מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ראה
אמרו ישראל לאסף וכי יש תורה אחרת שאתה אומר האזינה עמי תורתי כבר קבלנוה מהר סיני, אמר להם פושעי ישראל אומרים שהנביאים והכתובים אינן תורה ואינם מאמינין בהם שנאמר (דניאל ט) ולא שמענו בקול ה׳ אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים, הרי שהנביאים וכתובים תורה הם
המדרש הזה איננו אוחז כמו הרמב״ם שהנביאים אינם בכלל מוסרי תורה ומדייק נכון מן הכתוב שהם תורה, ומייחס לפושעי ישראל את השיטה שהנביאים וכתובים אינם בכלל תורה.
אך שוב התבוננתי השנה (תשפ״ו) דשמא זהו גופא כוונת המדרש שהנביאים אינם אומרים דבר חדש על התורה אלא מפרשים אותה, וכפי שהוא מפרש את דברי אסף שהם הם דברי משה בפרשתנו. ולפי זה אדרבה האומרים “הנביאים תורה אחרת” מאמינים שיש בנביאים חידושים באמת ודעת המדרש הוא כהרמב״ם שאין הנביאים ‘תורה אחרת׳ כלומר שאינם אלא אזהרות על תורת משה עצמה.