Sunday, February 03, 2019 • כ״ח שבט תשע״ט
פרשת המוספים כאן הוא פרשיית הלכות הקרבנות הכי שלימה בתורה. כלומר יש לנו בסדר מסירת התורה כמה רשימות של הלכות קרבנות בכמה וכמה מקומות בפרשיות יתרו משפטים ויקרא צו אחרי נשא שלח, ולפעמים מוזכר קרבנות מועדים ומצוותיה, וכל פעם זה רק חלק אחד מן הסיפור. מוזכר לפעמים שיש להוסיף קרבנות במועדים או שיש מה להקריב כל יום וכל שבת. ותמיד אפשר להסתפק האם זה סותר את ההוראה הקודמת האם זה עוד דבר כיצד זה משתלב עם קרבנות הנדבה וכו׳. ומה עם המנחות והנסכים כיצד זה משתלב הכל קטעים קטעים.
באה פרשת פנחס ועשתה סדר מופתי. עברה על כל הימים מן היום הרגיל לשבת לכל החגים. ופירטה בכל אחד מהם סיכום כללי של כל הקרבנות. וצירפה לכל אחד מהם בדיוק את המספר השלם ולא שכחה אף פעם להגיד – עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה. שלא תחשוב שבשבת לא מקריבים תמיד הרגיל אבל זה בנוסף. ואפילו לא שכחה באחד לחודש השביעי לומר מלבד עולת החודש ומנחתה.. כי בדיוק ראש השנה הוא גם ראש חדש והפסוק גם לזה שם לב ואמר כן וודאי חוץ מזה תעשו את הסדר הרגיל של ראש חדש. וכן הלאה. כל פעם במועדים שקוראים הפרשיות האלה אני נהנה כיצד הפסוק אחז ראש ולא שכח שום דבר וכל פעם כמו מתעורר לך שאלה כן אמרת שביום כיפור יש מוסף כזה אבל מה עם כל הסיפור של אחרי מות – וטרם יקראו הפסוק עונה מלבד חטאת הכפורים וכו׳.
זה דומה לסיפור הפקודים וחניות המחנות שבספר זה. שיש כל מיני סיפורים פעם מנה הכתוב תולדות משה ואהרן פעם שבט לוי במקום אחר שבט יהודה, ופעם כתוב מסע כזה או כזה, באו המפקדים שבחומש הפקודים והתחילו את כל הסדר מתחילה ועד הסוף ואמרו כן יש כל אלה הבנים ולכל אחד מהם היו בנים אלה וכו׳ וכו׳.
אפשר להסתכל כך אבל לא חייבים… דרך אחרת הוא להגיד הסיפור עצמו קדם לעולם והסיפור הוא תורה. כלומר מה שאנו קוראים ‘תורה׳ זה לא התורה.
חז״ל מתייחסים לנושא הזה למשל בבנות צלפחד ואומרים ראויה היתה פרשה זו להיכתב על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד .
יפה מאד
כן, מי השילוח אומר הדא הוא דכתיב תנו שכר לאובד…
הרבי ר בונם נדמה לי אמר ויקח קרח מה לקח, הוא לקח חומש וראה שיש שם פרשת קורח אז היה חייב לחלוק על משה .
זה ההפוך על הפוך של תורה קדמה לעולם..
Monday, February 04, 2019 • כ״ט שבט תשע״ט
נו רשי אומר לשים שם השם על המשפחה יה
אבל כנראה כמו שהערשי התחיל להגיד היה משפחה עם שם משפחה חברוני אז אומרים להם אתם צאצאים של מיסטר חברון ולכן נקראים כך
Sunday, August 28, 2022 • א׳ אלול תשפ״ב
יש כאן שני פירושים שונים ל״כבש האחד ” שאיכשהו מתערבבים. פירוש א הכבש האחד = הכבש הראשון, כמו בפסוק “את הכבש האחד תעשה בבקר”. פירוש שני הכבש האחד= לכל כבש יחיד, על דרך לשון פרשת נסכים בשלח ששם תמיד פירוש “האחד” כלומר לכל אחד, ואם יש שניים אז זה כפול.
פה בפסוק ז לכאורה אחד הוא כפירוש השני, ואז מזה הוא עובר להגיד “ואת הכבש השני” שנקרא כאילו זה השני של אותו אחד. אבל אתה אומר שזה לא השני של פסוק ז אלא השני של פסוק ד. ורק שיתוף השם אחד מאד מבלבל
אבל בפסוקי שמות שהבאת באמת כל הזמן הפירוש אחד הוא “הראשון” אז הבלבול הזה הוא כבר שם
למה לא יכול יותר כנסכה – של הבוקר
ראש חדש בכלל מוזכר רק פה, נכון?
סדר הקרבנות הוא בערך ככה
א. כל יום יש שני עולות.
ב. בשבת מוסיפים עוד שני עולות (כפול ימות החול)
עד כאן עולות בלבד.
ג. בכל שאר זמני המועדים (ראש חדש, חג המצות, יום הביכורים, יום תרועה, בעשור, חג)
מוסיפים שעיר עיזים לחטאת.
ד. במועדים מיוחדים מוסיפים פרים אילים וכבשים. והם מתחלקים לשני סוגים.
בחג המצות ויום הביכורים – שני פרים, איל אחד, שבעה כבשים.
בחודש השביעי יש פחות פרים בשני מועדים ראשונים, והם כאילו מושלמים בכפליים בקרבנות החג
בראש השנה וביום הכיפורים ובשמיני לחג – פר אחד איל אחד ושבעה כבשים.
בשבעת ימי החג – פרים מיג ועד ז, ויד כבשים – כפול
דווקא הכריזו על שמיני כיום הדין.. ולא יודע מי הביא את הנקודה הזו כמקור,
סליחה בכל מועדי השביעי (א י ובשמיני) הם פר אחד במקום שני פרים של פסח שבועות
עיינת בזוהר? הוא דווקא אמר שמיני עצרת
וכל ההוה אמינא שהבאת לא הבנתי מה יש השביעי דומה לראש השנה?
לא זוכר בע״פ זה מובא בכל המדברים על הנושא הזה, עי שער הכוונות בהושענה רבה.
הכפילות של סוכות זה וורט יפה אבל יותר פשוט לי להבין שזה החג הכי גדול ולכן הכל בהפלגה. כמו ששבת הוא כפול מחול וכו׳. ואז מתבקש ששאר מועדי השביעי נעשו טפלים אליו והוא כאילו שאב את הפרים שלהם
אם יש לך הסבר מה העניין של הצדדים האלה וכו׳ אז אולי
כן מהמדרש שזה זמן השמחה הכי גדולה, בגלל סיום האסיף
זה גם הזמן שיש הכי הרבה כסף אז יכולים לקנות הרבה פרים
(ואז לא נשאר כסף לראש השנה.. . )
יכולים גם להגיד שזה סוג של דין שיש רק פר אחד וכמו שאבי רוצה להגיד פה..
גם ירידת פרי החג מתאים לתיאוריה שלי שהכל תלוי כמה כסף יש..
קודם קונים המון פרים 13 ואז לא נשאר כסף ליום הבא לקנות כזה הרבה אז זה פוחת והולך…
יש תאוריה שאבן עזרא מביא שראש חדש הכוונה בעצם רק ראש חודש ניסן? עכ״פ זה מתאים לסדר של ניסן כמו החודש הזה לכם
ראש חדש שביעי הוא כבר כפול כמו שכתוב מלבד עולת החודש וכו׳
אז זה סותר תאוריה זו או שלא הבנתי אותו
אה טעות. הוא אומר רק שהמילה “בראשי חדשיכם” הוא ניסן ולכן צריך להוסיף שגם לשאר חדשי השנה
.
גם כי זה בחודש השביעי כמו שבת שהוא ביום השביעי אז כל היום קדוש אז החודש השביעי כל החודש קדוש באיזשהו מובן , וכן השנה השביעית וכו׳
לכאורה הגדר של קרבנות כאן זה “קרבני לחמי…במועדו”. כאילו יש סדרי לחמי שצריך לתת כל יום, ובימים מיוחדים יש צורך להקריב בהתאם ליחוד היום. כמו במשך לחם גשמי, כל יום צריך לחם וגבינה וביום שמח שני גבינה, וביום שמח מיוחד גם גלידה, משהו כזה הוא הציור. זה הכל גדר של קרבן תמיד רק שהתמיד משתנה לפי איזה מין יום זה
לגמרי לא מובן איך זה נכנס פה בין הפרשיות של ירושת הארץ ומלחמת מדין וכו
לא יודע, איפה כתוב דבר כזה
בכל מקרה זה לא עונה על המיקום המוזר
אנו ממש באמצע סיפור. ה ציוה לנקום מדין עשו מפקד. נאמר למשה שימות ביקש על ההמשך מינו את יהושע. הופה קרבנות. נדרים. וחוזר להמשך הסיפור מלחמת מדין והורשת הארץ
אולי גם נסך יכול להיות תמיד לשון רבים, שופכים הרבה חתיכות של יין…
תסביר מה מצאת פה
כאילו, נו, אני מתכוון שזה נוזל אז זה תמיד הרבה זה לא גוש אחד
יש ‘יינות׳.. ?
אוקיי אבל אומרים המים נשפכו לא המים נשפך?
או לפחות נשמע לי שאפשר לומר ככה, מאותו הגיון אפשר לומר על היין נסכיה
בדרך כלל כן, הרי באמת כתוב לרוב תמיד ונסכה…
הרי בכל מקרה זה חריגה