הלכות קידוש החודש פרק י״ד
⏱️ Chapters
(00:00) הקדמה כללית לפרק י"ד
(02:35) חזרה: דער מהלך השמש (פרקים י"א–י"ג)
(04:19) די לבנה איז דאפלט קאמפליצירט
(09:14) דער עפיסייקל-מאדעל: הסבר דער אמאליגער אסטראנאמיע
(10:29) הקדמה: פארוואס דארף מען צוויי גלגלים ביי די לבנה?
(13:20) סטרוקטור פון דעם פרק: וואס דער רמב"ם גייט טון
(17:02) לימוד פנים: די ווערטער פון דער רמב"ם
(22:16) טאבעלעס פון מהלך אמצעי הירח
(23:27) דער עיקר: וואו איז געווען די לבנה ליל חמישי?
(24:58) תיקון לויט מזל השמש — דער אמצע אורך לשעת הראיה
(28:05) סיכום
▶ לצפייה ללא יוטיוב / Watch without YouTube ✕ חזרה ליוטיוב / Back to YouTube
📖 טקסט הפרק / Chapter Text (Sefaria) ›
סיכום השיעור 📋
סיכום פון שיעור אויף רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק י"ד
---
כללית'ע הקדמה צום פרק י"ד — דער מהלך הלבנה
דער רמב"ם'ס ווערטער: פרק י"ד איז דער ערשטער פון דריי פרקים (י"ד–ט"ז) וואס באהאנדלען דעם מהלך הלבנה.
פשט: דער פרק לערנט אויס וויאזוי אויסצורעכענען וואו די לבנה געפינט זיך אויפ'ן גלגל המזלות.
חידושים און הסברות:
1. דער צענטראלער ציל פון פרקים י"א–י"ז: אלע פרקים פון י"א ביז י"ז קומען ענטפערן איין שאלה: צו מ'קען זען די לבנה חדשה היינט ביינאכט. כדי דאס צו וויסן, דארף מען וויסן וואו די זון איז און וואו די לבנה איז — דאס מיינט ביי וועלכע דעגריס פון גלגל המזלות (360 דעגריס, יעדע 30 דעגריס = איין מזל) זיי זיך געפינען. אויב מ'ווייסט ביידע פאזיציעס, קען מען הונדערט פראצענט באשטימען צו מ'קען זען די לבנה.
2. פראקטישער נוצן פאר בית דין: דער חשבון איז נישט בלויז צו וויסן וואו די לבנה איז, נאר אויך פאר בית דין — אויב א עד זאגט ער האט געזען די לבנה אין א געוויסע פלאץ, קען בית דין וויסן אויב דאס איז בכלל מעגליך לויט חשבון, און אויב נישט — ווייסט מען אז דער עד האט זיך געטעות.
3. חזרה — דער מהלך השמש (פרקים י"א–י"ג): ביי די זון האט מען שוין געלערנט אין די פריערדיגע פרקים: מ'נעמט דעם מהלך האמצעי (ממוצע/עווערידזש ספיד פון די זון, וואס איז קאנסטאנט), און דערנאך לייגט מען צו דעם גובה השמש — דאס איז דער קארעקציע-פאקטאר וואס קומט פון דעם אז דער גלגל פון די זון איז נישט צענטרירט פונקט ארום דער ערד (עקסצענטריק סירקל). דורך דעם באקומט מען דעם שמש האמיתי — דער אמת'ער פלאץ פון די זון. ביי די זון איז דאס גאנץ סימפל — נאר איין קארעקציע (גובה השמש).
4. די לבנה איז דאפלט קאמפליצירט — ערשטע קאמפליקאציע: פונקט ווי די זון, פארט די לבנה נישט יעדן טאג מיט דער זעלבער ספיד. געוויסע טעג פון חודש פארט זי שנעלער, געוויסע שטייטער. דאס אליין וואלט נאך געווען סימפל — מ'וואלט געקענט מאכן א קארעקציע ווי ביי די זון.
5. צווייטע קאמפליקאציע — דער סייקל פון שנעלער/שטייטער איז אליין נישט קבוע: ביי די זון איז דער סייקל פון שנעלער/שטייטער געבונדן צום יאר — יעדע יאר איז דער זעלבער סייקל. אבער ביי די לבנה איז דער סייקל פון שנעלער/שטייטער נישט דער זעלבער יעדע חודש. דער סייקל פון ווען זי פארט שנעלער/שטייטער האט זיין אייגענע פעריאד (אביסל ווייניגער ווי 27 טעג — אן אנדערע נומער ווי דער סידעריאלער חודש). דאס מיינט אז מ'דארף צוויי קארעקציעס שטאט איינע.
6. דער רמב"ם'ס מעטאדע: דער רמב"ם האט נישט געוואלט משוגע מאכן מיט הסברים פארוואס אלעס איז אזוי. ער איז געגאנגען סטעפ ביי סטעפ מיט טשארטס צו רעכענען וואס מ'דארף צולייגן און אראפנעמען, כדי מ'זאל קענען ענטפערן די פראקטישע שאלה.
7. באזע-פאקטן וועגן דער לבנה: די לבנה פארט דורך אלע מזלות (360°) אין בערך 27 טעג (סידעריאלער חודש). די קאנדזשאנקציע (קיבוץ/מולד) מיט דער זון נעמט אבער בערך 29½ טעג, ווייל די זון אליין באוועגט זיך אויך — בערך 2 דעגריס א חודש — און די לבנה דארף "צוכאפן" דאס.
8. [דיגרעסיע: פילאסאפישע הנחות פון אמאליגע אסטראנאמיע]: ביז קעפלער (נישט קאפערניקוס) איז געווען א יסוד'דיגע הנחה אין אסטראנאמיע: אלע הימלישע קערפערס פארן אין פערפעקטע קרייזן (סירקלס) מיט קאנסטאנטע ספיד. א סירקל איז געהאלטן געווארן פאר א "פערפעקטע תנועה." ווייל מ'זעט אבער קלאר אז די ספיד איז נישט קאנסטאנט, האט מען געדארפט א מאדעל וואס מסביר דאס דורך קאמבינאציעס פון פערפעקטע קרייזן. דער רמב"ם אליין זאגט אין מורה נבוכים אז די הסברים (ווי עפיסייקלס, עקסצענטריקס) זענען נישט מוכרח אמת — ס'קען זיין אז די ריאליטעט איז אנדערש — אבער דער חשבון שטימט נאך אלץ. מ'קען רעכענען כאילו עס איז אזוי, אפילו אויב דער פיזישער הסבר איז נישט ריכטיג.
---
הלכה א' — צוויי מהלכים אמצעיים: אמצע הירח און אמצע המסלול
דער רמב"ם'ס ווערטער: הירח שני מהלכים אמצעיים יש לו... הירח הולך וסובב בגלגל קטן שאינו מקיף את העולם... ומהלכו האמצעי שעושה הגלגל הקטן נקרא אמצע המסלול... והגלגל הקטן מסובב בגלגל גדול המקיף את העולם... והמהלך האמצעי של זה הגלגל הגדול הוא הנקרא אמצע הירח.
פשט: די לבנה האט צוויי באזונדערע מהלכים (באוועגונגען). ערשטנס, זי דרייט זיך ארום אין א קליינעם גלגל (עפּיסייקל) וואס גייט נישט ארום די גאנצע וועלט. צווייטנס, דער קליינער גלגל אליין דרייט זיך ארום אין א גרויסן גלגל וואס גייט ארום די וועלט. דער מהלך אמצעי פון דעם קליינעם גלגל הייסט "אמצע המסלול", און דער מהלך אמצעי פון דעם גרויסן גלגל הייסט "אמצע הירח".
חידושים און הסברות:
1. פארוואס דארף מען צוויי גלגלים ביי די לבנה, בעת ביי די זון האט מען נאר געדארפט איין גלגל מיט אן אפסעט צענטער: ביי די זון האט מען מסביר געווען די אומגלייכמעסיגע באוועגונג דורך דעם וואס דער סירקל פון די זון האט נישט דעם זעלבן צענטער ווי די ערד (עקסענטריק מאדעל). ביי די לבנה אבער איז דאס נישט גענוג געווען צו מסביר זיין די באאבאכטונגען, דערפאר קומט מען מיט א "נייעם פאטענט" — צוויי גלגלים (עפּיסייקל-מאדעל). אין אמת'ן זענען דא נאך מער ווי צוויי קארעקציעס, אבער מ'הייבט אן מיט דעם בעיסיק מאדעל פון צוויי.
2. וויאזוי דער צוויי-גלגל מאדעל ארבעט: מ'שטעלט זיך פאר אז די וועלט (ערד) איז אינמיטן. ארום דעם גייט א גרויסער גלגל וואס דרייט זיך איינמאל א חודש ארום די צוועלף מזלות. אויב דאס וואלט געווען אלץ, וואלט די לבנה געגאנגען מיט א גלייכמעסיגע שנעלקייט יעדן טאג — אבער מ'זעט אז דאס איז נישט אזוי. דערפאר זאגט מען אז די לבנה אליין פארט אויף א קליינעם גלגל (עפּיסייקל) וואס איז אריינגעשטעלט אין דעם גרויסן גלגל. דער קליינער גלגל דרייט זיך אויך, אבער אין אן אנדער ריכטונג. דערפאר, ווען די לבנה איז אויף א געוויסן פלאץ אויפן קליינעם גלגל, זעט עס אויס ווי זי גייט פאמעלעכער (ווייל זי גייט קעגן דעם גרויסן גלגל), און אמאל שנעלער (ווען זי גייט מיט דעם גרויסן גלגל). ביידע גלגלים גייען אבער אין א פערפעקטן סירקל — דער שיינבארער אומגלייכמעסיגער מהלך קומט נאר פון דעם צוזאמענשפיל פון ביידע.
3. וואס מיינט "אמצעי" ביי ביידע מהלכים: דער רמב"ם רופט ביידע מהלכים "אמצעיים" ווייל קיינער פון זיי אליין זאגט נישט וואו די לבנה איז באמת. נאר ווען מ'רעכנט ביידע צוזאמען קומט מען צום אמת'ן פלאץ. דער סדר פון אלע חשבונות איז: קודם רעכנט מען דעם אמצעי, נאכדעם לייגט מען צו קארעקציעס.
4. פארוואס הייסט דער קליינער מהלך "אמצע המסלול" און דער גרויסער "אמצע הירח": "אמצע המסלול" הייסט דער קליינער ווייל ער באשרייבט ווי די לבנה גייט ארום אויף איר אייגענע מסלול (קליינער גלגל), נישט ארום די וועלט. ביי די זון האט דער נאמען "מסלול" געמאכט מער סענס ווייל עס האט באשריבן דעם אפשטאנד פון דעם גובה (אפּאגעע). דא רופט ער עס אויך אזוי, סתם פאר קאנסיסטענסי. "אמצע הירח" הייסט דער גרויסער ווייל ער איז מער דירעקט פארבונדן מיט וואו די לבנה איז — ער באשרייבט ווי דער גרויסער גלגל גייט ארום די וועלט — אבער ער איז אויך נאר אן אמצעי ווייל מ'דארף נאך צולייגן דעם קליינעם גלגל.
5. ביידע חשבונות זענען נאר "בערך": ביידע סירקלס וואס מ'לערנט יעצט זענען נאר א בערך'דיגער חשבון. די לבנה האט נאך אנדערע פאקטארן וואס זענען משפיע אויף איר פלאץ. ביי די זון האט עס גענוגט צוזאמצורעכענען צוויי זאכן; ביי די לבנה דארף מען נאך צולייגן מער קארעקציעס (וואס וועלן קומען אין שפעטערדיגע פרקים).
---
הלכה ב' — טאבעלעס פון מהלך אמצעי הירח (דער גרויסער גלגל)
דער רמב"ם'ס ווערטער: מהלך אמצע הירח ביום אחד שלש עשרה מעלות ועשרה חלקים ולה שניות. דערפון רעכנט מען אויס: 10 טעג = קל"א מעלות, מ"ה חלקים, נ' שניות; 100 טעג (שארית) = רל"ז, ל"ח, כ"ג, נ'; 1,000 טעג (שארית) = ג' מעלות, נ"ח חלקים, כ' שניות; 10,000 טעג (שארית) = שכ"ט, מ"ח, נ'. א חודש פון 29 טעג = כ"ב, נ"ו, נ"ו. א שנה סדורה (354 טעג) = שמ"ד, כ"ו, מ"ג.
פשט: דער אמצע הירח (דער גרויסער גלגל) גייט אדורך 13°10'35" אין איין טאג, פון די 360° ארום די וועלט. דער רמב"ם גיט פארטיגע טאבעלעס פאר 1, 10, 100, 1000, 10000 טעג, א חודש, און א יאר, כדי מ'זאל קענען שנעל אויסרעכענען דעם מהלך אמצעי הירח פאר יעדן געוואונטשענעם צייטפונקט.
חידושים און הסברות:
1. פארוואס ווערט דער נומער קלענער ביי גרעסערע צאלן — "שארית מהלכה": ווען מ'רעכנט 10 מאל 270 (למשל) קומט אויס מער ווי 360, אבער דער רמב"ם רעכנט נאר "שארית מהלכה" — דער רעמיינדער נאך מ'ווארפט אוועק אלע פולע מחזורים פון 360°. דאס איז ווייל דער הימל איז א קרייז (סירקל), און נאך 360° איז מען צוריק אין דעמזעלבן ארט. דעריבער שרייבט דער רמב"ם "שארית" — מ'איז נאר אינטערעסירט אין וויפיל ס'בלייבט איבער נאך מ'נעמט אראפ אלע מאלטיפלס פון 360.
2. דער רמב"ם'ס רחמנות אויף כלל ישראל: דער רמב"ם האט "ממש רחמנות געהאט אויף אידן" — ער האט אויסגערעכנט אלע טאבעלעס פארטיג כדי מ'זאל נישט דארפן אליין מאכן מאלטיפליקאציעס. אין רמב"ם'ס צייטן האבן אידן נישט געהאט קיין מאדערנע נומערן-סיסטעם, קיין קאלקולאטאר, און מאטעמאטיק איז נישט געווען א רגיל'ער חלק פון חדר-לימוד. דעריבער איז דאס א מעשה צדקות פונעם רמב"ם.
---
הלכה ג' — טאבעלעס פון מהלך אמצעי המסלול (דער קליינער גלגל / עפיציקל)
דער רמב"ם'ס ווערטער: מהלך אמצע המסלול ביום אחד שלש עשרה מעלות ושלשה חלקים ונ"ד שניות. דערפון: 10 טעג = קל"ט מעלות (וכו'); 100 טעג (שארית) = רכ"ו, כ"ט, נ"ג; 1,000 טעג (שארית) = ק"ד, נ"ח, נ"ו; 10,000 טעג (שארית) = שכ"ט, מ"ח, נ'; 29 טעג = י"ח מעלות, ג' חלקים, נ"ד שניות; שנה סדורה = ש"ה מעלות, י"ג שניות (אן חלקים).
פשט: דער אמצעי המסלול (דער קליינער עפיציקל) גייט אביסל פאמעלעכער ווי דער אמצעי הירח — 13°3'54" פער טאג לעומת 13°10'35".
חידושים:
1. "אמצע המסלול" מיינט דער קליינער גלגל: עס ווערט אויסדריקלעך קלארגעשטעלט אז "אמצע המסלול" רעפערירט צום קליינעם עפיציקל (epicycle), נישט צום גרויסן דעפערענט. דער מהלך המסלול איז וויפיל די לבנה פארט אויפ'ן קליינעם גלגל יעדן טאג.
---
הלכה ד' — דער עיקר (באזיס-פונקט) פאר אמצעי הירח און אמצעי המסלול
דער רמב"ם'ס ווערטער: תחילת ליל חמישי (דער עיקר פון אלע חשבונות) איז דער אמצעי הירח געווען במזל שור, מעלה אחת, מ' חלקים, מ"ג שניות (= 31°40'43" פון תחילת טלה). דער אמצעי המסלול איז געווען פ"ד מעלות, כ"ח חלקים, מ"ב שניות.
פשט: דער רמב"ם שטעלט אויס דעם סטארטינג-פוינט פאר ביידע חשבונות. פון דארט לייגט מען צו דעם מהלך פאר יעדן טאג/חודש/יאר, פונקט ווי ביי אמצע השמש.
חידושים:
1. מזל שור = מער ווי 30°: מזל שור איז דער צווייטער מזל, ממילא הייבט עס אן ביי 30°. "מעלה אחת במזל שור" מיינט 31° פון תחילת מזל טלה (פלוס די חלקים און שניות).
2. דער מעטאד איז אידענטיש צו אמצע השמש: דער רמב"ם זאגט בפירוש "על דרך שעשית באמצע השמש" — מ'נעמט דעם עיקר, לייגט צו דעם מהלך פאר די צאל טעג, און מ'באקומט דעם מקום אמצעי הירח פאר יעדן געוואונטשענעם טאג.
---
הלכה ה' — תיקון לויט מזל השמש: דער אמצע אורך לשעת הראיה
דער רמב"ם'ס ווערטער: נאכדעם וואס מ'האט דעם אמצעי הירח, דארף מען א תיקון לויט וואו די זון שטייט:
- פון חצי מזל דגים ביז חצי מזל טלה — לאז דעם אמצעי הירח ווי ער איז (קיין תיקון).
- פון חצי טלה ביז תחלת תאומים — לייג צו 15 חלקים.
- פון תחלת תאומים ביז תחלת אריה — לייג צו 30 חלקים.
- פון תחלת אריה ביז תחלת בתולה — לייג צו 15 חלקים.
- פון תחלת בתולה ביז חצי מאזנים — לאז ווי ס'איז.
- פון חצי מאזנים ביז תחלת קשת — נעם אראפ 15 חלקים.
- פון תחלת קשת ביז תחלת דלי — נעם אראפ 30 חלקים.
- פון תחלת דלי ביז חצי דגים — נעם אראפ 15 חלקים.
דאס רעזולטאט הייסט אמצע אורך לשעת הראיה.
פשט: דער תיקון קאמפענסירט פאר דעם אונטערשיד אין שקיעה-צייט דורכאויס דעם יאר. אין זומער (לענגערע טעג) דארף מען צולייגן ווייל שקיעה איז שפעטער, אין ווינטער נעמט מען אראפ ווייל שקיעה איז פריער, און ביי די עקווינאקסן (ניסן/תשרי) איז קיין תיקון נישט נייטיג.
חידושים און הסברות:
1. דאס פראבלעם מיט תחלת הלילה אין זומער/ווינטער: דער גאנצער חשבון רעכנט מיט שעות שוות (גלייכע שעות), וואס מיינט אז "תחלת הלילה" איז אלעמאל 6:00 PM. אבער אין אמת'ן, אין זומער שקע'ט די זון צוויי-דריי שעה נאך 6:00, און אין ווינטער פריער. דערפאר, ווען מ'וויל וויסן וואו די לבנה איז ביי תחלת הלילה (שקיעה) פון א זומער-טאג, דארף מען צולייגן עקסטרע דעגריס פאר די עקסטרע שעות.
2. דער יסוד פון דעם תיקון: תחלת מזל טלה = 0° = דער וועראנל עקווינאקס (ניסן), ווען טאג און נאכט זענען גלייך. דעמאלטס איז שקיעה בערך 6:00, און מ'דארף נישט קיין תיקון. אבער אין זומער (תאומים–אריה) איז שקיעה שפעטער, ממילא ביז שעת הראיה האט די לבנה זיך מער באוועגט — דעריבער לייגט מען צו. אין ווינטער (קשת–דלי) איז שקיעה פריער, די לבנה האט זיך ווייניגער באוועגט — דעריבער נעמט מען אראפ. דער מאקסימום תיקון (30 חלקים = א האלבע מעלה) איז ביי די סאלסטיסעס (תאומים–אריה = זומער; קשת–דלי = ווינטער), און דער מיטלפונקט (15 חלקים) איז ביי די צווישן-צייטן. דאס ארבעט ווייל "זומער" און "וואו די זון איז" איז בערך (טאקע פונקטליך) די זעלבע זאך — דער מזל פון די זון באשטימט די לענג פון טאג.
3. שעת הראיה = בערך 20 מינוט נאך שקיעה: דער רמב"ם דעפינירט "שעת הראיה" אלס "כמו שליש שעה" נאך שקיעה. דאס איז דער מאמענט ווען מ'קען טעאריטיש ערשט זען די נייע לבנה, אויב זי איז זיכטבאר.
4. "אמצע" מיינט נאך נישט "אמת": דער "אמצע אורך" איז נאך נישט דער אמת'דיגער מקום פון דער לבנה. "אמצע" מיינט דער מיטלפונקט — אן די קאמפליצירטע תיקונים פון דער לבנה'ס אומרעגלמעסיגער באוועגונג. כדי צו וויסן דעם אמת'דיגן מקום (און צו באשטימען צי מ'קען טאקע זען די לבנה), דארף מען נאך צולייגן ווייטערדיגע תיקונים וואס קומען אין די קומענדיגע פרקים.
5. דער אמצעי המסלול ווערט נאך נישט גענוצט אין דעם פרק: כאטש מ'האט אויסגערעכנט דעם אמצעי המסלול, ווערט ער ערשט גענוצט אין דעם נעקסטן פרק. דער איצטיגער פרק באנוצט נאר דעם אמצעי הירח.
6. דער פרק איז "דברים פשוטים": דער גאנצער פרק איז בעיקר פשוט'ע טאבעלעס און באזיק-רעכענונגען, און די ריכטיגע קאמפליקאציעס הייבן ערשט אן אין די קומענדיגע פרקים.
---
סטרוקטור פון דעם פרק — דער רמב"ם'ס סדר
דער רמב"ם גייט אין דעם פרק: (א) פארציילן דעם פאקט פון צוויי מהלכים, (ב) געבן פונקטליכע נומערן וויפיל די לבנה פארט אין איין טאג אויף יעדן גלגל, מיט טשארטס פאר 10 טעג, 100 טעג, א.א.וו. — ער האט "פרי געטון" דעם מעטה פאר דיר, (ג) זאגן וואו ביידע מהלכים זענען געווען ביים יום העיקר (שטארט-דאטום), אז מ'זאל קענען רעכענען פון דארט, (ד) אין הלכה ה' — געבן א מעטאד צו קארעקטירן פאר דער צייט-דיפערענץ צווישן שעות שוות (6 אזייגער) און תחלת הלילה (שקיעה).
תמלול מלא 📝
פרק י"ד: מהלך הלבנה — הקדמה והסבר המודל האסטרונומי
הקדמה כללית לפרק י"ד
ווייל רבותי, היינט קען מען לערנען פרק י"ד פון הלכות קידוש החודש, און מ'גייט ווייזן א שיינע פיקטשער, א ווידעא וויאזוי ס'פארט, סתם מ'זאל האבן עפעס א אידעע אין די קאפ וואס גייט דא פאר.
דער צענטראלער ציל: צו מ'קען זען די לבנה
סאו די זאך איז אזוי, אונז געדענקען, יא? אונז האבן מיר די פריערדיגע פרקים האבן מיר גערעדט וויאזוי די זון גייט, און יעצט גייען מיר אונז רעדן די וויכטיגערע, ווייל די עיקר ווילן אונז דאך וויסן וויאזוי די לבנה גייט, ווייל ס'איז דאך קידוש החודש, און די נעקסטע צוויי פרקים גייט ער זאגן וויאזוי אונז קענען אויסרעכענען ווי די לבנה גייט זיין.
יא, איך וויל מאכן מער פונקטליך, ס'איז ביידע פונקט אזוי וויכטיג, ווייל וואס אונז ווילן וויסן איז נאר איין שאלה. די אלע פרקים פון י"א ביז י"ז איז אלעס געקומען צו ענטפערן איין שאלה: היינט ביינאכט, ראש חודש, אפשר איז ראש חודש, צו מ'קען זען די לבנה. און כדי צו וויסן צו מ'קען זען די לבנה, דארף מען וויסן סיי וואו די זון איז און סיי וואו די לבנה איז.
וואס מיינט "וואו"?
און וואו? וואס טייטשט מען די ווארט וואו? טייטשט מען די ווארט וואו איז עס סימפל עס פאסיבל ביי וועלכע דיגרי פון די הימל איז די לבנה און די זון. נאכדעם וועט מען אויסרעכענען די צוויי זאכן, וועט מען וויסן הונדערט פראצענט צו מ'קען זען היינט די לבנה.
גלגל המזלות — דער פריערדיגער יסוד
סאו, אונז האבן געלערנט אין די פריערדיגע פרקים האבן מיר געזען אזוי: אז די זון פארט אדורך, די זון, און אזוי אויך די לבנה, אלע כוכבי לכת, פארן אדורך וואס? די גלגל המזלות, וואס דאס איז אן אנדערע וועג פון זאגן די 360 דעגריס פון הימל, יעדע 30 דעגריס איז איין מזל. זיי פארן אדורך צוריקצואוועגס, סיי פון מערב צו מזרח, דורכאויס די יאר. דאס איז די זון, און לאו דוקא דורכאויס די יאר, די זון פארט אויך.
אזוי ווייסט מען וואו די זון און די לבנה איז, וואו א זאך איז אויפ'ן הימל איז טייטש וואו ס'איז ביחס דגלגל המזלות.
דער פראקטישער נוצן פאר בית דין
יעצט, ממילא, אויב אונז ווילן וויסן אז מ'גייט זען די לבנה היינט, דארף מען וויסן וואו ס'איז, און אין געוויסע פלעצער וואו ס'איז קען מען עס זען לויט ווי נאנט ס'איז אין די זון. אין געוויסע פלעצער וואו ס'איז קען מען עס נישט זען. דאס איז בעיסיקלי ווי דאס איז.
אבער די פשוט'ע פשוט'ע זאך, למשל, אויב דער דין הערט אז ער זאגט אז ער האט עס געזען דארטן און דארטן, ווייסט ער אז ער האט זיך געדאכט, ווייל דארטן קען עס נישט זיין. לאו דוקא דארטן און דארטן. די עיקר שאלה איז צו מ'קען עס זען היינט ביי ניין. ס'איז נאר דא איין פלאץ וואו מ'זעט בעיסיקלי די לבנה. עניוועיס, איך מיין בערך איין פלאץ. שאל דערנאך ביי וועלכע דיגרי. אין איין צייט.
סאו, איז אזוי. יעצט, ממילא דארף מען עס רעכענען וואו גייט זיין היינט די לבנה. דאס איז די שאלה וואס אונז ווילן וויסן אין די נעקסטע פרקים.
חזרה: דער מהלך השמש (פרקים י"א–י"ג)
יעצט, כדי דאס צו רעכענען, דאס הייסט, צו קוקן איז זייער גרינג. קוק, אזוי ווי ס'האט עס געזען. צו קוקן האט מען שוין די מענטשן זייט די צייט פון אדם הראשון געקענט זען, ס'איז נישטא קיין שום גרויסע חכמה דערין, מ'קען נעמען די אויגן און קוקן.
אבער צו רעכענען איז זייער קאמפליצירט. פארוואס? ווייל אויב די וועלט וואלט געווען זייער סימפל, וואלט אנגעהויבן פון איין טאג, דער רמב"ם האט געזאגט, נעם א עיקר, ג' ניסן דשנת תתקל"ח, רעכן וויפיל ס'פארט יעדן טאג, מאך פלאס, וועסטו וויסן וואו די לבנה איז, וואו די זון איז, און אזוי ווייטער.
גובה השמש — די קארעקציע ביי די זון
נאר אזוי ווי אונז האבן געלערנט ביי די זון שוין, אז די רעאליטי איז אסאך מער קאמפליצירט פון דעם. אויב מ'מאכט למשל ביי די זון וואס מ'האט גערופן די אמצע, אמצע הייסט ממצע, לאמיר זאגן ס'פארט יעדן טאג פונקטליך די זעלבע אמאונט פון דעגריס ווי איין אנדערע טאג, וואלט די תירוץ פון די שאלה ווי איז די זון היינט געווען אז סימפל אז ס'איז פאסיבל צו פלאס. ווי דו ווייסט ווי ס'איז געווען א געוויסע טאג, לייג צו אזויפיל טעג זייט דעמאלטס, וועסטו וויסן.
וויבאלד אז די זון פארט נישט די זעלבע ספיד יעדן טאג פון די יאר, דארף מען צולייגן עפעס וואס זיי האבן געלערנט, וואס הייסט ביי די זון גובה השמש, אויסצופיגורן וויפיל מ'דארף אראפנעמען אדער ארויפלייגן פון די אמצע, פון די עווערידזש קאלע, פון די נארמאלע סיידע, צו אויספיגורן ווי די גובה. ווי די זון גייט אמת'דיג זיין היינט, רייט? שלא שטימען דער גובל, דער גובל איז וואס איז מסביר, וואס געבט אונז וויאזוי צו רעכענען ווי די זון גייט זיין אמת'דיג היינט, וואס אונז האבן גערופן דער שמש האמיתי.
די זון איז גאנץ סימפל
יעצט, דאס איז די זון. די זון איז גאנץ סימפל. מ'דארף נאר רעכענען צוויי זאכן. זיי האבן געזאגט אז די זון'ס גלגל איז נישט פונקט ארום די וועלט'ס גלגל, ממילא דארף מען צולייגן די גובל השמש, וואס איז די דיפערענס פון די צוויי גלגלים, און אפילו ווייסטו וואו די זון איז. סאו, ביז די פריערדיגע פרק ווייסטו שוין הונדערט פראצענט וואו די זון איז אמת'דיג.
די לבנה איז דאפלט קאמפליצירט
די לבנה אבער, און וועגן דעם גייט מען לערנען די נעקסטע דריי פרקים באמת'דיג, לבנה פארט אסאך מער קאמפליצירט ווי די זון. לבנה איז אזוי ווי א בחינת לבנה. עניוועיס, ס'פארט זייער קאמפליצירט.
באזע-פאקטן וועגן דער לבנה
סאו, וואס הייסט עס איז זייער קאמפליצירט? יעדער איינער ווייסט, זי פארט ארום די וועלט יעדע חודש, אדער בערך יעדע חודש. זי טרעפט זיך צוריק מיט די זון יעדע חודש, און דורכאויס די מזלות פארט זי אמת'דיג קורצער, יעדע זיבן און צוואנציג טעג פארט זי אדורך די מזלות.
נאר דאס וואס אונז זאגן אז די קיבוץ מיט די זון נעמט ניין און צוואנציג און א האלב טעג, איז ווייל די זון אליינס פארט דאך. סאו די זון פארט דאך, אז דו מאכסט די חשבון, וועסטו זען אז די זון פארט אין די גלגלים יעדע חודש בערך צוויי טעג, אזוי ווייט ווי צוויי טעג, דאס הייסט צוויי דעגריס בערך. קומט אויס, די לבנה דארף נאך צוכאפן בערך צוויי טעג. אויסער איר אייגענע ספיד דארף זי צורעכענען דאס וואס די זון רוקט זיך.
דאס איז נישט נוגע ווייל מ'קען עס היינט זען.
ערשטע קאמפליקאציע: די ספיד איז נישט קאנסטאנט אינערהאלב א חודש
אבער חוץ פון דעם, איז די לבנה, ווער ס'קוקט אדורך אויס א חודש פון די לבנה זעט די זעלבע זאך ווי מ'דערקט ביי די זון. זי פארט נישט יעדן טאג די זעלבע אמאונט. געוויסע טעג פארט זי שנעלער, און געוויסע טעג פארט זי שטייטער.
איז עד כאן וואלט געווען פשוט, וואלט מען געקענט טון אזוי ווי די זון, צולייגן, מאכן עפעס א חשבון פארוואס, זאלסט זיך פארשטעלן אז ס'איז דא עפעס א גלגל, וואטעווער, איך מיין לייג אריין, דאס האבן זיי אלע אנגענומען אז ס'קען נישט זיין אז זי זאל נישט פארן אייביג מיט די זעלבע ספיד. אויב ס'איז נישט די זעלבע ספיד, איז דא עפעס מער צו די סטארי.
לאמיר פארשטיין, דאס איז נישט וויכטיג פאר אונז. די ריעליטי איז, דו קוקסט אויף די... פון דא זעסטו הונדערט פראצענט זי פארט אויף אן אנדערע ספיד. דאס איז נישט קיין ספק, זי פארט הונדערט פראצענט אויף אן אנדערע ספיד.
צווייטע קאמפליקאציע: דער סייקל פון שנעלער/שטייטער איז אליין נישט קבוע
יעצט, אזוי ווי דו זאגסט זייער גוט, כדי דאס צו מסביר זיין, מיר רעדן שוין אביסל פילוסופיעס, ס'איז דא צו פארשטיין אביסל בעסער, כדי דאס צו מסביר זיין, ס'איז דא צוויי זאכן וואס מיר האבן גערעדט: ס'איז דא מסביר זיין און ס'איז דא רעכענען.
דיגרעסיע: הסבר קעגן רעכענען — דער רמב"ם אין מורה נבוכים
די רעכענען איז געבויט אויף געוויסע הסברים, אבער ס'איז נישט מוכרח, אפילו די הסברים זענען נישט אן אמת. זיין אמת אז דו רעכנסטס כאילו. און דער רמב"ם אליינס זאגט אין מורה אז ס'קען זיין אז די ריעלטי איז נישט, דאס ביי איינעם איז נישט ריכטיג, אבער די כאילו שטימט נאך.
דער הסבר: פארוואס די ספיד איז נישט קאנסטאנט
סאו, וויאזוי האבן זיי גערעכנט, אדער וויאזוי האבן זיי זיך מסביר געווען? סאו, לאמיר שוין זאגן וויאזוי האבן זיי זיך מסביר געווען. סאו, זיי האבן געהאט א הנחה, און איך מיין גראדע אז ס'איז א מער ווייניגער אמת'ע הנחה אפילו היינט. אז ס'קען נישט זיין אז סתם איין טאג פארט די לבנה שטייטער, ער איז היינט אפגעשטאנען א שלעכטע מוד, אין א געוויסע צייט פון די חודש, און ער שטייטער. "חקה וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם".
יא, אקעי, ס'איז נישט קיין ראיה, וואס קען זיין ער האט א א חוק ווען ער פארט שטייטער. לאמיר עס פארשטיין זיכער. ס'איז אויך, איך דארף נאר צולייגן, ס'איז אויך אייביג די זעלבע אנדערש אין ספיד. ס'איז נישט אז ער פאקט אים אמאל אן אנדערש. ס'האט א סייקל.
אבער דאס וואס איך וויל זאגן, דאס איז די צווייטע זאך וואס איך וויל זאגן, נאכדעם וועט מען זאגן די הסבר. נאכאמאל צו חזר'ן. די לבנה פארט נישט יעדן טאג פון די חודש די זעלבע ספיד. ס'איז דא געוויסע צייטן פון יעדן חודש בערך, לאמיר זאגן, וואס ס'פארט אן אנדערע ספיד. איז עד כאן אזוי ווי דו זעסט וואלט געווען סימפל. מ'לייגט צו נאך עפעס א הסבר. און מ'וועט טאקע זיין די מהלך האמצעי, וועט אנקומען די מהלך האמיתי.
יעצט, דאס איז מער ווייניגער וואס מ'גייט לערנען דעם פרק.
דער צווייטער סייקל — נישט יעדע חודש איז די זעלבע
אבער נאכדעם וועט מען זען אז דאס אליינס איז אויך נישט קבוע. אין אנדערע ווערטער, דאס זען למשל, אין יעדע תקופה פון די יאר, פון יעדע יאר פארט עס אזוי שנעל און אזוי שטייט ווי יעדע אנדערע יאר. אין אנדערע ווערטער, די סייקל פון וואו ער פארט שנעלער און שטייטער איז די זעלבע ווי די סייקל פון די יאר, נאר ס'איז אנדערש אז ס'איז נישט איקל דורכאויס די יאר, אבער סך הכל פון די יאר איז די זעלבע.
אין כן די לבנה איז דאפלט קאמפליצירט. סיי ער פארט נישט יעדן טאג די זעלבע ספיד, און סיי נישט יעדע חודש, אלף לחודש, פארט ער די זעלבע שטאט. דאס הייסט, ס'איז דא א סייקל. דאס איז קלאר, יעדער איינער איז מודה, ס'איז נישט רענדאם, נישט סתם תשפ"ו, די לבנה איז מידה, פארט שטאט ער שנעלער. דאס איז נישט די וועג. ס'איז דא א געוויסע סייקל, און ווען מ'רעכנט זעט מען אז ס'איז דא א סייקל.
אמאל איז געווען זייער שווער צו רעכענען, מ'האט גערעכנט די עיקר פון די קליפסעס וואס מ'קען זען קלאר. על כל פנים, וויבאלד מיר האבן שוין גערעדט, די חשבונות האלטן שוין מענטשן אין קאפ טויזנטער יארן, און מ'ווייסט יעדע חודש וואו איז געווען די לבנה פונקטליך פאר זייער א לאנגע צייט, קען מען אויסרעכענען און זען אז ס'איז דא א סייקל, ס'איז דא א מהלך, דאס איז א ריימע און א ריזען פאר ווען ער פארט שטייטער און ווען ער פארט שנעלער.
אבער דאס אליינס איז נישט די זעלבע, ס'הייסט למשל ס'איז דא א מחזה, ס'נעמט א געוויסע אמענט פון צייט ווי ער פארט שנעלער און שטייטער, אבער דאס איז נאך אביסל ווייניגער, איך מיין אז ס'איז אביסל ווייניגער ווי זיבן און צוואנציג טעג, ס'איז אן אנדערע נומער. און דאס אליינס דארף מען מסביר זיין און קענען רעכענען.
סאו קומט אויס אז די לבנה איז דאפלט קאמפליצירט צו רעכענען.
דער רמב"ם'ס מעטאדע: גרינגער מאכן דאס לעבן
דער הייליגער רמב"ם אבער האט געוואלט גרינגער מאכן דאס לעבן, ער האט נישט אונז משוגע געמאכט מיט מסביר זיין פארוואס פון אלעס און וויאזוי פון אלעס און אזוי ווייטער, און געגאנגען זייער קלאר סטעפ ביי סטעפ און געגעבן טשארטס צו רעכענען וואס מען דארף צולייגן און אראפלייגן, כדי מען זאל קענען ענטפערן די שאלה צו מען גייט זען היינט א לבנה. שטימט? אקעי.
עד כאן איז די הקדמה צו פארשטיין פארוואס.
דער עפיסייקל-מאדעל: הסבר דער אמאליגער אסטראנאמיע
אה, יעצט, וואס דו האסט געמיינט איז אז זיי, יעצט גייען מיר צו וואס דער רמב"ם איז ערשטע סעיף, איך וויל נאר מאכן מיין פיקטשער, מ'זאל פארשטיין מער ווייניגער וואס מ'רעדט.
די יסודישע הנחות פון אמאליגער אסטראנאמיע
יעצט, אין די אמאליגע אסטראנאמיע, דער אמת איז, אלע אסטראנאמיע ביז קעפלער, דאס האט נישט מיט קאפערניקוס, קאפערניקוס האלט נישט דעם, א צווייטע צדיק וואס האט געהייסן קעפלער, איז געווען די הנחה אז ס'מאכט סענס, אזוי ווי אונז האבן געזאגט אז ס'מוז זיין די זעלבע ספיד, און בעצם, ס'קען נאך נישט זיין אז ס'מאכט אפ צו פארן שנעלער. ווער זאגט אז ס'קען נישט זיין? איך ווייס נישט, ס'איז א סברא.
די זעלבע זאך האבן זיי געהאט א סברא אז ס'איז ריכטיג זיך צו פארשטיין אז די אלע כוכבי השמים פארן אין פערפעקט סירקלס. א סירקל איז א פערפעקט זאך. זיי האבן געהאט א סברא אז א סירקל איז עפעס א פערפעקט תנועה, א גלגל, האבן זיי זיך פארגעשטעלט אז אלעס פארט אויף פערפעקט סירקלס.
אבער ס'איז דא אזוי ווי קען זען פון די לבנה אליין, און די זון אליין זענען סירקלס. יא, די איידיע פון סירקל... אונז האלטן אויך אז ס'איז א סירקל נאר אביסל.
די גאונ'ישע פאטענט: עפיסייקלס
און ממילא האבן זיי געמאכט חשבונות. יעצט זען אין די פיקטשער וואס איך האב געוויזן, זייער סימפל, זייער א גאונ'ישע פאטענט בעצם וואס איז אים איינגעפאלן. ער זאגט אז ס'מוז זיין אז די לבנה פאר זיך און די זון פאר זיך פארן א פערפעקט סירקל. נאר וואס? פארוואס זעט אונז אויף
הקדמה: פארוואס דארף מען צוויי גלגלים ביי די לבנה?
Speaker 1:
למשל ביי די זון האבן מיר מסביר געווען, ווייל די סירקל פון די זון, די סירקל פון די לבנה, און די סירקל פון די וועלט זענען נישט אינמיטן איינער די צווייטע. ממילא, ווען דו ביסט אויף די זייט, זעט עס אויס לענגער. אזוי האט מען מסביר געווען ביי די זון.
ביי די לבנה איז דאס נישט געווען גענוג דאס מסביר צו זיין, און מ'קומט מיט א נייעם פאטענט. מ'זאגט אז ס'איז דא צוויי סירקלס, צוויי גלגלים. מ'וואלט געזען אז ס'איז דא נאך צוויי, אבער אונז האלטן נאך ביי בעיסיק נאר צוויי.
הלכה א': די צוויי מהלכים אמצעיים פון די לבנה
איך וועל זאגן איין זאך אויפאמאל, ס'וועט זיין זייער קלאר. זאגט דער רמב"ם אין די ערשטע סעיף פון פרק י"ד, אז די לבנה האט צוויי גלגלים, יא? אזוי זאגט ער עפעס אזא לשון? צוויי גלגלים. און איך האב געוויזן וויאזוי דאס איז אונז מסביר אז ס'איז דא צוויי גלגלים. דאס הייסט, ער זאגט נישט צוויי גלגלים, ער זאגט שני מהלכים כאילו. דער גלגל איז שוין א הסבר אין דעם. אונז וואס אונז גלייבן נישט אין גלגלים ווייסן אויך אז ס'איז דא צוויי מהלכים.
Speaker 2:
נישט עקזעקטלי.
Speaker 1:
לאמיר... ער זאגט יא אז ס'איז דא צוויי גלגלים. ער זאגט... ער פארט מיט גלגלים.
וויאזוי דער צוויי-גלגל מאדעל ארבעט
סאו, וואס איז די טייטש ס'איז דא צוויי גלגלים? זייער סימפל. אז דו האסט דא א פיקטשער, דא איז די וועלט אינמיטן, זעסטו די לבנה פארט ארום די וועלט. דאס איז איין גלגל, די גרויסע גלגל לאמיר עס רופן. ער דרייט זיך יעדע חודש ארום די וועלט, ארום די צוועלף מזלות, מען קען זען, ס'פארט ארום די וועלט יעדע חודש.
יעצט, אויב וואלט געווען דאס equal, וואלט די לבנה געווען אזוי שנעל יעדן טאג. ביזדערווייל זעט מען דאך אז ס'איז נישט אזוי. איז די ערשטע סטעפ דאס צו מסביר זיין, האט מען געזאגט אז די לבנה אליינס פארט אויף א קליינע גלגל. ס'איז דא א קליינע סירקל, וואס די סירקל אליינס פארט ארום די וועלט, פארדעם פארט עס ארום די וועלט. אבער חוץ פון דעם, די לבנה פארט אין יענע סירקל, און ס'פארט אן אנדערע וועג. ס'פארט אויך פון מזרח צום מערב.
אניוועיס, קען מען זען די קליינע לבנה דא וואס פארט אן אנדערע וועג. ממילא, ס'איז זייער גרינג צו זען אז למשל, ווען דו ביסט דא, ווען די לבנה פארט, זעסטו אז ס'גייט שטאטער, ווייל דו דארפסט זיך אזוי אנקומען פון יענע סירקל צו די פלאץ. אבער ס'איז נישט שטאט אז די גרויסע גלגל האט זיך געטוישט, די גרויסע גלגל גייט ווייטער די זעלבע. נאר די סיבה פארוואס אונז זעען מיט די לבנה אנדערש, ווייל וועט אין די גרויסע גלגל איז דאך דא די קליינע רינג וואס די לבנה טאנצט ארום וועט אין די גלגל, און די רינג האט עס זיך געטוישט. עס האט זיך נישט געטוישט, עס פארט, און ביידע פארט א פערפעקט.
Speaker 2:
רייט, רייט.
Speaker 1:
אבער קלאפט די גרויסע רינג, זעט אויס די לבנה. נאר ער דארף זיך מיטכאפן מיט יענער אויכעט, אדער אמאל גייט ער פאראויס וכדומה. לויט דעם קען מען רעכענען.
יעצט, לויט דעם איז דאס אויך א הסבר וויאזוי ס'קען זיין אז ס'פארט אין א פערפעקט סירקל, ועם כל זה איז עס אנדערש, יא? און צווייטנס, וועט עס העלפן צו רעכענען, אבער יעצט דארפסטו אסאך כל רעכענען די צוויי זאכן. עס האט אויסגעפינען ווי לאנג ס'נעמט אים צו זיך רוקן א דעגרי אויף די גרויסע סירקל, און ווי לאנג ס'נעמט זיך צו רוקן א דעגרי אויף די קליינע סירקל. עס האט אויסגעפינען וויאזוי צוזאמצורעכענען די צוויי זאכן, וועט פיוצלינען לך די ריכטיגע פלאץ וואו די לבנה איז אמת'דיג. דעטס אל.
עד כאן איז די סברא וואס איז ביהיינד די פרק. איז יעצט קען עס לערנען אינעווייניג.
סטרוקטור פון דעם פרק: וואס דער רמב"ם גייט טון
און וואס גייט דער רמב"ם טון? וואס דער רמב"ם גייט טון איז א זייער א סימפל זאך. קודם כל, אונז פארציילן דעם פאקט אז ס'איז דא די צוויי זאכן, און ס'איז געדענקען, לאמיר געדענקען, די אלע זאכן, די ביידע זאכן, די ביידע סירקלס, די ביידע סייקלס וואס אונז לערנען יעצט, זענען ביידע נאר בערך, דאס הייסט זיי זענען פונקטליך לגבי די סירקלס, אבער די לבנה אליינס האט נאך נאך זאכן וואס זענען משפיע אויף וואו ס'איז, ס'איז נאך מער קאמפליצירט, ס'וועט נישט זיין גענוג אזוי ווי ביי די זון צוזאמצורעכענען צוויי זאכן, מ'דארף נאך צולייגן נאך אפאר זאכן צו רעכענען.
אבער קודם טוען אונז, ס'איז דא פון אן אמצע, קומט אויס צוויי אמצע'ס, צוויי כללות'דיגע גרידעס, גרינגע נאמבערס צו רעכענען וואס מ'גייט רעכענען פאר די לבנה. און דער רמב"ם גייט אונז פשוט טון וואס ער זאגט אונז, אנשטאט פון אונז זאגן רעכן אויס אליינס, וועט ער אונז זאגן פונקטליך וויפיל זי פארט אין איין טאג, און ער וועט אפילו געבן א טשארט פאר צען טעג און הונדערט טעג, וואס וועט גרינגער זיין צו רעכענען. בעיסיק מעט וואס דער רמב"ם האט פשוט פרי געטון פאר דיר. די זעלבע זאך גייט ער טון פאר די מהלך פון די צווייטע פון די קליינע זאכן.
נאכדעם וועט ער דיר זאגן וויאזוי ס'איז געווען אין די ביידע זאכן ביי די יום העיקר, די טאג וואס ער הייבט אן זיין חשבון פון, ממילא וועסטו קענען פשוט מאכן די מעט פון דארט ביידע פון די זאכן.
הלכה ה': קארעקציע פאר תחלת הלילה
נאכדעם, אין הלכה ה' אין די פרק גייט ער דיר זאגן נאך איין וויכטיגע זאך, וואס דאס, איך מיין אז איך האב עס אויך געוויזן דא, ס'גייט נישט קיין סאך העלפן אונז זיך צו פארשטיין, אבער איך האב צוגעלייגט די זון. פארוואס דארף מען צולייגן די זון?
יעצט, דער רמב"ם זאגט אזוי, זייער א פשוט'ע זאך: דאס גייט אונז זאגן וואו די לבנה איז. און ווען? תחלת הלילה. תחלת הלילה, ווייסט מען, טייטש זעקס אזייגער נאכמיטאג, זעקס אזייגער ביינאכט, ווייל דאס איז די צייט וואס דער רמב"ם הייבט אן צו רעכענען אין חודש ניסן. אלעמאל רעכנט מען פון שעות שוות, די אלע חשבונות דא זענען שעות שוות.
יעצט, ס'איז דא א פראבלעם. דו קומסט אינמיטן די זומער, און דו גייסט מאכן דעם רמב"ם'ס חשבון, דו ווילסט וויסן וואו די אמצע איז, און נאכדעם צולייגן נאך זאכן, וואטעווער, באט דו ווילסט וויסן וואו די לבנה איז. די פראבלעם איז אז אינמיטן זומער איז די זון שוקע דריי שעה, צוויי שעה נאך די זעקס אזייגער. איז די חשבון פון די גאנצע חשבון וואס דער רמב"ם האט דאך געזאגט צו רעכענען פון די יום העיקר, ווי ער הייבט אן זיין חשבון ביז היינט, לויט די בעיסיק פלאס פאר די צוויי חשבונות, וועט דאך גארנישט העלפן, ווייל ס'וועט אויסקומען צוויי שעה אינמיטן טאג. און דארף מען צולייגן געוויסע צייט, געוויסע דעגריס, פאר דעם צו רעכענען מיט דעם וואס אין די זומער איז די טאג לענגער און אין די ווינטער איז די טאג קורצער.
און פאר דעם אויכעט האט דער רמב"ם רחמנות געהאט אויף אונז, ער האט נישט געוואלט אונז דארפן אויספיגערן פונקטליך. ער זאגט א פשוט'ע כלל, אזוי ווי א קיצור דרך. ער זאגט, קוק אויף די זון, קוק אין וועלכע מזל די זון איז, כידוע די זון איז אן אנדערע מזל, פארדעם האב איך אריינגעלייגט די זון, און זען אין וועלכע מזל די זון איז אין יענע צייט. און דער רמב"ם געבט בערך'דיגע כללים לויט יעדע מזל וואו די זון איז, וויפיל דיגריס מ'דארף ארויפלייגן אדער אראפנעמען צו די חשבון וואס איז אנגעקומען צו וויסן וואו די פלאץ פון די לבנה איז, נישט זעקס אזייגער נאר בתחלת הלילה פון יענעם טאג, ווייל ס'שטימט דאך, ווייל די ערך איז די זעלבע זאך.
Speaker 2:
שעות זמניות האט עס געמוזט בלייבן, ווייל מ'זאל קענען מאכן גרינג מעטה.
Speaker 1:
שעות שוות.
Speaker 2:
יא יא, אלע רעכענען נאר די חשבונות פון וואס לייגט מען צו.
Speaker 1:
און דאס איז זייער פשוט, ער האט אויסגערעכנט, ווייל ס'איז דאך די זעלבע זאך. זאגן זומער און זאגן וואו די זון איז, איז בערך די זעלבע זאך. נישט בערך, ס'איז טאקע די זעלבע זאך.
סאו עד כאן איז די הקדמה צו די פרק. יעצט גייט מען עס פלעין זאגן, ווייל ס'איז נישטא קיין סאך וואס צו טון. אויב איינער וויל זיך איינכאסן אין די אלע נאמבערס פון די רמב"ם, קען ער דאס טון. אבער חוץ פון דעם, איז נישטא קיין סאך וואס צו לערנען. עס איז אינטערעסאנט צו רעכענען, אבער מער פון דעם איז דאך נישטא וואס צו טון.
מ'וועט ארויפלייגן די שיינע גלגל וואס דו האסט באשאפן, און עס לייגן אויף די גרופס וואו די לומדים האלטן מיט.
Speaker 2:
אקעי, בעזרת השם.
Speaker 1:
זאגט דער רמב"ם... איך האב נישט באשאפן די גלגל, יא? רי-אינווענטעד די וויל.
Speaker 2:
אקעי, עניוועיס.
לימוד פנים: די ווערטער פון דער רמב"ם
הלכה א': די צוויי מהלכים און זייערע נעמען
זאגט דער הייליגער רמב"ם, הירח, יא? הירח, די לבנה, שני מהלכים אמצעים יש לו. ס'איז דא צוויי מהלכים אויף וואס ס'גייט, אבער ער רופט זיי אמצעיים ווייל ער זאגט נאר נישט יעצט פונקטליך ווי... וואס ער מיינט צו זאגן איז, אונז האבן גערעכנט, די סדר פון אלע חשבונות איז קודם רעכנט מען די אמצעי, נאכדעם לייגט מען צו. דער רמב"ם, פאר די רעכנט, דארף מען רעכנען צוויי, דאס איז וואס דער רמב"ם מיינט צו זאגן.
פארוואס איז ער מסביר? הירח הולך וסובב בגלגל קטן שאינו מקיף את העולם. קודם איז דא דער קליינער גלגל, וואס אונז זעען ביי די זיידע אין די גאולה, וואס יענץ גייט נישט ארום די וועלט, נאר יענץ איז א קליינע זאך וואס די לבנה גייט ארום אין יענע גלגל. ומהלכו האמצעי שעושה הגלגל הקטן נקרא אמצע המסלול, אינמיטן פון יענע אמצע המסלול. דארטן ווי ער האט געמאכט די ארענדזשע ליין איז די מיטן פון יענע גלגל הקטן. און יענץ איז וויכטיג, ווייל אזוי ווייסט מען נעבן וועלכע מעשה ס'איז. וועלכע אמצעי מיינט ווי סאך ס'גייט יעדן טאג, בבחינת אמצע, נישט אקוראט, נאר מ'צוטיילט פונקטליך די סייקל אויף 29 טעג פונקטליך. דאס הייסט אמצע המסלול.
פארוואס הייסט אמצע המסלול? אויף א גזירת שובבות האט דער רמב"ם גערופן אמצע המסלול פון די זון. דעמאלטס האט עס געמאכט אביסל מער סענס צו די נאמען אמצע המסלול. דער רמב"ם געבט פשוט נעמען פאר זאכן דא. כדי מ'זאל קענען רעכענען. דער רמב"ם זאגט אז דער מהלך האמצעי פון די ירח אין די קליינע גלגל זיינע גייט מען רופן "אמצע המסלול". פארוואס? ווייל דאס איז נישט די אמצע הירח, ס'איז נישט וויאזוי די לבנה גייט ארום די וועלט, ס'איז וויאזוי זי גייט ארום אויף איר אייגענע מסלול כאילו. לאמיר עס אזוי רופן. ביי די זון האט עס געמאכט אביסל מער סענס, ווייל ס'איז געווען פון די גובה ביז ווי זי איז יעצט האט ער גערופן מסלול. אבער אזוי רופט ער עס דא אויכעט, סתם ס'איז גרינגער מאכן די נעמען.
והגלגל הקטן, דער קליינער גלגל אליין, מסובב בגלגל גדול המקיף את העולם, איז אין א גרעסערע גלגל וואס גייט ארום די גאנצע וועלט, וואס גייט ארום אויף די הימל ארום די אלע מזלות, און די וועלט איז אינמיטן פון די חשבון. והמהלך האמצעי של זה הגלגל הקטן ואותו הגלגל הגדול המקיף את העולם הוא הנקרא אמצע הירח. דאס גייט מען עס רופן בעיסיקלי. מ'גייט רופן דער גרויסער מהלך, ווי דער גרויסער דרייט זיך ארום די וועלט, "אמצע הירח". ווייל דער גרויסער זאגט נאך נישט ווי די לבנה איז, ווייל די לבנה פארט דאך נאך ארום אין זיין קליינע גלגל, אבער ווען מ'רעכנט ביידע צוזאמען ווייסט מען. אבער דאס איז מער פשוט צו רופן, ס'איז זיכער מער קאנעקטעד צו וואס די לבנה איז, רייט?
Speaker 2:
יא.
הלכה ב': מהלך אמצע הירח ביום אחד
זאגט יעצט דער רמב"ם, וויפיל גייט אדורך די... וואס איז די מהלך? ווי סאך גייט עס? זאגט דער רמב"ם, מהלך אמצע הירח ביום אחד, אין איין טאג גייט די אמצע הירח, דער גלגל הירח גייט אדורך שלש עשרה מעלות, ס'גייט אדורך דרייצן מעלות פון די דריי הונדערט און זעכציג מעלות וואס איז דא אויף דעם, ועשרה חלקים,
טאבעלעס פון מהלך אמצעי הירח
דער רמב"ם'ס ווערטער:
מהלך אמצע הירח ביום אחד - שלש עשרה מעלות ועשרה חלקים וחמש ושלשים שניות.
דרייצען מעלות, צען חלקים, און פינף און דרייסיג סעקונדס.
יעצט גייט דער רמב"ם אויסרעכענען וואס ס'קומט אויס לויט דעם, לויט טעג. ס'איז א זאך וואס גייט ער שנעל זאגן. ס'קומט אויס אין צען טעג איז עס קל"א מ"ה נ', און אין הונדערט איז רל"ז ל"ח כ"ג און נ' סעקונדס.
הסבר: פארוואס ווערט דער נומער קלענער?
אבער לאמיר מסביר זיין א קליינע זאך, דער עולם וועט זיך אפשר מוטשענען, זיי האבן געמאכט צען מאל 270, איז עס אנגעקומען ווייטער 200. דער תירוץ איז, ווייל נאכדעם וואס מ'האט מער ווי 360, ווארפן מיר אראפ. מ'רעכנט נאר לשארית. פארדעם זאגט ער, שארית מהלכה, רייט? ס'איז דאך א סירקל, ס'גייט דאך נישט אן. וויפיל מאל ס'איז ארומען אין סירקל? דער רבונו של עולם איז פריער געזאגט אז מ'ראונדט אפ זאכן, אדער נעמט מען אראפ. נישט מ'ראונדט אפ, מ'נעמט אראפ אלעס וואס איז מער ווי 360. אלעמאל חשבונות פון דאס, ווען ס'איז דריי הונדערט און זעכציג, ווארפט מען עס אוועק. אונז זענען נאר אינטערעסירט אין די רעמעינדער נאך דריי הונדערט און זעכציג. קומט אן א נאמבער, למשל, צוויי טויזנט און וואטעווער, דו ווייסט דאס ביי דריי הונדערט און זעכציג, און דו נעמסט די רעמעינדער. שטימט? גוי גוט.
המשך טאבעלעס
די זעלבע זאך, שארית מהלכה, צען טויזנט טעג, איז ג' ג' נחק, ג' מעלות, נ' ח' חלקים, כ' שניות.
יעצט, אזוי ווי דער רמב"ם האט געזאגט פריער, וואס איז אינטערעסאנט צו וויסן איז אלעמאל צען הונדערט טויזנט, צען טויזנט טעג, ווייל דאס איז גרינג צו רעכענען. אויב דו וועסט וויסן וויפיל טעג איז היינט פון דעם רמב"ם'ס ערשטן טאג, קענסטו גרינג רעכענען אזוי, אדער דארפסטו וויסן א חודש און א יאר.
ממילא, 29 טעג קומט אויס סך הכל כ"ב נ"ו נ"ו. און התנא סדירא האבן מיר געלערנט, וואס איז דריי הונדערט פיר און פופציג טעג, קומט אויס שמ"ד כ"ו מ"ג. בקיצור, ועל דרך זה תכפול לכל מספר ימים ושנים שתרצה.
איז דאס איז די אמצע הירח, אין אנדערע ווערטער, ווי לאנג ס'נעמט פאר די קליינע סירקל ארומצוגיין אין די וועלט.
טאבעלעס פון מהלך אמצעי המסלול
און ווי לאנג נעמט פאר די אמצע המסלול, די גרויסע גלגל? ניין, פארקערט, די קליינע. אמצע המסלול טייטשט די קליינע. וויפיל פארט די לבנה אין זיין קליינע גלגל יעדן טאג?
די תירוץ איז, שלש עשרה מעלות שלשה חלקים וארבע וחמשים שניות. טראפ ווייניגער ווי די מהלך אמצע הירח. ס'נעמט אביסל לענגער צו גיין אין די איינע ווי אין די אנדערע, רייט? ס'איז אביסל סלאוער.
קומט אויס צען טעג, קל"ט. קומט אויס די שארית פון הונדערט טעג איז רכ"ו כ"ט נ"ג. קומט אויס די שארית פון טויזנט טעג איז ק"ד נ"ח נ"ו. קומט אויס צען טויזנט טעג, שכ"ט מ"ח נ'. קומט אויס ניין און צוואנציג טעג איז י"ח מעלות, און ג' חלקים, און נ"ד שניות. און א שנה סדורה איז ש"ה מעלות און י"ג שניות, אן חלקים.
דער רמב"ם'ס רחמנות אויף כלל ישראל
עד כאן ווייסן מיר, סאו דאס איז דזשאסט טעיבלס. דער רמב"ם האט ממש רחמנות געהאט אויף אידן זיי זאלן נישט דארפן מאכן קיין פלאס און טיימס. ס'איז עמייזינג דער צדיק וואס דער רמב"ם איז געווען. דו כאפסט? ס'איז ממש... אין די רמב"ם'ס צייטן זענען אידן נישט געווען רגיל אין מעט. ס'איז געווען שווערער, ווייל זיי האבן נישט געוואוסט וויאזוי, זיי האבן נישט געהאט קיין נאמבערס אפילו. זיי האבן נישט געהאט, זיי האבן נישט געהאט, מ'האט נישט שטודירט אין חדר וויאזוי צו מאכן סימפל, זיי האבן נישט געהאט קיין קאלקולעיטאר זיכער נישט. סאו ס'איז געווען, מ'האט זיך געמוטשעט.
דער עיקר: וואו איז געווען די לבנה ליל חמישי?
יא. שוין, זאגט יעצט דער רמב"ם, יעצט, וואו איז די לבנה געווען, די אמצע הירח, אין אונזער תחילת ליל חמישי שהוא עיקר חשבונות אלו? ליל חמישי, געדענקסט, קום אן. דער רמב"ם האט פריער אויסגערעכנט די עיקר חשבונות אלו, ער האט אויסגעשטעלט א טאג, פון דעמאלטס רעכנט מען.
דעמאלטס איז עס געווען במזל שור. יא. זייער גוט. וואס איז מזל שור? די צווייטע מזל, רייט? מער ווי דרייסיג דעגריס. יא. אין מזל שור איז עס געווען מעלה אחת וארבעים חלקים וארבעים ושלוש שניות. דאס איז צו רעכענען פון דארט.
ואמצע המסלול היה, די אמצע הירח איז געווען דארט, ואמצע המסלול היה אין דער צייט ביי 48 מעלות, און כ"ח מ"ב שניות. בקיצור, פ"ד כ"ח מ"ב.
וויאזוי רעכענט מען פאר יעדן טאג?
קומט אויס, וויבאלד דו ווייסט דעם מהלך אמצעי הירח, דו ווייסט וויפיל מ'דארף צולייגן פאר יעדן טאג, פאר די צענטע טעג און אזוי ווייטער, און דו ווייסט דעם אמצע שיהא עיקר שעליו תוסיף, יא? דו האסט יעצט געזאגט וואו ס'איז געווען דער ערשטער טאג, טייטש, דער מקום אמצעי הירח בכל יום שתרצה על דרך שעשית אמצע השמש. די זעלבע וועג איז פשוט מאכן און נאכדעם.
יעצט זאגט דער רמב"ם אז מ'דארף נאר צולייגן. דער רמב"ם האט דאך יעצט אויסגעלערנט וויאזוי ס'איז אויסגעקומען אמצע הירח. דרך כלל, אמצעי המזל גייט ער נאך נישט נוצן אין דעם פרק, נאר דעם נעקסטן פרק גייט מען עס נוצן. קודם זאגט ער, דו ווייסט ווי דער אמצע הירח איז לויט מיין בעיסיק מעט.
תיקון לויט מזל השמש — דער אמצע אורך לשעת הראיה
נאכדעם דארפסטו טון אזוי: התבונן בשמש ודע באיזה מזל היא. קוק וואו דער שמש איז. יעצט גייט דער רמב"ם מאכן נאך א טשארט וואס מ'זאל טון לויט וואו דער שמש איז.
די תיקונים לויט די מזלות
זאגט ער אזוי: אויב דער שמש איז פון חצי מזל דגים, יא, פופצן דעגריס און מייל דגים, עד חצי מזל טלה, איז לאזט, תניח אמצע הירח כמו שהוא. פארוואס? דער יסוד איז זייער פשוט. יעדער איינער ווייסט אז תחלת מזל טלה איז דעגרי זערא, רייט? קומט אויס פון דגים ביז טלה איז דער וואס חודש ניסן, די צייט וואס דער טאג און די נאכט איז די זעלבע. ממילא יענע תקופה דארף מען נישט צולייגן. דאס הייסט, דעמאלטס גייט נישט זיין קיין חילוקים. מ'דארף נישט מאכן א תיקון לויט ווען די זון איז שוקע, ווייל ס'איז שוקע בערך זעקס אזייגער. עגעין, ס'איז דא קליינע חילוקים דורכאויס דעם חודש, אבער ס'איז נישט גענוג א גרויסע חילוק.
אבער זאגט ער ווייטער, אויב ס'איז צו שלעג ביז טעימים, זאלסטו צולייגן פופצן חלקים. פופצן חלקים אויף די אמצע הרייכט. פופצן חלקים מיינט חלקים פון די דעגרי, רייט?
און אויב ס'איז תחלת מזל תעומים עד תחלת מזל אריה, וועסטו צולייגן דרייסיג. און פארשטייסט, ווייל תעומים ביז אריה איז ווייטער אינמיטן די זומער ווען ס'איז די לענגסטע, דעמאלטס דארף מען צולייגן דרייסיג.
נאכדעם גייט ער שוין צוריק אראפ, כאפסטו, ס'איז א מהלך דא פון תחלת מזל אריה. אריה איז אף, ריין? ביז בתולה, וואס איז אלול, וועסטו צולייגן נאר פופצן נאכאמאל? יא, איך זאג אלול, קודם כל, דער עולם ווייסט גרינג אז ס'איז נישט טעקניקלי אלול. איך וועל צולייגן, לאחר חצי מאזנים איז ווייטער די זון אין די טאג און די נאכט צעטיילט. רייט, תשרי, בעיסיקלי, ס'איז די זעלבע.
נאכדעם גייט עס צוריק ארויף, פון חצי מאזנים בתחלת קשת, נעמסטו אראפ, רייט? ווייל יעצט גייט עס שוין שנעלער. פארקערט, נעמסטו אראפ פופצן פופצן חלקים? אויב ס'איז... חלק איז זייער ווייניג, דו האסט פארשטיין. אבער עניוועיס, אויב ס'איז פון מאנטל קשת ביז דלוי, וועסטו אראפנעמען דרייסיג חלקים. אויב ס'איז אנהייב ביז דלוי ביז האלב טאגים, וועסטו אראפנעמען פופצן חלקים. ס'איז דאס בערך די סדר מאכט סענס.
וואס איז דער אמצע אורך לשעת הראיה?
ומה שיהא אמצע אחת שתוספה לבתגרם ולתנוחה אותו כמו שהוא, דאס איז די אמצע אורח. פאר ווען? לאחר שקיעת החמה, כמו שליש שעה באותו הזמן. די ווייסט ווען דארפן אונז וויסן ווען איז די שעת הראיה? שעת הראיה איז בערך א דריטל שעה, אנדערע ווערטער צוואנציק מינוט, נאך די שקיעה. דעמאלט איז די צייט וואס מ'קען זען די לבנה, אויב מ'קען עס היינט זען.
באותו הזמן תוספה אמצא לו, וזהו הנקרא, דאס גיי איך נישט רופן אין די נעקסטע פרק, אמצע אורח לשעת הראיה. נאכדעם וואס האסט גערעכנט די אמצע הריח, און האסט צוגעלייגט די תיקון פאר די מזל וואו די זון איז, אין אנדערע ווערטער, וועלכע צייטן די יאר איז, דאס איז די צייט.
אמצע איז נאך נישט אמת
אין יענע צייט, די צוואנציק מינוט, מ'קען נישט זען די לבנה. ניין, מ'קען נאך נישט קענען זען די לבנה. מ'זעט נאך נישט די לבנה אזוי שנעל. דאס הייסט אמצע הריח לשעת הריה. כדי צו וויסן אמת'דיג צו מ'קען זען די לבנה, דארף מען נאך צולייגן די אמתי. ווייל ס'איז נאר די אמצע. אמצע איז דאך טייטש נישט די מציא.
אה, נישט ביחס לסופר, ווייל די וועלט האט זיך נאך קיין פארקערישענס. אויב ס'וואלט געווען אזוי סימפל, נאר צוויי דריי עדלעך וואלט געווען אזוי סימפל. אבער וויבאלד אז ס'איז נאך מער קאמפליצירט, דארף מען נאך צולייגן אין די נעקסטע פרקים נאך זאכן אויסצופיגערן וואס אונז גייען אויספיגערן אין די נעקסטע פרק.
סיכום
אבער מער ווייניגער די פרק איז דברים פשוטים, און שוין. געוואלדיג.
✨ Transcription automatically generated by YiddishLabs, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On
YI אידיש ›
סיכום השיעור 📋
סיכום שיעור על רמב״ם הלכות קידוש החודש פרק י״ד
—
הקדמה כללית לפרק י״ד — מהלך הלבנה
דברי הרמב״ם: פרק י״ד הוא הראשון משלושה פרקים (י״ד–ט״ז) העוסקים במהלך הלבנה.
פשט: הפרק מלמד כיצד לחשב היכן נמצאת הלבנה על גלגל המזלות.
חידושים והסברות:
1. המטרה המרכזית של פרקים י״א–י״ז: כל הפרקים מי״א עד י״ז באים לענות על שאלה אחת: האם ניתן לראות את הלבנה החדשה הלילה. כדי לדעת זאת, צריך לדעת היכן נמצאת השמש והיכן נמצאת הלבנה — כלומר באיזו מעלה מגלגל המזלות (360 מעלות, כל 30 מעלות = מזל אחד) הן נמצאות. אם יודעים את שני המיקומים, אפשר לקבוע בוודאות מוחלטת האם ניתן לראות את הלבנה.
2. תועלת מעשית לבית דין: החישוב אינו רק כדי לדעת היכן הלבנה, אלא גם לבית דין — אם עד אומר שראה את הלבנה במקום מסוים, בית דין יכול לדעת האם זה בכלל אפשרי לפי החישוב, ואם לא — יודעים שהעד טעה.
3. חזרה — מהלך השמש (פרקים י״א–י״ג): אצל השמש כבר למדנו בפרקים הקודמים: לוקחים את מהלך האמצעי (ממוצע/מהירות ממוצעת של השמש, שהיא קבועה), ואחר כך מוסיפים את גובה השמש — זהו גורם התיקון הנובע מכך שגלגל השמש אינו ממורכז בדיוק סביב הארץ (מעגל אקסצנטרי). בכך מקבלים את שמש האמיתי — המיקום האמיתי של השמש. אצל השמש זה פשוט מאוד — רק תיקון אחד (גובה השמש).
4. הלבנה מורכבת כפליים — סיבוך ראשון: בדיוק כמו השמש, הלבנה אינה נעה כל יום באותה מהירות. ימים מסוימים בחודש היא נעה מהר יותר, ימים אחרים לאט יותר. זה לבדו עדיין היה פשוט — אפשר היה לעשות תיקון כמו אצל השמש.
5. סיבוך שני — המחזור של מהר/לאט אינו קבוע בעצמו: אצל השמש המחזור של מהר/לאט קשור לשנה — כל שנה אותו מחזור. אבל אצל הלבנה המחזור של מהר/לאט אינו זהה בכל חודש. למחזור של מתי היא נעה מהר/לאט יש תקופה משלו (מעט פחות מ-27 יום — מספר אחר מהחודש הסידרי). כלומר צריך שני תיקונים במקום אחד.
6. שיטת הרמב״ם: הרמב״ם לא רצה לבלבל עם הסברים מדוע הכל כך. הוא הלך צעד אחר צעד עם טבלאות לחשב מה צריך להוסיף ולהחסיר, כדי שנוכל לענות על השאלה המעשית.
7. עובדות יסוד על הלבנה: הלבנה עוברת דרך כל המזלות (360°) בכ-27 יום (חודש סידרי). אבל הקיבוץ (מולד) עם השמש לוקח כ-29½ יום, כי השמש עצמה גם נעה — כשתי מעלות בחודש — והלבנה צריכה “להדביק” את זה.
8. [סטייה: הנחות פילוסופיות של אסטרונומיה קדומה]: עד קפלר (לא קופרניקוס) הייתה הנחה יסודית באסטרונומיה: כל הגרמים השמימיים נעים במעגלים מושלמים עם מהירות קבועה. מעגל נחשב ל״תנועה מושלמת”. אבל מכיוון שרואים בבירור שהמהירות אינה קבועה, היה צורך במודל שמסביר זאת באמצעות שילובים של מעגלים מושלמים. הרמב״ם עצמו אומר במורה נבוכים שההסברים (כמו אפיציקלים, אקסצנטריים) אינם בהכרח אמת — יכול להיות שהמציאות שונה — אבל החישוב עדיין נכון. אפשר לחשב כאילו זה כך, גם אם ההסבר הפיזי אינו נכון.
—
הלכה א׳ — שני מהלכים אמצעיים: אמצע הירח ואמצע המסלול
דברי הרמב״ם: הירח שני מהלכים אמצעיים יש לו… הירח הולך וסובב בגלגל קטן שאינו מקיף את העולם… ומהלכו האמצעי שעושה הגלגל הקטן נקרא אמצע המסלול… והגלגל הקטן מסובב בגלגל גדול המקיף את העולם… והמהלך האמצעי של זה הגלגל הגדול הוא הנקרא אמצע הירח.
פשט: ללבנה שתי תנועות נפרדות. ראשית, היא מסתובבת בגלגל קטן (אפיציקל) שאינו מקיף את כל העולם. שנית, הגלגל הקטן עצמו מסתובב בגלגל גדול המקיף את העולם. מהלך האמצעי של הגלגל הקטן נקרא “אמצע המסלול”, ומהלך האמצעי של הגלגל הגדול נקרא “אמצע הירח”.
חידושים והסברות:
1. מדוע צריך שני גלגלים אצל הלבנה, בעוד שאצל השמש הספיק גלגל אחד עם מרכז מוזז: אצל השמש הסבירו את התנועה הלא אחידה באמצעות כך שמעגל השמש אין לו אותו מרכז כמו הארץ (מודל אקסצנטרי). אבל אצל הלבנה זה לא הספיק להסביר את התצפיות, לכן באים עם “פטנט חדש” — שני גלגלים (מודל אפיציקל). למעשה יש יותר משני תיקונים, אבל מתחילים עם המודל הבסיסי של שניים.
2. כיצד פועל מודל שני הגלגלים: מדמיינים שהעולם (הארץ) באמצע. סביבו נע גלגל גדול שמסתובב פעם בחודש סביב שנים עשר המזלות. אם זה היה הכל, הלבנה הייתה נעה במהירות אחידה כל יום — אבל רואים שזה לא כך. לכן אומרים שהלבנה עצמה נעה על גלגל קטן (אפיציקל) שמוטמע בגלגל הגדול. הגלגל הקטן גם מסתובב, אבל בכיוון אחר. לכן, כשהלבנה נמצאת במקום מסוים על הגלגל הקטן, נראה שהיא נעה לאט יותר (כי היא נעה נגד הגלגל הגדול), ולפעמים מהר יותר (כשהיא נעה עם הגלגל הגדול). שני הגלגלים נעים במעגל מושלם — התנועה הלא אחידה הנראית נובעת רק מהשילוב של שניהם.
3. מה פירוש “אמצעי” אצל שתי התנועות: הרמב״ם קורא לשתי התנועות “אמצעיים” כי אף אחת מהן לבדה אינה אומרת היכן הלבנה באמת. רק כשמחשבים את שתיהן ביחד מגיעים למיקום האמיתי. סדר כל החישובים הוא: תחילה מחשבים את האמצעי, אחר כך מוסיפים תיקונים.
4. מדוע התנועה הקטנה נקראת “אמצע המסלול” והגדולה “אמצע הירח”: “אמצע המסלול” נקרא הקטן כי הוא מתאר כיצד הלבנה נעה על מסלולה שלה (גלגל קטן), לא סביב העולם. אצל השמש השם “מסלול” היה הגיוני יותר כי תיאר את המרחק מהגובה (אפוגי). כאן הוא גם קורא לזה כך, פשוט לשם עקביות. “אמצע הירח” נקרא הגדול כי הוא קשור יותר ישירות למיקום הלבנה — הוא מתאר כיצד הגלגל הגדול נע סביב העולם — אבל גם הוא רק אמצעי כי צריך עוד להוסיף את הגלגל הקטן.
5. שני החישובים הם רק “בערך”: שני המעגלים שלומדים עכשיו הם רק חישוב משוער. ללבנה יש גורמים נוספים המשפיעים על מיקומה. אצל השמש הספיק לחבר שני דברים; אצל הלבנה צריך להוסיף עוד תיקונים (שיבואו בפרקים מאוחרים יותר).
—
הלכה ב׳ — טבלאות של מהלך אמצע הירח (הגלגל הגדול)
דברי הרמב״ם: מהלך אמצע הירח ביום אחד שלש עשרה מעלות ועשרה חלקים ולה שניות. מזה מחשבים: 10 ימים = קל״א מעלות, מ״ה חלקים, נ׳ שניות; 100 ימים (שארית) = רל״ז, ל״ח, כ״ג, נ׳; 1,000 ימים (שארית) = ג׳ מעלות, נ״ח חלקים, כ׳ שניות; 10,000 ימים (שארית) = שכ״ט, מ״ח, נ׳. חודש של 29 ימים = כ״ב, נ״ו, נ״ו. שנה סדורה (354 ימים) = שמ״ד, כ״ו, מ״ג.
פשט: אמצע הירח (הגלגל הגדול) עובר 13°10’35” ביום אחד, מתוך 360° סביב העולם. הרמב״ם נותן טבלאות מוכנות ל-1, 10, 100, 1000, 10000 ימים, חודש ושנה, כדי שנוכל לחשב במהירות את מהלך אמצע הירח לכל זמן רצוי.
חידושים והסברות:
1. מדוע המספר קטן יותר במספרים גדולים יותר — “שארית מהלכה”: כשמחשבים 10 פעמים 270 (למשל) יוצא יותר מ-360, אבל הרמב״ם מחשב רק “שארית מהלכה” — השארית לאחר שמשליכים את כל המחזורים השלמים של 360°. זה משום שהשמים הם מעגל, ואחרי 360° חוזרים לאותו מקום. לכן הרמב״ם כותב “שארית” — מעניין רק כמה נשאר אחרי שמורידים את כל הכפולות של 360.
2. רחמנות הרמב״ם על כלל ישראל: הרמב״ם “ממש ריחם על היהודים” — הוא חישב את כל הטבלאות מראש כדי שלא נצטרך לעשות כפל בעצמנו. בימי הרמב״ם יהודים לא היו להם מערכת מספרים מודרנית, לא מחשבון, ומתמטיקה לא הייתה חלק רגיל מלימודי החדר. לכן זו מעשה צדקה מהרמב״ם.
—
הלכה ג׳ — טבלאות של מהלך אמצע המסלול (הגלגל הקטן / אפיציקל)
דברי הרמב״ם: מהלך אמצע המסלול ביום אחד שלש עשרה מעלות ושלשה חלקים ונ״ד שניות. מזה: 10 ימים = קל״ט מעלות (וכו׳); 100 ימים (שארית) = רכ״ו, כ״ט, נ״ג; 1,000 ימים (שארית) = ק״ד, נ״ח, נ״ו; 10,000 ימים (שארית) = שכ״ט, מ״ח, נ׳; 29 ימים = י״ח מעלות, ג׳ חלקים, נ״ד שניות; שנה סדורה = ש״ה מעלות, י״ג שניות (ללא חלקים).
פשט: אמצע המסלול (האפיציקל הקטן) נע מעט לאט יותר מאמצע הירח — 13°3’54” ליום לעומת 13°10’35”.
חידושים:
1. “אמצע המסלול” פירושו הגלגל הקטן: מובהר במפורש ש״אמצע המסלול” מתייחס לאפיציקל הקטן (epicycle), לא לדפרנט הגדול. מהלך המסלול הוא כמה הלבנה נעה על הגלגל הקטן כל יום.
—
הלכה ד׳ — העיקר (נקודת הבסיס) לאמצע הירח ואמצע המסלול
דברי הרמב״ם: תחילת ליל חמישי (העיקר של כל החישובים) היה אמצע הירח במזל שור, מעלה אחת, מ׳ חלקים, מ״ג שניות (= 31°40’43” מתחילת טלה). אמצע המסלול היה פ״ד מעלות, כ״ח חלקים, מ״ב שניות.
פשט: הרמב״ם קובע את נקודת ההתחלה לשני החישובים. משם מוסיפים את המהלך לכל יום/חודש/שנה, בדיוק כמו אצל אמצע השמש.
חידושים:
1. מזל שור = יותר מ-30°: מזל שור הוא המזל השני, ממילא מתחיל ב-30°. “מעלה אחת במזל שור” פירושו 31° מתחילת מזל טלה (בתוספת החלקים והשניות).
2. השיטה זהה לאמצע השמש: הרמב״ם אומר במפורש “על דרך שעשית באמצע השמש” — לוקחים את העיקר, מוסיפים את המהלך למספר הימים, ומקבלים את מקום אמצע הירח לכל יום רצוי.
—
הלכה ה׳ — תיקון לפי מזל השמש: אמצע אורך לשעת הראיה
דברי הרמב״ם: לאחר שיש לנו את אמצע הירח, צריך תיקון לפי היכן השמש עומדת:
– מחצי מזל דגים עד חצי מזל טלה — השאר את אמצע הירח כמו שהוא (אין תיקון).
– מחצי טלה עד תחילת תאומים — הוסף 15 חלקים.
– מתחילת תאומים עד תחילת אריה — הוסף 30 חלקים.
– מתחילת אריה עד תחילת בתולה — הוסף 15 חלקים.
– מתחילת בתולה עד חצי מאזנים — השאר כמו שהוא.
– מחצי מאזנים עד תחילת קשת — הורד 15 חלקים.
– מתחילת קשת עד תחילת דלי — הורד 30 חלקים.
– מתחילת דלי עד חצי דגים — הורד 15 חלקים.
התוצאה נקראת אמצע אורך לשעת הראיה.
פשט: התיקון מפצה על ההבדל בזמני השקיעה לאורך השנה. בקיץ (ימים ארוכים יותר) צריך להוסיף כי השקיעה מאוחרת יותר, בחורף מורידים כי השקיעה מוקדמת יותר, ובנקודות השוויון (ניסן/תשרי) אין צורך בתיקון.
חידושים והסברות:
1. הבעיה עם תחילת הלילה בקיץ/חורף: כל החישוב עובד עם שעות שוות, כלומר “תחילת הלילה” היא תמיד 6:00 אחה״צ. אבל למעשה, בקיץ השמש שוקעת שעתיים-שלוש אחרי 6:00, ובחורף מוקדם יותר. לכן, כשרוצים לדעת היכן הלבנה בתחילת הלילה (שקיעה) של יום קיץ, צריך להוסיף מעלות נוספות עבור השעות הנוספות.
2. יסוד התיקון: תחילת מזל טלה = 0° = נקודת השוויון האביבית (ניסן), כשהיום והלילה שווים. אז השקיעה בערך ב-6:00, ואין צורך בתיקון. אבל בקיץ (תאומים–אריה) השקיעה מאוחרת יותר, ממילא עד שעת הראיה הלבנה נעה יותר — לכן מוסיפים. בחורף (קשת–דלי) השקיעה מוקדמת יותר, הלבנה נעה פחות — לכן מורידים. התיקון המקסימלי (30 חלקים = חצי מעלה) הוא בנקודות ההיפוך (תאומים–אריה = קיץ; קשת–דלי = חורף), והנקודה האמצעית (15 חלקים) היא בזמנים שבינתיים. זה עובד כי “קיץ” ו״היכן השמש” הם בערך (ממש בדיוק) אותו דבר — מזל השמש קובע את אורך היום.
3. שעת הראיה = כ-20 דקות אחרי השקיעה: הרמב״ם מגדיר “שעת הראיה” כ״כמו שליש שעה” אחרי השקיעה. זה הרגע שבו אפשר תיאורטית לראות לראשונה את הלבנה החדשה, אם היא נראית.
4. “אמצע” פירושו עדיין לא “אמת”: “אמצע אורך” עדיין אינו המיקום האמיתי של הלבנה. “אמצע” פירושו נקודת האמצע — ללא התיקונים המורכבים של התנועה הלא סדירה של הלבנה. כדי לדעת את המיקום האמיתי (ולקבוע האם אפשר באמת לראות את הלבנה), צריך עוד להוסיף תיקונים נוספים שיבואו בפרקים הבאים.
5. אמצע המסלול עדיין לא משמש בפרק זה: למרות שחישבנו את אמצע המסלול, הוא משמש רק בפרק הבא. הפרק הנוכחי משתמש רק באמצע הירח.
6. הפרק הוא “דברים פשוטים”: כל הפרק הוא בעיקר טבלאות פשוטות וחישובים בסיסיים, והסיבוכים האמיתיים מתחילים רק בפרקים הבאים.
—
מבנה הפרק — סדר הרמב״ם
הרמב״ם הולך בפרק זה: (א) לספר את העובדה של שתי תנועות, (ב) לתת מספרים מדויקים כמה הלבנה נעה ביום אחד על כל גלגל, עם טבלאות ל-10 ימים, 100 ימים וכו׳ — הוא “עשה בחינם” את העבודה עבורך, (ג) לומר היכן שתי התנועות היו ביום העיקר (תאריך התחלה), כדי שנוכל לחשב משם, (ד) בהלכה ה׳ — לתת שיטה לתקן את הפרש הזמן בין שעות שוות (6 בערב) לתחילת הלילה (שקיעה).
תמלול מלא 📝
פרק י״ד: מהלך הלבנה — הקדמה והסבר המודל האסטרונומי
הקדמה כללית לפרק י״ד
נו רבותי, היום אפשר ללמוד פרק י״ד מהלכות קידוש החודש, והולכים להראות תמונה יפה, וידאו איך שזה נוסע, סתם שיהיה לנו איזה רעיון בראש מה קורה כאן.
המטרה המרכזית: האם אפשר לראות את הלבנה
אז הדבר הוא כך, אנחנו זוכרים, כן? אנחנו בפרקים הקודמים דיברנו איך השמש הולכת, ועכשיו הולכים אנחנו לדבר על החשוב יותר, כי העיקר רוצים אנחנו לדעת איך הלבנה הולכת, כי זה קידוש החודש, ושני הפרקים הבאים הוא הולך לומר איך אנחנו יכולים לחשב איפה הלבנה הולכת להיות.
כן, אני רוצה להדגיש יותר, שניהם באותה מידה חשובים, כי מה שאנחנו רוצים לדעת זו רק שאלה אחת. כל הפרקים מי״א עד י״ז הכל בא לענות על שאלה אחת: הלילה, ראש חודש, אולי זה ראש חודש, האם אפשר לראות את הלבנה. וכדי לדעת האם אפשר לראות את הלבנה, צריך לדעת גם איפה השמש וגם איפה הלבנה.
מה זה אומר “איפה”?
ואיפה? מה פירוש המילה איפה? פירוש המילה איפה זה פשוט ככל האפשר באיזו מעלה מהשמים נמצאת הלבנה והשמש. אחר כך יחשבו את שני הדברים, ידעו מאה אחוז האם אפשר לראות היום את הלבנה.
גלגל המזלות — היסוד הקודם
אז, אנחנו למדנו בפרקים הקודמים ראינו כך: שהשמש נוסעת דרך, השמש, וכך גם הלבנה, כל כוכבי הלכת, נוסעים דרך מה? גלגל המזלות, שזה דרך אחרת לומר 360 מעלות של שמים, כל 30 מעלות זה מזל אחד. הם נוסעים דרך אחורה, גם ממערב למזרח, לאורך השנה. זו השמש, ולא דווקא לאורך השנה, השמש נוסעת גם.
כך יודעים איפה השמש והלבנה, איפה דבר נמצא בשמים זה אומר איפה הוא ביחס לגלגל המזלות.
השימוש המעשי לבית דין
עכשיו, ממילא, אם אנחנו רוצים לדעת שהולכים לראות את הלבנה היום, צריך לדעת איפה היא, ובמקומות מסוימים איפה שהיא אפשר לראות אותה לפי כמה קרוב היא לשמש. במקומות מסוימים איפה שהיא אי אפשר לראות אותה. זה בעיקרון איך שזה.
אבל הדבר הפשוט הפשוט, למשל, אם בית הדין שומע שהוא אומר שהוא ראה אותה שם ושם, יודע שהוא טעה, כי שם לא יכול להיות. לא דווקא שם ושם. השאלה העיקרית היא האם אפשר לראות אותה היום בלילה. יש רק מקום אחד איפה שרואים בעיקרון את הלבנה. בכל אופן, אני מתכוון בערך מקום אחד. שאל אחר כך באיזו מעלה. בזמן אחד.
אז, זה כך. עכשיו, ממילא צריך לחשב איפה הולכת להיות היום הלבנה. זו השאלה שאנחנו רוצים לדעת בפרקים הבאים.
חזרה: מהלך השמש (פרקים י״א–י״ג)
עכשיו, כדי לחשב את זה, כלומר, להסתכל זה מאוד קל. תסתכל, כך כמו שראו אותה. להסתכל כבר האנשים מאז זמן אדם הראשון יכלו לראות, אין שום חכמה גדולה בזה, אפשר לקחת את העיניים ולהסתכל.
אבל לחשב זה מאוד מסובך. למה? כי אם העולם היה מאוד פשוט, היו מתחילים מיום אחד, הרמב״ם אמר, קח עיקר, ג׳ ניסן שנת תתקל״ח, חשב כמה זה נוסע כל יום, עשה פלוס, תדע איפה הלבנה, איפה השמש, וכן הלאה.
גובה השמש — התיקון אצל השמש
אלא כמו שאנחנו למדנו אצל השמש כבר, שהמציאות היא הרבה יותר מסובכת מזה. אם עושים למשל אצל השמש מה שקראו אמצע, אמצע זה ממוצע, נניח שזה נוסע כל יום בדיוק אותה כמות מעלות כמו יום אחר, התשובה לשאלה איפה השמש היום הייתה פשוטה ככל האפשר לעשות פלוס. איך אתה יודע איפה היא הייתה ביום מסוים, הוסף כמה ימים מאז, תדע.
מאחר שהשמש לא נוסעת באותה מהירות כל יום בשנה, צריך להוסיף משהו שהם למדו, שנקרא אצל השמש גובה השמש, לחשב כמה צריך להוריד או להוסיף מהאמצע, מהממוצע, מהצד הרגיל, כדי לחשב את הגובה. איפה השמש הולכת להיות באמת היום, נכון? זה מסביר את הגובה, הגובה הוא מה שמסביר, מה שנותן לנו איך לחשב איפה השמש הולכת להיות באמת היום, מה שאנחנו קראנו השמש האמיתי.
השמש היא די פשוטה
עכשיו, זו השמש. השמש היא די פשוטה. צריך לחשב רק שני דברים. הם אמרו שגלגל השמש אינו בדיוק סביב גלגל העולם, ממילא צריך להוסיף את גובה השמש, שזה ההבדל בין שני הגלגלים, ואז תדע איפה השמש. אז, עד הפרק הקודם אתה כבר יודע מאה אחוז איפה השמש באמת.
הלבנה היא כפול מסובכת
הלבנה לעומת זאת, ועל זה הולכים ללמוד את שלושת הפרקים הבאים באמת, הלבנה נוסעת הרבה יותר מסובך מהשמש. הלבנה היא כמו בחינת לבנה. בכל אופן, זה נוסע מאוד מסובך.
עובדות בסיס על הלבנה
אז, מה זה אומר שזה מאוד מסובך? כל אחד יודע, היא נוסעת סביב העולם כל חודש, או בערך כל חודש. היא נפגשת חזרה עם השמש כל חודש, ודרך המזלות היא נוסעת באמת יותר קצר, כל עשרים ושבעה ימים היא נוסעת דרך המזלות.
אבל מה שאנחנו אומרים שהקיבוץ עם השמש לוקח עשרים ותשעה וחצי ימים, זה כי השמש עצמה נוסעת. אז השמש נוסעת, אם אתה עושה את החשבון, תראה שהשמש נוסעת בגלגלים כל חודש בערך יומיים, כמו יומיים, כלומר שתי מעלות בערך. יוצא, הלבנה צריכה עוד להדביק בערך יומיים. מלבד המהירות שלה עצמה היא צריכה לחשב את מה שהשמש זזה.
זה לא נוגע כי אפשר לראות אותה היום.
סיבוך ראשון: המהירות אינה קבועה בתוך חודש
אבל חוץ מזה, הלבנה, מי שמסתכל לאורך חודש של הלבנה רואה את אותו דבר שמבחינים אצל השמש. היא לא נוסעת כל יום אותה כמות. ימים מסוימים היא נוסעת מהר יותר, וימים מסוימים היא נוסעת לאט יותר.
עד כאן היה פשוט, היו יכולים לעשות כמו השמש, להוסיף, לעשות איזה חשבון למה, תתאר לעצמך שיש איזה גלגל, מה שלא יהיה, אני מתכוון תכניס, זה הם כולם הניחו שלא יכול להיות שהיא לא תנסע תמיד באותה מהירות. אם זה לא אותה מהירות, יש משהו יותר לסיפור.
נבין, זה לא חשוב לנו. המציאות היא, אתה מסתכל על ה… מכאן אתה רואה מאה אחוז היא נוסעת במהירות אחרת. זה לא ספק, היא נוסעת מאה אחוז במהירות אחרת.
סיבוך שני: המחזור של מהר/לאט הוא עצמו לא קבוע
עכשיו, כמו שאתה אומר מאוד טוב, כדי להסביר את זה, אנחנו מדברים כבר קצת פילוסופיה, זה כדי להבין קצת יותר טוב, כדי להסביר את זה, יש שני דברים שאנחנו דיברנו: יש להסביר ויש לחשב.
סטייה: הסבר מול חישוב — הרמב״ם במורה נבוכים
החישוב בנוי על הסברים מסוימים, אבל זה לא מוכרח, אפילו ההסברים לא אמת. זה אמת שאתה מחשב כאילו. והרמב״ם עצמו אומר במורה שיכול להיות שהמציאות היא לא, זה אצל אחד לא נכון, אבל הכאילו עדיין נכון.
ההסבר: למה המהירות אינה קבועה
אז, איך הם חישבו, או איך הם הסבירו לעצמם? אז, נניח נגיד איך הם הסבירו לעצמם. אז, היה להם הנחה, ואני מתכוון דווקא שזו הנחה פחות או יותר אמיתית אפילו היום. שלא יכול להיות שסתם יום אחד הלבנה נוסעת לאט יותר, הוא קם היום במצב רוח רע, בזמן מסוים של החודש, והוא לאט יותר. “חקה וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם”.
כן, אוקיי, זו לא ראיה, יכול להיות יש לו חוק מתי הוא נוסע לאט יותר. נבין זאת בוודאי. זה גם, אני צריך רק להוסיף, זה גם תמיד אותו שינוי במהירות. זה לא שהוא תופס אותו לפעמים אחרת. יש לזה מחזור.
אבל מה שאני רוצה לומר, זה הדבר השני שאני רוצה לומר, אחר כך יגידו את ההסבר. שוב לחזור. הלבנה לא נוסעת כל יום של החודש באותה מהירות. יש זמנים מסוימים של כל חודש בערך, נניח, שהיא נוסעת במהירות אחרת. עד כאן כמו שאתה רואה היה פשוט. מוסיפים עוד איזה הסבר. וזה יהיה המהלך האמצעי, יגיע המהלך האמיתי.
עכשיו, זה פחות או יותר מה שהולכים ללמוד את הפרק הזה.
המחזור השני — לא כל חודש זהה
אבל אחר כך יראו שזה עצמו גם לא קבוע. במילים אחרות, זה רואים למשל, בכל תקופה של השנה, של כל שנה זה נוסע כך מהר וכך לאט כמו כל שנה אחרת. במילים אחרות, המחזור של איפה הוא נוסע מהר יותר ולאט יותר הוא זהה למחזור של השנה, אלא שזה שונה שזה לא שווה לאורך השנה, אבל סך הכל של השנה זה אותו דבר.
אם כן הלבנה היא כפול מסובכת. גם היא לא נוסעת כל יום באותה מהירות, וגם לא כל חודש, כלומר לחודש, היא נוסעת באותו מצב. כלומר, יש מחזור. זה ברור, כל אחד מודה, זה לא אקראי, לא סתם תשפ״ו, הלבנה היא מדה, נוסעת במצב היא מהר יותר. זו לא הדרך. יש מחזור מסוים, וכשמחשבים רואים שיש מחזור.
פעם היה מאוד קשה לחשב, חישבו בעיקר מהליקויים שאפשר לראות בבירור. על כל פנים, מאחר שכבר דיברנו, החישובים מחזיקים כבר אנשים בראש אלפי שנים, ויודעים כל חודש איפה הייתה הלבנה בדיוק לזמן מאוד ארוך, אפשר לחשב ולראות שיש מחזור, יש מהלך, יש סיבה ותוצאה למתי היא נוסעת לאט יותר ומתי היא נוסעת מהר יותר.
אבל זה עצמו לא זהה, כלומר למשל יש מחזור, לוקח כמות מסוימת של זמן איך היא נוסעת מהר יותר ולאט יותר, אבל זה עוד קצת פחות, אני מתכוון שזה קצת פחות מעשרים ושבעה ימים, זה מספר אחר. וזה עצמו צריך להסביר ולדעת לחשב.
אז יוצא שהלבנה היא כפול מסובכת לחשב.
שיטת הרמב״ם: להקל על החיים
הרמב״ם הקדוש לעומת זאת רצה להקל על החיים, הוא לא השתגע אותנו עם להסביר למה מהכל ואיך מהכל וכן הלאה, והלך מאוד ברור צעד אחר צעד ונתן טבלאות לחשב מה צריך להוסיף ולהוריד, כדי שנוכל לענות על השאלה האם הולכים לראות היום לבנה. נכון? אוקיי.
עד כאן ההקדמה להבין למה.
מודל האפיציקל: הסבר האסטרונומיה הישנה
אה, עכשיו, מה שהתכוונת זה שהם, עכשיו הולכים אנחנו למה שהרמב״ם בסעיף ראשון, אני רוצה רק לעשות את התמונה שלי, שיבינו פחות או יותר על מה מדברים.
ההנחות היסודיות של האסטרונומיה הישנה
עכשיו, באסטרונומיה הישנה, האמת היא, כל האסטרונומיה עד קפלר, זה לא עם קופרניקוס, קופרניקוס לא מחזיק בזה, צדיק שני ששמו קפלר, הייתה ההנחה שזה הגיוני, כמו שאנחנו אמרנו שזה חייב להיות אותה מהירות, ובעצם, זה עוד לא יכול להיות שזה מפסיק לנסוע מהר יותר. מי אומר שזה לא יכול להיות? אני לא יודע, זו סברא.
אותו דבר היה להם סברא שזה נכון להבין שכל כוכבי השמים נוסעים במעגלים מושלמים. מעגל הוא דבר מושלם. היה להם סברא שמעגל הוא איזו תנועה מושלמת, גלגל, דמיינו לעצמם שהכל נוסע על מעגלים מושלמים.
אבל יש כמו שאפשר לראות מהלבנה עצמה, והשמש עצמה הם מעגלים. כן, הרעיון של מעגל… אנחנו גם מחזיקים שזה מעגל אבל קצת.
הפטנט הגאוני: אפיציקלים
וממילא הם עשו חישובים. עכשיו תראה בתמונה שהראיתי, מאוד פשוט, פטנט מאוד גאוני בעצם שנפל לו. הוא אומר שזה חייב להיות שהלבנה לעצמה והשמש לעצמה נוסעים מעגל מושלם. אבל מה? למה אנחנו רואים על
הקדמה: למה צריך שני גלגלים אצל הלבנה?
דובר 1:
למשל אצל השמש הסברנו, כי המעגל של השמש, המעגל של הלבנה, והמעגל של העולם אינם באמצע זה של זה. ממילא, כשאתה בצד, זה נראה יותר ארוך. כך הסברנו אצל השמש.
אצל הלבנה זה לא היה מספיק להסביר, ובאים עם פטנט חדש. אומרים שיש שני מעגלים, שני גלגלים. היינו רואים שיש עוד שניים, אבל אנחנו עדיין אוחזים רק בשניים בסיסיים.
הלכה א׳: שני המהלכים האמצעיים של הלבנה
אני אגיד דבר אחד בבת אחת, זה יהיה מאוד ברור. אומר הרמב״ם בסעיף הראשון של פרק י״ד, שללבנה יש שני גלגלים, כן? כך הוא אומר איזו לשון כזו? שני גלגלים. והראיתי איך זה אנחנו מסבירים שיש שני גלגלים. כלומר, הוא לא אומר שני גלגלים, הוא אומר שני מהלכים כאילו. הגלגל זה כבר הסבר בזה. אנחנו שאנחנו לא מאמינים בגלגלים יודעים גם שיש שני מהלכים.
דובר 2:
לא בדיוק.
דובר 1:
נניח… הוא אומר כן שיש שני גלגלים. הוא אומר… הוא נוסע עם גלגלים.
איך מודל שני הגלגלים עובד
אז, מה הפירוש שיש שני גלגלים? מאוד פשוט. שיש לך כאן תמונה, כאן העולם באמצע, אתה רואה הלבנה נוסעת סביב העולם. זה גלגל אחד, הגלגל הגדול נקרא לו. הוא מסתובב כל חודש סביב העולם, סביב שנים עשר המזלות, אפשר לראות, זה נוסע סביב העולם כל חודש.
עכשיו, אם היה זה שווה, הלבנה הייתה כך מהר כל יום. בינתיים רואים שזה לא כך. אז הצעד הראשון להסביר את זה, אמרו שהלבנה עצמה נוסעת על גלגל קטן. יש מעגל קטן, שהמעגל עצמו נוסע סביב העולם, לפני זה זה נוסע סביב העולם. אבל חוץ מזה, הלבנה נוסעת בתוך אותו מעגל, וזה נוסע בדרך אחרת. זה גם נוסע ממזרח למערב.
בכל אופן, אפשר לראות את הלבנה הקטנה כאן שנוסעת בדרך אחרת. ממילא, מאוד קל לראות שלמשל, כשאתה כאן, כשהלבנה נוסעת, אתה רואה שזה הולך לאט יותר, כי אתה צריך להגיע ככה מאותו מעגל למקום. אבל זה לא לאט שהגלגל הגדול השתנה, הגלגל הגדול הולך הלאה אותו דבר. אלא הסיבה למה אנחנו רואים עם הלבנה אחרת, כי בתוך הגלגל הגדול יש את הטבעת הקטנה שהלבנה רוקדת סביבה בתוך הגלגל, והטבעת השתנתה. היא לא השתנתה, היא נוסעת, ושניהם נוסעים מושלם.
דובר 2:
נכון, נכון.
דובר 1:
אבל מכה הטבעת הגדולה, נראית הלבנה. אלא היא צריכה להתחשב עם אותה גם, או לפעמים היא הולכת קדימה וכדומה. לפי זה אפשר לחשב.
עכשיו, לפי זה זה גם הסבר איך יכול להיות שזה נוסע במעגל מושלם, ועם כל זה זה שונה, כן? ושנית, זה יעזור לחשב, אבל עכשיו אתה צריך הרבה לחשב את שני הדברים. צריך לגלות כמה זמן לוקח לו לזוז מעלה בגלגל הגדול, וכמה זמן לוקח לזוז מעלה בגלגל הקטן. צריך לגלות איך לחשב ביחד את שני הדברים, יצא לך המקום הנכון איפה הלבנה באמת. זהו.
עד כאן הסברא שמאחורי הפרק. עכשיו אפשר ללמוד בפנים.
מבנה הפרק: מה הרמב״ם הולך לעשות
ומה הולך הרמב״ם לעשות? מה הרמב״ם הולך לעשות זה דבר מאוד פשוט. קודם כל, אנחנו מספרים את העובדה שיש את שני הדברים, וצריך לזכור, נזכור, כל הדברים, שני הדברים, שני המעגלים, שני המחזורים שאנחנו לומדים עכשיו, הם שניהם רק בערך, כלומר הם מדויקים לגבי המעגלים, אבל הלבנה עצמה יש לה עוד דברים שמשפיעים על איפה היא, זה עוד יותר מסובך, לא יספיק כמו אצל השמש לחשב ביחד שני דברים, צריך עוד להוסיף עוד כמה דברים לחשב.
תרגום לעברית
אבל קודם טוען אותנו, יש כאן מאמצע, יוצא שני אמצעים, שני כללים, מספרים פשוטים לחשב מה שהולכים לחשב עבור הלבנה. והרמב״ם הולך פשוט לעשות מה שהוא אומר לנו, במקום שנאמר לנו תחשבו בעצמכם, הוא יאמר לנו בדיוק כמה היא עוברת ביום אחד, והוא אפילו ייתן טבלה לעשרה ימים ומאה ימים, שיהיה יותר קל לחשב. מתמטיקה בסיסית שהרמב״ם פשוט עשה מראש עבורך. אותו דבר הוא הולך לעשות עבור המהלך של השני מהדברים הקטנים.
אחר כך יאמר לך איך היה בשני הדברים ביום העיקר, היום שהוא מתחיל את חשבונו ממנו, ממילא תוכל פשוט לעשות את המתמטיקה משם בשני הדברים.
הלכה ה׳: תיקון לתחילת הלילה
אחר כך, בהלכה ה׳ בפרק הוא הולך לומר לך עוד דבר אחד חשוב, שזה, אני חושב שגם הראיתי את זה כאן, לא הולך הרבה לעזור לנו להבין, אבל הוספתי את השמש. למה צריך להוסיף את השמש?
עכשיו, הרמב״ם אומר כך, דבר מאוד פשוט: זה הולך לומר לנו איפה הלבנה נמצאת. ומתי? תחילת הלילה. תחילת הלילה, ידוע, פירושו שש בערב, שש בלילה, כי זה הזמן שהרמב״ם מתחיל לחשב בחודש ניסן. תמיד מחשבים משעות שוות, כל החשבונות כאן הם שעות שוות.
עכשיו, יש בעיה. אתה מגיע באמצע הקיץ, ואתה הולך לעשות את חשבון הרמב״ם, אתה רוצה לדעת איפה האמצע נמצא, ואחר כך להוסיף עוד דברים, מה שלא יהיה, אבל אתה רוצה לדעת איפה הלבנה נמצאת. הבעיה היא שבאמצע הקיץ השמש שוקעת שלוש שעות, שתי שעות אחרי השש. אז החשבון של כל החשבון שהרמב״ם אמר לחשב מיום העיקר, איך הוא מתחיל את חשבונו עד היום, לפי המקום הבסיסי לשני החשבונות, לא יעזור כלום, כי זה יצא שתי שעות באמצע היום. וצריך להוסיף זמן מסוים, מעלות מסוימות, כדי לחשב עם זה שבקיץ היום ארוך יותר ובחורף היום קצר יותר.
וגם על זה היה לרמב״ם רחמנות עלינו, הוא לא רצה שנצטרך לחשב בדיוק. הוא אומר כלל פשוט, כמו קיצור דרך. הוא אומר, תסתכל על השמש, תראה באיזה מזל השמש נמצאת, כידוע השמש נמצאת במזל אחר, בשביל זה הכנסתי את השמש, ותראה באיזה מזל השמש נמצאת באותו זמן. והרמב״ם נותן כללים משוערים לפי כל מזל שהשמש נמצאת בו, כמה מעלות צריך להוסיף או להוריד לחשבון שהגיע לדעת איפה מקום הלבנה נמצא, לא בשש בערב אלא בתחילת הלילה של אותו יום, כי זה מדויק, כי הערך הוא אותו דבר.
דובר 2:
שעות זמניות היה צריך להישאר, כדי שאפשר יהיה לעשות מתמטיקה קלה.
דובר 1:
שעות שוות.
דובר 2:
כן כן, כולם מחשבים רק את החשבונות של מה מוסיפים.
דובר 1:
וזה מאוד פשוט, הוא חישב, כי זה אותו דבר. לומר קיץ ולומר איפה השמש נמצאת, זה בערך אותו דבר. לא בערך, זה ממש אותו דבר.
אז עד כאן ההקדמה לפרק. עכשיו הולכים לומר את זה בפשטות, כי אין הרבה מה לעשות. אם מישהו רוצה להתעסק בכל המספרים של הרמב״ם, הוא יכול לעשות את זה. אבל חוץ מזה, אין הרבה מה ללמוד. זה מעניין לחשב, אבל יותר מזה אין מה לעשות.
נעלה את הגלגל היפה שיצרת, ונשים אותו בקבוצות שבהן הלומדים מחזיקים.
דובר 2:
בסדר, בעזרת השם.
דובר 1:
אומר הרמב״ם… אני לא יצרתי את הגלגל, נכון? המצאתי מחדש את הגלגל.
דובר 2:
בסדר, בכל מקרה.
לימוד פנימה: דברי הרמב״ם
הלכה א׳: שני המהלכים ושמותיהם
אומר הרמב״ם הקדוש, הירח, כן? הירח, הלבנה, שני מהלכים אמצעיים יש לו. יש שני מהלכים שהיא הולכת, אבל הוא קורא להם אמצעיים כי הוא אומר רק לא עכשיו בדיוק איך… מה שהוא מתכוון לומר הוא, אנחנו חישבנו, הסדר של כל החשבונות הוא קודם מחשבים את האמצעי, אחר כך מוסיפים. הרמב״ם, לפני החשבון, צריך לחשב שניים, זה מה שהרמב״ם מתכוון לומר.
למה הוא מסביר? הירח הולך וסובב בגלגל קטן שאינו מקיף את העולם. קודם יש את הגלגל הקטן, שאנחנו רואים אצל הסבא בגאולה, שהוא לא הולך סביב העולם, אלא הוא דבר קטן שהלבנה הולכת סביבו באותו גלגל. ומהלכו האמצעי שעושה הגלגל הקטן נקרא אמצע המסלול, באמצע אותו אמצע המסלול. שם שהוא עשה את הקו המסודר זה האמצע של אותו גלגל הקטן. והוא חשוב, כי כך יודעים ליד איזה מעשה זה נמצא. איזה אמצעי פירושו כמה זה הולך כל יום, בבחינת אמצע, לא מדויק, אלא מחלקים בדיוק את המחזור על 29 יום בדיוק. זה נקרא אמצע המסלול.
למה נקרא אמצע המסלול? בגזירת שווה קרא הרמב״ם אמצע המסלול של השמש. אז זה עשה קצת יותר הגיון לשם אמצע המסלול. הרמב״ם פשוט נותן שמות לדברים כאן. כדי שאפשר יהיה לחשב. הרמב״ם אומר שהמהלך האמצעי של הירח בגלגל הקטן שלה הולכים לקרוא “אמצע המסלול”. למה? כי זה לא אמצע הירח, זה לא איך הלבנה הולכת סביב העולם, זה איך היא הולכת סביב על מסלולה שלה כביכול. בואו נקרא לזה כך. אצל השמש זה עשה קצת יותר הגיון, כי זה היה מהגובה עד איפה שהיא עכשיו הוא קרא מסלול. אבל כך הוא קורא לזה גם כאן, סתם זה יותר קל לעשות את השמות.
והגלגל הקטן, הגלגל הקטן עצמו, מסובב בגלגל גדול המקיף את העולם, נמצא בגלגל גדול יותר שהולך סביב כל העולם, שהולך סביב על השמים סביב כל המזלות, והעולם נמצא באמצע החשבון. והמהלך האמצעי של זה הגלגל הקטן ואותו הגלגל הגדול המקיף את העולם הוא הנקרא אמצע הירח. את זה הולכים לקרוא בעצם. הולכים לקרוא למהלך הגדול, איך הגדול מסתובב סביב העולם, “אמצע הירח”. כי הגדול עדיין לא אומר איפה הלבנה נמצאת, כי הלבנה עדיין נוסעת סביב בגלגל הקטן שלה, אבל כשמחשבים את שניהם ביחד יודעים. אבל זה יותר פשוט לקרוא, זה בטח יותר מחובר למה שהלבנה היא, נכון?
דובר 2:
כן.
הלכה ב׳: מהלך אמצע הירח ביום אחד
אומר עכשיו הרמב״ם, כמה עובר ה… מה המהלך? כמה זה הולך? אומר הרמב״ם, מהלך אמצע הירח ביום אחד, ביום אחד הולך אמצע הירח, גלגל הירח עובר שלש עשרה מעלות, זה עובר שלוש עשרה מעלות משלוש מאות וששים מעלות שיש על זה, ועשרה חלקים,
טבלאות של מהלך אמצעי הירח
דברי הרמב״ם:
מהלך אמצע הירח ביום אחד – שלש עשרה מעלות ועשרה חלקים וחמש ושלשים שניות.
שלוש עשרה מעלות, עשרה חלקים, וחמש ושלושים שניות.
עכשיו הולך הרמב״ם לחשב מה יוצא לפי זה, לפי ימים. זה דבר שהוא הולך לומר מהר. יוצא בעשרה ימים זה קל״א מ״ה נ׳, ובמאה זה רל״ז ל״ח כ״ג ונ׳ שניות.
הסבר: למה המספר נעשה קטן יותר?
אבל בואו נסביר דבר קטן, האנשים אולי יתפלאו, הם עשו עשר פעמים 270, יצא יותר מ-200. התשובה היא, כי אחרי שיש יותר מ-360, אנחנו מורידים. מחשבים רק את השארית. בשביל זה הוא אומר, שארית מהלכה, נכון? זה מעגל, זה לא ממשיך. כמה פעמים זה מסתובב במעגל? הקדוש ברוך הוא אמר קודם שמעגלים דברים, או מורידים. לא מעגלים, מורידים את כל מה שיותר מ-360. תמיד חשבונות של זה, כשזה שלוש מאות וששים, זורקים את זה. אנחנו מעוניינים רק בשארית אחרי שלוש מאות וששים. מגיע מספר, למשל, אלפיים ומה שלא יהיה, אתה יודע את זה בשלוש מאות וששים, ואתה לוקח את השארית. מסכים? טוב מאוד.
המשך טבלאות
אותו דבר, שארית מהלכה, עשרת אלפים יום, זה ג׳ נ״ח כ׳, שלוש מעלות, חמישים ושמונה חלקים, עשרים שניות.
עכשיו, כמו שהרמב״ם אמר קודם, מה שמעניין לדעת זה תמיד עשר מאה אלף, עשרת אלפים יום, כי זה קל לחשב. אם תדע כמה ימים היום מהיום הראשון של הרמב״ם, תוכל לחשב בקלות כך, או שתצטרך לדעת חודש ושנה.
ממילא, 29 יום יוצא סך הכל כ״ב נ״ו נ״ו. ושנה סדורה למדנו, שהיא שלוש מאות חמישים וארבעה יום, יוצא שמ״ד כ״ו מ״ג. בקיצור, ועל דרך זה תכפול לכל מספר ימים ושנים שתרצה.
אז זה אמצע הירח, במילים אחרות, כמה זמן לוקח לסיבוב הקטן להסתובב בעולם.
טבלאות של מהלך אמצעי המסלול
וכמה זמן לוקח לאמצע המסלול, הגלגל הגדול? לא, להיפך, הקטן. אמצע המסלול פירושו הקטן. כמה נוסעת הלבנה בגלגל הקטן שלה כל יום?
התשובה היא, שלש עשרה מעלות שלשה חלקים וארבע וחמישים שניות. קצת פחות ממהלך אמצע הירח. לוקח קצת יותר זמן ללכת באחד מאשר באחר, נכון? זה קצת יותר איטי.
יוצא עשרה ימים, קל״ט. יוצא שארית מאה יום זה רכ״ו כ״ט נ״ג. יוצא שארית אלף יום זה ק״ד נ״ח נ״ו. יוצא עשרת אלפים יום, שכ״ט מ״ח נ׳. יוצא עשרים ותשעה יום זה י״ח מעלות, וג׳ חלקים, ונ״ד שניות. ושנה סדורה זה ש״ה מעלות וי״ג שניות, בלי חלקים.
רחמנות הרמב״ם על כלל ישראל
עד כאן אנחנו יודעים, אז זה רק טבלאות. הרמב״ם ממש ריחם על יהודים שלא יצטרכו לעשות כפל וחילוק. זה מדהים איזה צדיק הרמב״ם היה. אתה מבין? זה ממש… בימי הרמב״ם יהודים לא היו רגילים במתמטיקה. זה היה יותר קשה, כי הם לא ידעו איך, לא היו להם אפילו מספרים. לא היה להם, לא למדו בחדר איך לעשות פשוט, לא היה להם מחשבון בטח לא. אז זה היה, התייסרו.
העיקר: איפה הייתה הלבנה ליל חמישי?
כן. אז, אומר עכשיו הרמב״ם, עכשיו, איפה הייתה הלבנה, אמצע הירח, בתחילת ליל חמישי שהוא עיקר חשבונות אלו? ליל חמישי, זוכר, בוא נראה. הרמב״ם קודם חישב את עיקר חשבונות אלו, הוא קבע יום, מאז מחשבים.
אז היה במזל שור. כן. טוב מאוד. מה זה מזל שור? המזל השני, נכון? יותר משלושים מעלות. כן. במזל שור היה מעלה אחת וארבעים חלקים וארבעים ושלוש שניות. זה לחשב משם.
ואמצע המסלול היה, אמצע הירח היה שם, ואמצע המסלול היה באותו זמן ב-84 מעלות, וכ״ח מ״ב שניות. בקיצור, פ״ד כ״ח מ״ב.
איך מחשבים לכל יום?
יוצא, מאחר שאתה יודע את מהלך אמצעי הירח, אתה יודע כמה צריך להוסיף לכל יום, לעשרות הימים וכן הלאה, ואתה יודע את האמצע שהוא עיקר שעליו תוסיף, כן? אמרת עכשיו איפה זה היה ביום הראשון, פירוש, מקום אמצעי הירח בכל יום שתרצה על דרך שעשית אמצע השמש. אותה דרך פשוט לעשות ואחר כך.
עכשיו אומר הרמב״ם שצריך רק להוסיף. הרמב״ם הרי עכשיו לימד איך יצא אמצע הירח. בדרך כלל, אמצעי המזל הוא עוד לא הולך להשתמש בפרק הזה, אלא בפרק הבא הולכים להשתמש בו. קודם הוא אומר, אתה יודע איפה אמצע הירח נמצא לפי המתמטיקה הבסיסית שלי.
תיקון לפי מזל השמש — האמצע אורך לשעת הראייה
אחר כך אתה צריך לעשות כך: התבונן בשמש ודע באיזה מזל היא. תסתכל איפה השמש נמצאת. עכשיו הולך הרמב״ם לעשות עוד טבלה מה לעשות לפי איפה השמש נמצאת.
התיקונים לפי המזלות
אומר הוא כך: אם השמש נמצאת מחצי מזל דגים, כן, חמש עשרה מעלות ומזל דגים, עד חצי מזל טלה, אז תניח, תניח אמצע הירח כמו שהוא. למה? היסוד מאוד פשוט. כל אחד יודע שתחילת מזל טלה היא מעלה אפס, נכון? יוצא מדגים עד טלה זה מה שחודש ניסן, הזמן שהיום והלילה שווים. ממילא אותה תקופה לא צריך להוסיף. זאת אומרת, אז לא יהיה שום הבדל. לא צריך לעשות תיקון לפי מתי השמש שוקעת, כי היא שוקעת בערך בשש. שוב, יש הבדלים קטנים לאורך החודש, אבל זה לא הבדל גדול מספיק.
אבל אומר הוא הלאה, אם זה מטלה עד תאומים, תוסיף חמישה עשר חלקים. חמישה עשר חלקים על אמצע הירח. חמישה עשר חלקים פירושו חלקים של המעלה, נכון?
ואם זה תחילת מזל תאומים עד תחילת מזל אריה, תוסיף שלושים. ומובן, כי תאומים עד אריה זה יותר באמצע הקיץ כשזה הכי ארוך, אז צריך להוסיף שלושים.
אחר כך הוא כבר חוזר למטה, מבין, יש מהלך כאן מתחילת מזל אריה. אריה זה אב, נכון? עד בתולה, שזה אלול, תוסיף רק חמישה עשר שוב? כן, אני אומר אלול, קודם כל, האנשים יודעים בקלות שזה לא טכנית אלול. אני אוסיף, אחרי חצי מאזניים יותר השמש ביום והלילה מחולקים. נכון, תשרי, בעצם, זה אותו דבר.
אחר כך זה חוזר למעלה, מחצי מאזניים לתחילת קשת, תוריד, נכון? כי עכשיו זה כבר הולך יותר מהר. להיפך, תוריד חמישה עשר חלקים? אם זה… חלק זה מעט מאוד, אתה מבין. אבל בכל מקרה, אם זה מתחילת קשת עד דלי, תוריד שלושים חלקים. אם זה מתחילת דלי עד חצי דגים, תוריד חמישה עשר חלקים. זה בערך הסדר הגיוני.
מה זה האמצע אורך לשעת הראייה?
ומה שיהיה אמצע אחר שתוסיף או תגרע או תניח אותו כמו שהוא, זהו אמצע אורך. למתי? לאחר שקיעת החמה, כמו שליש שעה באותו הזמן. אתה יודע מתי צריך לדעת מתי זה שעת הראייה? שעת הראייה היא בערך שליש שעה, במילים אחרות עשרים דקות, אחרי השקיעה. אז זה הזמן שאפשר לראות את הלבנה, אם אפשר לראות אותה היום.
באותו הזמן תוסיף אמצע לו, וזהו הנקרא, את זה אני הולך לקרוא בפרק הבא, אמצע אורך לשעת הראייה. אחרי שחישבת את אמצע הירח, והוספת את התיקון למזל שבו השמש נמצאת, במילים אחרות, באיזו עונה של השנה, זה הזמן.
אמצע זה עדיין לא אמת
באותו זמן, העשרים דקות, אי אפשר לראות את הלבנה. לא, עדיין אי אפשר לראות את הלבנה. עדיין לא רואים את הלבנה כל כך מהר. זה נקרא אמצע הירח לשעת הראייה. כדי לדעת באמת אם אפשר לראות את הלבנה, צריך עוד להוסיף את האמיתי. כי זה רק האמצע. אמצע זה פירושו לא המציאות.
אה, לא ביחס לסופר, כי העולם עדיין לא התהפך. אם זה היה כל כך פשוט, רק שניים שלושה עניינים היה כל כך פשוט. אבל מאחר שזה עוד יותר מסובך, צריך עוד להוסיף בפרקים הבאים עוד דברים לחשב מה שאנחנו הולכים לחשב בפרק הבא.
סיכום
אבל פחות או יותר הפרק הוא דברים פשוטים, וזהו. נפלא.
✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On
HE עברית ›
📋 Shiur Overview
Summary of Shiur on Rambam Hilchos Kiddush HaChodesh Chapter 14
—
General Introduction to Chapter 14 — The Course of the Moon
The Rambam’s Words: Chapter 14 is the first of three chapters (14–16) that deal with the meholach halevana (course of the moon).
Simple Meaning: The chapter teaches how to calculate where the moon is located on the galgal hamazalos (zodiac wheel).
Insights and Explanations:
1. The Central Goal of Chapters 11–17: All the chapters from 11 to 17 come to answer one question: can we see the new moon tonight. In order to know this, one needs to know where the sun is and where the moon is — meaning at which degrees of the galgal hamazalos (360 degrees, every 30 degrees = one mazal/constellation) they are located. If one knows both positions, one can determine with one hundred percent certainty whether the moon can be seen.
2. Practical Use for Beis Din: The calculation is not only to know where the moon is, but also for beis din — if a witness says he saw the moon in a certain place, beis din can know if this is even possible according to the calculation, and if not — one knows that the witness made an error.
3. Review — The Course of the Sun (Chapters 11–13): By the sun we already learned in the previous chapters: one takes the meholach ha’emtza’i (average/mean speed of the sun, which is constant), and then one adds to it the govah hashemesh — this is the correction factor that comes from the fact that the circle of the sun is not centered exactly around the earth (eccentric circle). Through this one gets the shemesh ha’amiti — the true position of the sun. By the sun this is very simple — only one correction (govah hashemesh).
4. The Moon is Doubly Complicated — First Complication: Just like the sun, the moon doesn’t travel every day at the same speed. Certain days of the month it travels faster, certain days slower. This alone would still be simple — one could make a correction like by the sun.
5. Second Complication — The Cycle of Faster/Slower is Itself Not Fixed: By the sun the cycle of faster/slower is tied to the year — every year is the same cycle. But by the moon the cycle of faster/slower is not the same every month. The cycle of when it travels faster/slower has its own period (a bit less than 27 days — a different number than the sidereal month). This means that one needs two corrections instead of one.
6. The Rambam’s Method: The Rambam didn’t want to make things crazy with explanations of why everything is so. He went step by step with charts to calculate what one needs to add and subtract, in order to be able to answer the practical question.
7. Basic Facts About the Moon: The moon travels through all the mazalos (360°) in approximately 27 days (sidereal month). The conjunction (kibbutz/molad) with the sun takes approximately 29½ days, because the sun itself also moves — approximately 2 degrees a month — and the moon must “catch up” to that.
8. [Digression: Philosophical Assumptions of Ancient Astronomy]: Until Kepler (not Copernicus) there was a fundamental assumption in astronomy: all celestial bodies travel in perfect circles with constant speed. A circle was considered a “perfect motion.” But since one clearly sees that the speed is not constant, one needed a model that explains this through combinations of perfect circles. The Rambam himself says in Moreh Nevuchim that the explanations (like epicycles, eccentrics) are not necessarily true — it could be that the reality is different — but the calculation still works. One can calculate as if it is so, even if the physical explanation is not correct.
—
Halacha 1 — Two Average Courses: Emtza HaYarei’ach and Emtza HaMaslul
The Rambam’s Words: The moon has two average courses… the moon goes and revolves in a small circle that does not encompass the world… and its average course that the small circle makes is called emtza hamaslul… and the small circle revolves in a large circle that encompasses the world… and the average course of this large circle is called emtza hayarei’ach.
Simple Meaning: The moon has two separate courses (movements). First, it revolves around in a small circle (epicycle) that doesn’t go around the entire world. Second, the small circle itself revolves around in a large circle that goes around the world. The average course of the small circle is called “emtza hamaslul”, and the average course of the large circle is called “emtza hayarei’ach”.
Insights and Explanations:
1. Why Does One Need Two Circles by the Moon, While by the Sun One Only Needed One Circle with an Offset Center: By the sun one explained the uneven movement through the fact that the circle of the sun doesn’t have the same center as the earth (eccentric model). By the moon, however, this wasn’t enough to explain the observations, therefore one comes with a “new patent” — two circles (epicycle model). In truth there are even more than two corrections, but one begins with the basic model of two.
2. How the Two-Circle Model Works: One imagines that the world (earth) is in the middle. Around it goes a large circle that revolves once a month around the twelve mazalos. If that were everything, the moon would go at an even speed every day — but one sees that this is not so. Therefore one says that the moon itself travels on a small circle (epicycle) that is placed in the large circle. The small circle also revolves, but in a different direction. Therefore, when the moon is at a certain place on the small circle, it looks like it’s going slower (because it’s going against the large circle), and sometimes faster (when it’s going with the large circle). Both circles go in a perfect circle — the apparent uneven course comes only from the interplay of both.
3. What “Average” Means by Both Courses: The Rambam calls both courses “average” because neither of them alone tells where the moon truly is. Only when one calculates both together does one arrive at the true position. The order of all calculations is: first one calculates the average, afterwards one adds corrections.
4. Why the Small Course is Called “Emtza HaMaslul” and the Large One “Emtza HaYarei’ach”: “Emtza hamaslul” is called the small one because it describes how the moon goes around on its own orbit (small circle), not around the world. By the sun the name “maslul” made more sense because it described the distance from the govah (apogee). Here he also calls it so, just for consistency. “Emtza hayarei’ach” is called the large one because it is more directly connected to where the moon is — it describes how the large circle goes around the world — but it is also only an average because one still needs to add the small circle.
5. Both Calculations are Only “Approximate”: Both circles that one learns now are only an approximate calculation. The moon has other factors that influence its position. By the sun it was enough to add together two things; by the moon one needs to add more corrections (which will come in later chapters).
—
Halacha 2 — Tables of Meholach Emtza HaYarei’ach (The Large Circle)
The Rambam’s Words: The course of emtza hayarei’ach in one day is thirteen degrees, ten chalakim, and thirty-five seconds. From this one calculates: 10 days = 131 degrees, 45 chalakim, 50 seconds; 100 days (remainder) = 237, 38, 23, 50; 1,000 days (remainder) = 3 degrees, 58 chalakim, 20 seconds; 10,000 days (remainder) = 329, 48, 50. A month of 29 days = 22, 56, 56. A regular year (354 days) = 344, 26, 43.
Simple Meaning: The emtza hayarei’ach (the large circle) goes through 13°10’35” in one day, of the 360° around the world. The Rambam gives ready-made tables for 1, 10, 100, 1000, 10000 days, a month, and a year, so that one can quickly calculate the meholach emtza hayarei’ach for any desired time point.
Insights and Explanations:
1. Why the Number Gets Smaller by Larger Numbers — “Remainder of the Course”: When one calculates 10 times 270 (for example) it comes out more than 360, but the Rambam only calculates “remainder of the course” — the remainder after one throws away all full cycles of 360°. This is because the sky is a circle, and after 360° one is back in the same place. Therefore the Rambam writes “remainder” — one is only interested in how much is left over after one takes away all multiples of 360.
2. The Rambam’s Mercy on Klal Yisrael: The Rambam had “literally mercy on Jews” — he calculated all the tables ready so that one shouldn’t have to do multiplications oneself. In the Rambam’s times Jews didn’t have any modern number system, no calculator, and mathematics wasn’t a regular part of cheder learning. Therefore this is an act of tzedakah from the Rambam.
—
Halacha 3 — Tables of Meholach Emtza HaMaslul (The Small Circle / Epicycle)
The Rambam’s Words: The course of emtza hamaslul in one day is thirteen degrees, three chalakim, and fifty-four seconds. From this: 10 days = 139 degrees (etc.); 100 days (remainder) = 226, 29, 53; 1,000 days (remainder) = 104, 58, 56; 10,000 days (remainder) = 329, 48, 50; 29 days = 18 degrees, 3 chalakim, 54 seconds; regular year = 305 degrees, 13 seconds (no chalakim).
Simple Meaning: The emtza hamaslul (the small epicycle) goes a bit slower than the emtza hayarei’ach — 13°3’54” per day versus 13°10’35”.
Insights:
1. “Emtza HaMaslul” Means the Small Circle: It is explicitly clarified that “emtza hamaslul” refers to the small epicycle, not to the large deferent. The meholach hamaslul is how much the moon travels on the small circle each day.
—
Halacha 4 — The Ikar (Base Point) for Emtza HaYarei’ach and Emtza HaMaslul
The Rambam’s Words: At the beginning of Thursday night (the ikar of all calculations) the emtza hayarei’ach was in mazal Shor, one degree, 40 chalakim, 43 seconds (= 31°40’43” from the beginning of Taleh). The emtza hamaslul was 84 degrees, 28 chalakim, 42 seconds.
Simple Meaning: The Rambam establishes the starting point for both calculations. From there one adds the course for each day/month/year, just like by emtza hashemesh.
Insights:
1. Mazal Shor = More than 30°: Mazal Shor is the second mazal, therefore it begins at 30°. “One degree in mazal Shor” means 31° from the beginning of mazal Taleh (plus the chalakim and seconds).
2. The Method is Identical to Emtza HaShemesh: The Rambam says explicitly “in the manner that you did by emtza hashemesh” — one takes the ikar, adds to it the course for the number of days, and one gets the makom emtza hayarei’ach for any desired day.
—
Halacha 5 — Correction According to the Mazal of the Sun: The Emtza Orech LiShe’as HaRe’iyah
The Rambam’s Words: After one has the emtza hayarei’ach, one needs a correction according to where the sun stands:
– From half of mazal Dagim until half of mazal Taleh — leave the emtza hayarei’ach as it is (no correction).
– From half Taleh until the beginning of Te’omim — add 15 chalakim.
– From the beginning of Te’omim until the beginning of Aryeh — add 30 chalakim.
– From the beginning of Aryeh until the beginning of Besulah — add 15 chalakim.
– From the beginning of Besulah until half Mo’znayim — leave as it is.
– From half Mo’znayim until the beginning of Keshes — subtract 15 chalakim.
– From the beginning of Keshes until the beginning of Deli — subtract 30 chalakim.
– From the beginning of Deli until half Dagim — subtract 15 chalakim.
This result is called emtza orech lishe’as hare’iyah.
Simple Meaning: The correction compensates for the difference in sunset time throughout the year. In summer (longer days) one needs to add because sunset is later, in winter one subtracts because sunset is earlier, and at the equinoxes (Nisan/Tishrei) no correction is necessary.
Insights and Explanations:
1. The Problem with the Beginning of Night in Summer/Winter: The entire calculation works with equal hours, which means that “the beginning of night” is always 6:00 PM. But in truth, in summer the sun sets two-three hours after 6:00, and in winter earlier. Therefore, when one wants to know where the moon is at the beginning of night (sunset) of a summer day, one needs to add extra degrees for the extra hours.
2. The Foundation of This Correction: The beginning of mazal Taleh = 0° = the vernal equinox (Nisan), when day and night are equal. Then sunset is approximately 6:00, and one doesn’t need any correction. But in summer (Te’omim–Aryeh) sunset is later, therefore by she’as hare’iyah the moon has moved more — therefore one adds. In winter (Keshes–Deli) sunset is earlier, the moon has moved less — therefore one subtracts. The maximum correction (30 chalakim = half a degree) is at the solstices (Te’omim–Aryeh = summer; Keshes–Deli = winter), and the midpoint (15 chalakim) is at the in-between times. This works because “summer” and “where the sun is” is approximately (actually precisely) the same thing — the mazal of the sun determines the length of day.
3. She’as HaRe’iyah = Approximately 20 Minutes After Sunset: The Rambam defines “she’as hare’iyah” as “approximately one-third of an hour” after sunset. This is the moment when one can theoretically first see the new moon, if it is visible.
4. “Emtza” Means Still Not “Emes”: The “emtza orech” is still not the true position of the moon. “Emtza” means the midpoint — without the complicated corrections of the moon’s irregular movement. In order to know the true position (and to determine whether one can actually see the moon), one still needs to add further corrections that come in the following chapters.
5. The Emtza HaMaslul is Not Yet Used in This Chapter: Although one calculated the emtza hamaslul, it is only used in the next chapter. The current chapter only uses the emtza hayarei’ach.
6. The Chapter is “Simple Matters”: The entire chapter is mainly simple tables and basic calculations, and the real complications only begin in the following chapters.
—
Structure of the Chapter — The Rambam’s Order
The Rambam goes in this chapter: (a) telling the fact of two courses, (b) giving precise numbers of how much the moon travels in one day on each circle, with charts for 10 days, 100 days, etc. — he has “done for free” the work for you, (c) saying where both courses were at the yom ha’ikar (start date), so that one can calculate from there, (d) in halacha 5 — giving a method to correct for the time difference between equal hours (6 o’clock) and the beginning of night (sunset).
📝 Full Transcript
Chapter 14: The Motion of the Moon — Introduction and Explanation of the Astronomical Model
General Introduction to Chapter 14
Well, rabbosai (gentlemen), today we can learn Chapter 14 of Hilchos Kiddush HaChodesh (Laws of Sanctifying the New Month), and we’re going to show a nice picture, a video of how it works, just so we should have some idea in our heads of what’s going on here.
The Central Goal: To Be Able to See the Moon
So the thing is like this: We remember, yes? In the previous chapters we discussed how the sun moves, and now we’re going to discuss the more important one, because the main thing we want to know is how the moon moves, because it’s about kiddush hachodesh (sanctifying the new month), and the next two chapters he’s going to explain how we can calculate where the moon will be.
Yes, I want to be more precise. Both are equally important, because what we want to know is only one question. All these chapters from 11 to 17 all come to answer one question: Tonight, Rosh Chodesh (the new month), perhaps it is Rosh Chodesh, can we see the moon. And in order to know if we can see the moon, one needs to know both where the sun is and where the moon is.
What Does “Where” Mean?
And where? What does the word “where” mean? The word “where” means as simple as possible: at which degree of the sky is the moon and the sun. Afterward, when one calculates these two things, one will know one hundred percent whether we can see the moon today.
Galgal HaMazalos (The Zodiac) — The Previous Foundation
So, we learned in the previous chapters we saw like this: that the sun travels through, the sun, and also the moon, all the planets, travel through what? The galgal hamazalos (zodiac), which is another way of saying the 360 degrees of the sky, every 30 degrees is one mazal (constellation). They travel through backwards, that is from west to east, throughout the year. That’s the sun, and not necessarily throughout the year, the sun also travels.
So one knows where the sun and moon are, where something is in the sky means where it is in relation to the galgal hamazalos.
The Practical Use for the Beis Din (Court)
Now, consequently, if we want to know that we’ll see the moon today, one needs to know where it is, and in certain places where it is one can see it according to how close it is to the sun. In certain places where it is one cannot see it. That’s basically how it is.
But the simplest thing, for example, if the court hears that he says he saw it there and there, they know he was mistaken, because it can’t be there. Not necessarily there and there. The main question is whether we can see it today at night. There’s basically only one place where one sees the moon. Anyway, I mean approximately one place. Ask afterward at which degree. At one time.
So, that’s how it is. Now, consequently one needs to calculate where the moon will be today. That’s the question we want to know in the next chapters.
Review: The Motion of the Sun (Chapters 11-13)
Now, in order to calculate this, that is, to look is very easy. Look, as one has seen it. To look, people have been able to see since the time of Adam HaRishon (the first man), there’s no great wisdom in it, one can take the eyes and look.
But to calculate is very complicated. Why? Because if the world were very simple, starting from one day, the Rambam said, take a principle, the 3rd of Nissan of the year 4938, calculate how much it travels each day, add it up, and you’ll know where the moon is, where the sun is, and so on.
Govah HaShemesh (The Sun’s Correction) — The Correction for the Sun
But as we already learned regarding the sun, that the reality is much more complicated than that. If one does, for example, with the sun what was called the emtza (mean), emtza means average, let’s say it travels each day exactly the same amount of degrees as any other day, the answer to the question of where the sun is today would be as simple as possible to add. If you know where it was on a certain day, add so many days since then, and you’ll know.
Since the sun doesn’t travel at the same speed every day of the year, one needs to add something that they learned, which is called by the sun govah hashemesh (the sun’s correction), to figure out how much one needs to subtract or add from the emtza, from the average calculation, from the normal side, to figure out the govah. Where the sun will truly be today, right? That’s what the govah explains, what gives us how to calculate where the sun will truly be today, what we called the shemesh ha’amiti (the true sun).
The Sun Is Quite Simple
Now, that’s the sun. The sun is quite simple. One only needs to calculate two things. They said that the sun’s circle is not exactly around the earth’s circle, consequently one needs to add the govah hashemesh, which is the difference of the two circles, and then you know where the sun is. So, by the previous chapter you already know one hundred percent where the sun truly is.
The Moon Is Doubly Complicated
The moon, however, and about this we’re going to learn the next three chapters truly, the moon travels much more complicatedly than the sun. The moon is like a bechinas levanah (aspect of moon). Anyway, it travels very complicatedly.
Basic Facts About the Moon
So, what does it mean it’s very complicated? Everyone knows, it travels around the earth every month, or approximately every month. It meets up with the sun every month, and through the mazalos (constellations) it travels truly shorter, every twenty-seven days it travels through the mazalos.
But what we say that the conjunction with the sun takes twenty-nine and a half days, is because the sun itself travels. So the sun travels, when you do the calculation, you’ll see that the sun travels in the circles every month approximately two days, as far as two days, that is two degrees approximately. It turns out, the moon needs to catch up approximately two days. Besides its own speed it needs to account for the fact that the sun moves.
That’s not relevant because we can see it today.
First Complication: The Speed Is Not Constant Within a Month
But besides that, the moon, whoever looks throughout a month of the moon sees the same thing that one notices with the sun. It doesn’t travel the same amount every day. Certain days it travels faster, and certain days it travels slower.
So up to here it would have been simple, one could have done like the sun, add, make some calculation why, you should imagine that there’s some circle, whatever, I mean put in, they all assumed that it can’t be that it shouldn’t travel always at the same speed. If it’s not the same speed, there’s something more to the story.
Let’s understand, this isn’t important for us. The reality is, you look at the… from here you see one hundred percent it travels at a different speed. That’s not in doubt, it travels one hundred percent at a different speed.
Second Complication: The Cycle of Faster/Slower Is Itself Not Fixed
Now, as you say very well, in order to explain this, we’re already talking a bit of philosophy, it’s to understand a bit better, in order to explain this, there are two things we discussed: there’s explaining and there’s calculating.
Digression: Explanation Versus Calculation — The Rambam in Moreh Nevuchim
The calculation is built on certain explanations, but it’s not necessary, even if the explanations aren’t true. It’s true that you calculate as if. And the Rambam himself says in the Moreh (Guide for the Perplexed) that it’s possible that the reality isn’t, that for someone it’s not correct, but the “as if” still works.
The Explanation: Why the Speed Is Not Constant
So, how did they calculate, or how did they explain it? So, let’s say how they explained it. So, they had an assumption, and I mean it’s more or less a true assumption even today. That it can’t be that just one day the moon travels slower, it woke up in a bad mood today, at a certain time of the month, and it’s slower. “Chukah uzman nasan lahem shelo yeshanu es tafkidam” (He gave them a law and time that they should not change their function).
Yes, okay, it’s not a proof, what could be it has a law when it travels slower. Let’s understand for sure. It’s also, I just need to add, it’s also always the same difference in speed. It’s not that it just happens to be different. It has a cycle.
But what I want to say, this is the second thing I want to say, afterward we’ll say the explanation. Again to review. The moon doesn’t travel at the same speed every day of the month. There are certain times of every month approximately, let’s say, when it travels at a different speed. So up to here as you see it would have been simple. One adds another explanation. And it will actually be the mahalach ha’emtza’i (mean motion), will arrive at the mahalach ha’amiti (true motion).
Now, that’s more or less what we’re going to learn this chapter.
The Second Cycle — Not Every Month Is the Same
But afterward one will see that this itself is also not fixed. In other words, this seeing for example, in every tekufah (season) of the year, of every year it travels as fast and as slow as every other year. In other words, the cycle of where it travels faster and slower is the same as the cycle of the year, but it’s different that it’s not equal throughout the year, but overall for the year it’s the same.
So yes, the moon is doubly complicated. Both it doesn’t travel at the same speed every day, and also not every month, relative to the month, does it travel at the same state. That is, there’s a cycle. That’s clear, everyone agrees, it’s not random, not just in 5786, the moon is tired, travels slower. That’s not the way. There’s a certain cycle, and when one calculates one sees that there’s a cycle.
Once it was very hard to calculate, one calculated mainly from the eclipses that one can see clearly. In any case, since we’ve already discussed, the calculations have been kept in people’s heads for thousands of years, and one knows every month where the moon was exactly for a very long time, one can calculate and see that there’s a cycle, there’s a motion, there’s a rhyme and reason for when it travels slower and when it travels faster.
But this itself isn’t the same, meaning for example there’s a cycle, it takes a certain amount of time when it travels faster and slower, but this is still a bit less, I mean that it’s a bit less than twenty-seven days, it’s a different number. And this itself one needs to explain and be able to calculate.
So it turns out that the moon is doubly complicated to calculate.
The Rambam’s Method: Making Life Easier
The holy Rambam however wanted to make life easier, he didn’t make us crazy with explaining why everything and how everything and so on, and went very clearly step by step and gave charts to calculate what one needs to add and subtract, so that one should be able to answer the question whether we’ll see a moon today. Right? Okay.
Up to here is the introduction to understand why.
The Epicycle Model: Explanation of Ancient Astronomy
Ah, now, what you meant is that they, now we’re going to what the Rambam is in the first section, I just want to make my picture, so one should understand more or less what we’re talking about.
The Fundamental Assumptions of Ancient Astronomy
Now, in ancient astronomy, the truth is, all astronomy until Kepler, this has nothing to do with Copernicus, Copernicus doesn’t hold this, a second tzaddik (righteous person) who was called Kepler, the assumption was that it makes sense, as we said that it must be the same speed, and actually, it still can’t be that it just stops traveling faster. Who says it can’t be? I don’t know, it’s a sevara (logical reasoning).
The same thing they had a sevara that it’s correct to understand that all the heavenly bodies travel in perfect circles. A circle is a perfect thing. They had a sevara that a circle is some kind of perfect motion, a circle, they imagined that everything travels in perfect circles.
But there is, as one can see from the moon itself, and the sun itself are circles. Yes, the idea of circle… We also hold that it’s a circle but a bit.
The Ingenious Patent: Epicycles
And consequently they made calculations. Now see in the picture that I showed, very simple, a very ingenious patent actually that occurred to him. He says that it must be that the moon by itself and the sun by itself travel a perfect circle. But what? Why do we see on
Introduction: Why Does One Need Two Circles for the Moon?
Speaker 1:
For example, by the sun we explained, because the circle of the sun, the circle of the moon, and the circle of the earth are not in the middle of one another. Consequently, when you’re on the side, it looks longer. That’s how one explained by the sun.
By the moon this wasn’t enough to explain, and one comes with a new patent. One says that there are two circles, two circles. One would have seen that there are two more, but we’re still holding by basic only two.
Halacha 1: The Two Mean Motions of the Moon
I’ll say one thing at once, it will be very clear. The Rambam says in the first section of Chapter 14, that the moon has two circles, yes? Does he say such a language? Two circles. And I showed how this explains to us that there are two circles. That is, he doesn’t say two circles, he says shnei mahalchim ke’ilu (two motions as if). The circle is already an explanation in this. We who don’t believe in circles also know that there are two motions.
Speaker 2:
Not exactly.
Speaker 1:
Let’s… He says yes that there are two circles. He says… it travels with circles.
How the Two-Circle Model Works
So, what does it mean there are two circles? Very simple. If you have here a picture, here is the earth in the middle, you see the moon travels around the earth. That’s one circle, the large circle let’s call it. It rotates every month around the earth, around the twelve mazalos, one can see, it travels around the earth every month.
Now, if this were equal, the moon would be as fast every day. Meanwhile one sees that it’s not so. So the first step to explain this, one said that the moon itself travels on a small circle. There’s a small circle, which the circle itself travels around the earth, before that it travels around the earth. But besides that, the moon travels in that circle, and it travels a different way. It also travels from east to west.
Anyway, one can see the small moon here that travels a different way. Consequently, it’s very easy to see that for example, when you’re here, when the moon travels, you see that it goes slower, because you need to arrive from that circle to the place. But it’s not slow that the large circle has changed, the large circle continues the same. But the reason why we see with the moon differently, because in the large circle there is the small ring that the moon dances around in the circle, and the ring has changed. It hasn’t changed, it travels, and both travel perfectly.
Speaker 2:
Right, right.
Speaker 1:
But the large ring hits, the moon appears. But it needs to catch up with that also, or sometimes it goes ahead and so on. According to this one can calculate.
Now, according to this this is also an explanation of how it can be that it travels in a perfect circle, and nevertheless it’s different, yes? And secondly, it will help to calculate, but now you need to calculate both things. One needs to figure out how long it takes it to move a degree on the large circle, and how long it takes to move a degree on the small circle. One needs to figure out how to calculate the two things together, and it will give you the correct place where the moon truly is. That’s all.
Up to here is the reasoning that’s behind the chapter. So now one can learn it inside.
Structure of This Chapter: What the Rambam Is Going to Do
And what is the Rambam going to do? What the Rambam is going to do is a very simple thing. First of all, we’ll describe the fact that there are these two things, and remember, let’s remember, all these things, both things, both circles, both cycles that we’re learning now, are both only approximate, that is they are exact regarding the circles, but the moon itself has other things that affect where it is, it’s even more complicated, it won’t be enough like by the sun to calculate two things together, one needs to add a few more things to calculate.
English Translation
But before we do that, there is an average, it comes out to two averages, two general categories, simple numbers to calculate what we’re going to calculate for the moon. And the Rambam is simply going to tell us what he says, instead of telling us to calculate it ourselves, he will tell us exactly how much it travels in one day, and he will even give a chart for ten days and one hundred days, which will be easier to calculate. Basic math that the Rambam has simply pre-done for you. The same thing he’s going to do for the motion of the second of the small things.
Afterwards he will tell you how it was in both things at the yom ha’ikar, the day that he begins his calculation from, consequently you will be able to simply do the math from there for both of the things.
Halacha 5: Correction for Techilat Halaylah
Afterwards, in halacha 5 in this perek he’s going to tell you another important thing, which, I think I also showed this here, it’s not going to help us much to understand, but I added the sun. Why does one need to add the sun?
Now, the Rambam says like this, a very simple thing: This is going to tell us where the moon is. And when? Techilat halaylah. Techilat halaylah, you know, means six o’clock in the afternoon, six o’clock at night, because that’s the time that the Rambam begins to calculate in the month of Nissan. Always one calculates from sha’ot shavot, all the calculations here are sha’ot shavot.
Now, there’s a problem. You come in the middle of the summer, and you’re going to do the Rambam’s calculation, you want to know where the average is, and then add other things, whatever, but you want to know where the moon is. The problem is that in the middle of summer the sun sets three hours, two hours after six o’clock. So the calculation of the entire calculation that the Rambam said to calculate from the yom ha’ikar, how he begins his calculation until today, according to the basic plus for the two calculations, won’t help at all, because it will come out two hours in the middle of the day. And one needs to add a certain time, certain degrees, in order to calculate with the fact that in the summer the day is longer and in the winter the day is shorter.
And for this too the Rambam had mercy on us, he didn’t want us to have to figure out exactly. He says a simple rule, like a shortcut. He says, look at the sun, look in which mazal the sun is, as is known the sun is in a different mazal, that’s why I put in the sun, and see in which mazal the sun is at that time. And the Rambam gives approximate rules according to each mazal where the sun is, how many degrees one needs to add or subtract to the calculation that came to know where the place of the moon is, not at six o’clock but at techilat halaylah of that day, because it’s correct, because the value is the same thing.
Speaker 2:
Sha’ot zmaniyot it had to remain, so that one could easily do the math.
Speaker 1:
Sha’ot shavot.
Speaker 2:
Yes yes, all calculate only the calculations of what one adds.
Speaker 1:
And this is very simple, he calculated, because it’s the same thing. To say summer and to say where the sun is, is approximately the same thing. Not approximately, it’s actually the same thing.
So until here is the introduction to the perek. Now we’re going to say it plainly, because there’s not much to do. If someone wants to engage in all the numbers of the Rambam, he can do that. But aside from that, there’s not much to learn. It’s interesting to calculate, but more than that there’s nothing to do.
We’ll put up the beautiful wheel that you created, and put it on the groups where the students are holding.
Speaker 2:
Okay, be’ezrat Hashem.
Speaker 1:
Says the Rambam… I didn’t create the wheel, right? Re-invented the wheel.
Speaker 2:
Okay, anyways.
Limud Penim: The Words of the Rambam
Halacha 1: The Two Motions and Their Names
Says the holy Rambam, hayare’ach, right? Hayare’ach, the moon, shnei mahalakhim emtza’im yesh lo. There are two motions that it goes, but he calls them averages because he’s just not saying now exactly how… what he means to say is, we have calculated, the order of all calculations is first one calculates the average, then one adds. The Rambam, for the calculation, one needs to calculate two, that’s what the Rambam means to say.
Why is he explaining? Hayare’ach holekh vesovaiv begalgal katan she’eino makif et ha’olam. First there is the small wheel, which we see by the grandfather in the redemption, which that one doesn’t go around the world, rather that is a small thing that the moon goes around in that wheel. Umahalakho ha’emtza’i she’oseh hagalgal hakatan nikra emtza hamaslul, in the middle of that emtza hamaslul. There where he made the orange line is the middle of that small wheel. And that is important, because that’s how one knows next to which deed it is. Which average means how much it goes each day, in the aspect of average, not accurate, rather one divides exactly the cycle into 29 days exactly. That’s called emtza hamaslul.
Why is it called emtza hamaslul? On a decree of confusion the Rambam called emtza hamaslul of the sun. Then it made a bit more sense to the name emtza hamaslul. The Rambam simply gives names for things here. So that one can calculate. The Rambam says that the average motion of the moon in the small wheel its going one will call “emtza hamaslul”. Why? Because this is not the emtza hayare’ach, it’s not how the moon goes around the world, it’s how it goes around on its own maslul as if. Let’s call it that. By the sun it made a bit more sense, because it was from the height to where it is now he called maslul. But that’s what he calls it here too, it’s just easier to make the names.
Vehagalgal hakatan, the small wheel itself, mesuvaiv begalgal gadol hamakif et ha’olam, is in a larger wheel that goes around the entire world, that goes around on the sky around all the mazalot, and the world is in the middle of the calculation. Vehamahalakh ha’emtza’i shel zeh hagalgal hakatan ve’oto hagalgal hagadol hamakif et ha’olam hu hanikra emtza hayare’ach. That’s going to be called basically. One will call the large motion, how the large one turns around the world, “emtza hayare’ach”. Because the large one still doesn’t say how the moon is, because the moon still travels around in its small wheel, but when one calculates both together one knows. But this is simpler to call, it’s certainly more connected to what the moon is, right?
Speaker 2:
Yes.
Halacha 2: Motion of Emtza Hayare’ach in One Day
Says now the Rambam, how much does the… what is the motion? How much does it go? Says the Rambam, mahalakh emtza hayare’ach beyom echad, in one day the emtza hayare’ach goes, the wheel hayare’ach goes through shlosh esreh ma’alot, it goes through thirteen degrees of the three hundred and sixty degrees that there are on this, va’asarah chalakim,
Tables of Mahalakh Emtza’i Hayare’ach
The Rambam’s Words:
Mahalakh emtza hayare’ach beyom echad – shlosh esreh ma’alot va’asarah chalakim vachamesh ushloshim shniyot.
Thirteen degrees, ten chalakim, and thirty-five seconds.
Now the Rambam is going to calculate what comes out according to this, according to days. It’s something he’s going to say quickly. It comes out in ten days it’s 131 45 50, and in one hundred it’s 237 38 23 and 50 seconds.
Explanation: Why Does the Number Get Smaller?
But let’s explain a small thing, people will perhaps be bothered, they did ten times 270, it came out further 200. The answer is, because after one has more than 360, we throw down. One only calculates the remainder. That’s why he says, she’erit mahalkha, right? It’s a circle, it doesn’t go on. How many times it went around in a circle? The Ribbono shel Olam said earlier that one rounds up things, or one takes down. Not one rounds up, one takes down everything that’s more than 360. Always calculations of this, when it’s three hundred and sixty, one throws it away. We are only interested in the remainder after three hundred and sixty. A number comes, for example, two thousand and whatever, you know that by three hundred and sixty, and you take the remainder. Right? Very good.
Continuation of Tables
The same thing, she’erit mahalkha, ten thousand days, is 3 3 nachak, 3 degrees, 58 chalakim, 20 shniyot.
Now, as the Rambam said earlier, what’s interesting to know is always ten hundred thousand, ten thousand days, because that’s easy to calculate. If you will know how many days it is today from the Rambam’s first day, you can easily calculate like this, or you need to know a month and a year.
Consequently, 29 days comes out total 22 56 56. And hatana sedira we learned, which is three hundred fifty-four days, comes out 344 26 43. In short, ve’al derekh zeh tikhpol lekhol mispar yamim veshanim shetirtzeh.
So this is the emtza hayare’ach, in other words, how long it takes for the small circle to go around in the world.
Tables of Mahalakh Emtza’i Hamaslul
And how long does it take for the emtza hamaslul, the large wheel? No, the opposite, the small one. Emtza hamaslul means the small one. How much does the moon travel in its small wheel each day?
The answer is, shlosh esreh ma’alot shloshah chalakim ve’arba vachamishim shniyot. A drop less than the mahalakh emtza hayare’ach. It takes a bit longer to go in the one than in the other, right? It’s a bit slower.
Comes out ten days, 139. Comes out the remainder of one hundred days is 226 29 53. Comes out the remainder of one thousand days is 104 58 56. Comes out ten thousand days, 329 48 50. Comes out twenty-nine days is 18 degrees, and 3 chalakim, and 54 shniyot. And a regular year is 305 degrees and 13 shniyot, without chalakim.
The Rambam’s Mercy on Klal Yisrael
Until here we know, so this is just tables. The Rambam truly had mercy on Jews that they shouldn’t have to do any plus and times. It’s amazing the tzaddik that the Rambam was. You get it? It’s really… in the Rambam’s times Jews weren’t accustomed to math. It was harder, because they didn’t know how, they didn’t even have numbers. They didn’t have, they didn’t have, one didn’t study in cheder how to do simple, they certainly didn’t have any calculator. So it was, one struggled.
The Main Point: Where Was the Moon on Leil Chamishi?
Yes. So, says now the Rambam, now, where was the moon, the emtza hayare’ach, at our techilat leil chamishi shehu ikar cheshbonot elu? Leil chamishi, remember, come on. The Rambam earlier calculated the ikar cheshbonot elu, he established a day, from then one calculates.
Then it was bemazal shor. Yes. Very good. What is mazal shor? The second mazal, right? More than thirty degrees. Yes. In mazal shor it was ma’alah achat ve’arba’im chalakim ve’arba’im veshalosh shniyot. That’s to calculate from there.
Ve’emtza hamaslul hayah, the emtza hayare’ach was there, ve’emtza hamaslul hayah at that time at 84 degrees, and 28 42 shniyot. In short, 84 28 42.
How Does One Calculate for Each Day?
Comes out, since you know the mahalakh emtza’i hayare’ach, you know how much one needs to add for each day, for the tenth days and so on, and you know the emtza shehu ikar she’alav tosif, right? You’ve now said where it was the first day, meaning, the makom emtza’i hayare’ach bekhol yom shetirtzeh al derekh she’asita emtza hashamesh. The same way is simply to do and then.
Now says the Rambam that one just needs to add. The Rambam has now taught how it came out emtza hayare’ach. Generally, emtza’i hamazal he’s not yet going to use in this perek, rather the next perek one will use it. First he says, you know how the emtza hayare’ach is according to my basic math.
Correction According to Mazal Hashamesh — The Emtza Orekh Lish’at Hara’iyah
Afterwards you need to do like this: Hitbonen bashamesh veda be’eizeh mazal hi. Look where the sun is. Now the Rambam is going to make another chart that one should do according to where the sun is.
The Corrections According to the Mazalot
He says like this: If the sun is from chatzi mazal dagim, yes, fifteen degrees and mazal dagim, ad chatzi mazal taleh, then leave, taniach emtza hayare’ach kemo shehu. Why? The foundation is very simple. Everyone knows that techilat mazal taleh is degree zero, right? Comes out from dagim to taleh is the what month Nissan, the time when the day and night are the same. Consequently that period one doesn’t need to add. That means, then there won’t be any differences. One doesn’t need to make a correction according to when the sun sets, because it sets approximately at six o’clock. Again, there are small differences throughout the month, but it’s not enough a big difference.
But he says further, if it’s from taleh to te’omim, you should add fifteen chalakim. Fifteen chalakim on the emtza hara’iyah. Fifteen chalakim means chalakim of the degree, right?
And if it’s techilat mazal te’omim ad techilat mazal aryeh, you will add thirty. And understand, because te’omim to aryeh is further in the middle of the summer when it’s the longest, then one needs to add thirty.
Afterwards he goes back down, you get it, there’s a motion here from techilat mazal aryeh. Aryeh is Av, right? Until betulah, which is Elul, you will add only fifteen again? Yes, I say Elul, first of all, people know easily that it’s not technically Elul. I will add, after chatzi moznayim is further the sun in the day and night divided. Right, Tishrei, basically, it’s the same.
Afterwards it goes back up, from chatzi moznayim bitchilat keshet, you take down, right? Because now it goes already faster. The opposite, you take down fifteen fifteen chalakim? If it’s… chelek is very little, you understand. But anyways, if it’s from mantel keshet until dli, you will take down thirty chalakim. If it’s beginning until dli until half dagim, you will take down fifteen chalakim. This is approximately the order makes sense.
What is the Emtza Orekh Lish’at Hara’iyah?
Umah sheyihyeh emtza achat shetosef levitgarem velitanucha oto kemo shehu, this is the emtza orekh. For when? After sheki’at hachamah, kemo shlish sha’ah be’oto hazman. You know when do we need to know when is the she’at hara’iyah? She’at hara’iyah is approximately a third of an hour, in other words twenty minutes, after the sunset. Then is the time that one can see the moon, if one can see it today.
Be’oto hazman tosef emtza lo, vezeh hanikra, this I’m not going to call in the next perek, emtza orekh lish’at hara’iyah. After you’ve calculated the emtza hayare’ach, and you’ve added the correction for the mazal where the sun is, in other words, which time of year it is, this is the time.
Emtza is Still Not Emet
At that time, the twenty minutes, one can’t see the moon. No, one still can’t be able to see the moon. One still doesn’t see the moon so quickly. That means emtza hayare’ach lish’at hara’iyah. In order to know truly if one can see the moon, one still needs to add the amiti. Because it’s only the emtza. Emtza means not the reality.
Ah, not in relation to the scribe, because the world hasn’t yet turned upside down. If it would have been so simple, only two three nobles would have been so simple. But since it’s even more complicated, one needs to still add in the next chapters more things to figure out what we’re going to figure out in the next perek.
Summary
But more or less the perek is simple matters, and that’s it. Wonderful.
✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On