הלכות קידוש החודש פרק ט״ו
⏱️ Chapters
(00:00) הקדמה – סטרוקטור פון די חשבון פון זון און לבנה
(04:51) הלכה א – די ערשטע שריט: אויסרעכענען אמצע הירח, אמצע המסלול, אמצע השמש
(07:42) הלכה ב – דער טווח פון מרחק הכפול ביי ליל הראיה
(09:12) הלכה ג – דער טשארט: וויפיל צוצולייגן לויט מרחק הכפול
(17:54) סיכום און וואס קומט ווייטער
▶ לצפייה ללא יוטיוב / Watch without YouTube ✕ חזרה ליוטיוב / Back to YouTube
📖 טקסט הפרק / Chapter Text (Sefaria) ›
סיכום השיעור 📋
סיכום פון שיעור – רמב״ם הלכות קידוש החודש, פרק ט״ו
—
כללי׳דיגע הקדמה און סטרוקטור פון פרק ט״ו
די מטרה פון דעם גאנצן חשבון: אויסצוגעפינען צו מ׳גייט זען די לבנה די דרייסיגסטע נאכט נאך 29 גאנצע טעג פון פריערדיגן חודש. דערצו דארף מען וויסן צוויי זאכן: וואו איז די זון, און וואו איז די לבנה.
דער רמב״ם׳ס סטרוקטור – זון און לבנה פאראלעל: דער רמב״ם מאכט בכוונה די זעלבע סטרוקטור פאר זון און לבנה, כאטש זיי זענען גאנץ אנדערע מערכות. ער רופט זיי מיט ענליכע נעמען כדי עס זאל זיין גרינגער צו רעכענען. דער רמב״ם גיט א „קאלקולער” – אן אלגאריטם – נישט אן ערקלערונג פון דעם אמת׳דיגן מעכאניזם, נאר כללים וויאזוי צו רעכענען. ער זאגט אליין שפעטער (פרק י״ז) אז ווער עס וויל פארשטיין דעם „פארוואס” דארף לערנען די חכמים וואס האבן גערעדט דערוועגן. דער רמב״ם האט געוואוסט אז אידן וועלן זיין גרויסע למדנים אין לערנען, אבער וועלן נישט לערנען וועלטלעכע וויסנשאפטן/אסטראנאמיע, דערפאר האט ער זיי געגעבן א פראקטישע מעטאדע אן דעם פארוואס.
די סטרוקטור פאר ביידע (זון און לבנה):
1. רעכן אויס דעם מהלך האמצעי – צעטייל דעם גאנצן סייקל גלייכמעסיג אויף אלע טעג, כאילו עס פארט יעדן טאג די זעלבע מאס דיגריס.
2. רעכן אויס דעם מסלול – דער מרחק צווישן דעם אמצעי און דעם גובה.
3. לויט דעם מסלול, געפין דעם מנה (אמנת המסלול) – די נומער וואס מ׳לייגט צו אדער נעמט אראפ פון דעם אמצעי כדי צו באקומען דעם מהלך האמיתי.
ביי די לבנה איז עס מער קאמפליצירט ווייל אפילו דער מסלול אליין דארף א באזונדערע חשבון (דאפלען דעם מרחק + טשארט), אבער דער רמב״ם גיט rules פאר אלעס.
—
הלכה א – דער אלגאריטם: אמצע הירח, אמצע המסלול, אמצע השמש, מרחק הכפול
רמב״ם׳ס ווערטער: „אם תרצה לדעת מקום הירח האמיתי בכל יום שתרצה… תוציא תחילה אמצע הירח לשעת הראיה לאותו לילה שתרצה, ותוציא אמצע המסלול ואמצע השמש לאותו העת. תגרע אמצע השמש מאמצע הירח… תכפול אותו… וזהו הנקרא מרחק הכפול.”
פשט:
מ׳דארף אויסרעכענען דריי נומערן: (1) אמצע הירח לשעת הראיה, (2) אמצע המסלול, (3) אמצע השמש – אלע פאר דעם זעלבן טאג/נאכט. דערנאך נעמט מען אראפ אמצע השמש פון אמצע הירח, און דאבלט דעם רעזולטאט. דאס הייסט מרחק הכפול.
חידושים און ביאורים:
1. „לשעת הראיה” – באדייט מיט קארעקשאן פאר זון-פאזיציע: דער אמצע הירח „לשעת הראיה” מיינט נישט סתם דעם אמצע הירח פאר יענעם טאג, נאר מיט דער צוגעלייגטע קארעקשאן לויט וואו די זון שטייט אין יענער תקופה פון יאר (ווי געלערנט אין פריערדיגע פרקים).
2. פארוואס נעמט מען אראפ אמצע השמש פון אמצע הירח: דאס גיט דעם דיסטענס צווישן זון און לבנה. דאס מאכט סענס ווייל דער גאנצער ציל איז צו וויסן ווי ווייט די לבנה איז פון דער זון – דאס באשטימט צו מ׳קען זי זען.
3. פארוואס דאבלט מען (תכפול אותו)? דער רמב״ם גיט נישט קיין סיבה – „כזירת הכתוב,” ער זאגט נאר אזוי צו טון. וויבאלד אלע נומערן זענען בערך (לויט כללים, נישט עקזאקט), קען מען „על יסוד גלייבן” פארוואס מ׳דאבלט. די חשבון פארוואס איז נישט דער נושא פון דעם שיעור.
—
הלכה א (המשך) – דער באגרענעצטער טווח פון מרחק הכפול ביי ליל הראיה
רמב״ם׳ס ווערטער: „לעולם אי אפשר שיהיה מרחק זה הכפול בליל הראיה שיראו בו הירח” – עס קען נישט זיין ווייניגער פון 5 מעלות און נישט מער פון 62 מעלות.
פשט:
ביי ליל הראיה איז דער מרחק הכפול אלעמאל צווישן 5 און 62 מעלות. דערפאר דארף דער רמב״ם׳ס טשארט נאר דעקן דעם טווח.
חידושים און ביאורים:
1. סיבה פארוואס דער טווח איז באגרענעצט: די לבנה פארט דורכאויס דעם חודש נענטער און ווייטער פון דער זון. בשעת הראיה איז זי איינע פון די נענטסטע צו דער זון וואס זי קען זיין – זי איז ביי דער שקיעה אביסל אונטער „זערא” (דער אופק). דערפאר מוז זי זיין מינימום 5 מעלות אוועק, און מאקסימום 62. אין אנדערע צייטן פון חודש קען זי זיין ווייטער, אבער דאס איז נישט נוגע פאר ליל הראיה.
2. פראקטישע נפקא מינה: דער רמב״ם׳ס טשארט איז דערפאר קורץ – ער דארף נישט דעקן אלע 360 מעלות, נאר דעם קליינעם טווח פון 5–62. אויב עס וואלט געווען נוגע אנדערע נומערן, וואלט דער טשארט געדארפט זיין לענגער.
—
הלכה א (המשך) – דער טשארט פון מרחק הכפול: צולייגן צום אמצע המסלול → מסלול הנכון
רמב״ם׳ס ווערטער (דער טשארט): לויט דעם מרחק הכפול לייגט מען צו א באשטימטע צאל מעלות:
| מרחק הכפול (מעלות) | צולייגן |
|—|—|
| 5 אדער ווייניגער | 0 (גארנישט) |
| 6–11 | 1 |
| 12–18 | 2 |
| 19–24 | 3 |
| 25–31 | 4 |
| 32–38 | 5 |
| 39–45 | 6 |
| 46–51 | 7 |
| 52–59 | 8 |
| 60–63 | 9 |
פשט:
מ׳קוקט אויפן מרחק הכפול און לויט דעם טשארט לייגט מען צו א תיקון. דאס רעזולטאט — דער אמצע המסלול פלוס דער תיקון פון דעם טשארט — הייסט מסלול הנכון (דער אמת׳דיגער מסלול פון דער לבנה).
חידושים און ביאורים:
1. מאקסימום צולאג איז 9 מעלות: קיינמאל לייגט מען נישט צו מער ווי 9, ווייל דער מרחק הכפול קען ביי ליל הראיה נישט זיין מער ווי 62–63 מעלות.
2. ביי 5 מעלות אדער ווייניגער – קיין צולאג: דאס מיינט אז ביי אזא קליינעם מרחק איז דער אמצעי שוין נאענט גענוג צום אמיתי אז מ׳דארף נישט קארעקטירן (כאטש דאס איז נאר איין שריט פון דער גאנצער חשבון).
3. דער מסלול הנכון ווערט דערקלערט אלס אנאלאג צום מסלול ביי דער זון, נאר מיט א צוגעלייגטע שטופע: ביי דער זון איז דער מסלול פשוט דער מרחק פון דער גובה ביז וואו די זון שטייט. ביי דער ירח אבער דארף מען ערשט דעם מרחק כפל מאכן (דאפלען דעם מרחק צווישן אמצע שמש און אמצע ירח), דערנאך צולייגן לויט דעם טשארט צום אמצע המסלול — ערשט דאן האט מען דעם מסלול הנכון. דאס איז א מער קאמפליצירטע פראצעדור ווי ביי דער זון.
4. דוגמא: אויב דער מרחק צווישן אמצע שמש און אמצע ירח איז 20 מעלות, דאפלט מען עס צו 40. לויט דעם טשארט (39–45 = צולייגן 6), לייגט מען צו 6 צום אמצע המסלול. אויב דער אמצע המסלול איז 100°, קומט אויס דער מסלול הנכון = 106°.
5. וויכטיגע קלארעפיקאציע: דער תיקון פון דער דאפלונג ווערט צוגעלייגט צום אמצע המסלול, נישט צום מרחק הכפל אליין. דאס מיינט: מסלול הנכון = אמצע המסלול + תיקון לויט טשארט.
—
מנת המסלול — אראפנעמען אדער צולייגן פון אמצע הירח
רמב״ם׳ס ווערטער: מען קוקט אויפן מסלול הנכון: אויב ער איז ווייניגער פון 180 מעלות — נעמט מען אראפ די מנת המסלול פון דער אמצע הירח לשעת הראיה. אויב מער פון 180 — לייגט מען צו. “ומה שיהיה אמצע אחר שתוסף עליו או תגרע ממנו הוא מקום הירח האמיתי.” אויב ס׳איז פונקט 180 אדער 360 — איז דער אמצע הירח גלייך דער אמיתי.
פשט:
דאס איז דער זעלבער כלל ווי ביי דער זון: אונטער 180° נעמט מען אראפ, איבער 180° לייגט מען צו. דאס רעזולטאט איז דער מקום הירח האמיתי.
חידושים און ביאורים:
1. דער פאראלעל צום חשבון השמש: אזוי ווי ביי דער זון, וואו מען האט צוגעלייגט אדער אראפגענומען די מנה פון דער אמצעי כדי צו באקומען דעם אמיתי, אזוי אויך ביי דער ירח. דער חילוק איז נאר אז ביי דער ירח דארף מען פריער דורכגיין א מער קאמפליצירטע פראצעדור (דאפלען + טשארט) כדי צו באקומען דעם מסלול הנכון, און ערשט דאן ווייסט מען וואס די מנה איז.
2. ביי פונקט 180 אדער 360: אויב דער מסלול הנכון איז פונקט 180 אדער 360, איז דער אמצע הירח גלייך דער מקום הירח האמיתי — קיין קארעקציע איז נישט נויטיג. דאס שטימט מיט שכל הישר, ווייל מען איז אויף דער זעלבער ליניע.
—
טשארט פון מנת המסלול
רמב״ם׳ס ווערטער (דער טשארט):
| מסלול הנכון | מנה |
|—|—|
| 10° | 0°50׳ |
| 20° | 1°38׳ |
| 30° | 2°24׳ |
| 40° | 3°6׳ |
| 50° | 3°44׳ |
| 60° | 4°16׳ |
| 70° | 4°41׳ |
| 80° | 5°0׳ |
| 90° | 5°5׳ |
| 100° | 5°8׳ |
| 110° | 4°59׳ |
| 120° | 4°44׳ |
| 130° | 4°11׳ |
| 140° | 3°33׳ |
| 150° | 2°43׳ |
| 160° | 2°5׳ |
| 170° | 0°59׳ |
| 180° | 0 |
פשט:
לויט דעם מסלול הנכון קוקט מען אין טשארט וויפיל מעלות און חלקים די מנה איז. אויב דער מסלול הנכון איז מער ווי 180, נעמט מען עס אראפ פון 360 און באנוצט דעם זעלבן טשארט.
חידושים און ביאורים:
1. סימעטריע איבער 180°: אויב דער מסלול הנכון איז מער ווי 180, נעמט מען עס אראפ פון 360 און באנוצט דעם זעלבן טשארט. דאס איז דער זעלבער פרינציפ ווי ביי דער זון — די מנה איז סימעטריש ארום 180°, ווייל עס איז „די צווייטע זייט פון דעם זעלבן סירקל.”
2. אינטערפאלאציע צווישן צענערס: אויב דער מסלול הנכון פאלט נישט אויף א גלאטן צענער (למשל 65° אנשטאט 60° אדער 70°), דארף מען אינטערפאלירן — רעכענען וויפיל פון דעם חילוק צווישן די צוויי מנות קומט אויס פאר דעם צווישנדיגן נומער. דאס איז דער זעלבער תיקון דמנה ווי ביי משל דמנות השמש.
—
דוגמא — חשבון מקום הירח האמיתי פאר ליל ערב שבת, ב׳ אייר שנת תקל״ח
רמב״ם׳ס ווערטער: דער רמב״ם רעכנט אויס א דוגמא: פון דעם עיקר (ג׳ ניסן) ביז ליל ערב שבת ב׳ אייר שנת תקל״ח זענען 29 טעג.
פשט:
מען רעכנט אויס אלע שטופעס פון דעם חשבון אויף א קאנקרעטע דוגמא.
חידושים און הסברות (שטופעס פון דער דוגמא):
1. אמצע שמש פאר יענע נאכט: 35°38׳33״.
2. אמצע הירח פאר יענע נאכט: 53°36׳39״.
3. אמצע המסלול: 103°21׳46״.
4. מרחק (אמצע ירח מינוס אמצע שמש): 17°58׳6״.
5. דאפלען דעם מרחק: 35°56׳12״.
6. צולייגן לויט טשארט (35 פאלט אין 32–38 = צולייגן 5): דער תיקון ווערט צוגעלייגט צום אמצע המסלול 103°21׳46״ + 5° = מסלול הנכון = 108°21׳46״.
7. מנת המסלול פאר 108°: צווישן 100° (= 5°8׳) און 110° (= 4°59׳), אינטערפאלירט פאר 108° = 5°1׳.
8. ווייל דער מסלול הנכון (108°) איז ווייניגער פון 180°, נעמט מען אראפ די מנה פון אמצע הירח: 53°36׳39״ מינוס 5°1׳ = 48°35׳39״.
9. שניות צו חלקים: ווייל 39 שניות איז מער ווי 30, מאכט מען עס א חלק — קומט אויס 48°36׳.
10. מקום הירח האמיתי: 48°36׳ = מזל שור, 18°36׳ פון דער 19טער מעלה. (ווייל מזל טלה = 0–30°, מזל שור = 30–60°, אלזא 48° מינוס 30° = 18° אין שור.) דער רמב״ם גיט דעם סימן: מ״ח ל״ו.
—
„ובדרך זו תעשה חשבון כל עת שתרצה מן העיקר עד סוף העולם”
דער רמב״ם זאגט אז מיט דעם זעלבן חשבון קען מען אויסרעכענען דעם מקום הירח האמיתי פאר יעדע צייט.
וואס קומט ווייטער: די נעקסטע צוויי פרקים וועלן לערנען נאך נויטיגע זאכן פאר חשבון הראיה — רוחב הירח און אנדערע פאקטארן. יענע פרקים זענען לענגער און שווערער, אבער נאכדעם קומען צוויי פרקים וואס זענען ווייניגער חשבון און מער הלכות.
תמלול מלא 📝
רמב״ם הלכות קידוש החודש פרק ט״ו – מקום הירח האמיתי
הקדמה – סטרוקטור פון די חשבון פון זון און לבנה
א גוטן, אונז לערנען היינט די הייליגע רמב״ם הלכות קידוש החודש פרק ט״ו, פופצנטע פרק.
סאו די קעפל פון די פרק איז, אין די פאריגע פרק האבן מיר געלערנט וויאזוי מ׳קען אויסרעכענען וואו די לבנה איז, מיטן נעמען און באטראכטן אז ס׳איז דא צוויי מהלך האמצעי, מיטן חשבון אז די לבנה האט צוויי גלגלים און עס גייט צוויי מהלכים, צוויי מסלולים. יא.
אבער קודם וועט מען זאגן יישר כח פאר די נדבנים, און אלע אידן זאגן עפעס. כדי די לבנה זאל קענען אנגיין, דארף מען באקומען לעכטיגקייט פון די זון, און אין דעם נמשל, דעם משל, וועט מען משבח זיין די וואס שטיצן אונזער שיעור. א בראש וראשון איז דער ידיד נפש הרב ר׳ יואל הלוי, מיט זיינע אלע אנדערע שותפים לדבר מצוה, און אלע חברי השיעור.
און יעצט איז אויך ערב ראש השנה, און די פסוקות ראש השנה. דער עיקר סוד פון ראש השנה איז צו וויסן די קידוש החדש, דא אין דעם גרויסע יסודות, צו וויסן צו ווילן זיך מתעמק זיין. מ׳וועט אזוי טון. יא, דער אלטער רבי האט געזאגט אז ס׳איז נישטא קיין ראש חדש בענטשן, קיין ברכת החדש. שבת פאר ראש השנה, דער שבת וואלט געדארפט זיין ראש חודש בענטשן פון חודש תשרי, ווייל קדשו שמים, דער אייבערשטער בענטשט ראש חודש. ס׳שטימט נישט, ווייל די גאנצע זאך פון ראש השנה איז אז די אידן זאגן, ס׳שטייט אין מדרש, אז ווען די אידן מאכן חודש, דעמאלטס שטעלט מען דעם בית דין אין הימל. בקיצור, אבער די לבנה פאלגט מען נישט, פון דעם דארף מען עס יא וויסן ווי די לבנה איז אמת׳דיג. בקיצור, נישט פאר יעצט די שמועס. וואס אין לעבן איז א זאך.
די מטרה פון די גאנצע חשבון
און זיי האבן געזאגט, איך גיי זאגן די קצר הדבר, די גאנצע מטרה פון די גאנצע זאך איז אויסצוגעפינען צו מ׳גייט זען די לבנה היינט ביינאכט, די דרייסיגסטע נאכט נאך 29 גאנצע טעג פון די פריערדיגע חודש. אמאל קען מען עס נישט זען, אמאל קען מען עס יא זען, אמאל קען מען עס נישט זען.
כדי דאס צו וויסן, דארף מען עס וויסן צוויי זאכן: וואו איז די זון און וואו איז די לבנה.
דער רמב״ם׳ס סטרוקטור – ענליכע כללים פאר זון און לבנה
ווי איז די זון האבן עס אויסגעלערנט? איך וויל דא מסביר זיין די סטרוקטור, ווייל דער רמב״ם מאכט די זעלבע סטרוקטור אויף די זון און די לבנה, הגם די זון און די לבנה זענען גאנץ אנדערע מערכות, האט דער רמב״ם געמאכט די זעלבע סטרוקטור און גערופן ענליכע נעמען, כדי ס׳זאל זיין גרינגער פאר מענטשן צו רעכענען.
סאו דער רמב״ם האט געגעבן דא בעצם א קאלקולער, קענסטו זאגן אן אלגוריטם, נישט די אמת׳דיגע וועג וויאזוי ס׳ארבעט, און אליינס רעכענען גארנישט. דער רמב״ם האט געגעבן כללים, הלכות, אזוי ווי דער רמב״ם אין אלע הלכות, געגעבן כללים, הלכות, צו קענען פארשטיין וויאזוי צו רעכענען, נישט צו קענען פארשטיין אז מ׳קען רעכענען צו מ׳גייט זען היינט די לבנה.
איז אונז האבן געלערנט אז די זון איז אזוי, די זעלבע זאך קען מען זען ביי די לבנה, אז ס׳איז דא א זאך וואס הייסט מהלך האמצעי, און ס׳איז דא א זאך וואס הייסט מהלך האמיתי. האמצעי איז כפשוטו טייטש, נעם די סייקל וואס עס פארט, און צעטייל עס אויף פונקטליך דרייסיג טעג, וואטעווער, ניין און צוואנציג און א האלב טעג, וואטעווער די חשבון איז, צעטייל עס פונקטליך, און כאילו עס פארט די עקזעקטע זעלבע עמאונט פון דעגריס יעדן טאג, וועסטו וויסן פונקטליך וואו די זון אדער די לבנה איז.
נאכדעם, האט דער רמב״ם געזאגט, דאס טוט מען קודם, סטעפ 1. נאכדעם לייגט מען צו וואס, געוויסע תיקונים, אויך לויט געוויסע rules, דער רמב״ם איז נישט טרייח זאגן אונז מסביר צו זיין פארוואס און פאר ווען איז דא די rules. וועסטו וויסן די אמת׳דיגע פלאץ וואו די לבנה איז טאקע היינט. דעטס אל.
וויאזוי האט מען עס געטון ביי די זון
יעצט, און וויאזוי האבן זיי עס געטון? לאמיר צולייגן נאך א זאך. וויאזוי האבן זיי עס געטון ביי די זון? זיי האבן געטון אזוי: זיי האבן געזאגט ביי די זון אז ס׳איז דא צוויי נאמבערס: ס׳איז דא די מהלך אמצעי, וואו ער איז לויט די מהלך אמצעי. נאכדעם האט מען צוגעלייגט נאך א נאמבער, די גובה השמש. די אלע נאמבערס זענען דיגריס, רייט? אלע זענען די נאמבערס פון דיגריס, גובה השמש.
און לויט ווי ווייט, ס׳האט געהייסן א מסלול, רייט? מסלול טייטשט ווי ווייט כביכול די צוויי נומערס איינע פון די צווייטע, ווי ווייט דער אמצעי איז געווען פון די גובה, לויט ווי ווייט האט ער אונז געגעבן א טשארט צוצולייגן אדער אראפצונעמען, לויט וועלכע פארט פון די יאר מ׳האלט, לויט וויפיל דיגריס איז, בעיסיקלי, צו ס׳איז מער אדער ווייניגער געווען, דארפסטו אראפצונעמען אדער ארויסנעמען עפעס וואס הייסט אמנה אדער אמנת המסלול. אמנת המסלול איז די נומער וואס מ׳לייגט צו צו די אמצעי כדי צו וויסן די ריכטיגע, די אמתי. און וויאזוי ווייסט מען די מנה? לויט די חשבון המרחק פון די מסלול. שטימט? דאס איז די סטראקטשער.
די זעלבע סטראקטשער ביי די לבנה
יעצט, ביי די לבנה מאכט דער רמב״ם די זעלבע סטראקטשער. ער גייט דיר זאגן, נעם די צוויי נאמבערס פון די לבנה, פיגער אויס עפעס וואס הייסט א מסלול. לויט וויפיל די מסלול איז, רעכן אויס וואס די מנה איז. יענע מנה, נעם אראפ אדער לייג אראפ, צו וויסן די פלאץ פון די אמתי פון די לבנה. דאס איז די זעלבע סארט סטראקטשער מאכט ער פאר די לבנה.
ביי די לבנה איז אביסל מער קאמפליצירט. כדי צו וויסן סיי וואס די מסלול איז און סיי וואס די מהלך המסלול איז, גייט מען אליינס דארפן מאכן א געוויסע חשבון. אבער of course, מ׳גייט נישט דארפן מאכן די חשבון, דער רמב״ם גייט דאך פשוט זאגן rules וואס ס׳גייט זיין לויט די חשבונות. און די reason פאר דעם איז ווייל די לבנה איז נאך מער קאמפליצירט, אזויווי מיר האבן גערעדט אין די פריערדיגע פרק, אבער דאס איז נישט יעצט אונזער נושא. אונז גייען נאר זאגן וואס דער רמב״ם׳ס algorithm פאר דאס טון איז.
סאו לאמיר פשוט ליינען וואס ער זאגט.
הלכה א – די ערשטע שריט: אויסרעכענען אמצע הירח, אמצע המסלול, אמצע השמש
זאגט דער רמב״ם, אם תרצה לדעת – אויב א איד וויל וויסן, און דו ווילסט דאך אוודאי וויסן – מקום הירח האמיתי בכל יום שתרצה, עני טאג וואס דו ווילסט. בעצם, דו ווילסט נאר איין טאג אין די חודש, אבער דאס ארבעט פאר עני טאג. עני טאג דו ווילסט וויסן – למעשה, דער רמב״ם׳ס חשבון גייט נאר ארבעטן פאר אנהייב חודש, אבער עניוועיס – אויב דו ווילסט וויסן ווי אמת׳דיג די לבנה איז עני טאג, וועסטו טון אזוי: קודם מאך, שרייב דיך אפ אפאר נאמבערס. און דער רמב״ם גייט געבן נעמען פאר יעדע איינס פון די נאמבערס, וואס מ׳קען האלטן גרינג קאפ.
תוציא תחילה, רעכן אויס – יא, תוציא מיינט רעכן אויס, רייט? – אמצע הירח. מיר האבן געלערנט, אמצע הירח מיינט ווי די ירח איז, די גרויסע גלגל ווי ער איז. לשעת הראיה. מיר האבן געלערנט – אה, סארי, אמצע הירח לשעת הראיה מיינט מ׳דארף צולייגן די קארעקשאן פאר ווי די זון איז, ווייל לויט וואו ס׳איז די יאר איז עס אנדערש לשעת הראיה. לאותו לילה שתרצה. אקעי, פיגער אויס די נאמבער הנקרא אמצע הירח לשעת הראיה פאר די נאכט וואס דו זוכסט.
נאכדעם טו נאך צוויי נאמבערס, וואס אונז האבן ביידע די נאמבערס האבן מיר שוין געלערנט פריער וויאזוי מ׳באקומט זיי. תוציא אמצע המסלול, וואס אונז האבן געלערנט אויך אין די פריערדיגע פרק וויאזוי צו רעכענען די אמצע המסלול פון די עיקר ביז דעם טאג. די זעלבע זאך, אמצע השמש, וואס אונז האבן געלערנט צוויי פרקים צוריק, דריי פרקים צוריק, וויאזוי אויסצופיגערן די אמצע השמש, לאותו העת, פאר די זעלבע צייט, די זעלבע טאג.
מרחק הכפול – די דיסטענס צווישן זון און לבנה
יעצט וועסטו טון אזוי, מאך מינוס. נעם אראפ, תגרע אמצע השמש מאמצע הירח. נעם אראפ די נאמבער פון אמצע השמש פון אמצע הירח. דאס הייסט, אין אנדערע ווערטער, דו ווילסט די דיסטענס. דאס הייסט, וויפיל איז צווישן די אמצע השמש און אמצע הירח? דאס מאכט אסאך סענס. אז דו טראכטסט אריין, איך וויל דאך סך הכל וויסן דא ווי ווייט די זון איז פון די לבנה, סאו ס׳האט אזא שייכות וואס מ׳גייט אויסרעכענען.
עניוועיס, דאס איז די חשבון. נעם אראפ, לאמיר זאגן אמצע השמש איז דריי הונדערט, און אמצע הירח איז דריי הונדערט און צוואנציק, האסטו צוואנציק אינצווישן. יא? און געדענקסט, אויב ס׳מאכט בעקווארדס, קען מען צולייגן אונז ווייסן וויאזוי צו מאכן מיינוס בעקווארדס אויכעט שוין פון די רמב״ם׳ס פריערדיגע כללים.
יעצט, בלייבט דאך איבער, לאמיר זאגן א נאמבער 20, יא, והנשאר, וואס ס׳בלייבט איבער פון נאכדעם וואס דו האסט אראפגענומען די אמצע השמש פון די אמצע הירח, בלייבט עפעס איבער. תכפול אותו, דאבל עס, מאך פערציג דערפון. פארוואס? כזירת הכתוב. דער רמב״ם זאגט אזוי וועט עס טון. וזהו הנקרא, מרחק הכפל. אין אנדערע ווערטער, דאבל די נאמבער ווי ווייט די זון איז פון די לבנה היינט, די אמצע. ביידע זענען נישט קיין פונקטליכע נאמבערס, וועגן דעם איז צו פארשטיין אז די כללים, דו פארשטייסט, וויבאלד אלעס איז נאר בערך לויט כללים, קענסטו על יסוד גלייבן פארוואס מ׳זאל צולייגן פונקט א דאבל. די חשבון פארוואס איז נישט יעצט אונזער שמועס צו מסביר זיין. איך זאג נאר דעם רמב״ם׳ס הלכה מיט אמונה פשוטה. נישט אמונה פשוטה, דער רמב״ם גייט זאגן שפעטער אין פרק י״ז, אז דו ווילסט וויסן פארוואס די אלע זאכן דארפסטו לערנען די חכמים וואס האבן גערעדט דערוועגן. אבער וואס דער רמב״ם זאגט דא איז, וואס זאלסטו טון? שטימט?
אנדערע ווערטער, לאמיר זאגן סטעפ 1: מאך א מיינוס אמצע השמש פון אמצע הירח, און די צווישן וואס בלייבט איבער מאך דאבל. האסטו א נאמבער דאבל. סאו יעצט, וואס גייסטו טון מיט דער דאבל? אזוי, איך וועל דיר זאגן וואס דו וועסט טון.
הלכה ב – דער טווח פון מרחק הכפול ביי ליל הראיה
זאגט דער רמב״ם, ופירשנו, שלא באנו בכל אלו החשבונות שעשינו בפרקים אלו אלא לדעת ראיית הירח. אונז איז נישט נוגע וואס געשעט ט״ו לחודש, ט״ז, נאר די זמן הראיה, דאס וואס אונז ווילן וויסן.
זאגט דער רמב״ם א פשוט׳ער כלל, איך וויל דיר פארציילן עפעס. לעולם אי אפשר שיהיה מרחק זה הכפול בליל הראיה שיראו בו הירח, דאס הייסט דער מרחק הכפל, אז דאבל ווי ווייט די זון איז פון די לבנה, קען נישט זיין ביי די ליל הראיה מער פון פינף מעלות ביז צוויי און זעכציג מעלות. עס קען נישט זיין נישט מער פון דעם און נישט ווייניגער פון דעם. סאו ס׳איז צווישן די צוויי נאמבערס.
און כדי צו געדענקען די סיבה איז זייער פשוט, אונז האבן שוין גערעדט וועגן דעם, אז די לבנה פארט אדורך די זון, לויט אויך דורכאויס די חודש איז עס נענטער און ווייטער פון די זון, און בשעת הראיה איז עס די נענטסטע, איינע פון די נענטסטע פון די זון וואס עס קען זיין. סאו ממילא איז די עובדא איז, ביי די שקיעה אביסל אונטער זערא, ווייל דארט איז דאך די אופק, קומט אויס אז די לבנה מוז זיין פון פינף. ס׳קען נישט זיין אנדערש, אז נישט איז די גאנצע זאך נישט נוגע. סאו בקיצור, ס׳קען נישט זיין מער ווי פינף. סאו די מרחק הכפל וואס איז אפילו מער, בקיצור, די לבנה מוז זיין צווישן פינף און צוויי און זעכציק מעלות אוועק פון די זון. די בעסטע פון די חודש קען עס זיין ווייטער, אבער אין די תקופה, אין די חודש, איז עס אלעמאל צווישן די נאמבערס.
ממילא זאגט דער רמב״ם אז דו דארפסט זיך נישט זארגן וועגן אנדערע נאמבערס. ממילא, זאגט דער רמב״ם, איך גיי דיר געבן א טשארט יעצט. וואס זאלסטו טון מיט דעם מרחק הכפל? אקעי?
הלכה ג – דער טשארט: וויפיל צוצולייגן לויט מרחק הכפול
זאגט דער רמב״ם, הולך דברי כן, נתפלה מחקה הזה, קוק אויף דעם מרחק הכפל. דאס הייסט, איך גיי דיר געבן א טשארט, זאגט דער רמב״ם, נאר צווישן פינף און צוויי און זעכציג. אקעי? דו קענסט נאר דאבלען איינע פון די נומער. ס׳איז נישט נוגע, ווייל ס׳גייט נישט זיין קיין אנדערע נומער. אויב ס׳איז נישט געווען קיין אנדערע נומער, וואלט דאך רמב״ם׳ס טשארט געדארפט זיין לענגער. און ער זאגט דיר, מיין טשארט גייט זיין קורץ, ווייל פאר די ליל ראיה איז נישט נוגע קיין אנדערע צייטן.
און ער זאגט דאך א טשארט, און ווער ס׳וויל, מ׳האט נאך גערעדט מ׳דארף זאגן די טשארדז. אזוי די טשארדז איז זייער פשוט:
– אויב ס׳איז פינף מעלות, לאז עס. דארפסטו עס גארנישט צולייגן. אין אנדערע ווערטער, אויב ס׳איז ווייניגער פינף מעלות אדער פינף מעלות, וועט זיין דער אמצע ירח אזוי ווי דער ירח האמיתי. סארי, מ׳האלט נאך נישט ביי דעם אמצע ירח, איך האב נאך א טעות. דארפסטו נישט צולייגן גארנישט אין די מערעכער קיין כפל. האלט עס אזוי ווי ס׳איז, וועסטו שוין זען וואס מ׳גייט טון דערמיט.
– אויב ס׳איז פון זעקס ביז עלף מעלות, לייגט עס צו איין מעלה.
– אויב ס׳איז פון צוועלף ביז אכצן, לייגט עס צו צוויי.
– פון 19 ביז 24 לייגט צו 3.
– פון 25 ביז 31 לייגט צו 4.
– פון 32 ביז 38 לייגט צו 5.
– פון 39 ביז 45 לייגט צו 6.
– פון 46 ביז 51 לייגט צו 7.
– פון 52 ביז 59 לייגט צו 8.
– פון 60 ביז 63 לייגט צו 9.
אויב ס׳איז מער, איז דאך נישט נוגע. ס׳טייטש מ׳לייגט קיינמאל נישט צו מער ווי 9. ווייל ס׳איז נישט… אין אנדערע דינקלעך אויב ס׳זאל עס געווען נוגע. יעצט.
טשארט פון צולייגן צום מרחק הכפל
און ער זאגט דאך א טשארט, און ווער ס׳וויל, מ׳האט דאך גערעדט אז מ׳דארף זאגן די טשארט. סאו די טשארט איז זייער פשוט:
אויב ס׳איז פינף מעלות, לאז עס. דארפסטו נישט צולייגן. אין אנדערע ווערטער, אויב ס׳איז ווייניגער פינף מעלות אדער פינף מעלות, וועט זיין דער אמצע ירח אזוי ווי דער ירח האמיתי. סארי, מ׳האלט נאך נישט ביי דעם אמצע ירח, סארי, איך האב נאך א טעות. דארפסטו נישט צולייגן גארנישט אין די מרחק הכפל. האלט עס אזוי ווי ס׳איז, וועסטו שוין זען א מינוט וואס מ׳גייט טון דערמיט.
– אויב ס׳איז פון 6 ביז 11, לייגט צו 1
– פון 12 ביז 18, לייגט צו 2
– פון 19 ביז 24, לייגט צו 3
– פון 25 ביז 31, לייגט צו 4
– פון 32 ביז 38, לייגט צו 5
– פון 39 ביז 45, לייגט צו 6
– פון 46 ביז 51, לייגט צו 7
– פון 52 ביז 59, לייגט צו 8
– פון 60 ביז 63, לייגט צו 9
אויב ס׳איז מער, איז דאך נישט נוגע.
דער מסלול הנכון
יעצט, אין אנדערע ווערטער, יעצט ווייסטו וואס אמת׳דיג די מעשה איז. די מסקנא איז, לאמיר זאגן פריער, מיר האבן געזאגט א רענדאם דוגמא. ס׳קומט אויס אז די מרחק צווישן די שמש און די ירח, די אמצע השמש פון די אמצע הירח איז צוואנציג, און מ׳האט עס געדאפלט איז פערציג. יעצט, ס׳איז געווען למשל פערציג, קומט אויס, דארף מען צולייגן וויפיל. פון 39, מ׳זאגט מ׳דארף צולייגן 6, לייג צו 6, האלט מען ביי 46. אקעי? סתם א כלל, ווען ס׳איז 40, לייגט מען צו 6, האלט מען ביי 46 מעלות.
די נאמבער הייסט מסלול הנכון. ס׳איז דער אמת׳דיגער מסלול. אגעין, פארוואס די אלע זאכן איז, לערנען איז נישט יעצט. אבער די פאר… די נאמבער וואס דו האסט יעצט נאך די דאפלין, נאך די צולייגן, נאך צולייגן, די דאפלין, לויט וויפיל נאמבערס ס׳איז דיר אנגעקומען. די מסקנא פון די דאפלינג איז א סוירטן נאמבער. לייג צו צו יענע נאמבער לויט אונזער טשארט. די נאמבער הייסט מסלול הנכון. אקעי, די אנדערע ווערטער איז די ריכטיגע מסל.
געדענקסטו דאך, דער סדר הדברים דא איז, אז מ׳לייגט לויט די מסל, לייגט מען צו אן אמונה. סאו ביי די זון איז געווען זייער סימפל. די מסל איז פשוט די מרחק פון די גובה ביז וואו די זון איז היינט. און דא, די מסל איז די מרחק הכפל פלוס א געוויסע כלל. דאס איז וואס די מסל איז.
מנת המסלול — אראפנעמען אדער צולייגן
יעצט, וועסטו קוקן אויף די מסל הנכון, און אזוי. גייסטו אראפלייגן אדער צונעמען א מנה, די מנת המסלול. וואס גייסטו טון? איז די זעלבע כלל בעיסיקלי וואס מ׳האט געלערנט ביי די זון.
אויב ס׳איז ווייניגער ווי 180 מעלות, וועסטו אראפנעמען די מנת המסלול פון די אמצע הירח לשעת הראיה, און דאס וועט זיין די מקום הירח האמיתי, נישט די מסלול הנכון. מ׳האלט שוין נאך די מסלול הנכון. די מסלול הנכון זאגט אונז וועלכע מנה צו אראפנעמען אדער אראפלייגן. אבער לייגט מען אראפ אדער געבט מען צו? די כלל איז, אזויווי מ׳האט געלערנט פריער, ווייניגער ווי 180 מעלות נעמט מען אראפ, מער ווי 180 מעלות לייגט מען צו די מנת המסלול הנכון אויף די אמצע הירח לשעת הראיה, “ומה שיהיה אמצע אחר שתוסף עליו או תגרע ממנו הוא מקום הירח האמיתי”. דאס איז די מבוקש, אונז זוכן דאך די מקום הירח האמיתי לשעת הראיה.
די מקום הירח האמיתי קומט אן פון אראפנעמען די מנת המסלול הנכון פון די אמצע הירח, האסטו די ירח האמיתי. דאס איז דאך אלעמאל, אזויווי ביי די זון, מ׳האט צוגעלייגט די מנה אדער אראפגענומען פון די אמצעי, איז אנגעקומען די אמיתי. נאר דא איז א קאמפליצירטע סיטואציע, אז כדי צו טרעפן וואס די מנה איז, דארף מען קודם מאכן א מהלך כפול, און נאכדעם צולייגן ס׳זאל זיין די מסלול נכון, און נאכדעם ווייסטו די מנה. דאס אלעס, אזוי פשוט איז דאס.
און אויב, ס׳פארשטייט זיך, אזויווי מ׳האט געלערנט דעמאלטס, אויב ס׳איז פונקט 180 אדער 360, דער פשט איז פונקט דאס זעלבע, דעמאלטס איז די אמצעי איז די אמיתי, אזויווי מ׳האט געלערנט אין שכל הישר אויכעט.
טשארט פון מנת המסלול
וואס איז די מנת המסלול? ווייטער, גזירת הכתוב, זאגט דאך די רמב״ם מעלה אסט:
– אויב די מסלול הנכון איז 10, איז די מנה 50 חלקים
– אויב ס׳איז 20, איז עס 1 מעלה און 38 חלקים
– אויב ס׳איז 30, איז עס 2 מעלות און 24 חלקים
– אויב ס׳איז 40, איז עס 3 מעלות און 6 חלקים
– אויב ס׳איז 50, איז עס 3 מעלות און 44 חלקים
– אויב ס׳איז 60, איז עס 4 מעלות און 16 חלקים
– אויב ס׳איז 70, איז עס 4 מעלות און 41 חלקים
– אויב ס׳איז 80, איז עס 5 מעלות
– אויב ס׳איז 90, איז עס 5 מעלות און 5 חלקים
– אויב ס׳איז 100, איז עס 5 מעלות און 8 חלקים
– אויב ס׳איז 110, איז עס 4 מעלות און 59 חלקים
– אויב ס׳איז 120, איז עס 4 מעלות און 44 חלקים
– אויב ס׳איז 130, איז עס 4 מעלות און 11 חלקים
– אויב ס׳איז 140, איז עס 3 מעלות און 33 חלקים
– אויב ס׳איז 150, איז עס 2 מעלות און 43 חלקים
יא, אזויווי מיר האבן געלערנט פריער.
– און אויב ס׳איז 160, איז עס איינמאל אין 65 חלקים
– אויב ס׳איז 170, איז עס 59 חלקים
– אויב ס׳איז פונקט 180, פעלט נישט אויס, איז זייער גוט, און זיי האבן שוין געלערנט.
אויב ס׳איז מער ווי 180, האבן זיי שוין געלערנט. קען מען פשוט מאכן מיינעס און וויסן, ווייל די נעגאטיוו, די צווייטע זייט פון די זעלבע סירקל. קומט אויס, אויב ס׳איז מער ווי 180, דארפסטו נישט אריין ביים זאגן. נעמסטו עס פשוט אראפ פון 180, און האסטו די נאמבער פון די מנה. די זעלבע זאך.
האבן מיר געזאגט פריער, אויב האלטסטו נישט ביי א צענער, נאר אינצווישן, מאך די ווייד וויפיל ס׳איז, נעם וויפיל ס׳איז צווישן די זעכציג אדער זיבעציג, גייט עס דריי און זעכציג, רעכן נאר וויפיל קומט אויס די תיקון דמנה פאר איטש וואן, צווישן זעכציג און זיבעציג, גייטסט האבן די ריכטיגע נאמבער, אזוי ווי מיר זאגן דעם ביי די משל דמנות השמש.
דוגמא — חשבון מקום הירח האמיתי
און דער רעדט גייט דער רבי זאגן אן עקזעמפל, און אונז גייען ווייטער לערנען אן עקזעמפל, אמת׳דיג צו לערנען דארף מען עס אויסרעכענען, אבער אונז לערנען יעצט וואס ס׳שטייט.
אונז ווילסט וויסן, למשל, למקום מה ראה חמיטי, ווייטער, די ליל ערב שבת, וואס איז די צווייטע טאג פון אייר פון די יאר פון שנת העיקר, שנת תקל״ח, איז קומט אויס וויפיל טעג איז געווען פון די עיקר ביז די נאכט? 29 טעג, דאס איז די נעקסטע חודש, רייט? דו געדענקסט אז די עיקר האט זיך אנגעהויבן ג׳ ניסן.
איז וואס הייסט אויספיגרונט וואס איז די אמצע שמש פאר די נאכט? וואס דאס איז ווען, זאגט דאך דער רמב״ם, ל״ה ל״ח ל״ג? וועסטו וויסן די אמצע הורח פאר די נאכט, וואס דאס ווערן נ״ג ל״ו ל״ט, און די אמצע המתל וועט אויסקומען ק״ג כ״א מ״ו. יא? יא.
איז נעם אראפ… אמצע השמש פון אמצע השמש פון אמצע השמש, יא? סארי, אמצע השמש פון אמצע השמש, אמצע השמש פון אמצע השמש, אראפנעמען, וועט דאך גלייבן זיבעצן, פינף און אכציג, און זעקס. דאס איז די מרחק. מאך דאבל. דאבל. קומט אויס דאבל פון… ל״ה נ״ו י״ב. ל״ה נ״ו י״ב.
קומט אויס, וואס איך האב געלערנט אז ביי פינף און דרייסיג רעדט מען צו פינף מעלות? לייג צו פינף. וועט דאך אנקומען די מסלול הנכון איז הונדערט און אכציג און איין און צוואנציג חלקים. און דער רמב״ם זאגט, דא דארף מען דאך נישט אזויפיל זאגן. וועגן די חלקים, ווייל, עגעין, די חלקים זענען צו קליין צו מאכן א חילוק לגבי דעם רעבל.
יעצט, טרעפן אונז וואס די מאסטל… אונז קוקן אין אונזער טשארט, וואס איז די מנה פון די מאסטל נכון וואס איז 180, און… סארי, 180 האט נישט קיין מעלות. 108 קומט אויס די מנה איז פינף מעלות און איין חלק.
יעצט, מיר האבן דאך געלערנט אז זיי האלטן דאך ווייניגער פון 180, מיינט דאס אז מ׳דארף אראפנעמען די מנה, נישט צולייגן. נעמט מען אראפ פון די אמצע הירח, וואס מיר האבן שוין פריער געזען וואס ס׳איז, פינף מעלות און איין חלק, בלייבט אונז 48 מעלות און 35 חלקים און 39 שניות.
יעצט, ותעשה השניות חלק ותוסיף על החלקים. פארוואס? ווייל אונז האבן מער שניות ווי זעכציג, רייט? תשע ושלושים האסטו… סארי, דאס שטימט נישט. שמונה וארבעים מעלות, וחמשה ושלושים חלקים, ותשע ושלושים שניות. פארוואס דארף מען מאכן די שניות א חלק? נמצא מקום הירח האמיתי בשעה זו איז במזל שור. יא, ווייל די ד׳ איז דאך… ניין, ניין, ניין, איך האב נישט איבערגעטייטשט דא. סארי, צוריק צו… אה, ווייל ס׳איז נאר דא דרייסיג… סארי, אויב ס׳איז דא מער ווי… אה, דרייסיג סעקונדס אין א חלק. אה, אויב ס׳איז דא מער ווי דרייסיג שניות, קען מען עס מאכן א חלק. אקעי, סאו…
קומט אויס אז דער מקום הירח האמיתי איז מזל שור, אכצן מעלות און זעקס און דרייסיג חלקים פון די ניינצענטע מעלה, סימן מ״ח ל״ו, און די זעלבע וועג וועסטו אויסרעכענען כל עת שתרצה פון די עיקר עד סוף העולם, וועסט מאכן די גאנצע קאמפליקירטע חשבון, וועסט זיצן אריין ביים טשארט, וואס מאכט זיך אסאך סימפלער, וועסטו וויסן וואו די ירח האמיתי איז, אויב איינער וויל וויסן וואו די ירח האמיתי פון די חודש איז. ווייסט ער שוין.
סיכום און וואס קומט ווייטער
די נעקסטע צוויי פרקים גייען אונז אויסלערנען נאך זאכן ווי די רוחב הירח און ווי אנדערע זאכן וואס מ׳דארף וויסן כדי צו וויסן פאר די חשבון הראיה. אבער יעצט ווייסט מען שוין ווי די לבנה איז אמת׳דיג. יא, ווייל די נעקסטע צוויי פרקים זענען אסאך אסאך לענגערע פרקים. אקעי, ס׳איז נאך דא צוויי שווערע פרקים, און נאכדעם מיין איך צוויי וואס זענען ווייניגער חשבון און מער אביסל הלכות. ס׳איז נישט שווער, איך מיין צו זאגן… יא. מ׳דארף רעכענען זייער סימפל.
דער רמב״ם האט אפילו משונה׳דיג סימפליפייד פאר אונז, ער האט אפילו געזאגט אז אונז דארפן נישט וויסן פארוואס. דער רמב״ם האט געוואוסט אז אידן גייען זיין גרויסע למדנים, און דארטן דארף ער זיי נישט געבן אזויפיל העלפ, אבער מעט גייען זיי האבן שוועריגקייטן, זיי גייען נישט לערנען קיין לימודי ליבה. האט ער זיי געהאלפן מיט די… עט ליעסט דא, זיי וועלן קענען לערנען דאס. אקעי.
✨ Transcription automatically generated by YiddishLabs, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On
YI אידיש ›
סיכום השיעור 📋
סיכום השיעור – רמב״ם הלכות קידוש החודש, פרק ט״ו
—
הקדמה כללית ומבנה של פרק ט״ו
מטרת כל החישוב: לגלות האם נראה הלבנה בלילה השלושים אחרי 29 ימים שלמים של החודש הקודם. לשם כך צריך לדעת שני דברים: היכן השמש, והיכן הלבנה.
מבנה הרמב״ם – שמש ולבנה במקביל: הרמב״ם עושה בכוונה את אותו מבנה לשמש ולבנה, למרות שהם מערכות שונות לגמרי. הוא קורא להם בשמות דומים כדי שיהיה קל יותר לחשב. הרמב״ם נותן “מחשבון” – אלגוריתם – לא הסבר של המנגנון האמיתי, אלא כללים איך לחשב. הוא אומר בעצמו מאוחר יותר (פרק י״ז) שמי שרוצה להבין את ה״למה” צריך ללמוד את החכמים שדיברו על כך. הרמב״ם ידע שיהודים יהיו למדנים גדולים בלימוד, אבל לא ילמדו מדעים חילוניים/אסטרונומיה, לכן נתן להם שיטה מעשית בלי ה״למה”.
המבנה לשניהם (שמש ולבנה):
1. לחשב את מהלך האמצעי – לחלק את כל המחזור באופן שווה על כל הימים, כאילו הוא עובר כל יום את אותה כמות מעלות.
2. לחשב את המסלול – המרחק בין האמצעי לבין הגובה.
3. לפי המסלול, למצוא את המנה (אומנת המסלול) – המספר שמוסיפים או מורידים מהאמצעי כדי לקבל את מהלך האמיתי.
אצל הלבנה זה מסובך יותר כי אפילו המסלול עצמו צריך חישוב מיוחד (הכפלת המרחק + טבלה), אבל הרמב״ם נותן כללים להכל.
—
הלכה א – האלגוריתם: אמצע הירח, אמצע המסלול, אמצע השמש, מרחק הכפול
דברי הרמב״ם: “אם תרצה לדעת מקום הירח האמיתי בכל יום שתרצה… תוציא תחילה אמצע הירח לשעת הראיה לאותו לילה שתרצה, ותוציא אמצע המסלול ואמצע השמש לאותו העת. תגרע אמצע השמש מאמצע הירח… תכפול אותו… וזהו הנקרא מרחק הכפול.”
פשט:
צריך לחשב שלושה מספרים: (1) אמצע הירח לשעת הראיה, (2) אמצע המסלול, (3) אמצע השמש – כולם לאותו יום/לילה. אחר כך מורידים אמצע השמש מאמצע הירח, ומכפילים את התוצאה. זה נקרא מרחק הכפול.
חידושים וביאורים:
1. “לשעת הראיה” – פירושו עם תיקון למיקום השמש: אמצע הירח “לשעת הראיה” אינו פשוט אמצע הירח לאותו יום, אלא עם התיקון המתווסף לפי היכן השמש עומדת באותה תקופה של השנה (כפי שנלמד בפרקים קודמים).
2. מדוע מורידים אמצע השמש מאמצע הירח: זה נותן את המרחק בין השמש והלבנה. זה הגיוני כי כל המטרה היא לדעת כמה רחוקה הלבנה מהשמש – זה קובע האם ניתן לראותה.
3. מדוע מכפילים (תכפול אותו)? הרמב״ם לא נותן סיבה – “כזירת הכתוב,” הוא רק אומר לעשות כך. מכיוון שכל המספרים הם בקירוב (לפי כללים, לא מדויק), אפשר “על יסוד אמונה” למה מכפילים. החישוב למה אינו נושא השיעור.
—
הלכה א (המשך) – הטווח המוגבל של מרחק הכפול בליל הראיה
דברי הרמב״ם: “לעולם אי אפשר שיהיה מרחק זה הכפול בליל הראיה שיראו בו הירח” – לא יכול להיות פחות מ-5 מעלות ולא יותר מ-62 מעלות.
פשט:
בליל הראיה מרחק הכפול הוא תמיד בין 5 ל-62 מעלות. לכן טבלת הרמב״ם צריכה לכסות רק את הטווח הזה.
חידושים וביאורים:
1. סיבה לכך שהטווח מוגבל: הלבנה עוברת במהלך החודש קרוב ורחוק יותר מהשמש. בשעת הראיה היא אחת הקרובות ביותר לשמש שהיא יכולה להיות – היא בשקיעה מעט מתחת ל״אפס” (האופק). לכן היא חייבת להיות לפחות 5 מעלות משם, ולכל היותר 62. בזמנים אחרים של החודש היא יכולה להיות רחוקה יותר, אבל זה לא רלוונטי לליל הראיה.
2. נפקא מינה מעשית: טבלת הרמב״ם היא לכן קצרה – הוא לא צריך לכסות את כל 360 המעלות, אלא רק את הטווח הקטן של 5–62. אם היו רלוונטיים מספרים אחרים, הטבלה הייתה צריכה להיות ארוכה יותר.
—
הלכה א (המשך) – טבלת מרחק הכפול: להוסיף לאמצע המסלול → מסלול הנכון
דברי הרמב״ם (הטבלה): לפי מרחק הכפול מוסיפים מספר מעלות מסוים:
| מרחק הכפול (מעלות) | להוסיף |
|—|—|
| 5 או פחות | 0 (כלום) |
| 6–11 | 1 |
| 12–18 | 2 |
| 19–24 | 3 |
| 25–31 | 4 |
| 32–38 | 5 |
| 39–45 | 6 |
| 46–51 | 7 |
| 52–59 | 8 |
| 60–63 | 9 |
פשט:
מסתכלים על מרחק הכפול ולפי הטבלה מוסיפים תיקון. התוצאה — אמצע המסלול פלוס התיקון מהטבלה — נקראת מסלול הנכון (המסלול האמיתי של הלבנה).
חידושים וביאורים:
1. התוספת המקסימלית היא 9 מעלות: לעולם לא מוסיפים יותר מ-9, כי מרחק הכפול בליל הראיה לא יכול להיות יותר מ-62–63 מעלות.
2. ב-5 מעלות או פחות – אין תוספת: זה אומר שבמרחק כה קטן האמצעי כבר קרוב מספיק לאמיתי שאין צורך לתקן (אף על פי שזה רק שלב אחד מכל החישוב).
3. מסלול הנכון מוסבר כאנלוגי למסלול אצל השמש, אך עם שלב נוסף: אצל השמש המסלול הוא פשוט המרחק מהגובה עד היכן השמש עומדת. אצל הירח לעומת זאת צריך תחילה לכפול את המרחק (להכפיל את המרחק בין אמצע השמש ואמצע הירח), אחר כך להוסיף לפי הטבלה לאמצע המסלול — רק אז יש את מסלול הנכון. זוהי פרוצדורה מסובכת יותר מאשר אצל השמש.
4. דוגמה: אם המרחק בין אמצע השמש ואמצע הירח הוא 20 מעלות, מכפילים אותו ל-40. לפי הטבלה (39–45 = להוסיף 6), מוסיפים 6 לאמצע המסלול. אם אמצע המסלול הוא 100°, יוצא מסלול הנכון = 106°.
5. הבהרה חשובה: התיקון מההכפלה מתווסף לאמצע המסלול, לא למרחק הכפול עצמו. כלומר: מסלול הנכון = אמצע המסלול + תיקון לפי הטבלה.
—
מנת המסלול — להוריד או להוסיף מאמצע הירח
דברי הרמב״ם: מסתכלים על מסלול הנכון: אם הוא פחות מ-180 מעלות — מורידים את מנת המסלול מאמצע הירח לשעת הראיה. אם יותר מ-180 — מוסיפים. “ומה שיהיה אמצע אחר שתוסף עליו או תגרע ממנו הוא מקום הירח האמיתי.” אם זה בדיוק 180 או 360 — אמצע הירח שווה לאמיתי.
פשט:
זה אותו כלל כמו אצל השמש: מתחת ל-180° מורידים, מעל 180° מוסיפים. התוצאה היא מקום הירח האמיתי.
חידושים וביאורים:
1. המקבילה לחישוב השמש: כמו אצל השמש, שבה הוסיפו או הורידו את המנה מהאמצעי כדי לקבל את האמיתי, כך גם אצל הירח. ההבדל הוא רק שאצל הירח צריך תחילה לעבור פרוצדורה מסובכת יותר (הכפלה + טבלה) כדי לקבל את מסלול הנכון, ורק אז יודעים מה המנה.
2. בדיוק 180 או 360: אם מסלול הנכון הוא בדיוק 180 או 360, אמצע הירח שווה למקום הירח האמיתי — אין צורך בתיקון. זה מתאים לשכל הישר, כי נמצאים על אותו קו.
—
טבלת מנת המסלול
דברי הרמב״ם (הטבלה):
| מסלול הנכון | מנה |
|—|—|
| 10° | 0°50′ |
| 20° | 1°38′ |
| 30° | 2°24′ |
| 40° | 3°6′ |
| 50° | 3°44′ |
| 60° | 4°16′ |
| 70° | 4°41′ |
| 80° | 5°0′ |
| 90° | 5°5′ |
| 100° | 5°8′ |
| 110° | 4°59′ |
| 120° | 4°44′ |
| 130° | 4°11′ |
| 140° | 3°33′ |
| 150° | 2°43′ |
| 160° | 2°5′ |
| 170° | 0°59′ |
| 180° | 0 |
פשט:
לפי מסלול הנכון מסתכלים בטבלה כמה מעלות וחלקים היא המנה. אם מסלול הנכון הוא יותר מ-180, מורידים אותו מ-360 ומשתמשים באותה טבלה.
חידושים וביאורים:
1. סימטריה מעל 180°: אם מסלול הנכון הוא יותר מ-180, מורידים אותו מ-360 ומשתמשים באותה טבלה. זה אותו עיקרון כמו אצל השמש — המנה סימטרית סביב 180°, כי זה “הצד השני של אותו מעגל.”
2. אינטרפולציה בין עשיריות: אם מסלול הנכון לא נופל על עשירייה עגולה (למשל 65° במקום 60° או 70°), צריך לעשות אינטרפולציה — לחשב כמה מההפרש בין שתי המנות יוצא למספר הביניים. זה אותו תיקון דמנה כמו במשל דמנות השמש.
—
דוגמה — חישוב מקום הירח האמיתי לליל ערב שבת, ב׳ אייר שנת תקל״ח
דברי הרמב״ם: הרמב״ם מחשב דוגמה: מהעיקר (ג׳ ניסן) עד ליל ערב שבת ב׳ אייר שנת תקל״ח הם 29 ימים.
פשט:
מחשבים את כל השלבים של החישוב על דוגמה קונקרטית.
חידושים והסברות (שלבי הדוגמה):
1. אמצע השמש לאותו לילה: 35°38′33″.
2. אמצע הירח לאותו לילה: 53°36′39″.
3. אמצע המסלול: 103°21′46″.
4. מרחק (אמצע ירח פחות אמצע שמש): 17°58′6″.
5. הכפלת המרחק: 35°56′12″.
6. תוספת לפי הטבלה (35 נופל ב-32–38 = להוסיף 5): התיקון מתווסף לאמצע המסלול 103°21′46″ + 5° = מסלול הנכון = 108°21′46″.
7. מנת המסלול ל-108°: בין 100° (= 5°8′) ל-110° (= 4°59′), אינטרפולציה ל-108° = 5°1′.
8. מכיוון שמסלול הנכון (108°) פחות מ-180°, מורידים את המנה מאמצע הירח: 53°36′39″ פחות 5°1′ = 48°35′39″.
9. שניות לחלקים: מכיוון ש-39 שניות הוא יותר מ-30, עושים אותו חלק — יוצא 48°36′.
10. מקום הירח האמיתי: 48°36′ = מזל שור, 18°36′ מהמעלה ה-19. (כי מזל טלה = 0–30°, מזל שור = 30–60°, אז 48° פחות 30° = 18° בשור.) הרמב״ם נותן את הסימן: מ״ח ל״ו.
—
“ובדרך זו תעשה חשבון כל עת שתרצה מן העיקר עד סוף העולם”
הרמב״ם אומר שבאותו חישוב אפשר לחשב את מקום הירח האמיתי לכל זמן.
מה בהמשך: שני הפרקים הבאים ילמדו דברים נוספים הנחוצים לחישוב הראיה — רוחב הירח וגורמים אחרים. אותם פרקים ארוכים וקשים יותר, אבל אחריהם באים שני פרקים שהם פחות חישוב ויותר הלכות.
תמלול מלא 📝
רמב״ם הלכות קידוש החודש פרק ט״ו – מקום הירח האמיתי
הקדמה – מבנה החישוב של השמש והלבנה
שלום, אנחנו לומדים היום את הרמב״ם הקדוש הלכות קידוש החודש פרק ט״ו, פרק חמישה עשר.
אז כותרת הפרק היא, בפרק הקודם למדנו איך אפשר לחשב איפה הלבנה נמצאת, בשם ובהתחשב שיש שני מהלך האמצעי, בחישוב שללבנה יש שני גלגלים והיא הולכת שני מהלכים, שני מסלולים. כן.
אבל קודם נאמר ישר כוח לנדבנים, וכל היהודים אומרים משהו. כדי שהלבנה תוכל ללכת, צריך לקבל אור מהשמש, ובנמשל, במשל, נשבח את אלו שתומכים בשיעור שלנו. בראש ובראשונה הוא ידיד נפש הרב ר׳ יואל הלוי, עם כל שותפיו האחרים לדבר מצווה, וכל חברי השיעור.
ועכשיו זה גם ערב ראש השנה, ופסוקי ראש השנה. עיקר סוד ראש השנה הוא לדעת את קידוש החודש, כאן ביסודות הגדולים האלה, לדעת לרצות להתעמק. נעשה כך. כן, הרבי הזקן אמר שאין ברכת החודש, אין ברכת החודש בשבת לפני ראש השנה, השבת שהיה צריך להיות מברכים ראש חודש של חודש תשרי, כי קדשו שמים, הקב״ה מברך את ראש חודש. זה לא נכון, כי כל העניין של ראש השנה הוא שהיהודים אומרים, כתוב במדרש, שכאשר היהודים עושים חודש, אז מעמידים את בית הדין בשמים. בקיצור, אבל את הלבנה לא הולכים אחריה, מזה צריך כן לדעת איך הלבנה היא באמת. בקיצור, לא לעכשיו השיחה. מה בחיים זה דבר.
המטרה של כל החישוב
והם אמרו, אני אומר את קיצור הדברים, כל המטרה של כל הדבר היא לגלות האם נראה את הלבנה הלילה, הלילה השלושים אחרי 29 ימים שלמים מהחודש הקודם. לפעמים אי אפשר לראות אותה, לפעמים אפשר כן לראות אותה, לפעמים אי אפשר לראות אותה.
כדי לדעת את זה, צריך לדעת שני דברים: איפה השמש ואיפה הלבנה.
מבנה הרמב״ם – כללים דומים לשמש ולבנה
איך השמש למדנו? אני רוצה להסביר כאן את המבנה, כי הרמב״ם עושה את אותו מבנה על השמש והלבנה, אף על פי שהשמש והלבנה הם מערכות שונות לגמרי, הרמב״ם עשה את אותו מבנה וקרא שמות דומים, כדי שיהיה יותר קל לאנשים לחשב.
אז הרמב״ם נתן כאן בעצם מחשבון, אפשר לומר אלגוריתם, לא הדרך האמיתית איך זה עובד, והוא עצמו לא מחשב כלום. הרמב״ם נתן כללים, הלכות, כמו שהרמב״ם בכל ההלכות, נתן כללים, הלכות, כדי להבין איך לחשב, לא כדי להבין שאפשר לחשב האם נראה היום את הלבנה.
אז אנחנו למדנו שהשמש היא כך, אותו דבר אפשר לראות אצל הלבנה, שיש דבר שנקרא מהלך האמצעי, ויש דבר שנקרא מהלך האמיתי. האמצעי הוא כפשוטו פירושו, קח את המחזור שהיא עוברת, וחלק אותו בדיוק על שלושים יום, מה שלא יהיה, עשרים ותשעה וחצי יום, מה שלא יהיה החישוב, חלק אותו בדיוק, וכאילו היא עוברת את אותה כמות מדויקת של מעלות כל יום, תדע בדיוק איפה השמש או הלבנה נמצאת.
אחר כך, אמר הרמב״ם, זה עושים קודם, שלב 1. אחר כך מוסיפים מה, תיקונים מסוימים, גם לפי כללים מסוימים, הרמב״ם לא טורח להסביר לנו למה ומתי יש את הכללים. תדע את המקום האמיתי איפה הלבנה נמצאת באמת היום. זהו.
איך עשו את זה אצל השמש
עכשיו, ואיך עשו את זה? בואו נוסיף עוד דבר. איך עשו את זה אצל השמש? הם עשו כך: הם אמרו אצל השמש שיש שני מספרים: יש את מהלך אמצעי, איפה הוא לפי מהלך אמצעי. אחר כך הוסיפו עוד מספר, גובה השמש. כל המספרים האלה הם מעלות, נכון? כולם הם מספרים של מעלות, גובה השמש.
ולפי כמה רחוק, זה נקרא מסלול, נכון? מסלול פירושו כמה רחוק כביכול שני המספרים אחד מהשני, כמה רחוק האמצעי היה מהגובה, לפי כמה רחוק הוא נתן לנו טבלה להוסיף או להוריד, לפי איזה חלק של השנה מחזיקים, לפי כמה מעלות זה, בעיקרון, האם זה יותר או פחות היה, צריך להוריד או להוציא משהו שנקרא אומנה או אומנת המסלול. אומנת המסלול היא המספר שמוסיפים לאמצעי כדי לדעת את הנכון, האמיתי. ואיך יודעים את המנה? לפי חישוב המרחק של המסלול. נכון? זה המבנה.
אותו מבנה אצל הלבנה
עכשיו, אצל הלבנה הרמב״ם עושה את אותו מבנה. הוא יגיד לך, קח את שני המספרים של הלבנה, גלה משהו שנקרא מסלול. לפי כמה המסלול, חשב מה המנה. אותה מנה, קח או הורד, כדי לדעת את המקום של האמיתי של הלבנה. זה אותו סוג מבנה הוא עושה ללבנה.
אצל הלבנה זה קצת יותר מסובך. כדי לדעת גם מה המסלול וגם מה מהלך המסלול, צריך בעצמו לעשות חישוב מסוים. אבל כמובן, לא צריך לעשות את החישוב, הרמב״ם פשוט יגיד כללים שיהיו לפי החישובים. והסיבה לזה היא כי הלבנה היא עוד יותר מסובכת, כמו שדיברנו בפרק הקודם, אבל זה לא הנושא שלנו עכשיו. אנחנו רק נאמר מה האלגוריתם של הרמב״ם לעשות את זה.
אז בואו פשוט נקרא מה הוא אומר.
הלכה א – השלב הראשון: לחשב אמצע הירח, אמצע המסלול, אמצע השמש
אומר הרמב״ם, אם תרצה לדעת – אם יהודי רוצה לדעת, ואתה בוודאי רוצה לדעת – מקום הירח האמיתי בכל יום שתרצה, כל יום שאתה רוצה. בעצם, אתה רוצה רק יום אחד בחודש, אבל זה עובד לכל יום. כל יום שאתה רוצה לדעת – למעשה, חישוב הרמב״ם יעבוד רק לתחילת חודש, אבל בכל מקרה – אם אתה רוצה לדעת איפה הלבנה באמת כל יום, תעשה כך: קודם עשה, רשום לעצמך כמה מספרים. והרמב״ם יתן שמות לכל אחד מהמספרים, שאפשר להחזיק בקלות בראש.
תוציא תחילה, חשב – כן, תוציא פירושו חשב, נכון? – אמצע הירח. למדנו, אמצע הירח פירושו איפה הירח, הגלגל הגדול איפה הוא. לשעת הראיה. למדנו – אה, סליחה, אמצע הירח לשעת הראיה פירושו צריך להוסיף את התיקון לפי איפה השמש, כי לפי איפה בשנה זה שונה לשעת הראיה. לאותו לילה שתרצה. אוקיי, גלה את המספר הנקרא אמצע הירח לשעת הראיה ללילה שאתה מחפש.
אחר כך עשה עוד שני מספרים, ששני המספרים האלה כבר למדנו קודם איך מקבלים אותם. תוציא אמצע המסלול, שלמדנו גם בפרק הקודם איך לחשב את אמצע המסלול מהעיקר עד היום. אותו דבר, אמצע השמש, שלמדנו שני פרקים אחורה, שלושה פרקים אחורה, איך לגלות את אמצע השמש, לאותו העת, לאותו זמן, אותו יום.
מרחק הכפול – המרחק בין השמש והלבנה
עכשיו תעשה כך, עשה מינוס. הורד, תגרע אמצע השמש מאמצע הירח. הורד את המספר של אמצע השמש מאמצע הירח. זאת אומרת, במילים אחרות, אתה רוצה את המרחק. זאת אומרת, כמה יש בין אמצע השמש ואמצע הירח? זה הגיוני מאוד. אם אתה חושב על זה, אני רוצה בסך הכל לדעת כאן כמה רחוקה השמש מהלבנה, אז יש לזה קשר כזה שמחשבים.
בכל מקרה, זה החישוב. הורד, בואו נגיד אמצע השמש הוא שלוש מאות, ואמצע הירח הוא שלוש מאות ועשרים, יש לך עשרים ביניהם. כן? וזוכר, אם זה יוצא הפוך, אפשר להוסיף אנחנו יודעים איך לעשות מינוס הפוך גם כבר מהכללים הקודמים של הרמב״ם.
עכשיו, נשאר אז, בואו נגיד מספר 20, כן, והנשאר, מה שנשאר אחרי שהורדת את אמצע השמש מאמצע הירח, נשאר משהו. תכפול אותו, הכפל אותו, עשה ארבעים ממנו. למה? כזירת הכתוב. הרמב״ם אומר כך תעשה. וזהו הנקרא, מרחק הכפל. במילים אחרות, הכפל את המספר כמה רחוקה השמש מהלבנה היום, האמצע. שניהם לא מספרים מדויקים, לגבי זה להבין שהכללים, אתה מבין, מכיוון שהכל הוא רק בערך לפי כללים, אפשר על יסוד להאמין למה צריך להוסיף בדיוק הכפל. החישוב למה זה לא השיחה שלנו עכשיו להסביר. אני רק אומר את הלכת הרמב״ם באמונה פשוטה. לא אמונה פשוטה, הרמב״ם יגיד מאוחר יותר בפרק י״ז, שאם אתה רוצה לדעת למה כל הדברים האלה צריך ללמוד את החכמים שדיברו על זה. אבל מה הרמב״ם אומר כאן הוא, מה צריך לעשות? נכון?
במילים אחרות, בואו נגיד שלב 1: עשה מינוס אמצע השמש מאמצע הירח, והביניים שנשאר עשה כפול. יש לך מספר כפול. אז עכשיו, מה תעשה עם הכפול? אז, אני אגיד לך מה תעשה.
הלכה ב – הטווח של מרחק הכפול בליל הראיה
אומר הרמב״ם, ופירשנו, שלא באנו בכל אלו החשבונות שעשינו בפרקים אלו אלא לדעת ראיית הירח. לא נוגע לנו מה קורה ט״ו לחודש, ט״ז, רק זמן הראיה, מה שאנחנו רוצים לדעת.
אומר הרמב״ם כלל פשוט, אני רוצה לספר לך משהו. לעולם אי אפשר שיהיה מרחק זה הכפול בליל הראיה שיראו בו הירח, זאת אומרת מרחק הכפל, שהכפל של כמה רחוקה השמש מהלבנה, לא יכול להיות בליל הראיה יותר מחמש מעלות עד שישים ושתיים מעלות. זה לא יכול להיות לא יותר מזה ולא פחות מזה. אז זה בין שני המספרים.
וכדי לזכור את הסיבה היא מאוד פשוטה, כבר דיברנו על זה, שהלבנה עוברת דרך השמש, לפי גם לאורך החודש היא יותר קרובה ויותר רחוקה מהשמש, ובשעת הראיה היא הכי קרובה, אחת הכי קרובות לשמש שיכולה להיות. אז ממילא העובדה היא, בשקיעה קצת מתחת לאפס, כי שם זה האופק, יוצא שהלבנה חייבת להיות מחמש. זה לא יכול להיות אחרת, אם לא כל הדבר לא נוגע. אז בקיצור, זה לא יכול להיות יותר מחמש. אז מרחק הכפל שהוא אפילו יותר, בקיצור, הלבנה חייבת להיות בין חמש לשישים ושתיים מעלות רחוק מהשמש. הכי טוב של החודש זה יכול להיות יותר רחוק, אבל בתקופה, בחודש, זה תמיד בין המספרים.
ממילא אומר הרמב״ם שאתה לא צריך לדאוג לגבי מספרים אחרים. ממילא, אומר הרמב״ם, אני אתן לך טבלה עכשיו. מה צריך לעשות עם מרחק הכפל? אוקיי?
הלכה ג – הטבלה: כמה להוסיף לפי מרחק הכפול
אומר הרמב״ם, הולך דברי כן, נתפלה מחקה הזה, הסתכל על מרחק הכפל. זאת אומרת, אני אתן לך טבלה, אומר הרמב״ם, רק בין חמש לשישים ושתיים. אוקיי? אתה יכול רק להכפיל אחד מהמספרים. זה לא נוגע, כי לא יהיה שום מספר אחר. אם לא היה שום מספר אחר, הרי טבלת הרמב״ם הייתה צריכה להיות יותר ארוכה. והוא אומר לך, הטבלה שלי תהיה קצרה, כי לליל ראיה לא נוגע שום זמנים אחרים.
והוא אומר אז טבלה, ומי שרוצה, כבר דיברנו צריך לומר את הטבלאות. אז הטבלה היא מאוד פשוטה:
– אם זה חמש מעלות, השאר אותו. לא צריך להוסיף כלום. במילים אחרות, אם זה פחות מחמש מעלות או חמש מעלות, יהיה אמצע ירח כמו הירח האמיתי. סליחה, עדיין לא מחזיקים באמצע ירח, סליחה, יש לי עוד טעות. לא צריך להוסיף כלום במרחק הכפל. השאר את זה כמו שזה, תראה עוד רגע מה עושים עם זה.
– אם זה מ-6 עד 11, הוסף 1
– מ-12 עד 18, הוסף 2
– מ-19 עד 24, הוסף 3
– מ-25 עד 31, הוסף 4
– מ-32 עד 38, הוסף 5
– מ-39 עד 45, הוסף 6
– מ-46 עד 51, הוסף 7
– מ-52 עד 59, הוסף 8
– מ-60 עד 63, הוסף 9
אם זה יותר, אז לא נוגע.
המסלול הנכון
עכשיו, במילים אחרות, עכשיו אתה יודע מה באמת המעשה. המסקנה היא, בואו נגיד קודם, אמרנו דוגמה אקראית. יוצא שהמרחק בין השמש והירח, אמצע השמש מאמצע הירח הוא עשרים, והכפלנו אותו זה ארבעים. עכשיו, זה היה למשל ארבעים, יוצא, צריך להוסיף כמה. מ-39, אומרים צריך להוסיף 6, הוסף 6, מחזיקים ב-46. אוקיי? סתם כלל, כשזה 40, מוסיפים 6, מחזיקים ב-46 מעלות.
המספר נקרא מסלול הנכון. זה המסלול האמיתי. שוב, למה כל הדברים האלה, ללמוד זה לא עכשיו. אבל ה… המספר שיש לך עכשיו אחרי ההכפלה, אחרי ההוספה, אחרי ההוספה, ההכפלה, לפי כמה מספרים יצא לך. המסקנה של ההכפלה היא מספר מסוים. הוסף לאותו מספר לפי הטבלה שלנו. המספר נקרא מסלול הנכון. אוקיי, במילים אחרות זה המסלול הנכון.
זוכר אז, סדר הדברים כאן הוא, שמוסיפים לפי המסלול, מוסיפים אומנה. אז אצל השמש היה מאוד פשוט. המסלול הוא פשוט המרחק מהגובה עד איפה השמש היום. וכאן, המסלול הוא מרחק הכפל פלוס כלל מסוים. זה מה שהמסלול הוא.
מנת המסלול — להוריד או להוסיף
עכשיו, תסתכל על המסלול הנכון, וכך. תוריד או תוסיף מנה, מנת המסלול. מה תעשה? זה אותו כלל בעיקרון שלמדנו אצל השמש.
אם זה פחות ממאה ושמונים מעלות, תוריד את מנת המסלול מאמצע הירח לשעת הראיה, וזה יהיה מקום הירח האמיתי, לא המסלול הנכון. כבר מחזיקים אחרי המסלול הנכון. המסלול הנכון אומר לנו איזו מנה להוריד או להוסיף. אבל מורידים או נותנים? הכלל הוא, כמו שלמדנו קודם, פחות ממאה ושמונים מעלות מורידים, יותר ממאה ושמונים מעלות מוסיפים את מנת המסלול הנכון על אמצע הירח לשעת הראיה, “ומה שיהיה אמצע אחר שתוסף עליו או תגרע ממנו הוא מקום הירח האמיתי”. זה המבוקש, אנחנו מחפשים אז את מקום הירח האמיתי לשעת הראיה.
מקום הירח האמיתי בא מהורדת מנת המסלול הנכון מאמצע הירח, יש לך את הירח האמיתי. זה אז תמיד, כמו אצל השמש, הוספנו את המנה או הורדנו מהאמצעי, הגענו לאמיתי. רק כאן יש מצב מסובך, שכדי למצוא מה המנה, צריך קודם לעשות מהלך כפול, ואחר כך להוסיף שיהיה המסלול נכון, ואחר כך יודעים את המנה. זה הכל, כל כך פשוט זה.
ואם, מובן מאליו, כמו שלמדנו אז, אם זה בדיוק 180 או 360, הפשט הוא בדיוק אותו דבר, אז האמצעי הוא האמיתי, כמו שלמדנו בשכל הישר גם כן.
טבלת מנת המסלול
מה היא מנת המסלול? הלאה, גזירת הכתוב, אומר אז הרמב״ם מעלה אחר מעלה:
– אם המסלול הנכון הוא 10, אזי המנה 50 חלקים
– אם הוא 20, אזי זה 1 מעלה ו-38 חלקים
– אם הוא 30, אזי זה 2 מעלות ו-24 חלקים
– אם הוא 40, אזי זה 3 מעלות ו-6 חלקים
– אם הוא 50, אזי זה 3 מעלות ו-44 חלקים
– אם הוא 60, אזי זה 4 מעלות ו-16 חלקים
– אם הוא 70, אזי זה 4 מעלות ו-41 חלקים
– אם הוא 80, אזי זה 5 מעלות
– אם הוא 90, אזי זה 5 מעלות ו-5 חלקים
– אם הוא 100, אזי זה 5 מעלות ו-8 חלקים
– אם הוא 110, אזי זה 4 מעלות ו-59 חלקים
– אם הוא 120, אזי זה 4 מעלות ו-44 חלקים
– אם הוא 130, אזי זה 4 מעלות ו-11 חלקים
– אם הוא 140, אזי זה 3 מעלות ו-33 חלקים
– אם הוא 150, אזי זה 2 מעלות ו-43 חלקים
כן, כפי שלמדנו קודם.
– ואם הוא 160, אזי זה פעם אחת ו-65 חלקים
– אם הוא 170, אזי זה 59 חלקים
– אם הוא בדיוק 180, לא חסר כלום, זה טוב מאוד, והם כבר למדו.
אם זה יותר מ-180, הם כבר למדו. אפשר פשוט לעשות מינוס ולדעת, כי זה השלילי, הצד השני של אותו מעגל. יוצא, אם זה יותר מ-180, אתה לא צריך להיכנס לטבלה. אתה פשוט מפחית את זה מ-180, ויש לך את המספר של המנה. אותו דבר.
אמרנו קודם, אם אתה לא עומד בעשרה, אלא באמצע, עשה את החישוב כמה שזה, קח כמה שזה בין השישים או השבעים, נניח שזה שישים ושלושה, חשב רק כמה יוצא תיקון המנה לכל אחד, בין שישים לשבעים, תקבל את המספר הנכון, כפי שאמרנו את זה במשל מנות השמש.
דוגמה — חישוב מקום הירח האמיתי
ועכשיו הולך הרבי לומר דוגמה, ואנחנו הולכים ללמוד הלאה דוגמה, באמת כדי ללמוד צריך לחשב את זה, אבל אנחנו לומדים עכשיו מה שכתוב.
אנחנו רוצים לדעת, למשל, למקום מה ראה חמישי, הלאה, ליל ערב שבת, שהוא היום השני של אייר משנת העיקר, שנת תקל״ח, יוצא כמה ימים היו מהעיקר עד הלילה הזה? 29 ימים, זה החודש הבא, נכון? אתה זוכר שהעיקר התחיל ג׳ ניסן.
אז מה זה אומר לחשב מה זה אמצע השמש ללילה הזה? מה זה כאשר, הרי אומר הרמב״ם, ל״ה ל״ח ל״ג? תדע את אמצע הירח ללילה הזה, שזה יהיה נ״ג ל״ו ל״ט, ואמצע המסלול יצא ק״ג כ״א מ״ו. כן? כן.
אז תפחית… אמצע השמש מאמצע השמש מאמצע השמש, כן? סליחה, אמצע השמש מאמצע הירח, אמצע השמש מאמצע הירח, להפחית, ישאר שבע עשרה, חמישים וחמישה, ושש. זה המרחק. תכפיל. תכפיל. יוצא כפול מ… ל״ה נ״ו י״ב. ל״ה נ״ו י״ב.
יוצא, מה למדתי שבשלושים וחמש מדברים על חמש מעלות? תוסיף חמש. יגיע שהמסלול הנכון הוא מאה ושמונים ומאה ועשרים ואחד חלקים. והרמב״ם אומר, כאן לא צריך להגיד כל כך הרבה. בגלל החלקים, כי, שוב, החלקים קטנים מדי לעשות הבדל ביחס לטבלה.
עכשיו, נמצא שהמסלול… אנחנו מסתכלים בטבלה שלנו, מה המנה של המסלול הנכון שהוא 180, ו… סליחה, 180 אין לו מעלות. 108 יוצא שהמנה היא חמש מעלות וחלק אחד.
עכשיו, למדנו שהם מחזיקים פחות מ-180, זה אומר שצריך להפחית את המנה, לא להוסיף. מפחיתים מאמצע הירח, שכבר ראינו קודם מה זה, חמש מעלות וחלק אחד, נשאר לנו 48 מעלות ו-35 חלקים ו-39 שניות.
עכשיו, ותעשה השניות חלק ותוסיף על החלקים. למה? כי יש לנו יותר שניות משישים, נכון? תשע ושלושים יש לך… סליחה, זה לא נכון. שמונה וארבעים מעלות, וחמישה ושלושים חלקים, ותשע ושלושים שניות. למה צריך לעשות את השניות חלק? נמצא מקום הירח האמיתי בשעה זו הוא במזל שור. כן, כי הד׳ הרי… לא, לא, לא, לא תרגמתי כאן. סליחה, חזרה ל… אה, כי יש כאן רק שלושים… סליחה, אם יש כאן יותר מ… אה, שלושים שניות בחלק. אה, אם יש כאן יותר משלושים שניות, אפשר לעשות את זה חלק. אוקיי, אז…
יוצא שמקום הירח האמיתי הוא מזל שור, שמונה עשרה מעלות ושלושים ושישה חלקים מהמעלה התשע עשרה, סימן מ״ח ל״ו, ובאותה דרך תחשב כל עת שתרצה מהעיקר עד סוף העולם, תעשה את כל החישוב המסובך, תשב עם הטבלה, שזה הופך להיות הרבה יותר פשוט, תדע איפה הירח האמיתי, אם מישהו רוצה לדעת איפה הירח האמיתי של החודש. הוא כבר יודע.
סיכום ומה הלאה
שני הפרקים הבאים ילמדו אותנו עוד דברים כמו רוחב הירח וכמו דברים אחרים שצריך לדעת כדי לדעת לחישוב הראייה. אבל עכשיו יודעים כבר איפה הלבנה באמת. כן, כי שני הפרקים הבאים הם הרבה הרבה יותר ארוכים. אוקיי, יש עוד שני פרקים קשים, ואחר כך יש לי שניים שהם פחות חישוב ויותר קצת הלכות. זה לא קשה, אני מתכוון לומר… כן. צריך לחשב דברים מאוד פשוטים.
הרמב״ם אפילו פישט עבורנו באופן מוזר, הוא אפילו אמר שאנחנו לא צריכים לדעת למה. הרמב״ם ידע שיהודים הולכים להיות למדנים גדולים, ושם הוא לא צריך לתת להם כל כך הרבה עזרה, אבל במתמטיקה הם הולכים להיות בקשיים, הם לא הולכים ללמוד לימודי חול. אז הוא עזר להם עם ה… לפחות כאן, הם יוכלו ללמוד את זה. אוקיי.
✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
HE עברית ›
📋 Shiur Overview
Summary of Shiur – Rambam Hilchos Kiddush HaChodesh, Chapter 15
—
General Introduction and Structure of Chapter 15
The purpose of the entire calculation: To determine whether we will see the moon on the thirtieth night after 29 complete days of the previous month. For this, one needs to know two things: where is the sun, and where is the moon.
The Rambam’s structure – sun and moon in parallel: The Rambam intentionally creates the same structure for the sun and moon, even though they are completely different systems. He calls them by similar names in order to make it easier to calculate. The Rambam provides a “calculator” – an algorithm – not an explanation of the true mechanism, but rather rules for how to calculate. He himself says later (Chapter 17) that whoever wants to understand the “why” must study the scholars who have spoken about it. The Rambam knew that Jews would be great scholars in learning, but would not study secular sciences/astronomy, therefore he gave them a practical method without the why.
The structure for both (sun and moon):
1. Calculate the mean course (mahalach ha’emtza’i) – divide the entire cycle equally over all days, as if it travels the same number of degrees each day.
2. Calculate the course (maslul) – the distance between the mean and the apogee.
3. According to the course, find the portion (maneh/omnas hamaslul) – the number that one adds or subtracts from the mean in order to obtain the true course (mahalach ha’amiti).
For the moon it is more complicated because even the course itself requires a special calculation (doubling the distance + chart), but the Rambam provides rules for everything.
—
Halacha 1 – The Algorithm: Emtza HaYare’ach, Emtza HaMaslul, Emtza HaShemesh, Merchak HaKaful
The Rambam’s words: “If you wish to know the true position of the moon on any day you desire… first calculate the mean of the moon for the time of sighting for that night you desire, and calculate the mean of the course and the mean of the sun for that time. Subtract the mean of the sun from the mean of the moon… double it… and this is called the doubled distance (merchak hakaful).”
Explanation:
One must calculate three numbers: (1) mean of the moon for the time of sighting, (2) mean of the course, (3) mean of the sun – all for the same day/night. Then one subtracts the mean of the sun from the mean of the moon, and doubles the result. This is called merchak hakaful (doubled distance).
Insights and Clarifications:
1. “For the time of sighting” – means with correction for sun position: The mean of the moon “for the time of sighting” doesn’t mean simply the mean of the moon for that day, but with the added correction according to where the sun stands in that season of the year (as learned in previous chapters).
2. Why subtract the mean of the sun from the mean of the moon: This gives the distance between the sun and moon. This makes sense because the entire goal is to know how far the moon is from the sun – this determines whether we can see it.
3. Why double it (tichpol oso)? The Rambam gives no reason – “like the verse,” he just says to do so. Since all numbers are approximate (according to rules, not exact), one can “on the basis of faith” understand why one doubles. The calculation of why is not the subject of this shiur.
—
Halacha 1 (continued) – The Limited Range of Merchak HaKaful on the Night of Sighting
The Rambam’s words: “It is never possible that this doubled distance on the night of sighting when they will see the moon” – it cannot be less than 5 degrees and not more than 62 degrees.
Explanation:
On the night of sighting, the doubled distance is always between 5 and 62 degrees. Therefore, the Rambam’s chart only needs to cover this range.
Insights and Clarifications:
1. Reason why the range is limited: The moon travels throughout the month closer and farther from the sun. At the time of sighting, it is one of the closest to the sun that it can be – it is at sunset slightly below “zero” (the horizon). Therefore it must be a minimum of 5 degrees away, and a maximum of 62. At other times of the month it can be farther, but this is not relevant for the night of sighting.
2. Practical ramification: The Rambam’s chart is therefore short – he doesn’t need to cover all 360 degrees, only the small range of 5–62. If other numbers were relevant, the chart would have needed to be longer.
—
Halacha 1 (continued) – The Chart of Merchak HaKaful: Adding to Emtza HaMaslul → Maslul HaNachon
The Rambam’s words (the chart): According to the doubled distance, one adds a certain number of degrees:
| Doubled Distance (degrees) | Add |
|—|—|
| 5 or less | 0 (nothing) |
| 6–11 | 1 |
| 12–18 | 2 |
| 19–24 | 3 |
| 25–31 | 4 |
| 32–38 | 5 |
| 39–45 | 6 |
| 46–51 | 7 |
| 52–59 | 8 |
| 60–63 | 9 |
Explanation:
One looks at the doubled distance and according to the chart adds a correction. This result — the mean of the course plus the correction from the chart — is called maslul hanachon (the correct course of the moon).
Insights and Clarifications:
1. Maximum addition is 9 degrees: One never adds more than 9, because the doubled distance on the night of sighting cannot be more than 62–63 degrees.
2. At 5 degrees or less – no addition: This means that at such a small distance, the mean is already close enough to the true that one doesn’t need to correct (although this is only one step of the entire calculation).
3. The correct course is explained as analogous to the course of the sun, but with an added step: For the sun, the course is simply the distance from the apogee to where the sun stands. For the moon, however, one must first double the distance (double the distance between the mean of the sun and mean of the moon), then add according to the chart to the mean of the course — only then does one have the correct course. This is a more complicated procedure than for the sun.
4. Example: If the distance between the mean of the sun and mean of the moon is 20 degrees, one doubles it to 40. According to the chart (39–45 = add 6), one adds 6 to the mean of the course. If the mean of the course is 100°, the correct course comes out = 106°.
5. Important clarification: The correction from the doubling is added to the mean of the course, not to the doubled distance itself. This means: correct course = mean of the course + correction according to chart.
—
Manas HaMaslul — Subtracting or Adding from Emtza HaYare’ach
The Rambam’s words: One looks at the correct course: if it is less than 180 degrees — one subtracts the portion of the course from the mean of the moon for the time of sighting. If more than 180 — one adds. “And what will be the mean after you add to it or subtract from it is the true position of the moon.” If it is exactly 180 or 360 — the mean of the moon equals the true.
Explanation:
This is the same rule as for the sun: under 180° one subtracts, over 180° one adds. The result is the true position of the moon (mekom hayare’ach ha’amiti).
Insights and Clarifications:
1. The parallel to the sun calculation: Just as with the sun, where one added or subtracted the portion from the mean in order to obtain the true, so too with the moon. The difference is only that for the moon one must first go through a more complicated procedure (doubling + chart) in order to obtain the correct course, and only then does one know what the portion is.
2. At exactly 180 or 360: If the correct course is exactly 180 or 360, the mean of the moon equals the true position of the moon — no correction is necessary. This makes sense, because one is on the same line.
—
Chart of Manas HaMaslul
The Rambam’s words (the chart):
| Correct Course | Portion |
|—|—|
| 10° | 0°50′ |
| 20° | 1°38′ |
| 30° | 2°24′ |
| 40° | 3°6′ |
| 50° | 3°44′ |
| 60° | 4°16′ |
| 70° | 4°41′ |
| 80° | 5°0′ |
| 90° | 5°5′ |
| 100° | 5°8′ |
| 110° | 4°59′ |
| 120° | 4°44′ |
| 130° | 4°11′ |
| 140° | 3°33′ |
| 150° | 2°43′ |
| 160° | 2°5′ |
| 170° | 0°59′ |
| 180° | 0 |
Explanation:
According to the correct course, one looks in the chart how many degrees and parts the portion is. If the correct course is more than 180, one subtracts it from 360 and uses the same chart.
Insights and Clarifications:
1. Symmetry over 180°: If the correct course is more than 180, one subtracts it from 360 and uses the same chart. This is the same principle as with the sun — the portion is symmetric around 180°, because it is “the second side of the same circle.”
2. Interpolation between tens: If the correct course doesn’t fall on a round ten (for example 65° instead of 60° or 70°), one must interpolate — calculate how much of the difference between the two portions comes out for the intermediate number. This is the same correction of the portion as in the example of the sun’s portions.
—
Example — Calculation of the True Position of the Moon for Friday Night, 2 Iyar Year 5738
The Rambam’s words: The Rambam calculates an example: from the epoch (3 Nisan) until Friday night 2 Iyar year 5738 are 29 days.
Explanation:
One calculates all steps of the calculation on a concrete example.
Insights and Explanations (steps of the example):
1. Mean of the sun for that night: 35°38′33″.
2. Mean of the moon for that night: 53°36′39″.
3. Mean of the course: 103°21′46″.
4. Distance (mean of moon minus mean of sun): 17°58′6″.
5. Doubling the distance: 35°56′12″.
6. Adding according to chart (35 falls in 32–38 = add 5): the correction is added to the mean of the course 103°21′46″ + 5° = correct course = 108°21′46″.
7. Portion of the course for 108°: between 100° (= 5°8′) and 110° (= 4°59′), interpolated for 108° = 5°1′.
8. Because the correct course (108°) is less than 180°, one subtracts the portion from the mean of the moon: 53°36′39″ minus 5°1′ = 48°35′39″.
9. Seconds to parts: because 39 seconds is more than 30, one makes it a part — comes out 48°36′.
10. True position of the moon: 48°36′ = constellation Taurus (mazal shor), 18°36′ from the 19th degree. (Because constellation Aries (mazal taleh) = 0–30°, constellation Taurus = 30–60°, so 48° minus 30° = 18° in Taurus.) The Rambam gives the notation: מ״ח ל״ו.
—
“And in this way you shall do the calculation for any time you desire from the epoch until the end of the world”
The Rambam says that with the same calculation one can calculate the true position of the moon for any time.
What comes next: The next two chapters will teach additional necessary things for the calculation of sighting — the latitude of the moon and other factors. Those chapters are longer and more difficult, but after that come two chapters that are less calculation and more laws.
📝 Full Transcript
Rambam Hilchos Kiddush HaChodesh Chapter 15 – The True Position of the Moon
Introduction – Structure of the Calculation of the Sun and Moon
Good day, today we are learning the holy Rambam Hilchos Kiddush HaChodesh Chapter 15, the fifteenth chapter.
So the topic of this chapter is, in the previous chapter we learned how one can calculate where the moon is, by taking and considering that there are two mean courses (mahalachim emtza’im), with the calculation that the moon has two spheres (galgalim) and it travels two courses, two orbits. Yes.
But first we will say yasher koach (thank you) to the donors, and all Jews say something. In order for the moon to be able to function, one must receive light from the sun, and in the nimshal (application), the mashal (parable), we will praise those who support our shiur (lecture). First and foremost is the dear friend (yedid nefesh) HaRav Rabbi Yoel HaLevi, with all his other partners in this mitzvah, and all the members of the shiur.
And now it is also erev Rosh Hashanah, and the verses of Rosh Hashanah. The essential secret of Rosh Hashanah is to know the sanctification of the new month (kiddush hachodesh), here in these great foundations, to know if one wants to delve deeply. One will do so. Yes, the Alter Rebbe said that there is no blessing of the new month (birkas hachodesh), no blessing of the month on the Shabbos before Rosh Hashanah, the Shabbos that should have been blessing the month of Tishrei, because “kadsheihu shamayim” (the Heavens sanctify it), the Almighty blesses Rosh Chodesh. That’s not correct, because the whole thing about Rosh Hashanah is that the Jews say, it says in the Midrash, that when the Jews make the month, then the beis din (court) in Heaven is established. In short, but one doesn’t follow the moon, therefore one must indeed know how the moon truly is. In short, not for now this discussion. What in life is a thing.
The Goal of the Entire Calculation
And they said, I will say briefly (kitzur hadavar), the entire goal of the whole thing is to find out if we will see the moon tonight, the thirtieth night after 29 complete days from the previous month. Sometimes one cannot see it, sometimes one can indeed see it, sometimes one cannot see it.
In order to know this, one must know two things: where is the sun and where is the moon.
The Rambam’s Structure – Similar Rules for Sun and Moon
How is the sun? We learned it. I want to explain here the structure, because the Rambam makes the same structure for the sun and the moon, although the sun and the moon are completely different systems, the Rambam made the same structure and called them similar names, so that it would be easier for people to calculate.
So the Rambam has essentially given here a calculator, you could say an algorithm, not the true way how it works, and doesn’t calculate anything himself. The Rambam gave rules, laws (halachos), just as the Rambam in all halachos, gave rules, laws, to be able to understand how to calculate, not to be able to understand that one can calculate whether we will see the moon today.
So we learned that the sun is like this, the same thing can be seen with the moon, that there is something called the mean course (mahalach ha’emtza’i), and there is something called the true course (mahalach ha’amiti). The mean is literally, take the cycle that it travels, and divide it precisely by thirty days, whatever, twenty-nine and a half days, whatever the calculation is, divide it precisely, and as if it travels the exact same amount of degrees each day, you will know precisely where the sun or the moon is.
Afterwards, the Rambam said, this is done first, step 1. Then one adds what, certain corrections (tikunim), also according to certain rules, the Rambam doesn’t trouble himself to explain to us why and for what there are these rules. You will know the true place where the moon actually is today. That’s all.
How It Was Done with the Sun
Now, and how did they do it? Let me add another thing. How did they do it with the sun? They did it like this: They said with the sun that there are two numbers: there is the mean course, where it is according to the mean course. Then one added another number, the height of the sun (govah hashemesh). All these numbers are degrees, right? All are numbers of degrees, the height of the sun.
And according to how far, it was called a maslul (orbit), right? Maslul means how far, as it were, the two numbers are from each other, how far the mean was from the height, according to how far it gave us a chart to add or subtract, according to which part of the year one is in, according to how many degrees it is, basically, whether it was more or less, you need to subtract or add something called an umnah or umnas hamaslul (the portion of the orbit). Umnas hamaslul is the number that one adds to the mean in order to know the correct one, the true one. And how does one know the umnah? According to the calculation of the distance (merchak) of the maslul. Right? That’s the structure.
The Same Structure with the Moon
Now, with the moon the Rambam makes the same structure. He will tell you, take the two numbers of the moon, figure out something called a maslul. According to how much the maslul is, calculate what the umnah is. That umnah, take off or lay down, to know the place of the true position of the moon. That’s the same sort of structure he makes for the moon.
With the moon it’s a bit more complicated. In order to know both what the maslul is and what the course of the maslul is, one will need to make a certain calculation. But of course, one won’t need to make the calculation, the Rambam will simply say rules that will be according to the calculations. And the reason for this is because the moon is even more complicated, as we spoke about in the previous chapter, but that’s not our topic now. We will only say what the Rambam’s algorithm for doing this is.
So let’s simply read what he says.
Halacha 1 – The First Step: Calculate Emtza HaYarei’ach, Emtza HaMaslul, Emtza HaShemesh
The Rambam says, “If you want to know” – if a Jew wants to know, and you certainly want to know – “the true position of the moon on any day you want”, any day you want. Essentially, you only want one day in the month, but this works for any day. Any day you want to know – in practice, the Rambam’s calculation will only work for the beginning of the month, but anyway – if you want to know how truly the moon is any day, you will do as follows: First do, write down for yourself a few numbers. And the Rambam will give names for each one of the numbers, which one can easily keep in mind.
“First calculate”, calculate – yes, “totzi” means calculate, right? – “emtza hayarei’ach” (the mean of the moon). We learned, emtza hayarei’ach means where the moon is, the large sphere where it is. “For the time of sighting” (lish’as hara’iyah). We learned – ah, sorry, emtza hayarei’ach lish’as hara’iyah means one must add the correction for where the sun is, because according to where in the year it is, it’s different for the time of sighting. “For that night that you want”. Okay, figure out the number called emtza hayarei’ach lish’as hara’iyah for the night you’re looking for.
Then do two more numbers, which we have both these numbers we already learned earlier how to get them. “Calculate emtza hamaslul” (the mean of the orbit), which we also learned in the previous chapter how to calculate the emtza hamaslul from the epoch (ikar) until that day. The same thing, “emtza hashemesh” (the mean of the sun), which we learned two chapters back, three chapters back, how to figure out the emtza hashemesh, “for that time”, for the same time, the same day.
Merchak HaKaful – The Distance Between Sun and Moon
Now you will do as follows, make a subtraction. Subtract, “subtract emtza hashemesh from emtza hayarei’ach”. Subtract the number of emtza hashemesh from emtza hayarei’ach. That means, in other words, you want the distance. That means, how much is between the emtza hashemesh and emtza hayarei’ach? This makes a lot of sense. If you think about it, I want after all to know here how far the sun is from the moon, so there’s such a connection that one will calculate.
Anyway, this is the calculation. Subtract, let’s say emtza hashemesh is three hundred, and emtza hayarei’ach is three hundred and twenty, you have twenty in between. Yes? And remember, if it comes out backwards, one can add, we know how to do subtraction backwards also already from the Rambam’s previous rules.
Now, there remains, let’s say a number 20, yes, “and what remains”, what remains after you have subtracted the emtza hashemesh from the emtza hayarei’ach, something remains. “Double it”, double it, make forty from it. Why? “As decreed in the text” (k’gezeiras hakasuv). The Rambam says this is how it will be done. “And this is called, merchak hakaful” (the double distance). In other words, double the number of how far the sun is from the moon today, the mean. Both are not precise numbers, regarding this is to understand that the rules, you understand, since everything is only approximate according to rules, you can basically believe why one should add precisely a double. The calculation of why is not now our discussion to explain. I’m only saying the Rambam’s halacha with simple faith (emunah peshutah). Not simple faith, the Rambam will say later in chapter 17, if you want to know why all these things you need to learn from the sages (chachamim) who spoke about it. But what the Rambam says here is, what should you do? Right?
In other words, let’s say step 1: Make a subtraction of emtza hashemesh from emtza hayarei’ach, and the difference that remains make double. You have a double number. So now, what will you do with this double? So, I will tell you what you will do.
Halacha 2 – The Range of Merchak HaKaful at Leil HaRa’iyah
The Rambam says, “And we explained, that we did not come with all these calculations that we made in these chapters except to know the sighting of the moon”. We are not concerned with what happens on the 15th of the month, the 16th, only the time of sighting (zman hara’iyah), that which we want to know.
The Rambam says a simple rule, I want to tell you something. “It is never possible that this double distance on the night of sighting when they will see the moon”, that means the double distance, that double how far the sun is from the moon, cannot be at the night of sighting more than five degrees to sixty-two degrees. It cannot be more than this and not less than this. So it’s between these two numbers.
And in order to remember the reason is very simple, we already spoke about this, that the moon passes through the sun, also throughout the month it is closer and farther from the sun, and at the time of sighting it is the closest, one of the closest to the sun that it can be. So automatically the fact is, at sunset a bit below zero, because there is the horizon (ofek), it comes out that the moon must be from five. It cannot be otherwise, if not the whole thing is not relevant. So in short, it cannot be more than five. So the double distance which is even more, in short, the moon must be between five and sixty-two degrees away from the sun. The best of the month it can be farther, but in the period, in the month, it is always between these numbers.
Therefore the Rambam says that you don’t need to worry about other numbers. Therefore, says the Rambam, I will give you a chart now. What should you do with this double distance? Okay?
Halacha 3 – The Chart: How Much to Add According to Merchak HaKaful
The Rambam says, “The matter goes like this, we have prepared this chart”, look at this double distance. That means, I will give you a chart, says the Rambam, only between five and sixty-two. Okay? You can only double one of these numbers. It’s not relevant, because there won’t be any other number. If there wasn’t any other number, the Rambam’s chart would have had to be longer. And he tells you, my chart will be short, because for the night of sighting no other times are relevant.
And he says a chart, and whoever wants, we already spoke that one must say the charts. So the chart is very simple:
– If it’s five degrees, leave it. You don’t need to add anything. In other words, if it’s less than five degrees or five degrees, the mean moon will be like the true moon. Sorry, we’re not yet at the mean moon, sorry, I made another mistake. You don’t need to add anything to the double distance. Keep it as it is, you will soon see what will be done with it.
– If it’s from 6 to 11, add 1
– From 12 to 18, add 2
– From 19 to 24, add 3
– From 25 to 31, add 4
– From 32 to 38, add 5
– From 39 to 45, add 6
– From 46 to 51, add 7
– From 52 to 59, add 8
– From 60 to 63, add 9
If it’s more, it’s not relevant.
Maslul HaNachon (The Correct Orbit)
Now, in other words, now you know what the matter truly is. The conclusion is, let’s say earlier, we said a random example. It comes out that the distance between the sun and the moon, the emtza hashemesh from the emtza hayarei’ach is twenty, and it was doubled to forty. Now, it was for example forty, it comes out, how much must one add. From 39, it says one must add 6, add 6, one is at 46. Okay? Just a rule, when it’s 40, one adds 6, one is at 46 degrees.
This number is called maslul hanachon (the correct orbit). It’s the true maslul. Again, why all these things is, learning is not now. But the for… the number that you now have after the doubling, after the adding, after adding, the doubling, according to how many numbers you got. The conclusion of the doubling is a certain number. Add to that number according to our chart. This number is called maslul hanachon. Okay, in other words it’s the correct maslul.
Remember, the order of things here is, that one adds according to the maslul, one adds an umnah. So with the sun it was very simple. The maslul is simply the distance from the height to where the sun is today. And here, the maslul is the double distance plus a certain rule. That’s what the maslul is.
Manas HaMaslul — Subtract or Add
Now, you will look at the maslul hanachon, and so. You will subtract or take an umnah, the manas hamaslul (the portion of the orbit). What will you do? It’s the same rule basically that was learned with the sun.
If it’s less than 180 degrees, you will subtract the manas hamaslul from the emtza hayarei’ach lish’as hara’iyah, and that will be the true position of the moon (makom hayarei’ach ha’amiti), not the maslul hanachon. We’re already past the maslul hanachon. The maslul hanachon tells us which umnah to subtract or lay down. But does one lay down or give? The rule is, as was learned earlier, less than 180 degrees one subtracts, more than 180 degrees one adds the manas hamaslul hanachon to the emtza hayarei’ach lish’as hara’iyah, “and what will be the mean after you add to it or subtract from it is the true position of the moon”. This is what we’re seeking (mevukash), we’re looking for the true position of the moon at the time of sighting.
The true position of the moon comes from subtracting the manas hamaslul hanachon from the emtza hayarei’ach, you have the true moon. This is always, just as with the sun, one added the umnah or subtracted from the mean, the true one came. Only here is a complicated situation, that in order to find what the umnah is, one must first make a double course, and then add so it will be the correct maslul, and then you know the umnah. All this, so simple is this.
And if, it’s understood, as was learned then, if it’s exactly 180 or 360, the meaning is exactly the same, then the mean is the true, as was learned in common sense (sechel hayashar) also.
Chart of Manas HaMaslul
What is the manas hamaslul? Further, as decreed in the text (gezeiras hakasuv), the Rambam says degree by degree:
– If the true course is 10, the amount is 50 parts
– If it’s 20, it’s 1 degree and 38 parts
– If it’s 30, it’s 2 degrees and 24 parts
– If it’s 40, it’s 3 degrees and 6 parts
– If it’s 50, it’s 3 degrees and 44 parts
– If it’s 60, it’s 4 degrees and 16 parts
– If it’s 70, it’s 4 degrees and 41 parts
– If it’s 80, it’s 5 degrees
– If it’s 90, it’s 5 degrees and 5 parts
– If it’s 100, it’s 5 degrees and 8 parts
– If it’s 110, it’s 4 degrees and 59 parts
– If it’s 120, it’s 4 degrees and 44 parts
– If it’s 130, it’s 4 degrees and 11 parts
– If it’s 140, it’s 3 degrees and 33 parts
– If it’s 150, it’s 2 degrees and 43 parts
Yes, as we learned earlier.
– And if it’s 160, it’s once and 65 parts
– If it’s 170, it’s 59 parts
– If it’s exactly 180, nothing is missing, it’s very good, and they’ve already learned it.
If it’s more than 180, they’ve already learned it. You can simply subtract and know, because the negative, the second side of the same circle. It comes out, if it’s more than 180, you don’t need to go into saying it. You simply subtract it from 180, and you have the number of the amount. The same thing.
We said earlier, if you’re not holding at a ten, but in between, figure out how much it is, take how much it is between sixty or seventy, it goes three and sixty, just calculate how much comes out the tikun d’mana for each one, between sixty and seventy, you’ll have the correct number, just as we say this by the example of the degrees of the sun.
Example — Calculating the True Position of the Moon
And now the Rebbe is going to give an example, and we’re going to continue learning an example, truly to learn one must calculate it, but we’re now learning what it says.
We want to know, for example, the true position of the moon, further, on the night of erev Shabbos, which is the second day of Iyar of the year of the epoch, the year 5538, it comes out how many days was it from the epoch until this night? 29 days, that’s the next month, right? You remember that the epoch began on the 3rd of Nissan.
So what does it mean to figure out what is the mean sun for this night? What is this when, the Rambam says, 35 38 33? You’ll know the mean moon for this night, which will be 53 36 39, and the mean course will come out 103 21 46. Yes? Yes.
So subtract… the mean sun from the mean moon, yes? Sorry, the mean sun from the mean moon, the mean sun from the mean moon, subtract, it will remain seventeen, five and eighty, and six. That’s the distance. Double it. Double. It comes out double of… 35 56 12. 35 56 12.
It comes out, what I learned that at thirty-five we’re talking about five degrees? Add five. It will come to that the true course is one hundred and eighty and one and twenty parts. And the Rambam says, here you don’t need to say so much. Because of the parts, because, again, the parts are too small to make a difference regarding the table.
Now, we find what the course… we look in our chart, what is the amount of the true course which is 180, and… sorry, 180 has no degrees. 108 comes out the amount is five degrees and one part.
Now, we learned that they’re holding less than 180, meaning that you have to subtract the amount, not add. You subtract from the mean moon, which we’ve already seen earlier what it is, five degrees and one part, we’re left with 48 degrees and 35 parts and 39 seconds.
Now, make the seconds into a part and add to the parts. Why? Because we have more seconds than sixty, right? Thirty-nine you have… sorry, that’s not right. Forty-eight degrees, and thirty-five parts, and thirty-nine seconds. Why do you need to make the seconds a part? Therefore the true position of the moon at this time is in the constellation of Taurus. Yes, because the four is… no, no, no, I didn’t translate here. Sorry, back to… ah, because there’s only thirty… sorry, if there’s more than… ah, thirty seconds in a part. Ah, if there’s more than thirty seconds, you can make it a part. Okay, so…
It comes out that the true position of the moon is the constellation of Taurus, eighteen degrees and six and thirty parts of the nineteenth degree, the sign 48 36, and in the same way you will calculate any time you want from the epoch until the end of the world, you’ll do the whole complicated calculation, you’ll sit down with the chart, which makes it much simpler, you’ll know where the true moon is, if someone wants to know where the true moon of the month is. He already knows.
Summary and What Comes Next
The next two chapters are going to teach us other things like the latitude of the moon and other things that you need to know in order to know for the calculation of the sighting. But now you already know where the moon truly is. Yes, because the next two chapters are much, much longer chapters. Okay, there are still two difficult chapters, and after that I think two that are less calculation and a bit more laws. It’s not difficult, I mean to say… yes. You have to calculate very simply.
The Rambam even strangely simplified for us, he even said that we don’t need to know why. The Rambam knew that Jews are going to be great scholars, and there he doesn’t need to give them so much help, but with math they’re going to have difficulties, they’re not going to learn any secular studies. So he helped them with the… at least here, they’ll be able to learn this. Okay.
✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On