבנתי מהרבנית
פתאום הבנתי מה שכתוב למה משה רבינו לא נכנס לארץ שאז זה לא היה יכול להחרב ואז לא היה העצה של שפך חמתו וכו׳
אהממ לא חשבתי על זה 😴
גם אשור וגם בבל ניסו את שניהם אבל אשור היו יותר מוצלחים בדה רדיקליזציה זה נכון…
אבל לי יש דמיונות יותר מעניינים
נו מה לא מובן
החרדים הם משה
לכן לא נכנסו עוד לארץ ישראל
יש כל מיני קודים בכל פרשיות התלונות שצריך לפענח
מה זה לבוא לאהל מועד
מה זה שנראה כבוד ה׳ כל הזמן
מה זה הקהלת העדה
יש מגלה עמוקות רנב פירושים על ואתחנן…
זה מספר הבעיות שמשה לא נכנס לארץ..
אחד מהם זה שרק משה היה יכול להיות גם ראש ישיבה וגם מצביא..
כל פרשתנו זה מלחמות משה
היה לו תקופה מאד מוצלחת של מלחמות
מסתמא גם מצרים היה סוג של מלחמה לדעתי..
אבל סיחון ועוג זה גדול כמו יציאת מצרים
וככה מוזכר תמיד בנ״ך
איכשהו שכחנו את זה קצת
וזה נראה קשור לבעיה זו
משה לא הפסיד אף פעם בקרב… מלחמת עמלק שהיה כשלון הוא שלח יהושע…
אפשר לומר שהוא שיחק את זה ככה…
יש כל מיני סיפורים שהוא מכסה על כשלונות
למשל יש מקום חרמה, ששם נפלו ישראל מול הכנעני, ופתאום בפרשתנו כתוב שזה חרמה כי החרימו ערי כנען…
מה קרה באמת
כתוב פה שפחד מאדום, ובפרשת דברים אמר משה שהשם אמר להם אל תתגר בם מלחמה
למרות שלא לגמרי סתירה אפשר לדחוק הכוונה אחר שלא נתנו לעבור חשב משה אם להלחם והשם אמר לא
אבל בקיצור זה אותו דבר, ניסה, וכאשר לא הלך אמר שזה השם אמר לו
עכ״פ זה נקודת אמת
שמה שמשה כלומר שהשם אומר בבירור זה צריך להתקיים
ולכן אם אומרים שיש מצוות כיבוש הארץ ממשה רבינו זה מוכחח להתקיים
לכן עדיף שלא יהיה מצוה כי אז כשלון לא יהיה שבר מוחלט
ונראה לי המחלוקת רמבן ורמבם אם יש כזו מצוה זה מחלוקת שבטי עבר הירדן ושאר השבטים
למרות שהיה צריך להיות להיפך
היה לי פעם ראיה לזה שכחתי
האמת לפי זה גם מזרחיסטים הם משה ולכן בעיה שנכנסו לארץ
גם הם באמת הידרו על מצוות כיבוש חלוצים וכו׳
הוא לא כזה האמין שכל דבר שהוא עושה זה מצוה
ככה דוד בן גוריון אמר 🙂
זה גם חביבה אמרה בפרשת שלח
או ככה הבנתי…
דיברה על שנת 2064
.
המלאכים של משה אומרים לאדום שהשם שלך מלאך להוציא ממצרים
יפה שמדברים לכל אחד בשפתו
זה אשמת החופש. כל השבועות שיש חופש בבית ספר לא זוכרים מה כתוב בפרשה כל החיים . אסון
גם אצלנו רשמי היה אבל נראה לי בפועל בקיץ לא לומדים
לכן פרשה זו יפה נדרשת
2
1+2=3
לא יודע נבדוק
📎 (file attached)
📎 (file attached)
📎 (file attached)
📎 (file attached)
📎 (file attached)
📎 (file attached)
📎 (file attached)
קניתי הספר הזה אולי יועיל…
📎 (file attached)
Saturday, July 19, 2025 • כ״ג תמוז תשפ״ה
צרור את המדינים וגו”‘
נדרים – משמעות הכתובים
ולפעמים הכתובים מקצרים וכותבים ‘ו׳ והכוונה ‘או
בהתחלה ‘נדר לה׳, או שבועה לאסור אסר
ואחכ יש, נדר לה ואסרה אסר
ונדריה עליה או מבטא שפתיה – תמיד ביטוי שפתים מתחבר לאיסור שבועה
והפסוק ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה, קצר, והכוונה, נדר, ו׳כל אשר אסרה, הכל יקום עליה
אבל אחר כך יש מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה, אולי מוצא שפתים הוא ביטוי שפתים וזה סתם לשון שאפשר לומר על שניהם
והקשר שנדר זה להקדיש קרבן וכדומה ברור מהסמיכות שכתוב לבד מנדריכם וכו׳, כפי שכתבו המפרשים
אפשר ‘לא יחל דברו – על הנדר, שהקדיש דבר, שלא יחלל אותו, כל היוצא מפיו יעשה – על השבועה
אולי כתוב מוצא שפתיה לנדריה כי לא יקום אז זה סתם מוצא שפתים, לגבי איסור זה חידוש שאדם מקיים את שיצא מפיו, אבל נדר זה באמת דבר שונה כי זה כמו קנין שהקנה להשם זה כבר לא נושא של לקיים מה שיצא מפיך
רק אם הבעל הפר, ממילא לא נשאר אלא דיבורים..
ולפי פירושי אשה יכולה להקדיש להשם, מנכסיה או מנכסי בעלה? או איזה דבר ממוצע כמו נכסי מלוג וכדומה, עכ״פ מסתמא מדבר על זה, וזה כמו הנושא של נדרי צדקה אם אשה יכולה, וזה בנכסים שיש לה איזה בעלות אבל לא שלימה
📎 (file attached)
ספק פרח זה לא עובד 🙂
כל הרעיון בדברים כאלה זה למצוא שהפרשה עושה לעצמה פתיחה או סיומת
יכול להיות, לא יודע, נראה לי פעם הקודמת שהיה לי ספק היה בפרשת חקת
זה שאלה מה המשמעות של חוקת משפט
הכל נושא אחד, אבל כן יש פה סוג שונה, קודם הלכות עיר מקלט אחר כך דיני רוצח
יכול להיות שהכוונה שדוקוא ערי מקלט זמניים אבל אלה החוקים תמיד
או להיפך
יש סיומת ברורה לפרשה כן, ‘ולא תטמא את הארץ וגו׳
יש על זה כללים אם ‘אלה׳ הולך למעלה או למטה?
נראה לי יכול להיות שניהם
אז מה יהיה, בינתיים יהיה ככה ואחר כך מה