הלכות קידוש החודש פרק י״ג
⏱️ Chapters
(00:00) הקדמה כללית לפרק י"ג
(05:36) הלכה א: די סדר פון די חשבון
(09:32) הלכה ג' (המשך) – ווי אזוי מ'רעכנט דעם מקום האמיתי פון דער זון
(16:35) הלכה ד' – דער טשאַרט פון מנת המסלול
(18:24) הלכה ה' – ווי צו נוצן דעם טשארט פאר מער ווי 180 מעלות
(19:57) אינטערפאלאציע צווישן מעלות אין דער טשארט
(21:09) דוגמא פון דער גאנצער חשבון — שבת י"ד תמוז
(24:40) תקופות אמיתיות
(28:26) דער רמב"ם'ס דגש אין פרק י"ג — פראקטישע מעטאדע, נישט טעאריע
(29:13) דער חשבון שטימט נאך היינט
▶ לצפייה ללא יוטיוב / Watch without YouTube ✕ חזרה ליוטיוב / Back to YouTube
📖 טקסט הפרק / Chapter Text (Sefaria) ›
סיכום השיעור 📋
סיכום פון שיעור — הלכות קידוש החודש, פרק י"ג
כללי'ע הקדמה צום פרק
דער ציל פון פרק י"ג
דער גאנצער ציל פון די חשבונות אין הלכות קידוש החודש איז צו וויסן צי מ'וועט קענען זען די לבנה די נאכט פון ל' (נאך 29 טעג), וואס איז נוגע פאר קידוש החודש. דערפאר דארף מען וויסן וואו די זון איז, ווייל די זון און לבנה האבן א שייכות — אויב די זון איז צו נאנט וועט מען די לבנה נישט קענען זען. פרק י"ג באהאנדלט ווי אזוי מ'רעכנט דעם מקום השמש האמיתי — דער אמת'דיגער פלאץ פון דער זון.
חזרה פון דער יסוד פון פרק י"ב — מקום אמצעי
אין פרק י"ב האט דער רמב"ם אויסגעלערנט אז די זון פארט יעדן טאג 59 חלקים (בערך) אויף איר גלגל, און מ'קען רעכענען פון דעם עיקר (ג' ניסן שנת ד'תתקל"ח) דורך צולייגן די טעגליכע באוועגונג. דאס גיט אבער נאר דעם מקום אמצעי (mean position) — נישט דעם מקום האמיתי.
דער חילוק צווישן מקום אמצעי און מקום אמיתי
דאס ווארט "אמיתי" איז אינטערעסאנט — עס מיינט נישט בלויז "וואס דאכט זיך דעם מענטש," נאר עס איז טאקע אמת'דיג וואו די זון איז. דער מקום אמצעי איז אויך אמת'דיג — אויף דעם גלגל השמש אליין פארט די זון טאקע גלייכמעסיג. נאר פאר אונז אויף דער ערד איז דא א סטיה (אפוויכונג) ווייל די ערד איז נישט אין מיטן פון דעם גלגל השמש.
דער מקום אמצעי איז געבויט אויף דער הנחה אז די זון פארט אויף א פערפעקטן קרייז (perfect circle) מיט גלייכמעסיגע שנעלקייט יעדן טאג. אויף דעם גלגל השמש גופא איז דאס 100% ריכטיג. דער מקום האמיתי איז אבער ווי מ'זעט עס פון דער ערד, וואו עס זעט אויס אז די זון פארט שנעלער אין געוויסע תקופות און שטילער אין אנדערע.
דער יסוד פון Eccentric Circle
דער גרונט פארוואס מ'זעט א חילוק איז ווייל די ערד ליגט נישט אין מיטן פון דעם גלגל השמש (eccentric circle). דער גלגל המזלות (עקליפטיק) איז גרעסער, און דער גלגל השמש ליגט אויף א זייט. ממילא: ווען די זון איז אויף דער נאענטער זייט צו דער ערד, זעט עס אויס ווי זי פארט שנעלער (מער מעלות פאר'ן זעלבן וועג); ווען זי איז אויף דער ווייטערער זייט, זעט עס אויס ווי זי פארט שטילער.
דער רמב"ם'ס מעטאדע — תיקון (correction)
צו רעכענען דעם מקום האמיתי דירעקט וואלט געווען זייער קאמפליצירט. דער רמב"ם'ס עצה איז: מ'הייבט אן מיט דעם מקום אמצעי (פון פרק י"ב) און מ'לייגט צו א תיקון (correction) וואס איז אנדערש פאר יעדע מעלה וואו די זון שטייט. דער תיקון רעפלעקטירט ווי גרויס דער חילוק איז צווישן אמצעי און אמיתי אין יענעם פלאץ.
---
הלכה א — מסלול השמש
דער רמב"ם'ס לשון: "אם תרצה לידע מקום השמש האמיתי בכל יום שתרצה — תוציא תחלה מקומה האמצעי לאותו היום על הדרך שביארנו, ותוציא מקום גובה השמש, ותגרע מקום גובה השמש ממקום השמש האמצעי, והנשאר הוא הנקרא מסלול השמש. ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש..."
פשט
מ'זאל קודם רעכענען דעם מקום אמצעי פון דער זון פאר יענעם טאג (לויט פרק י"ב), דערנאך רעכענען דעם מקום גובה השמש פאר יענעם טאג (אויך לויט פרק י"ב), און מ'זאל אראפציען דעם גובה השמש פון דעם מקום אמצעי. דאס וואס בלייבט הייסט מסלול השמש.
חידושים און הסברות
1. גובה השמש — דעפיניציע: גובה השמש איז נישט ווען די זון איז העכער אין הימל, נאר דער ווייטסטער פונקט פון דער זון פון דער ערד אויף איר גלגל — דער אפּאָגעע (apogee). אויף דער פיקטשער: ווען די ערד איז אויף איין זייט פון דעם גלגל, איז דער פונקט כנגד (אקעגן) דער ערד דער ווייטסטער — דאס איז גובה השמש.
2. גובה השמש באוועגט זיך: דער גובה השמש פארט אליין ארום — יעדע 70 יאר א ביסל (כמבואר אין פרק י"ב). דעריבער דארף מען רעכענען וואו דער גובה שטייט היינט, דורך אנהייבן פון דעם עיקר און צולייגן די באוועגונג.
3. מסלול השמש — באדייטונג: דער מסלול השמש איז פשוט ווי ווייט די זון האט זיך באוועגט פון איר גובה ביז איר מקום אמצעי פון היינט. דאס הייסט, עס מעסט דעם אָרק (arc) פון גובה ביז מקום אמצעי. דער רמב"ם גיט א ביישפיל: אויב מקום אמצעי = 200° און גובה = 100°, איז מסלול = 100°.
4. פארוואס דארף מען דעם מסלול: דער מסלול זאגט אונז וואו די זון שטייט אויף איר אייגענעם גלגל רעלאטיוו צום גובה. דאס איז דער שליסל צו וויסן וויפיל דער תיקון (correction) דארף זיין — ווייל דער חילוק צווישן אמצעי און אמיתי איז תלוי אין וואו אויפ'ן גלגל די זון שטייט רעלאטיוו צום גובה.
---
הלכה ג' — ווי אזוי מ'רעכנט דעם מקום האמיתי
דער רמב"ם'ס ווערטער: "ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש. אם היה המסלול פחות מק"פ מעלות – תגרע מנת המסלול מן האמצעי; אם היה יותר על ק"פ – תוסיף מנת המסלול על האמצעי. ומה שיהיה אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו – הוא מקום השמש האמיתי."
פשט
ווען מ'ווייס וואו דער גובה השמש (אפּאגעע) איז, און וואו דער שמש האמצעי איז, קען מען אויסרעכענען וויפיל מעלות די זון איז אוועק פון איר גובה (דאס הייסט דער "מסלול"). לויט דעם רעכנט מען אויס א קאָרעקציע ("מנת המסלול") וואס מ'נעמט אראפ אדער לייגט צו צום שמש האמצעי, כדי צו באקומען דעם מקום האמיתי.
חידושים און הסברות
1. דער יסוד פון דער קאָרעקציע — עקסענטרישער גלגל: די זון פאָרט אויף איר אייגענעם גלגל (עקסענטרישער קרייז) מיט א גלייכמעסיגע שנעלקייט. אָבער ווייל דער צענטער פון דעם גלגל איז נישט דער זעלבער ווי דער צענטער פון דער ערד, זעט עס אויס פון דער ערד ווי די זון פאָרט אַמאָל שנעלער און אַמאָל שטילער. ווען די זון איז נענטער צו דער ערד (ביים פּעריגעע), שייַנט זי צו פאָרן שנעלער; ווען זי איז ווייטער (ביים אפּאגעע/גובה), שייַנט זי צו פאָרן שטילער. דערפאר איז דער שמש האמצעי (וואס רעכנט גלייכמעסיג) נישט דער זעלבער ווי דער שמש האמיתי (וואו מ'זעט די זון באמת).
2. ווי דער מסלול באשטימט די ריכטונג פון דער קאָרעקציע: ווען דער מסלול איז ווייניגער פון 180° (ד.ה. די זון איז אויף דער זייט וואו זי איז נענטער צו דער ערד און פאָרט "שנעלער" כלפי אונז), איז דער שמש האמיתי שוין פאָראויס פון דעם שמש האמצעי — דערפאר נעמט מען אראפ (תגרע) די מנת המסלול. ווען דער מסלול איז מער פון 180° (די זון איז אויף דער ווייטערער זייט, פאָרט "שטילער"), איז דער שמש האמיתי נאך הינטער דעם אמצעי — דערפאר לייגט מען צו (תוסיף).
3. צוויי פונקטן וואו ס'איז קיין חילוק נישטא: ביי גענוי 0° (גובה השמש אליין) און ביי גענוי 180° (דער פונקט אנטקעגן דעם גובה) איז דער שמש האמצעי גלייך מיטן שמש האמיתי — "אין בו מנה כלל, אלא יהיה מקום האמצעי הוא מקום האמיתי." דאס זענען די צוויי טעג א יאר וואו ס'איז קיין קאָרעקציע נישט נויטיג, ווייל ביי די צוויי פונקטן איז דער ווינקל "גראד" — קיין אונטערשיד צווישן דעם עקסענטרישן קרייז און דעם באאָבאַכטונגס-קרייז.
---
הלכה ד' — דער טשאַרט פון מנת המסלול
דער רמב"ם'ס ווערטער: דער רמב"ם גיט א טשאַרט (אין ווערטער-פאָרם) וואס זאגט פאר יעדע צען מעלות פון מסלול וויפיל די מנת המסלול איז: י' מעלות – כ' חלקים; כ' – מ' חלקים; ל' – פ"ה חלקים; מ' – ק"נ חלקים; נ' – מעלה אחת וט"ו חלקים; ס' – מעלה אחת ומ"א חלקים; און אזוי ווייטער ביז ק"פ מעלות.
פשט
דער רמב"ם גיט א פראקטישע טאבעלע אנשטאט צו פאדערן טריגאָנאָמעטרישע חשבונות. פאר יעדע 10° פון מסלול שטייט וויפיל מעלות/חלקים מ'דארף צולייגן אדער אראפנעמען.
חידושים און הסברות
1. מקור פון דער טאבעלע — אל-באטאני: דער רמב"ם האט דעם טשאַרט מעתיק געווען פון אל-באטאני, א מוסלימישער אסטראנאם. דאס הייסט, דער רמב"ם האט נישט אליין אויסגערעכנט די נומערן דורך טריגאָנאָמעטריע, נאר ער האט גענוצט אן עקזיסטירנדע אסטראנאמישע טאבעלע.
2. פארוואס דער רמב"ם שרייבט א טשאַרט אנשטאט א פאָרמולע: דער רמב"ם'ס שיטה אין גאנץ הלכות קידוש החודש איז צו מאכן דעם חשבון צוגענגלעך אָן העכערע מאטעמאטיק. ווער עס קען טריגאָנאָמעטריע קען אליין אויסרעכענען, אבער דער רמב"ם וויל נישט מטריח זיין דעם לערנער מיט דעם — ער גיט פשוט די רעזולטאטן. דאס איז אנאלאג צו א "times table" פאר קינדער — א look-up table אנשטאט צו פאדערן אז מען זאל יעדעס מאל רעכענען פון אנהויב.
3. דער פּאַטערן פון דער טאבעלע — ווערט גרעסער ביז 90° און דערנאך קלענער: די מנת המסלול ווערט גרעסער ווי מ'גייט פון 0° צו 90° (דער מאקסימאלער חילוק), און דערנאך ווערט זי צוריק קלענער פון 90° ביז 180°. דאס שטימט מיט דער געאָמעטריע: ביי 90° איז דער גרעסטער ווינקל-אונטערשיד צווישן דעם עקסענטרישן קרייז און דעם באאָבאַכטונגס-קרייז; ביי 0° און 180° איז קיין אונטערשיד נישטא.
4. פארוואס דער טשאַרט גייט נאר ביז 180° — סימעטריע: דער רמב"ם גיט נאר נומערן פון 0° ביז 180°, ווייל די צווייטע העלפט (180°–360°) איז א שפּיגל-בילד (mirror image) פון דער ערשטער העלפט. אנשטאט צו מאכן דעם טשאַרט צוויי מאל אזוי לאנג, זאגט דער רמב"ם: אויב דער מסלול איז מער פון 180°, נעם אראפ פון 360° (ד.ה. 360° מינוס דער מסלול), און נוץ דעם רעזולטאט אין דער זעלבער טאבעלע — נאר מיט דער פארקערטער ריכטונג (צולייגן אנשטאט אראפנעמען). דוגמא: אויב דער מסלול איז 300°, רעכנט מען 360° − 300° = 60°, און מ'ווייס שוין אז ביי 60° איז די מנה א גאנצע מעלה און 41 חלקים — דאס לייגט מען צו.
5. דער רמב"ם'ס כללים ווי צו נוצן דעם טשאַרט: דער רמב"ם גיט נישט נאר נומערן, נאר אויך כללים (רולס) ווי אזוי צו אַפּלייען דעם טשאַרט פּראקטיש — וואס צו טון ווען דער מסלול איז ווייניגער פון 180°, מער פון 180°, אדער גענוי 0°/180°. דאס איז טיפּיש פאר דעם רמב"ם'ס סטייל אין די הלכות — ער מאכט א "יוזער-גייד" פאר דעם חשבון.
אינטערפאלאציע צווישן מעלות אין דער טשאַרט
דער רמב"ם'ס ווערטער: דער טשאַרט גיט די מנה נאר פאר יעדע צענער מעלות (60, 70, 80 אאז"וו). פאר א מספר וואס פאלט צווישן צענערס, דארף מען אינטערפאלירן.
פשט: אויב דער מהלך איז, למשל, 65 מעלות — און מען ווייסט אז ביי 60 מעלות איז די מנה 1 מעלה און 41 חלקים, און ביי 70 איז 1 מעלה און 51 חלקים — איז דער חילוק צווישן זיי 10 חלקים פאר 10 מעלות, הייסט 1 חלק פאר יעדע מעלה. ממילא ביי 65 מעלות איז די מנה 1 מעלה און 46 חלקים (41 + 5). דאס איז א פשוט'ע לינעארע אינטערפאלאציע.
חידושים: דער רמב"ם'ס טשאַרט איז געבויט אזוי אז מען קען גרינג אינטערפאלירן — דער חילוק צווישן צענערס איז קאנסטאנט גענוג אז מען קען פשוט טיילן. ביי מער קאמפליצירטע נומערן (ווי 76 אדער 77) ווערט עס א ביסל שווערער, אבער דער פרינציפ בלייבט דער זעלבער.
---
דוגמא פון דער גאנצער חשבון — שבת י"ד תמוז
דער רמב"ם'ס ווערטער: דער רמב"ם גיט א פולע דוגמא: מען וויל וויסן דעם מקום השמש האמיתי תחלת ליל שבת י"ד תמוז — דאס איז 100 טעג נאך דעם עיקר (ג' ניסן), דער זעלבער טאג וואס ער האט שוין גענוצט אין פריערדיגע פרקים.
פשט — דער גאנג פון דער חשבון
1. אמצע השמש (שוין אויסגערעכנט פריער): ק"ה מעלות, ל"ז חלקים, כ"ה שניות.
2. גובה השמש: פ"ה מעלות, מ"ה חלקים, כ"ג שניות.
3. מהלך פון גובה = אמצע מינוס גובה = י"ח מעלות, נ"ב חלקים, ב' שניות.
4. ראונדינג: 52 חלקים איז מער ווי 30, ממילא ראונד מען אויף צו 19 מעלות.
5. מנה פון 19 מעלות (פון טשאַרט): 38 חלקים.
6. ווייל 19 < 180, נעמט מען אראפ די מנה פון דעם אמצע השמש.
7. רעזולטאט: ק"ד מעלות, נ"ט חלקים, כ"א שניות — דאס איז דער מקום השמש האמיתי.
8. וואו איז דאס? אין מזל סרטן, ביי בערך 15 מעלות אין דעם מזל (ווייל 3×30=90 פאר טלה/שור/תאומים, פלוס ~15 אין סרטן).
חידושים
1. ראונדינג ביי מעלות: דער רמב"ם זאגט אז מען דארף נישט זארגן וועגן חלקים ביי די מעלות פון מהלך — ווייניגער ווי 30 חלקים ראונד מען אראפ, מער ווי 30 ראונד מען ארויף צו א גאנצע מעלה. דער טעם: כדי צו וויסן וואו די זון איז, איז א מעלה גענוג פרעציזיע — מען דארף נישט וויסן אזוי פונקטליך.
2. "אל תפנה על השניות כלל": דער רמב"ם זאגט קלאר: זארג זיך נישט וועגן שניות — נישט ביי מקום השמש, נישט ביי מקום הירח, נישט ביי קיין חשבונות. "אלא תחתוך החלקים בלבד" — מען דארף נאר חלקים, נישט שניות.
3. מחלוקת מפרשים וועגן ראונדינג ביי שניות: דער רמב"ם'ס לשון איז "קרוב לשלושים" — וואס משמע אז ביי שניות זאל מען אפילו ביי ווייניגער ווי 30 שוין ארויפלייגן (נישט ווי ביי מעלות וואו נאר איבער 30). עס איז דא א מחלוקת מפרשים: עטליכע פארשטייען אז ביי שניות איז דער שוועל נידריגער (מען ראונד ארויף אפילו ביי ווייניגער ווי 30), אנדערע פארשטייען אז עס איז דער זעלבער כלל ווי ביי מעלות. דער חילוק איז קליין און וועט נישט מאכן א גרויסע פראקטישע נפקא מינה.
---
הלכה אחרונה פון פרק י"ג — תקופות אמיתיות
דער רמב"ם'ס ווערטער: "בכל אשר תרצה תדע יום התקופה האמיתי... בין תקופות הבאות אחריו... בין תקופות שעברו משנים קדמוניות." איינמאל מען ווייסט דעם חשבון אמיתי פון מקום השמש, קען מען אויסרעכענען די תקופה האמיתית — ווען די זון קומט אמת'דיג אן צו יעדע פון די פיר פונקטן (0°, 90°, 180°, 270°).
פשט
די תקופות (ניסן, תמוז, תשרי, טבת) זענען ווען די זון איז ביי 0°, 90°, 180°, 270° רעספעקטיוו. סיי תקופת שמואל סיי תקופת רב אדא גיבן נאר אן אמצעית — זיי רעכענען ווי אויב די זון פארט גלייכמעסיג. אבער ווייל די זון פארט נישט גלייכמעסיג (דער גלגל איז אפגערוקט), נעמט עס נישט די זעלבע צייט צו פארן פון 0° ביז 90° ווי פון 90° ביז 180°. מיט דעם חשבון אמיתי קען מען וויסן ווען די זון איז טאקע ביי יעדע פונקט.
חידושים
1. פארוואס די תקופות זענען נישט גלייך: ווייל דער גלגל פון דער זון איז אפגערוקט פון אונזער גלגל (עקסענטריק), נעמט דער קווארטער פון 90° ביז 180° לענגער ווי פון 0° ביז 90°. דאס איז דער זעלבער יסוד ווי דער גאנצער תיקון פון פרק י"ג — דער חילוק צווישן אמצעי און אמיתי.
2. תקופת ניסן איז צוויי טעג פריער: דער רמב"ם האט שוין פריער (אין פריערדיגע פרקים) באמערקט אז לויט דעם חשבון קומט אויס אז די אמת'דיגע תקופת ניסן איז בערך צוויי טעג פריער ווי די תקופה האמצעית (לויט רב אדא). דער רמב"ם המבואר מאכט א שיינע חשבון וואס ווייזט פארוואס עס קומט אויס פונקטליך בערך צוויי טעג — דאס שטימט מיט בערך צוויי דעגריס אפגערוקט לויט דעם תיקון.
3. נפקא מינה להלכה — צוויי דיוקים אין אונזער תקופה-רעכענונג: אונזער הייינטיגע תקופה-רעכענונג (למשל פאר ברכת החמה, שאלת גשמים) איז אומגענוי אויף צוויי אופנים: (1) מיר נוצן תקופת שמואל וואס איז אליין נישט מדויק, (2) אפילו תקופת רב אדא איז נאר אן אמצעית, נישט אן אמיתית — די אמת'דיגע תקופה איז צוויי טעג פריער. פאר הלכות ווי שאלת גשמים וכדומה וואלט מען באמת געדארפט וויסן די אמת'דיגע תקופה, וואס מען קען נאר אויסרעכענען מיט דעם חשבון פון פרק י"ג.
4. שטימט דער חשבון נאך היינט? כאטש היינט האט מען אן אנדער טעאריע (קעפלער'ס עליפטישע אורביטס אנשטאט צוויי גלגלים), דער חשבון אליין שטימט נאך — די רעזולטאטן קומען אויס דאס זעלבע. דער אונטערשיד איז נאר אין דער סיבה (עליפסע אנשטאט עקסענטרישער קרייז), אבער די מאטעמאטישע אויסרעכענונג בלייבט גילטיג.
---
סיום פרק י"ג — צוזאמענפאסונג
דער עיקר תוכן פון פרק י"ג: (1) דער באגריף פון מסלול השמש — ווי ווייט די זון איז פון איר גובה, (2) דער יסוד פון דער קאָרעקציע — עקסענטרישער גלגל, (3) דער טשאַרט פון מנת המסלול מיט כללים ווי צו נוצן אים, (4) אינטערפאלאציע צווישן מעלות, (5) א פולע דוגמא פון דער חשבון פאר שבת י"ד תמוז, (6) כללים פון ראונדינג (מעלות — איבער 30 ראונד ארויף; שניות — "אל תפנה על השניות כלל"), (7) ווי אזוי דער חשבון אמיתי ערמעגליכט אויסצורעכענען תקופות אמיתיות, און (8) די נפקא מינה אז אונזער תקופה-רעכענונג איז אומגענוי אויף צוויי אופנים.
תמלול מלא 📝
הלכות קידוש החודש, פרק י"ג: מקום השמש האמיתי
הקדמה כללית לפרק י"ג
Speaker 1:
טייערע אידן, מיר לערנען די הייליגע תורה, די ספר משנה תורה, הלכות קידוש החודש, פרק י"ג. פון זמנים, אויב איך האב פארגעסן איין לעוועל.
און אין דעם פרק גייען מיר אויסגעפינען וויאזוי צו רעכענען וואו די זון איז אמת'דיג, כנכון במקום השמש האמיתי. על פי קבלה? ניין, סתם. יעדע זאך האט אן אמת'דיגע פלאץ, ווי מ'זעט עס אמת'דיג, און א בערך'דיגע פלאץ. דאס הייסט, לויט די רמב"ם'ס תורה איז עס אמת'דיג אין זיין פלאץ, אין הימל פארט עס טאקע אזוי, אבער ווען מ'זעט עס דא אויף דער וועלט איז עס נישט פונקט ווי ס'זעט אויס אין הימל. ס'איז דא א ריזן פארוואס ס'איז אנדערש.
חזרה: דער ציל פון די חשבונות — צו וויסן צי מ'וועט זען די לבנה
איז יעצט, אונז האבן געלערנט, לאמיר עס זאגן מער קלאר און בעיסיק. אונז האבן געלערנט אין די פריערדיגע פרק... אה, זייער גוט, הייב אן וואס שטייט אין י"ב. אונז האבן געלערנט אין די פריערדיגע פרק... דאס הייסט, אונז ווילן דאך, לאמיר אנהייבן איין סטעפ פארדעם אפילו.
אונז ווילן אלעס וויסן צו מ'גייט קענען זען די לבנה די נאכט פון ל' נאך ניין און צוואנציג טעג. דאס הייסט, די עדים האבן געדארפט וויסן צו זיי זאלן עקספעקטן עדים. דאס איז געווען די עדים, אונז ווילן וויסן. דאס איז נישט קיין עדים, אונז ווילן וויסן.
יעצט, כדי דאס צו וויסן, איינע פון די זאכן וואס מ'דארף וויסן איז וואו די זון איז היינט. זייער וויכטיג, ווייל די זון מיט די לבנה האבן אסאך שייכות, און אויב די זון איז צו נאנט וועט מען עס נישט קענען זען, וכו'. מ'דארף זען וואו די זון איז.
חזרה: מקום אמצעי פון פרק י"ב
יעצט, וויאזוי ווייסט מען וואו די זון איז היינט? איז קודם האט דער רמב"ם אונז אויסגעלערנט אין די פריערדיגע פרק, די זון פארט אויף א געוויסע חשבון יעדן טאג ניין און פופציג חלקים וכו' יעדן טאג. ס'צוטיילט די וועלט אין מעלות, אין דריי הונדערט און זעכציג מעלות, און יעצט ווייסן אונז וויפיל די זון פארט יעדן טאג. ממילא קען מען עס וויסן.
סאו ממילא, אויב מ'הייבט אן די נאמבערס צו ציילן פון די זמן העיקר וואס דער רמב"ם האט געזאגט, וואס איז ג' ניסן שנת ד'תתקל"ח, אויב איך געדענק, איז דעמאלטס רעכנסטו, לייגסטו צו וויפיל ס'פארט יעדן טאג, יעדע צען טעג, וכו', דער רמב"ם האט געגעבן שוין נאמבערס פריער, ווייסטו וואו די זון איז.
דער חילוק צווישן מקום אמצעי און מקום אמיתי
יעצט, די פראבלעם איז מיט די חשבון, אז די חשבון איז נאר די מקום המצוי, נישט די מקום האמיתי. האבן מיר שוין געלערנט, די סוד פון די מקום המצוי און מקום האמיתי איז, נישטא א פיקטשער דערפון?
יסוד איז, ווייל די וועלט... לאמיך לייגן עפעס א פיקטשער וואס ווייזט פשוט דאס, מ'זאל עס קענען גרינג רעדן וועגן דעם. וואס וועט זיין גענוג א גוטע פיקטשער.
מקום אמצעי איז געמאכט מיט די הנחה. לאמיר זאגן די וויי. די יסוד איז אז די זון פארט ארום די וועלט יעדע יאר, יעדן טאג אבער אויך יעדע יאר, און ס'פארט, אויב ס'וואלט געפארן גלייך יעדן טאג, דאס הייסט, אונז נעמען אן אז ס'פארט טאקע אין זיין אייגענע גלגל, ער פארט אויף א פערפעקט סירקל א גאנצע יאר, קומט אויס אז דער רמב"ם'ס חשבון פון די פריערדיגע פרק איז הונדערט פראצענט ריכטיג, אקוראט אויף די גלגל השמש. גלגל השמש פארט ער יעדן טאג פונקטליך די ניין און פופציג חלקים. איז יעדן טאג לייגסטו פשוט צו פון זערא, פון וואו מ'האט אנגעהויבן, ווייסטו פונקטליך ווער עס איז היינט.
דער יסוד פון Eccentric Circle
די פראבלעם איז אז, מיר האבן שוין גערעדט, ווען מ'קוקט למעשה זעט מען נישט אז ס'פארט equal יעדן טאג, מ'זעט אז אין געוויסע תקופות פון די יאר פארט עס שנעלער אדער שטייטער. און כדי מסביר זיין און קענען רעכענען, דאס איז די עיקרות צו קענען רעכענען, די מסביר זיין איז נישט די עיקר נאר. כדי צו קענען רעכענען וואו די זון איז למעשה היינט, דארפסטו רעכענען בעצם וועלכע טאג פון די יאר איז עס, צו די זון היינט איז אויף א תקופה וואס ער פארט שנעל אדער שטייט, און וויאזוי דאס רעכענען?
איז דאס איז תלוי אין דעם וואס ס'הייסט אויף ענגליש, He Sentry Circle, די אנדערע ווערטער, אז די גלגל וואו די זון פארט איז נישט פונקטליך ארום די וועלט, נאר די וועלט, דא איז עס זייער מוגזם, ס'איז נישט אזוי ווייט, אבער על כל פנים, די וועלט איז אביסל אויף איין זייט פון די סירקל, כאילו די גרויסע סירקל וואס איז ארום די וועלט, וואס אונז רופן די מזלות אדער די עקליפטיק, די גלגל וואו מ'זעט די זון פון די וועלט, איז אסאך גרעסער פון די גלגל, אדער גרעסער ווי די גלגל השמש. די גלגל השמש ליגט אויף א זייט דערפון.
ממילא קען יעדער איינער נוצן זיין שכל הישר און פארשטיין אז ווען די זון איז דא פארט ער, וויאזוי הייסטו, שנעלער. ווייל יעדן טאג... ס'זעט אונז אויס ווי ער גייט ווייטער, ווי ער גייט מער. שנעלער. ווען ס'וועט אריינקומען די זון אויף די אנדערע זייט, ער האט מער פלאץ, פארט ער שטייטער. ממילא וועלן אונז נישט זען די זון לויט ווי ס'פארט אויף אן equal path יעדן טאג מיט די חשבון וואס מ'האט געזען. אונז דארפן נאך רעכענען ווי ס'איז למעשה לגבי אונז. איז אין די פרק.
דער רמב"ם'ס מעטאדע: תיקון
יעצט, דזשאסט צו זאגן קלאר, צו רעכענען דאס דירעקט וואלט געווען זייער קאמפליצירט, צו מאכן די חשבון פון ווען ס'פארט שנעלער און ווען ס'פארט שטייטער וואלט געווען שווער. האבן די רמב"ם געטראכט אן עצה, א פשוט'ע עצה, אז מ'הייבט אן מיט די פריערדיגע חשבון און מ'לייגט צו א פיקס, א תיקון, וואס איז געבויט פונקטליך אויף ווי ווייט איז די דיפערענס, די טשעינדזשעס. רייט.
און ער גייט דיר זאגן אין יעדע מעלה, יעדע שטח, וואו די זון קען זיין, לויט אויס די יאר, ער גייט דיר זאגן וויפיל מ'דארף פיקסן, ווייל ס'איז נישט אלעמאל די זעלבע. דו פארשטייסט דאך אליינס אז דא איז עס מער וואס מ'דארף פיקסן ווי דא וכדומה. אזוי קענסטו בלייבן מיט די פאריגע חשבון, און נאר צולייגן די נייע פראבלעם וואס האט זיך געמאכט אז אונזער וועלט איז פאררעגט. ס'איז נישט פאררעגט, אלא אלא. ס'איז נישט קיין פראבלעם, מ'דארף נאר פיקסן דאס, און דו וועסט וויסן פונקטליך וואס דאס איז. עד כאן המעשה.
הלכה א: די סדר פון די חשבון
Speaker 1:
זאגט דער הייליגער רמב"ם, יא, קומסט עס ליינען אויב דו ווילסט.
זאגט דער רמב"ם, אם תרצה לידע מקום השמש האמיתי... ווי די זון איז באמת, כלפי וויאזוי אונז זעען עס, בכל יום שתרצה.
חידוש: דער טייטש פון "אמיתי"
ס'איז אינטערעסאנט, די ווארט אמיתי איז אינטערעסאנט, אז אמיתי מיינט אז ס'איז אן אמת פאר דעם מענטש. איך האב שוין גערעדט וועגן דעם נעכטן, אבער ס'איז אויך אמיתי אמיתי, ווייל דאס איז די אמת'דיגע, די זון פארט, ס'איז נישט נאר רעלאטיוו, איך וויל קיינער נישט זאגן אז ס'איז אמיתי וואס דאקט זיך דיר. אמיתי איז אמת'דיג, די זון איז אמת'דיג דארט. רייט, ווייל דאס וואס אונז האבן נעכטן געלערנט איז אויך אמיתי. ס'איז נאר פאר אונז איז דא עפעס א סתיה. אמצעי מיינט מ'רעכנט אלעס גלייך לויט ווי ס'איז אונזער אייגענע גלייך, אדער אמיתי איז ווי ס'זעט אונז אויס.
אקעי, זייער גוט. אויב ווילסטו וויסן מקום השמש אמיתי בכל יום שתרצה, איז אזוי: בכל יום שתרצה, סיי וועלכע טאג וואס דו ווילסט יענעם טאג רעכענען וואו אונז שטייען מיר כלפי די זון, און וואו די זון איז כלפי די מעלות וואס איז דא אויף די וועלט, איז תוצא תחלה מקומה האמצעי לאותו היום על דרך שביארנו. זאלסטו קודם מאכן די חשבונות וואס אונז האבן מיר נעכטן געלערנט, וויאזוי א מענטש קען אנהייבן אייביג פון א געוויסע פוינט וואס ער האט אויסגערעכנט, און רעכענען, צולייגן וויפיל מעלות ס'איז אדורך געגאנגען וכדומה, וואס פון יענץ, די נעכטיגע חשבונות וואס מיר האבן געלערנט אין פרק י"ב, ווייסט מען וואו די זון דארף זיין, די מקום האמצעי לאותו היום על הדרך שביארנו.
גובה השמש — דעפיניציע
ותוציא מקום גובה השמש. נאכדעם זאלסטו נאך ארויסנעמען דאס וואס דער רמב"ם האט גערופן גובה השמש. אז ס'איז דא צייטן ווען די זון איז העכער. גובה השמש איז נישט צייטן וואס די זון איז העכער, לאמיר זאגן קלאר. גובה השמש איז ווי די ווייטסטע פלאץ וואו די זון איז פון די וועלט אויף זיין גלגל. עגעין, אויב דו קוקסט אויף מיין פיקטשער, גובה השמש איז ווי ס'שטייט דא א ג', רייט? די וועלט איז דא, איז ווען די זון איז דא איז דאס גובה השמש, די העכסטע פלאץ וואו ער קען זיין כלפי די וועלט, רייט? ווייל פון אלף ביז גמל איז זייער לאנג. משא"כ ווען עס וועט זיין דא, וועט זיין נענטער די זון צו אונז, רייט? וכדומה. סאו, דאס טייטשט גובה השמש.
אונז האבן געדענקט אז דער גובה השמש פארט אליינס ארום און ארום דורכאויס די יאר, נישט דורכאויס די יאר, יעדע זיבעציג יאר אביסל, ממילא דארף מען וויסן וואו די גובה השמש איז, ווייל אונז גייען דארפן אנהייבן רעכענען פון דארט, וועסטו שוין זען. ממילא דארפסטו קודם וויסן וואס די גובה השמש איז. און דער גובה השמש איז אויך נישט געווען אינקלאדעד אין די נעכטיגע חשבונות. ער האט עס גע'מענשנ'ט, אבער עקסטער, אזוי ווי ס'איז נישט דער עצם חשבון פון די מעלות.
ווי אזוי מ'ווייסט וואו דער גובה השמש איז? דער רמב"ם האט אויסגעזאגט די זעלבע וועג, דאס הייסט דער רמב"ם האט געזאגט וואו דער גובה השמש איז אין די יום העיקר שלו, און פון דעמאלטס קען מען רעכענען ווייטער לויט ווי לאנג ער האט געזאגט ס'נעמט דער גובה השמש זיך צוריקן יעדע טאג, קענסטו וויסן וואו דער גובה השמש איז היינט.
מסלול השמש — דעפיניציע
זאגט ער, טוט די ביידע חשבונות וואס האבן געלערנט אין פרק י"ב, די מקום האמצעי און די גובה השמש, און נאכדעם איז אזוי, ותגרע מקום גובה השמש במקום השמש האמצעי, וועסטו אראפנעמען. וועסטו אראפנעמען די מקום גובה השמש, וועסטו אראפמאכן א מיינוס פון די מקום השמש האמצעי? פארוואס? ווייל דו ווילסט דאך וויסן וואו די זון איז למעשה. און כדי דו ווילסט וואו די זון איז למעשה, דארפסטו רעכענען די גובה השמש, וואס דאס גייט אונז העלפן וויסן וויפיל ווייטער ס'איז די אמת'דיגע אדער נענטער, די אמת'דיגע איז פון די אמצעי, והנשאר. דאס הייסט, דאס וואס בלייבט איבער, הייסט, כאילו די ווייטקייט פון די גובה השמש ביז די מקום השמש האמצעי פון היינט, היא הנקראת מסלול השמש.
דאס הייסט, דאס איז גארנישט יעצט רופן מסלול השמש. מסלול השמש מיינט פשוט ווי ווייט די זון איז געפארן פון זיין גובה ביז ווי ס'איז היינט, מקום השמש האמצעי פון היינט. דאס הייסט, מקום הגובה פון היינט און מקום המסלול פון היינט. שטימט? יא. די גובה איז נישט היינט, גובה איז אפשר יעדע יאר, וכו', מיר וועלן זען. זיי האבן געלערנט נעכטיגע פרקים. שטימט? יא.
דיסקוסיע: וואס איז דער ציל פון די רעכענונג?
יעצט, אזוי, יא? יעצט, וואס מיר דארפן טון איז אויסגעפינען וויפיל אפגערוקט די זון איז פון די אמצע השמש, פון די מקום אמצעי, בעיסיקלי. רייט? רייט. דאס וואס מיר ווילן אויסגעפינען. שטימט? יא, יא. יא, יא. אקעי.
איז ממילא זאגט דער רמב"ם אזוי, יעצט וועסטו וויסן וואס דו דארפסט טון. ותראה, יא? יא, יא. דו וועסט זען. יא, יא, יא, זאג, יא. ברעכן, תראה, זעכן, לויט דעם וועסטו זען, רייט? אז דו ווייסט וואו דער גובה השמש איז, און דו ווייסט וואו דער שמש האמצעי איז, קענסטו וויסן פון וואו ווייט דער שמש איז היינט. פון זיין גובה. שטימט? ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש, דו קענסט דערעכענען וויפיל מעלות ס'איז. לאמיר זאגן די מסלול השמש איז ביי הונדערט, און די גובה השמש איז ביי צוויי הונדערט, ווייסטו אז ס'איז דא הונדערט אינצווישן. שטימט? דאס איז ווי ווייט ער האט א... ווי איז עס געווען? איך וויל נאר ווייזן א סימפל פיקטשער צו זען פון וואס מ'רעדט דא, וואס די מסלול השמש איז, ווייל נישט וועט מען נישט וויסן.
הלכה ג' (המשך) – ווי אזוי מ'רעכנט דעם מקום האמיתי פון דער זון
Speaker 1: דאס איז וואס אונז ווילן אויסגעפונען, שטימט?
Speaker 2: יא, יא, יא.
Speaker 1: איז ממילא זאגט דער רמב"ם אזוי, יעצט וועסטו וויסן וואס דו דארפסט טון. ותראה, יא?
Speaker 2: יא, יא.
Speaker 1: איז צען.
Speaker 2: יא, יא, יא. זאג עס, זאג עס.
Speaker 1: ברעכן, ותראה, איז לויט דעם וועסטו זען, רייט? אז דו ווייסט וואו דער גובה השמש איז, און דו ווייסט וואו דער שמש האמצעי איז, קענסטו וויסן פון וואו ווייט דער שמש איז היינט פון זיין גובה. שטימט? ותראה, כמה מעלות הוא מסל השמש. קענסטו רעכענען וויפיל מעלות ס'איז. לאמיר זאגן דער מסל השמש איז ביי הונדערט, און דער גובה השמש איז ביי... איז ביי צוויי הונדערט, ווייסטו אז ס'איז דא הונדערט אינצווישן. שטימט? דאס איז ווי ווייט ער האט א... ווי איז עס געווען... איך וויל עס נישט אוועקגעפלויבן.
ווייזן א פיקטשער פון דעם מסלול
איך וויל נאר ווייזן א זייער סימפל פיקטשער צו זען פון וואס מ'רעדט דא, וואס די מסל השמש איז, ווייל נישט גייט מען נישט וויסן פון וואס מ'רעדט. אקעי. פראק י"ג לערנען אונז. יא?
Speaker 2: יא.
Speaker 1: יא, זייער זייער פשוט, דעם סטעייט פיקטשער למשל פון דא, און ער ווייזט אייך, קענסט זיין דא? קענסטו זען ווי די כדור הארץ איז דא אינדערמיטן. וועסטו זען די גובה השמש איז ווי ער שרייבט אות ג', דאס הייסט דא, די העכסטע פלאץ וואו די שמש איז. סאו ער איז למשל, ביי זיין דוגמא איז ער ביי זערא. נאכדעם, די מקום השמש האמצעי קומט אויס למשל דא, סיקסטי, לאמיר זאגן היינט איז די זון אויף סיקסטי דעגריס. דארפסטו אראפרעכענען 60 דעגריס, און וועסטו וויסן, יעצט וועסטו וויסן, ווייסטו דאך אבער אז די זון איז נישט אויף 60 דעגריס, רייט? צווישן די גופן, ווייל וואו איז ער היינט? מיר ווייסן נישט, ווייל ער פארט דאך נישט equally יעדן טאג. דארפסטו וויסן וויפיל, דארפסטו מתקן זיין די מסתיל השמש, דארפסט מתקן זיין פון די אמצע השמש אראפצונעמען. סאו ווי סאך נעמט מען אראפ? דאס איז וואס די סיקרעט איז. ער נעמט אראפ לויט וויפיל מעלות אוועק די זון איז. פון די גובה השמש. דער חשבון איז דאך מורא'דיג פשוט. דו וועסט קוקן אויף די ליכט, די פיקטשער, ער האט געמאכט אפילו א בעסערע פיקטשער וואס מ'קען זען דורכאויס די יאר. איך וויל דיר ווייזן זייער א סימפל זאך, וועסט פארשטיין פארוואס מ'טוט דאס, און נאכדעם די רעסט פון די פרק איז פלעין נאמבערס וואס מיט דעם רעכנט מען.
דער יסוד פון דער קאָרעקציע – עקסענטרישער גלגל
יא, ס'איז דאך משוגע'דיג פשוט. פארוואס? ווייל מיר האבן דאך גערעדט, די זון איז פון איין זייט ווייטער פון די וועלט, רייט? סאו די געלע זאך איז די גלגל השמש, רייט? און די שווארצע איז ווי די זון זעט אויס צו אונז, רייט? ער מאכט עס סתם ווייט איינער פון די צווייטע מ'זאל עס זען, ס'גייט נישט אויסזען אין די זעלבע פלאץ. איז יעצט, קומט אויס גובה השמש איז דאס, רייט? דא, היינט איז ער ביי זערא ווייטער ביי זיין פיקטשער, ער מאכט גרינגער, יא? איז דא פון ב' ביז ג', דאס איז ווי דער זון איז דער ווייטסטער פון אונז, רייט?
יעצט האבן מיר שוין געזאגט פריער, שכל הישר, קענסטו זען אז ווען די זון פארט דא, פארט ער שנעלער. שטימט? משא"כ ווען ער פארט דא, ווי ווייטער דו גייסט, ווי מער אויף די זייט, דאס וועט דאך דא האבן מער שטח, פארט ער שטייטער, רייט? סאו ממילא, לויט וואו דו ביסט אויף דעם פלאץ, וועסטו דארפן וויסן, למשל ווען די זון איז דא, פארט ער אביסל שנעלער. למשל ווען די זון איז דרייסיג דעגריס אויף זיין גלגל, איז ער אביסל ווייטער ווי דרייסיג אויף אונזער גלגל. שטימט? ווייל דו דארפסט צולייגן וויפיל די רויטע ליין דא איז. וואס דו לייגסט צו? ווייל דא פארט ער שנעלער כביכול ווי ס'איז אין זיינע אייגענע גלגל, אבער דא איז עס נאך אביסל שנעלער, אדער פארשטייסט? נאך שנעלער, ווייל יעצט ביסטו נאך נענטער צו די זון, און ווען דו קומסט אן צו ניינציג דעגרי, ביסטו די שנעלסטער. זעסטו ווי די רויטע ליין ווערט לענגער. שפעטער גייט ער אביסל ווייטער פון דיר, ווערט עס שטייטער. שטימט? ביז דו קומסט אן אל דוועי צו די אנדערע זייט, ווערט עס נאך שטייטער, און דעמאלטס אזוי שטייט אז וואס? אז ער קומט אן צו די פלאץ אין זיין גלגל נאכדעם וואס ער קומט אן צו... סארי, פארדעם, יא? אין אנדערע ווערטער, דא גייט ער שנעלער כלפי אונז, דא גייט ער שטייטער כלפי אונז. רייט? ווען ס'איז ביי אונז ביי דרייסיג, איז ער נאך נישט דרייסיג ביי זיין גלגל בכלל. סאו דארפסטו אראפנעמען די תיקון. אזוי ווייטער, ס'ווענדט זיך וואו דו ביזט אויף די סירקל. זייער פשוט צו פארשטיין, מ'דארף נישט קיין גרויסע מאטעמאטיק צו פארשטיין, אז ס'וועט זיך ווענדן יעדע פלאץ אויף די סירקל, וועט זיך ווענדן וואו די זון איז, אדורכדעם וועסטו וויסן ווי אנדערש ס'איז אונזער, דער אמצעי פון די אמיתי.
דער רמב"ם'ס מעטאָדע – א טשארט אנשטאט א פאָרמולע
איז דאס איז בעיסיקלי וואס דער רמב"ם גייט טון. וויבאלד ס'איז א קאמפליקירטע חשבון, דער רמב"ם גייט דאך טון א גרויסן טובה, אזוי ווי ער טוט אין אלע הלכות, ער גייט דאך נישט מסביר זיין ווער ס'קען מעס, טריגענאמעטרי, וועט וויסן וויאזוי מ'קען דאס אויך רעכענען. דאס הייסט, פרעגן א שאלה, וויאזוי ווייס איך ווי אנדערש ס'איז די דרייסיג דעגרי אויף די סירקל ווי די דרייסיג דעגרי אויף די סירקל? ס'איז דא א וועג וויאזוי דאס אויסצוגעפינען מאטעמאטיש, אבער דער רמב"ם גייט דאך נישט מטריח זיין פון דאס אויספרינגען, ער גייט דאך פשוט זאגן אויף יעדע דעגרי וויפיל ס'איז אנדערש, און דאס וועסטו אראפנעמען פון דיין חשבון, וועסטו וויסן וואו די זון איז אמת'דיג.
אז סימפל איז דעת, זאגט דער רמב"ם אזוי: יא, תראה כמה מעלות הוא, מסל השמש, אגען, מסל מיין איך צו זאגן פון זערא, דאס הייסט פון וואו הייבסטו אן, פון די גובה השמש ביז דא, ווייל דאס זאגט דיר וואו דו האלטסט אין די גרעסערי סירקל, דאס הייסט אין די סירקל וואו די זון פארט, וואס דאס העלפט דיר צו וויסן וואו צו רעכענען. און ער זאגט דעם רמב"ם אזוי, אויב ס'איז ווייניגער ווי 180 מעלות, דאס הייסט, אויב ער איז אויף די זייט פון די סירקל, אויב ס'איז אויף די לינקע זייט, ווייניגער ווי האלב, דעמאלטס תגרע מנת המתל. רמב"ם האט מחדש געווען א נייע זאך, וואס הייסט מנת המתל? דאס הייסט, די חלק, מנת המתל מיינט המתל, די חילוק וואס איז דא און וואו די זון איז געפארן לגבי די אמיתי ווען די... איז אויב ביז 180 גייט עס אראפנעמען, איך גיי דיר באלד זאגן די נאמבער וויפיל אראפצונעמען, ממילא וועסטו וויסן אז די זון איז ביי אונז שוין פאר ער איז ביי אים. אויב אם היה המתלו יתר על מאה שמונה מעלות, ווען דו האלטסט מער, דאס הייסט דו האסט געמאכט א חשבון וואו איז דער גובי השמש היינט און וואו איז דער אמצע השמש היינט, און ס'איז ארויסגעקומען אז דער מצליל, דאס הייסט ווי ווייט די זון איז געפארן פון זיין גובי, איז היינט 190 מיילות, שוין מער, ביז 360. דעמאלטס וועט מען אראפנעמען די מנשה המתליל און עס צולייגן, ווייל יעצט פארט עס שוין שוין שנעלער, וועסטו צולייגן אויף די מקום אשר אמצעי די מנת המסל, און דעמאלטס וועסטו וויסן, ומה שיהא אחר שתוסף עליו ותגרע ממנו הוא המקום אמיתי. דאס איז ווי די זון איז אמת'דיג. יא, דאס איז א כלל.
צוויי פונקטן וואו ס'איז קיין חילוק נישטא
אויך קען עס זיין פשוט אז דאס איז נאר ווען ס'איז נישט ביי דריי הונדערט און זעכציג אדער ביי הונדערט און אכציג. ודאי שאין בו מנה בשוה, אלא יהיה מקום האמצעי. דאס הייסט צוויי טעג א יאר. אבער ווען ער איז ביי זערא, דעמאלטס איז אלעס גוט. אדער ווען ער איז פונקט פארקערט. דאס הייסט, פארוואס? אויב ער איז דא, איז ער עקזעקטלי דא, און ער איז ביי זערא סוף כל סוף. די זעלבע זאך ווען ער איז ביי הונדערט און אכציג. הונדערט און אכציג טוישט זיך נישט, נאר אלע, ווייל דעמאלטס איז גראד. אלע רונדיגע טוישט זיך, און דעמאלטס דארף מען אויסרעכענען.
הלכה ד' – דער טשאַרט פון מנת המסלול
יעצט, אויב איינער וויל זאגן, האלט אז מען דארף זאגן די אלע זאכן, קען ער זאגן, דא איז בעיסיקלי ווי א טשארט, און רבינו האט געשריבן די טשארט אין ווערטער פאר וואטעווער ריזען. ביי יעדע צען מעלות זאגט ער וויפיל מען דארף צולייגן. יא, וויפיל, נישט וויפיל מען דארף צולייגן, וויפיל די חילוק איז. אויב ס'איז אויף די זייט, אויב ס'איז ווייניגער פון הונדערט און אכציג, דעמאלטס נעמט מען עס אראפ. אויב ס'איז מער ווי הונדערט און אכציג, לייגט מען עס צו.
די טאבעלע פון מנת המסלול
און דער רמב"ם רעכנט אין הלכה ד', כמה מנת המעלה, זאגט דער רמב"ם א טשארט. און די טשארט האט דער רמב"ם מעתיק געווען פון אל-באטאני, פון א מוסולמענישע אסטראנאם וואס ער האט אויסגערעכנט דאס לכתחילה. דאס הייסט, אונז דארפן זיך נישט מוטשען און רעכענען. די מפרשים, אזוי ווי אין גאנץ רמב"ם, טרייען צו רעקריעיטן די חשבון, זען אז ס'שטימט אלעמאל, אבער אונז טוען דאס נישט היינט.
אבער דער רמב"ם זאגט פשוט א טשארט:
- אויב ס'איז צען מעלות, קומט אויס די מנה, די חילוק וואס מ'דארף צולייגן אדער אראפנעמען, איז צוואנציג חלקים
- צוואנציג איז פערציג
- און אזוי ווייטער
ס'גייט נישט, ס'פארט נישט גראד. דרייסיג איז פינף און אכציג. פארדעם האט ער נישט געקענט זאגן, יעדע צען מעלות לייגט צו צוואנציג חלקים. דאס איז אמת נאר אין די אנהייב, ווייל שפעטער טוישט זיך עס ווייל ס'איז אנדערע ענגלס. ס'טוישט זיך.
- פערציג איז הונדערט און פופציג חלקים
- פופציג איז א גאנצע מעלה מיט פופצן חלקים
- א גאנצע מעלה מיט ניין און צוואנציג חלקים
- זעכציג איז א גאנצע מעלה מיט איין און פערציג חלקים
- און אזוי ווייטער
איך דארף זאגן אלעס וואס ער זאל זאגן.
דער פּאַטערן פון דער טאבעלע
בקיצור, ביז הונדערט און זיבעציג איז איין און צוואנציג חלקים. ס'ווערט קלענער. און זאל מערקן אז ביז ניינציג ווערט עס גרעסער, און פון ניינציג ווערט עס צוריק קלענער. צוריק צו ארויפגיין, ס'איז נאנטער צו די מקום האמיתי. אזוי ווי דו זאגסט, ס'איז צוויי פלעצער וואו ס'איז מקום המטה. ווי נאנטער מ'איז צו איינע פון די צוויי פלעצער, איז עס קורצער. קענסט אזוי זאגן, יא. מאכט סענס.
און בקיצור, דאס איז וויפיל מ'דארף צולייגן. אויב ס'איז 180, האבן מיר שוין געלערנט אז מ'דארף מען נישט.
הלכה ה' – ווי צו נוצן דעם טשארט פאר מער ווי 180 מעלות
אויב ס'איז מער ווי 180, וועסטו אראפנעמען די... אויב, סארי, ער זאגט א... סתם א זאך, אויב די מהלך איז מער ווי 180 מעלות... ער זאגט אז אמאל איז פראקטיש צו סובטרעקטן ווי צו צולייגן, אראפנעמען, ווייל ס'איז ווייניגער נאמבערס. ווייל דו שפילסט זיך מיט ווייניגער נאמבערס? ס'איז גרינגער?
Speaker 2: ניין, ווייל ער האט דאך נישט געזאגט.
Speaker 1: ניין, ניין, ניין, דער רמב"ם מאכט גרינגער זיין דזשאב. דער רמב"ם האט אונז נישט געזאגט... יא, דאס איז די פוינט, בעיסיקלי. דער רמב"ם האט דאך געזאגט אונז דא א טשארט פון צען ביז... יא, אלע מעלות פון זערא ביז 180. ער זאגט אונז נישט די טשארט פאר מער פון דעם. זאגט דאך דער רמב"ם, פארוואס? ווייל איך דארף נישט. ס'איז דאך א מיראר אימעדזש פון די אנדערע זייט. די רעכטע זייט און די לינקע זייט פון אונזער פיקטשער זענען דאך די זעלבע, נאר פארקערט. ממילא, פארקערט, מאך א מיינוס, טורן עס אינטו. ס'הייסט, אויב ס'איז מער ווי 360, נעם אראפ, ס'הייסט, וועסטו האבן די זעלבע נאמבערס אויף א קלענערע טשארט. און נישט וואלט דער רמב"ם'ס טשארט געדארפט זיין צוויי מאל אזוי לאנג, און ס'וואלט זיך איבערגעחזר'ט בעקווארדס, די זעלבע זאך, ס'איז א שאד די צייט. ממילא, זאגט ער, נעם פשוט אראפ, מאך דאס מיינוס 360. 360 מיינוס דאס, רייט? למשל מסיים, בלייבט דאך 160, וועסטו וויסן וואס 160 איז, און דאס וועסטו צולייגן. שטימט?
געוואלדיג. און ער געט דוגמאות, אויב ס'איז 300, וועסטו עס אראפנעמען פון 360, וועט בלייבן 60, און דו ווייסט שוין, די מנה פון 60 מעלות איז א גאנצע מעלה און 41 חלקים. און אזוי ווייטער בכל מנין ומנין. דער רמב"ם געט דאך פשוט כללים, יוסף, איך גיי קומען צו דיר אין צען מינוט. דער רמב"ם געט פשוט כללים וויאזוי צו נוצן זיין טשארט, ווייל ער האט געמאכט א
אינטערפאלאציע צווישן מעלות אין דער טשארט
איז ער זאגט ווייטער דאך וויאזוי צו נוצן. אויף די צווייטע זייט מאכסטו פארקערט. די זעלבע זאך, למשל, אויב ער האלט אינצווישן. דער רמב"ם האט דאך נאר געזאגט יעדע צען, רייט? אויב ער איז נישט א צענער, ער איז נישט קיין צענער.
זאגט דער רמב"ם א פשוט'ע זאך. למשל, דער רמב"ם איז מאריך, ער איז... דער מהלך איז פינף און זעכציג מעלות, און אונז ווייסן שוין אז זעכציג, די מנה פון זעכציג מעלות איז איין מעלה און איין און פערציג חלקים, און זיבעציג איז איין מעלה און איין און פופציג חלקים. איז וואס איז אינצווישן? דארף מען רעכענען פשוט, איין און פופציג מיינוס איין און פערציג איז צען. איז קומט אויס אז יעדע מעלה איז איין חלק, זייער סימפל.
איז קומט אויס, מאך האלב, רייט? וועט זיין די מהלך פון פינף און זעכציג וועט זיין איין מעלה און זעקס און פערציג חלקים. פארוואס? ווייל דאס איז פונקט אינמיטן, דארפסטו האבן פינף, רייט? ס'איז טיילע פינף.
די זעלבע זאך איז זעקס און זיבעציג, דאס וועט מאכן נאך מער, נישט ממש א האלב, דאס וועט ווערן קאמפליצירט. יא, זיבן און זעכציג, רייט? און אונז ווייסן שוין אבער וויפיל יעדע מעלה איז צווישן זעכציג און זיבעציג, וועסטו רעכענען אזוי.
בקיצור, ממילא ווייסטו פונקטליך וויאזוי צו רעכענען ווי די שמש האמיתי איז.
דוגמא פון דער גאנצער חשבון — שבת י"ד תמוז
און יעצט גייט ער האבן געבן א דוגמא פון די גאנצע חשבון געבויט אויף זיין... געבויט אויף זיין עיקר וויאזוי מ'קען עס טון. אה, ער נעמט איין דוגמא און ער ווייזט דאך עס, אילוסטרעיטערס. וויאזוי דו נוצסט די טשארטס, אלעס ווארען פשוטים ביותר.
דער גאנג פון דער חשבון
און דו ווילסט וויסן די מקום השמש האמיתי, תחלת ליל שבת י"ד, דאס איז די זעלבע טאג וואס ער האט שוין גערעדט פריער אין די פריערדיגע פרק, יא? הונדערטע טעג נאך די עיקר, וואס דאס איז ג' ניסן. ווילסט וויסן שבת י"ד תמוז, ווען ס'איז שנה זו, דאס הייסט די יאר וואס דער רמב"ם האלט, וועסטו אויסחשבונן די אמצע השמש ווען ס'איז, וואס דאס האבן שוין געלערנט איז ק"ה ל"ז כ"ה. און דו וועסט וויסן די גובה השמש, וואס דאס איז פ"ה מ"ה כ"ג.
וועסטו אראפנעמען די גובה פון די אמצע, וועט ער זיך בלייבט אונז 18 מעלות און 52 חלקים און 2 שניות, י"ח נ"ב ב'.
ראונדינג ביי מעלות
און זאגט דער רמב"ם, דארפסט נישט זארגן דא וועגן די חלקים ביי די מעלות. פארוואס? ווייל איך קען דאך מאכן גרינגער. אויב ס'איז ווייניגער ווי 30 — דאס הייסט, יעדע מעלה האט 60 חלקים — זאגט ער, אויב ס'איז ווייניגער ווי 30, ראונד דאון, לאז דארט, ווייל ס'וועט נישט מאכן קיין חילוק אין די חשבון. אויב ס'איז מער, וועסטו עס רעכענען א גאנצע מעלה.
ממילא, אונז האבן יעצט געזאגט אז אונז האלטן ביי י"ח און נ"ב חלקים, מאכן מיר עס פאר 19. קומט אויס די מנה איז, אזוי ווי מיר האבן געלערנט, וואס איז די מנה פון 19 מעלות? איז 38 חלקים. ס'איז מיט אים די חלק.
אויב וועסטו וויסן עקזעקטלי ווי לאנג אין די חלק, וועסטו יא לאזן די חלקים אין די מעלה. איך מיין אז ס'פעלט נישט אויס. איך טראכט פארוואס זעט אויס אז ס'פעלט נישט אויס, כדי צו וויסן וואו די זון איז, איז אונז גענוג א מעלה, ווייל אונז דארפן נישט וויסן אזוי פונקטליך. אזוי מיין איך, ס'איז א ריזן. מ'דארף פארשטיין, אבער דאס איז די זאך.
די רעזולטאט פון דער חשבון
און יעצט זאגט דער רמב"ם, ווי האלט איך? האלט איך מער ווי 180 אדער ווייניגער ווי 180? איך האלט ווייניגער, ווייל ס'איז דאך נאר 19 מעלות. איז נעם אראפ די מנה, וואס דאס איז 38 חלקים, פון דעם. בלייבט אונז וויפיל? 104 מעלות און 59 חלקים און 21 שניות, ק"ד נ"ט כ"א.
ווייסן אונז וואו דער שמש האמיתי איז היינט ביינאכט, דאס הייסט די נאכט וואס דער רמב"ם רעכנט, וואס דאס איז שבת ביינאכט י"ד תמוז. און וואו איז עס? ביי מזל סרטן. וואס איז דאס די מזל סרטן? פארוואס? ווייל יעדע מזל איז 30, סאו ער האט טלה, שור, תאומים איז 90, און נאכדעם האסטו 15 פון די נעקסטע וואס איז סרטן, די מזל פון חודש תמוז, רייט? בערך. און וואו אין דעם מזל? 15 מעלות, ווייניגער ווי אפאר שניות. פארוואס? ווייל מ'האט דאך גערעדט 59 מעלות, ס'איז דא 60 מינוטן א מעלה, איז דא האסטו נ"ט כ"א, בערך ביי 15 מעלות, בעיסיקלי.
"אל תפנה על השניות כלל"
זאגט דער רמב"ם, זארג דיך נישט וועגן די שניות. "אל תפנה על השניות כלל." אל תפנה על השניות, "לא במקום השמש ולא במקום הירח ולא בשעת החשבונות האחרים." פארוואס? ווייטער פאר די זעלבע ריזן, אזוי ווייל ס'פעלט נישט אויס. "אלא תחתוך החלקים בלבד." דאס הייסט, דא דארפסטו יא וויסן חלקים.
מחלוקת מפרשים וועגן ראונדינג ביי שניות
וואס זאגט דער רמב"ם? דארפסט נישט וויסן שניות? אויב ס'איז שניות ווייטער, קרוב לשלושים, מאך עס א חלק און לייג עס צו. זאגט ער פארקערט, זאגט ער אפילו... ס'איז נישט קלאר וואס דער רמב"ם מיינט דא, איך האב געזען דא א מחלוקת מפרשים.
דאס הייסט, פשוט לויט אונזער שכל פון פריער וואלט מען געדארפט זאגן זאגן די זעלבע זאך: ווייניגער ווי דרייסיג האלט עס אזוי ווי ס'איז, מער ווי דרייסיג ראונד ער אפ, אזוי ווי ראונדינג. אבער דער רמב"ם'ס לשון איז נישט קלאר, ער זאגט "קרוב לשלושים", משמע אז ביי די שניות זאל מען אפילו ווייניגער ארויפלייגן. ס'איז נישט קלאר, ס'איז דא מפרשים פארשטייען אזוי, ס'איז דא וואס פארשטייען אזוי. איך מיין אז ס'איז אלץ קליינע חילוקים, איך ווייס נישט ווי א גרויסע חילוק ס'וועט מאכן.
בקיצור, איז עד כאן ווייסן אונז, ביז יעצט ווייסן אונז וואו די זון איז. דאס גייט אונז זיין נפקא מינה פאר די חשבונות הראיה.
תקופות אמיתיות
יעצט זאגט אונז דער רמב"ם נאך איין אינטערעסאנטע זאך וואס איז זייער נוגע לויט וואס אונז ווייסן די חשבון אמיתי. וואס איז דאס? די תקופות.
פארוואס די תקופות האמצעיות זענען נישט די אמת'דיגע
אונז האבן דאך געלערנט פריער, ס'איז וויכטיג, לגבי קידוש עיבור השנה דארף מען דאך וויסן וועגן די תקופה. און דער רמב"ם האט אונז געגעבן צוויי חשבונות פון תקופה אין צוויי פרקים, ווי לאנג איז צווישן יעדע תקופה לויט ווי לאנג די יאר איז פון די זון.
יעצט, דער רמב"ם האט אונז געזאגט אז דאס איז אלעס אמצעי, רייט? סיי תקופת שמואל, סיי תקופת רב אדא זאגן אונז נישט די אמת'דיגע תקופה. פארוואס? פאר די זעלבע ריזן פארוואס מ'דארף דא א תיקון, רייט? ווייל אונז האבן דאך געלערנט אז די זון פארט נישט equal א גאנצע יאר.
סאו ס'איז אמת, ביי די פיר קארנערס איז דער זעלבער פלאץ, יא? מ'דארף פארשטיין, ביי מזל ניסן און מזל תשרי און מזל... וויאזוי הייסט עס? נאך אינצווישן, מזל תמוז, סאו, די פיר תקופות פון די יאר, געפינט זיך די זון פונקטליך אין די פיר קארנערס כביכול פון די סירקל, רייט? ווייל ביי ניסן איז עס ביי zero, ביי תמוז איז עס ביי 90, ביי... וויאזוי הייסט עס? ביי תשרי איז עס ביי 180, ביי טבת איז ביי 270. דאס איז אלעמאל פונקטליך ווי די זון איז, דאס קען מען רעכענען, מען קען עס אפילו זען, מען קוקט אויף די זון, מען מאכט השוואות און אזוי ווייטער.
אבער ס'נעמט נישט די זעלבע צייט אנקומען פון זערא צו ניינציג ווי ס'נעמט פון ניינציג צו הונדערט אכציג, אדער פון הונדערט אכציג צו צוויי הונדערט און זיבעציג. פארוואס? פאר די זעלבע ריזן, ווייל זיין עגל איז אפגערוקט פון אונזער עגל. סאו דו קענסט פארשטיין אליינס אז פון ניינציג ביז הונדערט אכציג גייט נעמען לענגער ווי פון זערא ביז ניינציג.
וויאזוי צו רעכענען די תקופה האמיתית
פארדעם דארף דיר דער רמב"ם געבן יעדער איינציגער די נאמבער. ער זאגט נישט די נאמבער, וואס ער זאגט קומט אויס, אז אויב דו ווילסט וויסן ווען די אמת'דיגע תקופת תמוז פון די זון, וואס די תקופת תמוז איז ווען די זון קומט אן צו מזל טלה, דאס הייסט צו דעגרי סערא, איז וועסטו טון די זעלבע תיקון וואס מיר האבן יעצט געזאגט. וועסטו וויסן וואו דער גובה השמש איז היינט, און וועסטו וויסן ווי ווייט איז די זון פון דער גובה השמש. וועסטו צולייגן די תיקון וואס אונז האבן, די מנה וואס אונז האבן. וועסטו וויסן ווען די אמת'דיגע תקופת ניסן איז אין די יאר.
מאכן שטייט דעם מקום השמש, בכל אשר תרצה תדע יום התקופה האמיתי, ווייל תקופה אמיתי איז פשוט ווען די זון גייט אריין אין א געוויסע דעגרי, אין א געוויסע מזל. בין תקופות הבאות אחריו כזה שממנו התחלנו, דאס הייסט, דו קענסט וויסן סיי די תקופות נאך די תקופה, בין תקופות שעברו משנים קדמוניות, די זעלבע זאך, מאכן די חשבון לויט דעמאלטס, ווי דער רמב"ם האט שוין געזאגט, מ'קען רעכענען צוריקוועגס אויך. איינמאל מ'ווייסט איין תקופה, קען מען אייביג אויסרעכענען אלע תקופות.
תקופת ניסן איז צוויי טעג פריער
רייט, אזוי ווי דער רמב"ם האט געזאגט, אז וועגן דעם קענסטו וויסן ווען די תקופת ניסן איז געווען אמת'דיג. נישט נאר באמצעי, דער רמב"ם האט שוין געזאגט פריער אז היינטיגע צייטן, דאס הייסט, לויט וואס מ'האט געלערנט אז דאס טוישט זיך, די גובה השמש טוישט זיך לויט די צייט, סאו ס'איז נישט אלעמאל די זעלבע, ווייל דער רמב"ם האט שוין געזאגט פריער אז די אלע חשבונות וואס מ'לערנט תקופת רב אדא קומט אפילו אויס אז די תקופת ניסן איז צוויי טעג פאר די חשבון.
דאס איז ווייל לויט דעם חשבון פארשטייסטו, ער האט מסביר געווען זייער קלאר די הערה איז דא אונטן, פארוואס ס'קומט אויס פונקטליך צוויי טעג. בערך צוויי דעגריס אפגערוקט לויט די חשבון, איז מען מאכט די גאנצע חשבון, אויב איינער וועט קומען אין די פירוש פון הרב, וואס הייסט עס? זאגט דער רמב"ם המבואר, מאכט זייער שיין די חשבון פארוואס קומט אויס לויט די זעלבע תיקון, קומט אויס אז די תקופת ניסן איז צוויי טעג פריער פון די תקופה האמצעית, וואס דאס איז וואס מ'האט גערעכנט ביז יעצט בעצם, און לכאורה איז א נפקא מינה, ווייל די בית דין וואלט געדארפט אמת'דיג רעכנען לויט די אמת'דיגע תקופה, נישט לויט די תקופה האמצעית.
נפקא מינה להלכה — צוויי דיוקים אין אונזער תקופה-רעכענונג
למשל, אונז וואס אונז רעכענען די תקופה, ס'הייסט לגבי וואטעווער ענין, לגבי ברכת החמה און אזוי ווייטער, איז נישט נאר ס'איז תקופת שמואל וואס איז נישט מדויק אפילו רב אדא ווייסט, ס'איז אויך נאר די תקופה האמצעית, ווייל די אמת'דיגע תקופה איז צוויי טעג פריער בכלל. ממילא איז דא צוויי דיוקים אין די וועג וואס אונז רעכענען די תקופה.
ס'הייסט, ס'איז נאר נפקא מינה פאר די קליינע הלכות, אזוי ווי שאלות גשמים וכדומה, ווייל מען דארף וויסן אז ס'איז נישט פונקטליך פאר די צוויי ריזענס, און ממילא פאר איבער א שעה וואלט מען געדארפט וויסן די אמת'דיגע, וואס דערצו וויסן די אמת'דיגע וועט מען טון די חשבון פון פרק י"ג.
דער רמב"ם'ס דגש אין פרק י"ג — פראקטישע מעטאדע, נישט טעאריע
מ'זעט דא זייער קלאר אין דעם פרק ווי דער רמב"ם האט נישט געוואלט אויסלערנען פאר אונז וויאזוי די חשבונות ארבעטן, און אפילו וויאזוי די זון פארט, די אלע זאכן איז נישט זיין עיקר דגש. ער וויל פשוט'ער זאגן וויאזוי צו רעכענען די זון, איז ער אזויפיל א טובה געטון, ער האט אפילו געגעבן א טשארט פון די מסקנות, אנשטאט פון מאכן... אזויווי למשל היינט, מ'לערנט עס פאר קינדער, יא, times tables, רייט? ס'איז דא אזא וועג, ס'איז דא א look-up table אין math, אז זיי האבן געוויסע זאכן וואס איז שווער צו רעכענען, איז אנשטאט צו רעכענען יעדע מאל, מ'מאכט א טשארט. יא, מ'חזר'ט זיך איין די טשארט, און ס'איז גרינגער צו געדענקען. דאס איז וואס דער רמב"ם האט דא געטון, און אזוי קען מען וויסן וואו די זון איז אמת'דיג.
דער חשבון שטימט נאך היינט
און דאס מיין איך שטימט. דאס הייסט, הגם אז היינט איז דא אנדערע טעאריעס פארוואס איז טאקע אנדערש די זון אין אנדערע תקופות פון די יאר, אונז האבן א פשוט'ערע טעאריע. אנשטאט צו מאכן צוויי גלגלים, האט פשוט מחליט געווען קעפלער אז די זון פארט אויף אן אוועל, און ממילא פעלט נישט אויס די גאנצע קשיא. אבער ס'איז נאך אלץ אמת, די חשבון וואס ער רעכנט וועט נאך אלץ אויסקומען די זעלבע זאך לויט די סדר. סאו, ס'שטימט נאך די חשבון, און עד כאן פרק י"ג. שוין.
✨ Transcription automatically generated by YiddishLabs, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On
YI אידיש ›
סיכום השיעור 📋
סיכום השיעור — הלכות קידוש החודש, פרק י״ג
הקדמה כללית לפרק
מטרת פרק י״ג
כל המטרה של החשבונות בהלכות קידוש החודש היא לדעת האם נוכל לראות את הלבנה בליל ל׳ (אחרי 29 יום), וזה נוגע לקידוש החודש. לכן צריך לדעת היכן השמש נמצאת, כי לשמש והלבנה יש קשר — אם השמש קרובה מדי לא נוכל לראות את הלבנה. פרק י״ג עוסק כיצד מחשבים את מקום השמש האמיתי — המקום האמיתי של השמש.
חזרה על היסוד של פרק י״ב — מקום אמצעי
בפרק י״ב למד הרמב״ם שהשמש נעה בכל יום 59 חלקים (בערך) על גלגלה, ואפשר לחשב מהעיקר (ג׳ ניסן שנת ד׳תתקל״ח) על ידי הוספת התנועה היומית. אבל זה נותן רק את המקום אמצעי (mean position) — לא את המקום האמיתי.
ההבדל בין מקום אמצעי למקום אמיתי
המילה “אמיתי” מעניינת — היא לא מתכוונת רק “מה שנראה לאדם,” אלא זה באמת איפה שהשמש נמצאת. המקום אמצעי הוא גם אמיתי — על גלגל השמש עצמו השמש נעה באמת באופן אחיד. אבל עבורנו על הארץ יש סטייה כי הארץ אינה במרכז גלגל השמש.
המקום אמצעי בנוי על ההנחה שהשמש נעה על מעגל מושלם (perfect circle) במהירות אחידה בכל יום. על גלגל השמש עצמו זה 100% נכון. המקום האמיתי הוא איך שרואים אותו מהארץ, שם נראה שהשמש נעה מהר יותר בתקופות מסוימות ולאט יותר באחרות.
יסוד ה-Eccentric Circle
הסיבה שרואים הבדל היא כי הארץ אינה במרכז גלגל השמש (eccentric circle). גלגל המזלות (אקליפטיקה) גדול יותר, וגלגל השמש נמצא בצד. ממילא: כשהשמש בצד הקרוב לארץ, נראה שהיא נעה מהר יותר (יותר מעלות לאותו מרחק); כשהיא בצד הרחוק, נראה שהיא נעה לאט יותר.
שיטת הרמב״ם — תיקון (correction)
לחשב את המקום האמיתי ישירות היה מאוד מסובך. עצת הרמב״ם היא: מתחילים עם המקום אמצעי (מפרק י״ב) ומוסיפים תיקון (correction) שהוא שונה לכל מעלה שבה השמש עומדת. התיקון משקף כמה גדול ההבדל בין אמצעי לאמיתי באותו מקום.
—
הלכה א — מסלול השמש
לשון הרמב״ם: “אם תרצה לידע מקום השמש האמיתי בכל יום שתרצה — תוציא תחלה מקומה האמצעי לאותו היום על הדרך שביארנו, ותוציא מקום גובה השמש, ותגרע מקום גובה השמש ממקום השמש האמצעי, והנשאר הוא הנקרא מסלול השמש. ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש…”
פשט
יש לחשב תחילה את המקום אמצעי של השמש לאותו יום (לפי פרק י״ב), אחר כך לחשב את מקום גובה השמש לאותו יום (גם לפי פרק י״ב), ויש לגרוע את גובה השמש מהמקום אמצעי. מה שנשאר נקרא מסלול השמש.
חידושים והסברות
1. גובה השמש — הגדרה: גובה השמש הוא לא כשהשמש גבוהה בשמים, אלא הנקודה הרחוקה ביותר של השמש מהארץ על גלגלה — האפוגי (apogee). בתמונה: כשהארץ בצד אחד של הגלגל, הנקודה שכנגד (מול) הארץ היא הרחוקה ביותר — זה גובה השמש.
2. גובה השמש נע: גובה השמש עצמו נע סביב — כל 70 שנה מעט (כמבואר בפרק י״ב). לכן צריך לחשב היכן הגובה עומד היום, על ידי התחלה מהעיקר והוספת התנועה.
3. מסלול השמש — משמעות: מסלול השמש הוא פשוט כמה רחוק השמש נעה מגובהה עד מקומה אמצעי של היום. כלומר, זה מודד את הקשת (arc) מהגובה עד המקום אמצעי. הרמב״ם נותן דוגמה: אם מקום אמצעי = 200° וגובה = 100°, אז מסלול = 100°.
4. למה צריך את המסלול: המסלול אומר לנו היכן השמש עומדת על גלגלה שלה ביחס לגובה. זה המפתח לדעת כמה התיקון (correction) צריך להיות — כי ההבדל בין אמצעי לאמיתי תלוי היכן על הגלגל השמש עומדת ביחס לגובה.
—
הלכה ג׳ — כיצד מחשבים את המקום האמיתי
דברי הרמב״ם: “ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש. אם היה המסלול פחות מק״פ מעלות – תגרע מנת המסלול מן האמצעי; אם היה יותר על ק״פ – תוסיף מנת המסלול על האמצעי. ומה שיהיה אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו – הוא מקום השמש האמיתי.”
פשט
כשיודעים היכן גובה השמש (אפוגי) נמצא, והיכן השמש האמצעי, אפשר לחשב כמה מעלות השמש רחוקה מגובהה (זה ה״מסלול”). לפי זה מחשבים תיקון (“מנת המסלול”) שמורידים או מוסיפים לשמש האמצעי, כדי לקבל את המקום האמיתי.
חידושים והסברות
1. יסוד התיקון — גלגל אקסצנטרי: השמש נעה על גלגלה (מעגל אקסצנטרי) במהירות אחידה. אבל מכיוון שמרכז הגלגל אינו אותו מרכז של הארץ, נראה מהארץ שהשמש נעה לפעמים מהר יותר ולפעמים לאט יותר. כשהשמש קרובה יותר לארץ (בפריגי), נראה שהיא נעה מהר יותר; כשהיא רחוקה יותר (באפוגי/גובה), נראה שהיא נעה לאט יותר. לכן השמש האמצעי (שמחשב באופן אחיד) אינו זהה לשמש האמיתי (היכן שרואים את השמש באמת).
2. איך המסלול קובע את כיוון התיקון: כשהמסלול פחות מ-180° (כלומר השמש בצד שהיא קרובה יותר לארץ ונעה “מהר יותר” כלפינו), השמש האמיתי כבר קדם לשמש האמצעי — לכן מורידים (תגרע) את מנת המסלול. כשהמסלול יותר מ-180° (השמש בצד הרחוק, נעה “לאט יותר”), השמש האמיתי עדיין מאחורי האמצעי — לכן מוסיפים (תוסיף).
3. שתי נקודות שאין בהן הבדל: בדיוק ב-0° (גובה השמש עצמו) ובדיוק ב-180° (הנקודה מול הגובה) השמש האמצעי שווה לשמש האמיתי — “אין בו מנה כלל, אלא יהיה מקום האמצעי הוא מקום האמיתי.” אלו שני הימים בשנה שאין צורך בתיקון, כי בשתי הנקודות הזווית “ישרה” — אין הבדל בין המעגל האקסצנטרי למעגל התצפית.
—
הלכה ד׳ — הטבלה של מנת המסלול
דברי הרמב״ם: הרמב״ם נותן טבלה (בצורת מילים) שאומרת לכל עשר מעלות של מסלול כמה מנת המסלול היא: י׳ מעלות – כ׳ חלקים; כ׳ – מ׳ חלקים; ל׳ – פ״ה חלקים; מ׳ – ק״נ חלקים; נ׳ – מעלה אחת וט״ו חלקים; ס׳ – מעלה אחת ומ״א חלקים; וכן הלאה עד ק״פ מעלות.
פשט
הרמב״ם נותן טבלה מעשית במקום לדרוש חישובים טריגונומטריים. לכל 10° של מסלול כתוב כמה מעלות/חלקים צריך להוסיף או להוריד.
חידושים והסברות
1. מקור הטבלה — אל-בטאני: הרמב״ם העתיק את הטבלה הזו מאל-בטאני, אסטרונום מוסלמי. כלומר, הרמב״ם לא חישב בעצמו את המספרים דרך טריגונומטריה, אלא השתמש בטבלה אסטרונומית קיימת.
2. למה הרמב״ם כותב טבלה במקום נוסחה: שיטת הרמב״ם בכל הלכות קידוש החודש היא להפוך את החישוב לנגיש ללא מתמטיקה גבוהה. מי שיודע טריגונומטריה יכול לחשב בעצמו, אבל הרמב״ם לא רוצה להטריח את הלומד בזה — הוא פשוט נותן את התוצאות. זה דומה ל״לוח כפל” לילדים — טבלת חיפוש במקום לדרוש שיחשבו כל פעם מההתחלה.
3. הדפוס של הטבלה — גדל עד 90° ואחר כך קטן: מנת המסלול גדלה ככל שהולכים מ-0° ל-90° (ההבדל המקסימלי), ואחר כך חוזרת וקטנה מ-90° עד 180°. זה מתאים לגאומטריה: ב-90° יש את הבדל הזווית הגדול ביותר בין המעגל האקסצנטרי למעגל התצפית; ב-0° וב-180° אין הבדל.
4. למה הטבלה הולכת רק עד 180° — סימטריה: הרמב״ם נותן מספרים רק מ-0° עד 180°, כי החצי השני (180°–360°) הוא תמונת ראי (mirror image) של החצי הראשון. במקום להפוך את הטבלה לארוכה פי שניים, הרמב״ם אומר: אם המסלול יותר מ-180°, מורידים מ-360° (כלומר 360° מינוס המסלול), ומשתמשים בתוצאה באותה טבלה — רק עם הכיוון ההפוך (להוסיף במקום להוריד). דוגמה: אם המסלול 300°, מחשבים 360° − 300° = 60°, וכבר יודעים שב-60° המנה היא מעלה אחת ו-41 חלקים — זה מוסיפים.
5. כללי הרמב״ם לשימוש בטבלה: הרמב״ם נותן לא רק מספרים, אלא גם כללים (רולס) איך להחיל את הטבלה מעשית — מה לעשות כשהמסלול פחות מ-180°, יותר מ-180°, או בדיוק 0°/180°. זה טיפוסי לסגנון הרמב״ם בהלכות אלו — הוא עושה “מדריך למשתמש” לחישוב.
אינטרפולציה בין מעלות בטבלה
דברי הרמב״ם: הטבלה נותנת את המנה רק לכל עשר מעלות (60, 70, 80 וכו׳). למספר שנופל בין עשרות, צריך לעשות אינטרפולציה.
פשט: אם המהלך הוא, למשל, 65 מעלות — ויודעים שב-60 מעלות המנה היא 1 מעלה ו-41 חלקים, וב-70 היא 1 מעלה ו-51 חלקים — ההבדל ביניהם 10 חלקים ל-10 מעלות, כלומר 1 חלק לכל מעלה. ממילא ב-65 מעלות המנה היא 1 מעלה ו-46 חלקים (41 + 5). זו אינטרפולציה לינארית פשוטה.
חידושים: הטבלה של הרמב״ם בנויה כך שאפשר לעשות אינטרפולציה בקלות — ההבדל בין עשרות קבוע מספיק שאפשר פשוט לחלק. במספרים מסובכים יותר (כמו 76 או 77) זה נעשה קצת יותר קשה, אבל העיקרון נשאר אותו דבר.
—
דוגמה של כל החישוב — שבת י״ד תמוז
דברי הרמב״ם: הרמב״ם נותן דוגמה מלאה: רוצים לדעת את מקום השמש האמיתי תחילת ליל שבת י״ד תמוז — זה 100 ימים אחרי העיקר (ג׳ ניסן), אותו יום שכבר השתמש בו בפרקים קודמים.
פשט — מהלך החישוב
1. אמצע השמש (כבר חושב קודם): ק״ה מעלות, ל״ז חלקים, כ״ה שניות.
2. גובה השמש: פ״ה מעלות, מ״ה חלקים, כ״ג שניות.
3. מהלך מהגובה = אמצע מינוס גובה = י״ח מעלות, נ״ב חלקים, ב׳ שניות.
4. עיגול: 52 חלקים זה יותר מ-30, ממילא מעגלים למעלה ל-19 מעלות.
5. מנה של 19 מעלות (מהטבלה): 38 חלקים.
6. מכיוון ש-19 < 180, מורידים את המנה מאמצע השמש.
7. תוצאה: ק״ד מעלות, נ״ט חלקים, כ״א שניות — זה מקום השמש האמיתי.
8. היכן זה? במזל סרטן, בערך 15 מעלות במזל הזה (כי 3×30=90 לטלה/שור/תאומים, פלוס ~15 בסרטן).
חידושים
1. עיגול במעלות: הרמב״ם אומר שאין צורך לדאוג לגבי חלקים במעלות של מהלך — פחות מ-30 חלקים מעגלים למטה, יותר מ-30 מעגלים למעלה למעלה שלמה. הטעם: כדי לדעת היכן השמש, מעלה היא דיוק מספיק — אין צורך לדעת כל כך במדויק.
2. “אל תפנה על השניות כלל”: הרמב״ם אומר בבירור: אל תדאג לגבי שניות — לא במקום השמש, לא במקום הירח, לא בשום חישובים. “אלא תחתוך החלקים בלבד” — צריך רק חלקים, לא שניות.
3. מחלוקת מפרשים לגבי עיגול בשניות: לשון הרמב״ם היא “קרוב לשלושים” — שמשמע שבשניות צריך אפילו בפחות מ-30 כבר להוסיף (לא כמו במעלות שרק מעל 30). יש מחלוקת מפרשים: חלקם מבינים שבשניות הסף נמוך יותר (מעגלים למעלה אפילו בפחות מ-30), אחרים מבינים שזה אותו כלל כמו במעלות. ההבדל קטן ולא יעשה נפקא מינה מעשית גדולה.
—
הלכה אחרונה של פרק י״ג — תקופות אמיתיות
דברי הרמב״ם: “בכל אשר תרצה תדע יום התקופה האמיתי… בין תקופות הבאות אחריו… בין תקופות שעברו משנים קדמוניות.” ברגע שיודעים את החישוב האמיתי של מקום השמש, אפשר לחשב את התקופה האמיתית — מתי השמש מגיעה באמת לכל אחת מארבע הנקודות (0°, 90°, 180°, 270°).
פשט
התקופות (ניסן, תמוז, תשרי, טבת) הן כשהשמש ב-0°, 90°, 180°, 270° בהתאמה. גם תקופת שמואל וגם תקופת רב אדא נותנות רק אמצעית — הן מחשבות כאילו השמש נעה באופן אחיד. אבל מכיוון שהשמש לא נעה באופן אחיד (הגלגל מוסט), לא לוקח אותו זמן לנוע מ-0° עד 90° כמו מ-90° עד 180°. עם החישוב האמיתי אפשר לדעת מתי השמש באמת בכל נקודה.
חידושים
1. למה התקופות לא שוות: מכיוון שגלגל השמש מוסט מהגלגל שלנו (אקסצנטרי), הרבע מ-90° עד 180° לוקח יותר זמן מאשר מ-0° עד 90°. זה אותו יסוד כמו כל התיקון של פרק י״ג — ההבדל בין אמצעי לאמיתי.
2. תקופת ניסן היא יומיים קודם: הרמב״ם כבר ציין קודם (בפרקים קודמים) שלפי החישוב יוצא שתקופת ניסן האמיתית היא בערך יומיים קודם מהתקופה האמצעית (לפי רב אדא). הרמב״ם המבואר עושה חישוב יפה שמראה למה יוצא בדיוק בערך יומיים — זה מתאים לבערך שתי דרגות הסטה לפי התיקון.
3. נפקא מינה להלכה — שני אי-דיוקים בחישוב התקופה שלנו: חישוב התקופה הנוכחי שלנו (למשל לברכת החמה, שאלת גשמים) אינו מדויק בשני אופנים: (1) אנו משתמשים בתקופת שמואל שהיא עצמה לא מדויקת, (2) אפילו תקופת רב אדא היא רק אמצעית, לא אמיתית — התקופה האמיתית היא יומיים קודם. להלכות כמו שאלת גשמים וכדומה היינו צריכים באמת לדעת את התקופה האמיתית, שאפשר לחשב רק עם החישוב של פרק י״ג.
4. האם החישוב נכון עדיין היום? למרות שהיום יש תיאוריה אחרת (מסלולים אליפטיים של קפלר במקום שני גלגלים), החישוב עצמו עדיין נכון — התוצאות יוצאות אותו דבר. ההבדל הוא רק בסיבה (אליפסה במקום מעגל אקסצנטרי), אבל החישוב המתמטי נשאר תקף.
—
סיום פרק י״ג — סיכום
עיקר תוכן פרק י״ג: (1) מושג מסלול השמש — כמה רחוק השמש מגובהה, (2) יסוד התיקון — גלגל אקסצנטרי, (3) הטבלה של מנת המסלול עם כללים לשימוש בה, (4) אינטרפולציה בין מעלות, (5) דוגמה מלאה של החישוב לשבת י״ד תמוז, (6) כללי עיגול (מעלות — מעל 30 מעגלים למעלה; שניות — “אל תפנה על השניות כלל”), (7) איך החישוב האמיתי מאפשר לחשב תקופות אמיתיות, ו-(8) הנפקא מינה שחישוב התקופה שלנו אינו מדויק בשני אופנים.
תמלול מלא 📝
הלכות קידוש החודש, פרק י״ג: מקום השמש האמיתי
הקדמה כללית לפרק י״ג
דובר 1:
יהודים יקרים, אנו לומדים את התורה הקדושה, את ספר משנה תורה, הלכות קידוש החודש, פרק י״ג. מזמנים, אם שכחתי רמה אחת.
ובפרק זה נגלה כיצד לחשב היכן השמש באמת, כנכון במקום השמש האמיתי. על פי קבלה? לא, סתם. לכל דבר יש מקום אמיתי, כפי שרואים אותו באמת, ומקום משוער. כלומר, לפי תורת הרמב״ם זה אמיתי במקומו, בשמים הוא נע כך באמת, אבל כשרואים אותו כאן בעולם זה לא בדיוק כפי שנראה בשמים. יש סיבה גדולה מדוע זה שונה.
חזרה: המטרה של החישובים — לדעת אם נראה את הלבנה
עכשיו, למדנו, הבה נאמר זאת יותר ברור ובסיסי. למדנו בפרק הקודם… אה, טוב מאוד, התחל במה שכתוב בי״ב. למדנו בפרק הקודם… כלומר, אנו רוצים, הבה נתחיל שלב אחד לפני זה אפילו.
אנו רוצים לדעת הכל כדי שנוכל לראות את הלבנה בליל ל׳ אחרי עשרים ותשעה ימים. כלומר, העדים היו צריכים לדעת אם יצפו לעדים. זה היה העדים, אנו רוצים לדעת. זה לא עדים, אנו רוצים לדעת.
עכשיו, כדי לדעת זאת, אחד הדברים שצריך לדעת הוא היכן השמש היום. חשוב מאוד, כי לשמש ולירח יש קשר רב, ואם השמש קרובה מדי לא נוכל לראות, וכדומה. צריך לראות היכן השמש.
חזרה: מקום אמצעי מפרק י״ב
עכשיו, כיצד יודעים היכן השמש היום? תחילה הרמב״ם לימד אותנו בפרק הקודם, השמש נעה בחישוב מסוים בכל יום תשע וחמישים חלקים וכדומה בכל יום. מחלקים את העולם למעלות, לשלוש מאות וששים מעלות, ועכשיו אנו יודעים כמה השמש נעה בכל יום. ממילא אפשר לדעת זאת.
אז ממילא, אם מתחילים לספור את המספרים מזמן העיקר שהרמב״ם אמר, שהוא ג׳ ניסן שנת ד׳תתקל״ח, אם אני זוכר, אז מאז מחשבים, מוסיפים כמה נע בכל יום, בכל עשרה ימים, וכדומה, הרמב״ם כבר נתן מספרים קודם, יודעים היכן השמש.
ההבדל בין מקום אמצעי למקום אמיתי
עכשיו, הבעיה היא עם החישוב, שהחישוב הוא רק המקום האמצעי, לא המקום האמיתי. כבר למדנו, הסוד של המקום האמצעי והמקום האמיתי, האם אין תמונה של זה?
היסוד הוא, כי העולם… הבה אציג איזו תמונה שמראה פשוט את זה, כדי שנוכל לדבר על זה בקלות. מה תהיה תמונה טובה מספיק.
מקום אמצעי נעשה עם ההנחה. הבה נאמר כך. היסוד הוא שהשמש נע סביב העולם בכל שנה, בכל יום אבל גם בכל שנה, והוא נע, אם היה נע באופן שווה בכל יום, כלומר, אנו מניחים שהוא נע באמת בגלגלו שלו, הוא נע במעגל מושלם שנה שלמה, יוצא שחישוב הרמב״ם מהפרק הקודם הוא מאה אחוז נכון, מדויק על גלגל השמש. גלגל השמש הוא נע בכל יום בדיוק תשע וחמישים חלקים. אז בכל יום פשוט מוסיפים מאפס, מאיפה שהתחילו, יודעים בדיוק איפה הוא היום.
היסוד של Eccentric Circle
הבעיה היא, כבר דיברנו, כשמסתכלים למעשה רואים שלא נע באופן שווה בכל יום, רואים שבתקופות מסוימות של השנה הוא נע מהר יותר או לאט יותר. וכדי להסביר ולהיות מסוגל לחשב, זה העיקר להיות מסוגל לחשב, ההסבר אינו העיקר. כדי להיות מסוגל לחשב היכן השמש למעשה היום, צריך לחשב בעצם איזה יום בשנה זה, האם השמש היום בתקופה שהיא נעה מהר או לאט, וכיצד לחשב זאת?
זה תלוי במה שנקרא באנגלית, Eccentric Circle, במילים אחרות, שהגלגל שבו השמש נעה אינו בדיוק סביב העולם, אלא העולם, כאן זה מוגזם מאוד, זה לא כל כך רחוק, אבל על כל פנים, העולם הוא קצת בצד אחד של המעגל, כאילו המעגל הגדול שסביב העולם, שאנו קוראים לו המזלות או האקליפטיק, הגלגל שבו רואים את השמש מהעולם, הוא הרבה יותר גדול מהגלגל, או גדול יותר מגלגל השמש. גלגל השמש נמצא בצד אחד ממנו.
ממילא כל אחד יכול להשתמש בשכלו הישר ולהבין שכאשר השמש כאן הוא נע, כיצד לומר, מהר יותר. כי בכל יום… נראה לנו שהוא הולך רחוק יותר, שהוא הולך יותר. מהר יותר. כשתגיע השמש לצד השני, יש לו יותר מקום, הוא נע לאט יותר. ממילא לא נראה את השמש לפי שהיא נעה בנתיב שווה בכל יום עם החישוב שראינו. אנו צריכים עוד לחשב כיצד זה למעשה לגבינו. זה בפרק.
שיטת הרמב״ם: תיקון
עכשיו, רק לומר בבירור, לחשב זאת ישירות היה מאוד מסובך, לעשות את החישוב של מתי נע מהר יותר ומתי נע לאט יותר היה קשה. הרמב״ם חשב על עצה, עצה פשוטה, שמתחילים עם החישוב הקודם ומוסיפים תיקון, תיקון, שבנוי בדיוק על כמה רחוק ההבדל, השינויים. נכון.
והוא יגיד לך בכל מעלה, בכל אזור, היכן השמש יכולה להיות, לפי השנה, הוא יגיד לך כמה צריך לתקן, כי זה לא תמיד אותו הדבר. אתה מבין בעצמך שכאן צריך לתקן יותר מאשר כאן וכדומה. כך תוכל להישאר עם החישוב הקודם, ורק להוסיף את הבעיה החדשה שנוצרה שעולמנו מוזז. זה לא מוזז, אלא אלא. זו לא בעיה, רק צריך לתקן זאת, ותדע בדיוק מה זה. עד כאן המעשה.
הלכה א: סדר החישוב
דובר 1:
אומר הרמב״ם הקדוש, כן, בוא תקרא אם אתה רוצה.
אומר הרמב״ם, אם תרצה לידע מקום השמש האמיתי… איך השמש באמת, כלפי איך אנו רואים אותה, בכל יום שתרצה.
חידוש: המשמעות של “אמיתי”
מעניין, המילה אמיתי מעניינת, שאמיתי פירושו שזה אמת עבור האדם. כבר דיברתי על זה אתמול, אבל זה גם אמיתי אמיתי, כי זו האמת, השמש נעה, זה לא רק יחסי, אני לא רוצה שאף אחד יאמר שזה אמיתי מה שנדמה לך. אמיתי הוא אמיתי, השמש אמיתית שם. נכון, כי מה שלמדנו אתמול הוא גם אמיתי. רק עבורנו יש איזו סתירה. אמצעי פירושו מחשבים הכל שווה לפי איך זה בעצמנו שווה, או אמיתי הוא כפי שנראה לנו.
אוקיי, טוב מאוד. אם רוצה לדעת מקום השמש אמיתי בכל יום שתרצה, כך: בכל יום שתרצה, איזה יום שתרצה לחשב באותו יום היכן אנו עומדים כלפי השמש, והיכן השמש כלפי המעלות שיש בעולם, תוציא תחלה מקומה האמצעי לאותו היום על דרך שביארנו. תעשה תחילה את החישובים שלמדנו אתמול, כיצד אדם יכול להתחיל תמיד מנקודה מסוימת שחישב, ולחשב, להוסיף כמה מעלות עברו וכדומה, שמזה, מהחישובים של אתמול שלמדנו בפרק י״ב, יודעים היכן השמש צריכה להיות, המקום האמצעי לאותו היום על הדרך שביארנו.
גובה השמש — הגדרה
ותוציא מקום גובה השמש. אחר כך תוציא עוד את מה שהרמב״ם קרא גובה השמש. שיש זמנים שהשמש גבוהה יותר. גובה השמש אינו זמנים שהשמש גבוהה יותר, הבה נאמר בבירור. גובה השמש הוא המקום הרחוק ביותר שהשמש נמצאת מהעולם על גלגלה. שוב, אם אתה מסתכל על התמונה שלי, גובה השמש הוא כפי שכתוב כאן ג׳, נכון? העולם כאן, וכאשר השמש כאן זה גובה השמש, המקום הגבוה ביותר שהיא יכולה להיות כלפי העולם, נכון? כי מאל״ף עד גימ״ל זה ארוך מאוד. משא״כ כשיהיה כאן, תהיה קרובה יותר השמש אלינו, נכון? וכדומה. אז זה פירוש גובה השמש.
זכרנו שגובה השמש נע בעצמו סביב וסביב לאורך השנה, לא לאורך השנה, כל שבעים שנה קצת, ממילא צריך לדעת היכן גובה השמש, כי אנו נצטרך להתחיל לחשב משם, כבר תראה. ממילא צריך תחילה לדעת מהו גובה השמש. וגובה השמש גם לא היה כלול בחישובים של אתמול. הוא הזכיר אותו, אבל בנפרד, כמו שזה לא עצם החישוב של המעלות.
כיצד יודעים היכן גובה השמש? הרמב״ם אמר את אותה הדרך, כלומר הרמב״ם אמר היכן גובה השמש ביום העיקר שלו, ומאז אפשר לחשב הלאה לפי כמה זמן הוא אמר שלוקח לגובה השמש לחזור בכל יום, תוכל לדעת היכן גובה השמש היום.
מסלול השמש — הגדרה
אומר, עשה את שני החישובים שלמדנו בפרק י״ב, המקום האמצעי וגובה השמש, ואחר כך כך, ותגרע מקום גובה השמש ממקום השמש האמצעי, תחסיר. תחסיר את מקום גובה השמש, תעשה מינוס ממקום השמש האמצעי? למה? כי אתה רוצה לדעת היכן השמש למעשה. וכדי שתרצה היכן השמש למעשה, צריך לחשב את גובה השמש, שזה יעזור לנו לדעת כמה רחוק יותר או קרוב יותר, האמיתי הוא מהאמצעי, והנשאר. כלומר, מה שנשאר, פירושו, כאילו המרחק מגובה השמש עד מקום השמש האמצעי של היום, היא הנקראת מסלול השמש.
כלומר, זה כלום עכשיו לקרוא מסלול השמש. מסלול השמש פירושו פשוט כמה רחוק השמש נעה מגובהה עד איפה שהיא היום, מקום השמש האמצעי של היום. כלומר, מקום הגובה של היום ומקום המסלול של היום. נכון? כן. הגובה אינו היום, גובה הוא אולי כל שנה, וכדומה, נראה. הם למדו בפרקים של אתמול. נכון? כן.
דיון: מהי המטרה של החישוב?
עכשיו, כך, כן? עכשיו, מה שאנו צריכים לעשות הוא לגלות כמה השמש מוזז מהאמצע השמש, מהמקום אמצעי, בעיקרון. נכון? נכון. זה מה שאנו רוצים לגלות. נכון? כן, כן. כן, כן. אוקיי.
ממילא אומר הרמב״ם כך, עכשיו תדע מה אתה צריך לעשות. ותראה, כן? כן, כן. תראה. כן, כן, כן, אמור, כן. לחשב, תראה, לראות, לפי זה תראה, נכון? שאם אתה יודע היכן גובה השמש, ואתה יודע היכן השמש האמצעי, תוכל לדעת מאיפה רחוק השמש היום. מגובהו. נכון? ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש, תוכל לחשב כמה מעלות זה. הבה נאמר מסלול השמש הוא במאה, וגובה השמש הוא במאתיים, יודע שיש מאה ביניהם. נכון? זה כמה רחוק יש לו… איך היה? אני רק רוצה להראות תמונה פשוטה לראות על מה מדברים כאן, מהו מסלול השמש, כי אחרת לא ידעו.
הלכה ג׳ (המשך) – כיצד מחשבים את המקום האמיתי של השמש
דובר 1: זה מה שאנו רוצים לגלות, נכון?
דובר 2: כן, כן, כן.
דובר 1: ממילא אומר הרמב״ם כך, עכשיו תדע מה אתה צריך לעשות. ותראה, כן?
דובר 2: כן, כן.
דובר 1: זה עשר.
דובר 2: כן, כן, כן. אמור זאת, אמור זאת.
דובר 1: לחשב, ותראה, לפי זה תראה, נכון? שאם אתה יודע היכן גובה השמש, ואתה יודע היכן השמש האמצעי, תוכל לדעת מאיפה רחוק השמש היום מגובהו. נכון? ותראה, כמה מעלות הוא מסלול השמש. תוכל לחשב כמה מעלות זה. הבה נאמר מסלול השמש הוא במאה, וגובה השמש הוא ב… הוא במאתיים, יודע שיש מאה ביניהם. נכון? זה כמה רחוק יש לו… איך היה… אני לא רוצה לאבד את זה.
הצגת תמונה של המסלול
אני רק רוצה להראות תמונה פשוטה מאוד לראות על מה מדברים כאן, מהו מסלול השמש, כי אחרת לא ידעו על מה מדברים. אוקיי. פרק י״ג לומדים אנו. כן?
דובר 2: כן.
דובר 1: כן, פשוט מאוד מאוד, את אותה התמונה למשל מכאן, והוא מראה לכם, יכול להיות כאן? תוכל לראות איך כדור הארץ כאן באמצע. תראה שגובה השמש הוא כפי שהוא כותב אות ג׳, כלומר כאן, המקום הגבוה ביותר שהשמש נמצאת. אז הוא למשל, בדוגמה שלו הוא באפס. אחר כך, מקום השמש האמצעי יוצא למשל כאן, שישים, הבה נאמר היום השמש על שישים מעלות. צריך לחסר 60 מעלות, ותדע, עכשיו תדע, אבל אתה יודע שהשמש אינה על 60 מעלות, נכון? בין הגופים, כי איפה הוא היום? אנחנו לא יודעים, כי הוא לא נע באופן שווה בכל יום. צריך לדעת כמה, צריך לתקן את מסלול השמש, צריך לתקן מהאמצע השמש להוריד. אז כמה מורידים? זה מה שהסוד הוא. הוא מוריד לפי כמה מעלות רחוקה השמש. מגובה השמש. החישוב הוא נורא פשוט. תסתכל על האור, על התמונה, הוא עשה אפילו תמונה טובה יותר שאפשר לראות לאורך השנה. אני רוצה להראות לך דבר פשוט מאוד, תבין למה עושים זאת, ואחר כך שאר הפרק הוא מספרים פשוטים שעם זה מחשבים.
יסוד התיקון – גלגל אקסצנטרי
כן, זה משוגע פשוט. למה? כי דיברנו, השמש מצד אחד רחוקה יותר מהעולם, נכון? אז הדבר הצהוב הוא גלגל השמש, נכון? והשחור הוא איך השמש נראית לנו, נכון? הוא עושה את זה סתם רחוק אחד מהשני כדי שיראו, זה לא ייראה באותו מקום. עכשיו, יוצא שגובה השמש הוא זה, נכון? כאן, היום הוא באפס עוד בתמונה שלו, הוא עושה יותר קל, כן? יש כאן מב׳ עד ג׳, זה איפה שהשמש הכי רחוקה מאיתנו, נכון?
עכשיו כבר אמרנו קודם, שכל הישר, תוכל לראות שכאשר השמש נעה כאן, היא נעה מהר יותר. נכון? משא״כ כשהיא נעה כאן, ככל שאתה הולך, ככל שיותר בצד, זה יהיה כאן יותר שטח, היא נעה לאט יותר, נכון? אז ממילא, לפי איפה אתה במקום הזה, תצטרך לדעת, למשל כשהשמש כאן, היא נעה קצת מהר יותר. למשל כשהשמש שלושים מעלות על גלגלה, היא קצת יותר רחוק משלושים על הגלגל שלנו. נכון? כי אתה צריך להוסיף כמה הקו האדום כאן. מה אתה מוסיף? כי כאן היא נעה מהר יותר כביכול מאשר בגלגלה שלה, אבל כאן זה עוד קצת מהר יותר, או מבין? עוד מהר יותר, כי עכשיו אתה עוד יותר קרוב לשמש, וכשאתה מגיע לתשעים מעלות, אתה הכי מהיר. רואה איך הקו האדום נעשה ארוך יותר. אחר כך הוא הולך קצת רחוק יותר ממך, נעשה לאט יותר. נכון? עד שאתה מגיע בסופו של דבר לצד השני, נעשה עוד יותר לאט, ואז כך עומד שמה? שהוא מגיע למקום בגלגלו אחרי שהוא מגיע ל… סליחה, לפני, כן? במילים אחרות, כאן הוא הולך מהר יותר כלפינו, כאן הוא הולך לאט יותר כלפינו. נכון? כשזה אצלנו בשלושים, הוא עוד לא שלושים בגלגלו בכלל. אז צריך להוריד את התיקון. כך הלאה, זה תלוי איפה אתה על המעגל. פשוט מאוד להבין, לא צריך מתמטיקה גדולה להבין, שזה ישתנה בכל מקום על המעגל, ישתנה איפה השמש, דרך זה תדע כמה שונה האמצעי שלנו מהאמיתי.
שיטת הרמב״ם – טבלה במקום נוסחה
זה בעיקרון מה שהרמב״ם יעשה. מכיוון שזה חישוב מסובך, הרמב״ם יעשה טובה גדולה, כמו שהוא עושה בכל ההלכות, הוא לא יסביר מי שיכול למדוד, טריגונומטריה, ידע כיצד אפשר לחשב גם את זה. כלומר, לשאול שאלה, כיצד אני יודע כמה שונה השלושים מעלות על המעגל משלושים מעלות על המעגל? יש דרך כיצד לגלות זאת מתמטית, אבל הרמב״ם לא יטריח להוציא את זה, הוא פשוט יאמר על כל מעלה כמה זה שונה, וזה תוריד מהחישוב שלך, תדע היכן השמש באמת.
תרגום לעברית
אז פשוט זה דעת, אומר הרמב״ם כך: כן, תראה כמה מעלות הוא, מסל השמש, כלומר, מסל פירושו לומר מאפס, כלומר מאיפה אתה מתחיל, מגובה השמש עד כאן, כי זה אומר לך איפה אתה נמצא במעגל הגדול, כלומר במעגל שהשמש נוסעת בו, וזה עוזר לך לדעת איפה לחשב. והוא אומר הרמב״ם כך, אם הוא פחות מ-180 מעלות, כלומר, אם הוא בצד של המעגל, אם זה בצד השמאלי, פחות ממחצית, אז תגרע מנת המסלול. הרמב״ם חידש דבר חדש, מה זה מנת המסלול? כלומר, החלק, מנת המסלול פירושו המסלול, החילוק שיש ואיפה השמש נסעה ביחס לאמיתי כאשר ה… אם עד 180 זה יורד, אני אגיד לך מיד את המספר כמה להוריד, ממילא תדע שהשמש אצלנו כבר לפני שהיא אצלו. אם היה המסלול שלו יותר ממאה ושמונים מעלות, כשאתה נמצא יותר, כלומר עשית חשבון איפה גובה השמש היום ואיפה אמצע השמש היום, ויצא שהמסלול, כלומר כמה רחוק השמש נסעה מגובהה, הוא היום 190 מיילים, כבר יותר, עד 360. אז יורידו את מנת המסלול ויוסיפו אותו, כי עכשיו זה נוסע כבר מהר יותר, תוסיף על המקום אמצעי את מנת המסלול, ואז תדע, ומה שיהיה אחר שתוסיף עליו ותגרע ממנו הוא המקום האמיתי. זה איך השמש באמת. כן, זה כלל.
שתי נקודות שאין בהן הפרש
גם יכול להיות פשוט שזה רק כשזה לא ב-360 או ב-180. ודאי שאין בו מנה בשווה, אלא יהיה מקום האמצעי. כלומר שני ימים בשנה. אבל כשהוא באפס, אז הכל טוב. או כשהוא בדיוק הפוך. כלומר, למה? אם הוא כאן, הוא בדיוק כאן, והוא באפס בסופו של דבר. אותו דבר כשהוא ב-180. 180 לא משתנה, רק כולם, כי אז זה ישר. כל העגולים משתנים, ואז צריך לחשב.
הלכה ד׳ – הטבלה של מנת המסלול
עכשיו, אם מישהו רוצה לומר, נניח שצריך לומר את כל הדברים האלה, הוא יכול לומר, הנה בעצם כמו טבלה, ורבנו כתב את הטבלה במילים מכל סיבה שהיא. בכל עשר מעלות הוא אומר כמה צריך להוסיף. כן, כמה, לא כמה צריך להוסיף, כמה ההפרש. אם זה בצד, אם זה פחות מ-180, אז מורידים את זה. אם זה יותר מ-180, מוסיפים את זה.
הטבלה של מנת המסלול
והרמב״ם מונה בהלכה ד׳, כמה מנת המעלה, אומר הרמב״ם טבלה. ואת הטבלה הרמב״ם העתיק מאל-בטאני, מאסטרונום מוסלמי שהוא חישב את זה לכתחילה. כלומר, אנחנו לא צריכים להתייגע ולחשב. המפרשים, כמו בכל הרמב״ם, מנסים לשחזר את החישוב, לראות שזה תמיד מסתדר, אבל אנחנו לא עושים את זה היום.
אבל הרמב״ם אומר פשוט טבלה:
– אם זה עשר מעלות, יוצא המנה, ההפרש שצריך להוסיף או להוריד, הוא עשרים חלקים
– עשרים זה ארבעים
– וכן הלאה
זה לא הולך, זה לא נוסע ישר. שלושים זה שמונים וחמישה. לכן הוא לא יכול היה לומר, כל עשר מעלות מוסיף עשרים חלקים. זה נכון רק בהתחלה, כי אחר כך זה משתנה כי יש זוויות אחרות. זה משתנה.
– ארבעים זה מאה וחמישים חלקים
– חמישים זה מעלה שלמה עם חמישים חלקים
– מעלה שלמה עם תשעים ותשעה חלקים
– שישים זה מעלה שלמה עם ארבעים ואחד חלקים
– וכן הלאה
אני צריך לומר הכל מה שהוא אמר.
הדפוס של הטבלה
בקיצור, עד מאה ושבעים זה עשרים ואחד חלקים. זה נעשה קטן יותר. ושימו לב שעד תשעים זה נעשה גדול יותר, ומתשעים זה חוזר להיות קטן יותר. חוזר לעלות, זה יותר קרוב למקום האמיתי. כמו שאתה אומר, יש שני מקומות שזה מקום המסלול. ככל שקרוב יותר לאחד משני המקומות, זה קצר יותר. אפשר לומר כך, כן. זה הגיוני.
ובקיצור, זה כמה צריך להוסיף. אם זה 180, כבר למדנו שלא צריך.
הלכה ה׳ – איך להשתמש בטבלה ליותר מ-180 מעלות
אם זה יותר מ-180, תוריד את ה… אם, סליחה, הוא אומר… סתם דבר, אם המהלך יותר מ-180 מעלות… הוא אומר שלפעמים זה מעשי יותר לחסר מאשר להוסיף, להוריד, כי זה פחות מספרים. כי אתה משחק עם פחות מספרים? זה יותר קל?
דובר 2: לא, הוא לא אמר.
דובר 1: לא, לא, לא, הרמב״ם מקל על העבודה שלו. הרמב״ם לא אמר לנו… כן, זו הנקודה, בעצם. הרמב״ם אמר לנו כאן טבלה מעשר עד… כן, כל המעלות מאפס עד 180. הוא לא אומר לנו את הטבלה ליותר מזה. אומר הרמב״ם, למה? כי אני לא צריך. זה תמונת מראה של הצד השני. הצד הימני והצד השמאלי של התמונה שלנו הם אותו דבר, רק הפוך. ממילא, הפוך, עשה מינוס, הפוך את זה ל. כלומר, אם זה יותר מ-360, תוריד, כלומר, יהיו לך אותם מספרים בטבלה קטנה יותר. ולא הטבלה של הרמב״ם הייתה צריכה להיות פי שניים ארוכה יותר, וזה היה חוזר לאחור, אותו דבר, זה בזבוז זמן. ממילא, אומר הוא, תוריד פשוט, עשה את זה מינוס 360. 360 מינוס זה, נכון? למשל 200, נשאר 160, תדע מה זה 160, ואת זה תוסיף. נכון?
נפלא. והוא נותן דוגמאות, אם זה 300, תוריד את זה מ-360, ישאר 60, ואתה כבר יודע, המנה של 60 מעלות היא מעלה שלמה ו-41 חלקים. וכן הלאה בכל מנין ומנין. הרמב״ם נותן פשוט כללים, יוסף, אני אבוא אליך בעוד עשר דקות. הרמב״ם נותן פשוט כללים איך להשתמש בטבלה שלו, כי הוא עשה…
אינטרפולציה בין מעלות בטבלה
והוא אומר הלאה איך להשתמש. בצד השני עושים הפוך. אותו דבר, למשל, אם הוא נמצא באמצע. הרמב״ם אמר רק כל עשר, נכון? אם הוא לא עשרה, הוא לא עשרה.
אומר הרמב״ם דבר פשוט. למשל, הרמב״ם מאריך, הוא… המהלך הוא שישים וחמש מעלות, ואנחנו כבר יודעים ששישים, המנה של שישים מעלות היא מעלה אחת וארבעים ואחד חלקים, ושבעים היא מעלה אחת וחמישים ואחד חלקים. אז מה באמצע? צריך לחשב פשוט, חמישים ואחד מינוס ארבעים ואחד זה עשרה. יוצא שכל מעלה היא חלק אחד, מאוד פשוט.
יוצא, עשה חצי, נכון? יהיה המהלך של שישים וחמש מעלה אחת וארבעים ושישה חלקים. למה? כי זה בדיוק באמצע, אתה צריך לקחת חמישה, נכון? זה חלק חמישה.
אותו דבר זה שבעים ושש, זה יעשה עוד יותר, לא ממש חצי, זה יהיה מסובך. כן, שבעים ושבע, נכון? ואנחנו כבר יודעים אבל כמה כל מעלה בין שישים לשבעים, תחשב כך.
בקיצור, ממילא תדע בדיוק איך לחשב איפה השמש האמיתית.
דוגמה של כל החישוב — שבת י״ד תמוז
ועכשיו הוא הולך לתת דוגמה של כל החישוב הבנוי על… הבנוי על העיקרון שלו איך אפשר לעשות את זה. אה, הוא לוקח דוגמה אחת והוא מראה את זה, ממחיש. איך אתה משתמש בטבלאות, הכל הופך פשוט ביותר.
מהלך החישוב
ואתה רוצה לדעת את מקום השמש האמיתי, תחילת ליל שבת י״ד, זה אותו יום שהוא כבר דיבר עליו קודם בפרק הקודם, כן? מאה ימים אחרי העיקר, שזה ג׳ ניסן. רוצה לדעת שבת י״ד תמוז, כשזה שנה זו, כלומר השנה שהרמב״ם נמצא בה, תחשב את אמצע השמש כשזה, שזה כבר למדנו הוא ק״ה ל״ז כ״ה. ותדע את גובה השמש, שזה פ״ה מ״ה כ״ג.
תוריד את הגובה מהאמצע, ישאר לנו 18 מעלות ו-52 חלקים ו-2 שניות, י״ח נ״ב ב׳.
עיגול במעלות
ואומר הרמב״ם, לא צריך לדאוג כאן לגבי החלקים במעלות. למה? כי אני יכול לעשות יותר קל. אם זה פחות מ-30 — כלומר, כל מעלה יש לה 60 חלקים — אומר הוא, אם זה פחות מ-30, עגל למטה, השאר שם, כי זה לא יעשה הבדל בחישוב. אם זה יותר, תחשב את זה מעלה שלמה.
ממילא, אנחנו עכשיו אמרנו שאנחנו נמצאים ב-י״ח ונ״ב חלקים, נעשה את זה 19. יוצא שהמנה היא, כמו שלמדנו, מה המנה של 19 מעלות? זה 38 חלקים. זה עם החלק שלו.
אם תרצה לדעת בדיוק כמה זמן בחלק, תשאיר את החלקים במעלה. אני חושב שזה לא משנה. אני חושב למה נראה שזה לא משנה, כדי לדעת איפה השמש, מספיק לנו מעלה, כי אנחנו לא צריכים לדעת כל כך מדויק. כך אני חושב, זו סיבה. צריך להבין, אבל זה הדבר.
תוצאת החישוב
ועכשיו אומר הרמב״ם, איפה אני נמצא? האם אני נמצא יותר מ-180 או פחות מ-180? אני נמצא פחות, כי זה רק 19 מעלות. אז תוריד את המנה, שזה 38 חלקים, מזה. נשאר לנו כמה? 104 מעלות ו-59 חלקים ו-21 שניות, ק״ד נ״ט כ״א.
יודעים אנחנו איפה השמש האמיתית היום בלילה, כלומר הלילה שהרמב״ם מחשב, שזה ליל שבת י״ד תמוז. ואיפה זה? במזל סרטן. מה זה מזל סרטן? למה? כי כל מזל הוא 30, אז יש לו טלה, שור, תאומים זה 90, ואחר כך יש לך 15 מהבא שהוא סרטן, מזל חודש תמוז, נכון? בערך. ואיפה במזל? 15 מעלות, פחות מכמה שניות. למה? כי דיברנו על 59 מעלות, יש 60 דקות במעלה, אז יש לך נ״ט כ״א, בערך ב-15 מעלות, בעצם.
“אל תפנה אל השניות כלל”
אומר הרמב״ם, אל תדאג לגבי השניות. “אל תפנה אל השניות כלל.” אל תפנה אל השניות, “לא במקום השמש ולא במקום הירח ולא בשעת החשבונות האחרים.” למה? עוד מאותה סיבה, כי זה לא משנה. “אלא תחתוך החלקים בלבד.” כלומר, כאן אתה כן צריך לדעת חלקים.
מחלוקת מפרשים לגבי עיגול בשניות
מה אומר הרמב״ם? לא צריך לדעת שניות? אם יש שניות יותר, קרוב לשלושים, עשה את זה חלק והוסף אותו. אומר הוא להפך, אומר הוא אפילו… לא ברור מה הרמב״ם מתכוון כאן, ראיתי כאן מחלוקת מפרשים.
כלומר, פשוט לפי השכל שלנו מקודם היינו צריכים לומר אותו דבר: פחות משלושים תשאיר את זה כמו שזה, יותר משלושים עגל למעלה, כמו עיגול. אבל לשון הרמב״ם לא ברורה, הוא אומר “קרוב לשלושים”, משמע שבשניות צריך אפילו פחות להוסיף. לא ברור, יש מפרשים שמבינים כך, יש שמבינים כך. אני חושב שאלו כולם הבדלים קטנים, אני לא יודע איזה הבדל גדול זה יעשה.
בקיצור, עד כאן יודעים אנחנו, עד עכשיו יודעים אנחנו איפה השמש. זה יהיה לנו נפקא מינה לחישובי הראייה.
תקופות אמיתיות
עכשיו אומר לנו הרמב״ם עוד דבר מעניין אחד שהוא מאוד נוגע לפי מה שאנחנו יודעים את החישוב האמיתי. מה זה? התקופות.
למה התקופות האמצעיות אינן האמיתיות
אנחנו למדנו קודם, זה חשוב, לגבי קידוש ועיבור השנה צריך לדעת על התקופה. והרמב״ם נתן לנו שני חישובים של תקופה בשני פרקים, כמה זמן בין כל תקופה לפי כמה זמן השנה של השמש.
עכשיו, הרמב״ם אמר לנו שזה הכל אמצעי, נכון? גם תקופת שמואל, גם תקופת רב אדא לא אומרים לנו את התקופה האמיתית. למה? מאותה סיבה למה צריך כאן תיקון, נכון? כי אנחנו למדנו שהשמש לא נוסעת שווה כל השנה.
אז זה נכון, בארבע הפינות זה אותו מקום, כן? צריך להבין, במזל ניסן ומזל תשרי ומזל… איך קוראים לזה? עוד באמצע, מזל תמוז, אז, ארבע התקופות של השנה, נמצאת השמש בדיוק בארבע הפינות כביכול של המעגל, נכון? כי בניסן זה באפס, בתמוז זה ב-90, ב… איך קוראים לזה? בתשרי זה ב-180, בטבת זה ב-270. זה תמיד בדיוק איפה שהשמש, אפשר לחשב את זה, אפשר אפילו לראות את זה, מסתכלים על השמש, עושים השוואות וכן הלאה.
אבל זה לא לוקח אותו זמן להגיע מאפס לתשעים כמו שזה לוקח מתשעים למאה ושמונים, או ממאה ושמונים למאתיים ושבעים. למה? מאותה סיבה, כי המעגל שלו מוזז מהמעגל שלנו. אז אתה יכול להבין בעצמך שמתשעים למאה ושמונים ייקח יותר זמן מאשר מאפס לתשעים.
איך לחשב את התקופה האמיתית
לכן צריך הרמב״ם לתת לכל אחד את המספר. הוא לא אומר את המספר, מה שהוא אומר יוצא, שאם אתה רוצה לדעת מתי תקופת תמוז האמיתית של השמש, שתקופת תמוז היא כשהשמש מגיעה למזל טלה, כלומר לדרגה אפס, אז תעשה את אותו תיקון שאמרנו עכשיו. תדע איפה גובה השמש היום, ותדע כמה רחוקה השמש מגובה השמש. תוסיף את התיקון שיש לנו, המנה שיש לנו. תדע מתי תקופת ניסן האמיתית בשנה.
כך תדע את מקום השמש, בכל אשר תרצה תדע יום התקופה האמיתי, כי תקופה אמיתית היא פשוט כשהשמש נכנסת לדרגה מסוימת, למזל מסוים. בין תקופות הבאות אחריו כזה שממנו התחלנו, כלומר, אתה יכול לדעת גם את התקופות אחרי התקופה, בין תקופות שעברו משנים קדמוניות, אותו דבר, עושים את החישוב לפי אז, כמו שהרמב״ם כבר אמר, אפשר לחשב אחורה גם. ברגע שיודעים תקופה אחת, אפשר תמיד לחשב את כל התקופות.
תקופת ניסן היא יומיים קודם
נכון, כמו שהרמב״ם אמר, שבגלל זה אתה יכול לדעת מתי תקופת ניסן הייתה באמת. לא רק באמצעי, הרמב״ם כבר אמר קודם שבזמנים הנוכחיים, כלומר, לפי מה שלמדנו שזה משתנה, גובה השמש משתנה לפי הזמן, אז זה לא תמיד אותו דבר, כי הרמב״ם כבר אמר קודם שכל החישובים שלומדים תקופת רב אדא יוצא אפילו שתקופת ניסן היא יומיים לפני החישוב.
זה כי לפי החישוב מבינים, הוא הסביר מאוד ברור ההערה כאן למטה, למה יוצא בדיוק יומיים. בערך שתי דרגות מוזז לפי החישוב, אז עושים את כל החישוב, אם מישהו יבוא לפירוש של הרב, מה זה אומר? אומר הרמב״ם המבואר, עושה מאוד יפה את החישוב למה יוצא לפי אותו תיקון, יוצא שתקופת ניסן היא יומיים קודם מהתקופה האמצעית, שזה מה שחישבנו עד עכשיו בעצם, ולכאורה יש נפקא מינה, כי בית הדין היה צריך באמת לחשב לפי התקופה האמיתית, לא לפי התקופה האמצעית.
נפקא מינה להלכה — שני דיוקים בחישוב התקופה שלנו
למשל, אנחנו שאנחנו מחשבים את התקופה, כלומר לגבי כל עניין, לגבי ברכת החמה וכן הלאה, זה לא רק שזו תקופת שמואל שאינה מדויקת אפילו רב אדא יודע, זו גם רק התקופה האמצעית, כי התקופה האמיתית היא יומיים קודם בכלל. ממילא יש שני דיוקים בדרך שאנחנו מחשבים את התקופה.
כלומר, זו רק נפקא מינה להלכות הקטנות, כמו שאלת גשמים וכדומה, כי צריך לדעת שזה לא מדויק משתי הסיבות, וממילא ליותר משעה היינו צריכים לדעת את האמיתית, ולדעת את האמיתית יעשו את החישוב של פרק י״ג.
הדגש של הרמב״ם בפרק י״ג — שיטה מעשית, לא תיאוריה
רואים כאן מאוד ברור בפרק הזה איך הרמב״ם לא רצה ללמד לנו איך החישובים עובדים, ואפילו איך השמש נוסעת, כל הדברים האלה זה לא הדגש העיקרי שלו. הוא רוצה פשוט לומר איך לחשב את השמש, אז הוא עשה כל כך טובה, הוא אפילו נתן טבלה של המסקנות, במקום לעשות… כמו למשל היום, לומדים את זה לילדים, כן, לוח כפל, נכון? יש דרך כזו, יש לוח חיפוש במתמטיקה, שיש להם דברים מסוימים שקשה לחשב, אז במקום לחשב כל פעם, עושים טבלה. כן, חוזרים על הטבלה, וזה יותר קל לזכור. זה מה שהרמב״ם עשה כאן, וכך אפשר לדעת איפה השמש באמת.
החישוב נכון גם היום
וזה לדעתי נכון. כלומר, אף על פי שכיום יש תיאוריות אחרות מדוע השמש שונה בתקופות שונות של השנה, לנו יש תיאוריה פשוטה יותר. במקום לעשות שני גלגלים, פשוט החליט קפלר שהשמש נעה על אליפסה, וממילא נופלת כל הקושיא. אבל עדיין נכון, החשבון שהוא מחשב עדיין יצא אותו דבר לפי הסדר. אז זה מסתדר עם החשבון, ועד כאן פרק י״ג. נו.
✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On
HE עברית ›
📋 Shiur Overview
Summary of Shiur — Laws of Sanctifying the New Moon, Chapter 13
General Introduction to the Chapter
The Goal of Chapter 13
The entire goal of the calculations in the Laws of Sanctifying the New Moon is to know whether we will be able to see the moon on the night of the 30th (after 29 days), which is relevant for sanctifying the new month. Therefore, one must know where the sun is, because the sun and moon have a relationship — if the sun is too close, we won't be able to see the moon. Chapter 13 deals with how to calculate the true position of the sun — the actual place of the sun.
Review of the Foundation from Chapter 12 — Mean Position
In Chapter 12, the Rambam taught that the sun travels 59 minutes (approximately) each day on its sphere, and one can calculate from the epoch (3 Nisan year 4938) by adding the daily motion. However, this only gives the mean position — not the true position.
The Difference Between Mean Position and True Position
The word "true" is interesting — it doesn't just mean "what appears to a person," but rather it is truly where the sun is. The mean position is also true — on the sun's sphere itself, the sun truly travels uniformly. But for us on earth there is a deviation because the earth is not in the center of the sun's sphere.
The mean position is built on the assumption that the sun travels on a perfect circle with uniform speed each day. On the sun's sphere itself, this is 100% correct. The true position, however, is how we see it from earth, where it appears that the sun travels faster at certain times and slower at others.
The Foundation of the Eccentric Circle
The reason we see a difference is because the earth does not lie in the center of the sun's sphere (eccentric circle). The zodiacal sphere (ecliptic) is larger, and the sun's sphere lies to one side. Consequently: when the sun is on the closer side to earth, it appears to travel faster (more degrees for the same distance); when it is on the farther side, it appears to travel slower.
The Rambam's Method — Correction
To calculate the true position directly would be very complicated. The Rambam's solution is: one begins with the mean position (from Chapter 12) and adds a correction which is different for each degree where the sun stands. The correction reflects how great the difference is between mean and true at that location.
---
Law 1 — Course of the Sun
The Rambam's Language: "If you wish to know the true position of the sun on any day you desire — first calculate its mean position for that day according to the method we explained, and calculate the position of the sun's apogee, and subtract the position of the sun's apogee from the mean position of the sun, and what remains is called the course of the sun. And see how many degrees the course of the sun is..."
Explanation
One should first calculate the mean position of the sun for that day (according to Chapter 12), then calculate the position of the sun's apogee for that day (also according to Chapter 12), and subtract the sun's apogee from the mean position. What remains is called the course of the sun.
Insights and Explanations
1. Sun's Apogee — Definition: The sun's apogee is not when the sun is higher in the sky, but rather the farthest point of the sun from earth on its sphere — the apogee. In the diagram: when the earth is on one side of the sphere, the point opposite the earth is the farthest — that is the sun's apogee.
2. The Sun's Apogee Moves: The sun's apogee itself moves around — every 70 years a bit (as explained in Chapter 12). Therefore, one must calculate where the apogee stands today, by starting from the epoch and adding the motion.
3. Course of the Sun — Meaning: The course of the sun is simply how far the sun has moved from its apogee to its mean position today. That is, it measures the arc from apogee to mean position. The Rambam gives an example: if the mean position = 200° and apogee = 100°, then course = 100°.
4. Why One Needs the Course: The course tells us where the sun stands on its own sphere relative to the apogee. This is the key to knowing how much the correction should be — because the difference between mean and true depends on where on the sphere the sun stands relative to the apogee.
---
Law 3 — How to Calculate the True Position
The Rambam's Words: "And see how many degrees the course of the sun is. If the course was less than 180 degrees — subtract the portion of the course from the mean; if it was more than 180 — add the portion of the course to the mean. And what will be after you add to it or subtract from it — that is the true position of the sun."
Explanation
When one knows where the sun's apogee is, and where the mean sun is, one can calculate how many degrees the sun is away from its apogee (that is, the "course"). According to this, one calculates a correction ("portion of the course") which one subtracts or adds to the mean sun, in order to obtain the true position.
Insights and Explanations
1. The Foundation of the Correction — Eccentric Sphere: The sun travels on its own sphere (eccentric circle) with uniform speed. But because the center of the sphere is not the same as the center of the earth, it appears from earth as if the sun travels sometimes faster and sometimes slower. When the sun is closer to earth (at perigee), it appears to travel faster; when it is farther (at apogee), it appears to travel slower. Therefore, the mean sun (which calculates uniformly) is not the same as the true sun (where we actually see the sun).
2. How the Course Determines the Direction of the Correction: When the course is less than 180° (i.e., the sun is on the side where it is closer to earth and travels "faster" toward us), the true sun is already ahead of the mean sun — therefore one subtracts the portion of the course. When the course is more than 180° (the sun is on the farther side, travels "slower"), the true sun is still behind the mean — therefore one adds.
3. Two Points Where There Is No Difference: At exactly 0° (the sun's apogee itself) and at exactly 180° (the point opposite the apogee), the mean sun equals the true sun — "there is no portion at all, but the mean position is the true position." These are the two days a year when no correction is needed, because at these two points the angle is "straight" — no difference between the eccentric circle and the observation circle.
---
Law 4 — The Chart of the Portion of the Course
The Rambam's Words: The Rambam gives a chart (in word form) which says for every ten degrees of course how much the portion of the course is: 10 degrees – 20 minutes; 20 – 40 minutes; 30 – 85 minutes; 40 – 150 minutes; 50 – one degree and 15 minutes; 60 – one degree and 41 minutes; and so on until 180 degrees.
Explanation
The Rambam gives a practical table instead of requiring trigonometric calculations. For every 10° of course, it states how many degrees/minutes one must add or subtract.
Insights and Explanations
1. Source of the Table — Al-Battani: The Rambam copied this chart from Al-Battani, a Muslim astronomer. That is, the Rambam did not himself calculate the numbers through trigonometry, but rather he used an existing astronomical table.
2. Why the Rambam Writes a Chart Instead of a Formula: The Rambam's method throughout the Laws of Sanctifying the New Moon is to make the calculation accessible without higher mathematics. Whoever knows trigonometry can calculate on their own, but the Rambam doesn't want to burden the student with this — he simply gives the results. This is analogous to a "times table" for children — a look-up table instead of requiring that one calculate from scratch each time.
3. The Pattern of the Table — Gets Larger Until 90° and Then Smaller: The portion of the course gets larger as one goes from 0° to 90° (the maximum difference), and then it gets smaller again from 90° to 180°. This fits with the geometry: at 90° is the greatest angular difference between the eccentric circle and the observation circle; at 0° and 180° there is no difference.
4. Why the Chart Only Goes to 180° — Symmetry: The Rambam only gives numbers from 0° to 180°, because the second half (180°–360°) is a mirror image of the first half. Instead of making the chart twice as long, the Rambam says: if the course is more than 180°, subtract from 360° (i.e., 360° minus the course), and use the result in the same table — but with the opposite direction (adding instead of subtracting). Example: If the course is 300°, calculate 360° − 300° = 60°, and one already knows that at 60° the portion is one whole degree and 41 minutes — this is added.
5. The Rambam's Rules for Using the Chart: The Rambam gives not only numbers, but also rules for how to apply the chart practically — what to do when the course is less than 180°, more than 180°, or exactly 0°/180°. This is typical of the Rambam's style in these laws — he makes a "user's guide" for the calculation.
Interpolation Between Degrees in the Chart
The Rambam's Words: The chart gives the portion only for every ten degrees (60, 70, 80, etc.). For a number that falls between tens, one must interpolate.
Explanation: If the course is, for example, 65 degrees — and one knows that at 60 degrees the portion is 1 degree and 41 minutes, and at 70 it is 1 degree and 51 minutes — the difference between them is 10 minutes for 10 degrees, meaning 1 minute for each degree. Consequently, at 65 degrees the portion is 1 degree and 46 minutes (41 + 5). This is simple linear interpolation.
Insights: The Rambam's chart is built so that one can easily interpolate — the difference between tens is constant enough that one can simply divide. With more complicated numbers (like 76 or 77) it becomes a bit harder, but the principle remains the same.
---
Example of the Entire Calculation — Shabbat 14 Tammuz
The Rambam's Words: The Rambam gives a complete example: one wants to know the true position of the sun at the beginning of the night of Shabbat 14 Tammuz — this is 100 days after the epoch (3 Nisan), the same day he already used in previous chapters.
Explanation — The Course of the Calculation
1. Mean sun (already calculated earlier): 105 degrees, 37 minutes, 25 seconds.
2. Sun's apogee: 85 degrees, 45 minutes, 23 seconds.
3. Course from apogee = mean minus apogee = 18 degrees, 52 minutes, 2 seconds.
4. Rounding: 52 minutes is more than 30, so round up to 19 degrees.
5. Portion for 19 degrees (from chart): 38 minutes.
6. Since 19 < 180, subtract the portion from the mean sun.
7. Result: 104 degrees, 59 minutes, 21 seconds — this is the true position of the sun.
8. Where is this? In the constellation of Cancer, at approximately 15 degrees in that constellation (because 3×30=90 for Aries/Taurus/Gemini, plus ~15 in Cancer).
Insights
1. Rounding at Degrees: The Rambam says that one doesn't need to worry about minutes at the degrees of the course — less than 30 minutes round down, more than 30 round up to a whole degree. The reason: in order to know where the sun is, a degree is sufficient precision — one doesn't need to know so exactly.
2. "Don't Pay Attention to Seconds at All": The Rambam says clearly: don't worry about seconds — not at the sun's position, not at the moon's position, not at any calculations. "But cut off only the minutes" — one only needs minutes, not seconds.
3. Dispute Among Commentators About Rounding at Seconds: The Rambam's language is "close to thirty" — which implies that for seconds one should even at less than 30 already add (unlike at degrees where only over 30). There is a dispute among commentators: some understand that for seconds the threshold is lower (one rounds up even at less than 30), others understand that it is the same rule as for degrees. The difference is small and won't make a large practical difference.
---
Last Law of Chapter 13 — True Seasons
The Rambam's Words: "Whenever you wish, you can know the day of the true season... whether seasons that come after it... or seasons that passed from ancient years." Once one knows the true calculation of the sun's position, one can calculate the true season — when the sun truly arrives at each of the four points (0°, 90°, 180°, 270°).
Explanation
The seasons (Nisan, Tammuz, Tishrei, Tevet) are when the sun is at 0°, 90°, 180°, 270° respectively. Both the season of Shmuel and the season of Rav Ada give only a mean — they calculate as if the sun travels uniformly. But because the sun doesn't travel uniformly (the sphere is offset), it doesn't take the same time to travel from 0° to 90° as from 90° to 180°. With the true calculation, one can know when the sun is truly at each point.
Insights
1. Why the Seasons Are Not Equal: Because the sun's sphere is offset from our sphere (eccentric), the quarter from 90° to 180° takes longer than from 0° to 90°. This is the same foundation as the entire correction of Chapter 13 — the difference between mean and true.
2. The Season of Nisan Is Two Days Earlier: The Rambam already noted earlier (in previous chapters) that according to the calculation it comes out that the true season of Nisan is approximately two days earlier than the mean season (according to Rav Ada). The Rambam HaMevoar makes a nice calculation showing why it comes out to exactly about two days — this fits with approximately two degrees offset according to the correction.
3. Practical Halakhic Difference — Two Inaccuracies in Our Season Calculation: Our current season calculation (for example, for Birkat HaChama, request for rain) is inaccurate in two ways: (1) We use the season of Shmuel which is itself not precise, (2) Even the season of Rav Ada is only a mean, not true — the true season is two days earlier. For laws like requesting rain and the like, one would actually need to know the true season, which can only be calculated with the calculation of Chapter 13.
4. Does the Calculation Still Work Today? Although today we have a different theory (Kepler's elliptical orbits instead of two spheres), the calculation itself still works — the results come out the same. The difference is only in the cause (ellipse instead of eccentric circle), but the mathematical calculation remains valid.
---
Conclusion of Chapter 13 — Summary
The main content of Chapter 13: (1) the concept of the course of the sun — how far the sun is from its apogee, (2) the foundation of the correction — eccentric sphere, (3) the chart of the portion of the course with rules for how to use it, (4) interpolation between degrees, (5) a complete example of the calculation for Shabbat 14 Tammuz, (6) rules of rounding (degrees — over 30 round up; seconds — "don't pay attention to seconds at all"), (7) how the true calculation enables calculating true seasons, and (8) the practical difference that our season calculation is inaccurate in two ways.
📝 Full Transcript
Laws of Sanctifying the New Month, Chapter 13: The True Position of the Sun
General Introduction to Chapter 13
Speaker 1:
Dear Jews, we are learning the holy Torah, the Sefer Mishneh Torah, Laws of Sanctifying the New Month, Chapter 13. From Zemanim, if I forgot a level.
And in this chapter we are going to find out how to calculate where the sun truly is, correctly, in the true position of the sun (b'mekom hashemesh ha'amiti). According to kabbalah? No, just simply. Every thing has a true position, how we truly see it, and an approximate position. That is, according to the Rambam's Torah it is truly in its place, in heaven it truly travels that way, but when we see it here on earth it is not exactly as it appears in heaven. There is a big reason why it is different.
Review: The Goal of the Calculations — To Know If We Will See the Moon
So now, we have learned, let me say it more clearly and basically. We have learned in the previous chapter... ah, very good, start with what it says in [chapter] 12. We have learned in the previous chapter... that is, we want, let me start one step before that even.
We want to know everything about whether we will be able to see the moon on the night of the 30th after twenty-nine days. That is, the witnesses had to know whether they should expect witnesses. That was the witnesses, we want to know. This is not witnesses, we want to know.
Now, in order to know this, one of the things we need to know is where the sun is today. Very important, because the sun and the moon have much connection, and if the sun is too close we won't be able to see it, etc. We need to see where the sun is.
Review: Mean Position (Mekom Emtza'i) from Chapter 12
Now, how do we know where the sun is today? So first the Rambam taught us in the previous chapter, the sun travels on a certain calculation each day fifty-nine minutes (chalaqim) etc. each day. It divides the world into degrees (ma'alot), into three hundred and sixty degrees, and now we know how much the sun travels each day. So therefore, one can know it.
So therefore, if we start counting the numbers from the primary time (zman ha'ikar) that the Rambam said, which is the 3rd of Nisan year 4938, if I remember, so then you calculate, you add how much it travels each day, every ten days, etc., the Rambam already gave numbers earlier, you know where the sun is.
The Difference Between Mean Position and True Position
Now, the problem is with the calculation, that the calculation is only the mean position (mekom ha'emtza'i), not the true position (mekom ha'amiti). We have already learned, the secret of the mean position and true position is, isn't there a picture of it?
The foundation is, because the world... let me put up some picture that simply shows this, so we can easily talk about it. What will be a good enough picture.
The mean position is made with the assumption. Let me say the way. The foundation is that the sun travels around the world every year, every day but also every year, and it travels, if it would travel equally each day, that is, we assume that it truly travels in its own sphere (galgal), it travels on a perfect circle a whole year, it comes out that the Rambam's calculation from the previous chapter is one hundred percent correct, accurate on the sphere of the sun (galgal hashemesh). The sphere of the sun travels each day exactly fifty-nine minutes (chalaqim). So each day you simply add from zero, from where we started, you know exactly where it is today.
The Foundation of the Eccentric Circle
The problem is that, we have already discussed, when we look in practice we don't see that it travels equally each day, we see that in certain periods of the year it travels faster or slower. And in order to explain and be able to calculate, that is the essence to be able to calculate, the explanation is not the main thing. In order to be able to calculate where the sun actually is today, you need to calculate essentially which day of the year it is, whether the sun today is in a period when it travels fast or slow, and how to calculate this?
So this depends on what is called in English, Eccentric Circle, in other words, that the sphere where the sun travels is not exactly around the earth, rather the earth, here it is very exaggerated, it's not that far, but in any case, the earth is a bit on one side of the circle, as if the large circle that is around the earth, which we call the constellations (mazalot) or the ecliptic, the sphere where we see the sun from the earth, is much larger than the sphere, or larger than the sphere of the sun. The sphere of the sun lies on one side of it.
So therefore everyone can use their common sense and understand that when the sun is here it travels, how do you say, faster. Because each day... it appears to us like it goes further, like it goes more. Faster. When the sun comes to the other side, it has more space, it travels slower. So therefore we won't see the sun according to how it travels on an equal path each day with the calculation that we saw. We need to still calculate how it is in practice relative to us. So in this chapter.
The Rambam's Method: Correction (Tiqun)
Now, just to say clearly, to calculate this directly would have been very complicated, to make the calculation of when it travels faster and when it travels slower would have been difficult. So the Rambam thought of an idea, a simple idea, that we start with the previous calculation and we add a fix, a correction (tiqun), which is built exactly on how far the difference is, the changes. Right.
And he will tell you in each degree, each area, where the sun can be, according to the year, he will tell you how much we need to fix, because it's not always the same. You understand yourself that here it is more that we need to fix than here and so on. So you can stay with the previous calculation, and only add the new problem that was created that our world is displaced. It's not displaced, rather rather. It's not a problem, we just need to fix it, and you will know exactly what it is. Thus far the matter.
Law 1: The Order of the Calculation
Speaker 1:
Says the holy Rambam, yes, come read it if you want.
Says the Rambam, "If you want to know the true position of the sun (mekom hashemesh ha'amiti)"... how the sun truly is, relative to how we see it, "on any day you want".
Innovation: The Meaning of "True" (Amiti)
It's interesting, the word "true" (amiti) is interesting, that "true" means that it is true for the person. I already spoke about this last night, but it's also truly true, because that is the true, the sun travels, it's not only relative, I don't want anyone to say that it's true what appears to you. True is truly, the sun is truly there. Right, because what we learned last night is also true. It's just for us there is something of a contradiction. Mean (emtza'i) means we calculate everything equally according to how it is our own equal, or true is how it appears to us.
Okay, very good. If you want to know the true position of the sun on any day you want, it is thus: "On any day you want", whichever day you want to calculate that day where we stand relative to the sun, and where the sun is relative to the degrees that exist in the world, so "first extract its mean position for that day in the way we explained". You should first do the calculations that we learned last night, how a person can always start from a certain point that he calculated, and calculate, add how many degrees it has gone through etc., which from that, the previous calculations that we learned in chapter 12, we know where the sun should be, the mean position for that day in the way we explained.
Height of the Sun (Govah Hashemesh) — Definition
"And extract the position of the height of the sun (govah hashemesh)". Afterwards you should also extract what the Rambam called the height of the sun. That there are times when the sun is higher. The height of the sun is not times when the sun is higher, let me say clearly. The height of the sun is the farthest place where the sun is from the earth on its sphere. Again, if you look at my picture, the height of the sun is where it says here a gimel, right? The earth is here, so when the sun is here this is the height of the sun, the highest place where it can be relative to the earth, right? Because from alef to gimel is very long. Whereas when it will be here, the sun will be closer to us, right? And so on. So, that means the height of the sun.
We remembered that the height of the sun itself travels around and around throughout the year, not throughout the year, every seventy years a bit, so therefore we need to know where the height of the sun is, because we will need to start calculating from there, you will already see. So therefore you need to first know what the height of the sun is. And the height of the sun also was not included in the previous calculations. He mentioned it, but extra, as it is not the essential calculation of the degrees.
How do we know where the height of the sun is? The Rambam said the same way, that is the Rambam said where the height of the sun is on his primary day (yom ha'ikar), and from then one can calculate further according to how long he said the height of the sun moves back each day, you can know where the height of the sun is today.
Course of the Sun (Maslul Hashemesh) — Definition
He says, do both calculations that we learned in chapter 12, the mean position and the height of the sun, and afterwards it is thus, "and you will subtract the position of the height of the sun from the mean position of the sun", you will subtract. You will subtract the position of the height of the sun, you will make a minus from the mean position of the sun? Why? Because you want to know where the sun actually is. And in order you want where the sun actually is, you need to calculate the height of the sun, which will help us know how much further or closer the true is from the mean, "and the remainder". That is, what remains over, means, as if the distance from the height of the sun to the mean position of the sun of today, "is called the course of the sun (maslul hashemesh)".
That is, this is just now called the course of the sun. Course of the sun simply means how far the sun has traveled from its height until where it is today, the mean position of the sun of today. That is, the position of the height of today and the position of the course of today. Right? Yes. The height is not today, the height is perhaps every year, etc., we will see. They learned the previous chapters. Right? Yes.
Discussion: What is the Goal of the Calculation?
Now, so, yes? Now, what we need to do is find out how much the sun has moved from the mean of the sun, from the mean position, basically. Right? Right. That's what we want to find out. Right? Yes, yes. Yes, yes. Okay.
So therefore the Rambam says thus, now you will know what you need to do. "And you will see", yes? Yes, yes. You will see. Yes, yes, yes, say it, yes. Break, "you will see," see, according to this you will see, right? That you know where the height of the sun is, and you know where the mean sun is, you can know from how far the sun is today. From its height. Right? "And you will see how many degrees is the course of the sun", you can calculate how many degrees it is. Let's say the course of the sun is at one hundred, and the height of the sun is at two hundred, you know that there is one hundred in between. Right? That is how far it has a... how was it? I just want to show a simple picture to see what we're talking about here, what the course of the sun is, because otherwise we won't know.
Law 3 (Continued) – How to Calculate the True Position of the Sun
Speaker 1: That's what we want to find out, right?
Speaker 2: Yes, yes, yes.
Speaker 1: So therefore the Rambam says thus, now you will know what you need to do. "And you will see", yes?
Speaker 2: Yes, yes.
Speaker 1: It's ten.
Speaker 2: Yes, yes, yes. Say it, say it.
Speaker 1: Break, "and you will see", so according to this you will see, right? That you know where the height of the sun is, and you know where the mean sun is, you can know from how far the sun is today from its height. Right? "And you will see, how many degrees is the course of the sun". You can calculate how many degrees it is. Let's say the course of the sun is at one hundred, and the height of the sun is at... is at two hundred, you know that there is one hundred in between. Right? That is how far it has a... how was it... I don't want to lose it.
Showing a Picture of the Course
I just want to show a very simple picture to see what we're talking about here, what the course of the sun is, because otherwise we won't know what we're talking about. Okay. We're learning chapter 13. Yes?
Speaker 2: Yes.
Speaker 1: Yes, very very simple, this state picture for example from here, and it shows you, can you be here? Can you see how the earth (kadur ha'aretz) is here in the middle. You will see the height of the sun is where he writes the letter gimel, that is here, the highest place where the sun is. So it is for example, in his example it is at zero. Afterwards, the mean position of the sun comes out for example here, sixty, let's say today the sun is at sixty degrees. You need to subtract 60 degrees, and you will know, now you will know, but you know that the sun is not at 60 degrees, right? Between the bodies, because where is it today? We don't know, because it doesn't travel equally each day. You need to know how much, you need to correct the course of the sun, you need to correct from the mean of the sun to subtract. So how much do we subtract? That is what the secret is. It subtracts according to how many degrees away the sun is. From the height of the sun. The calculation is amazingly simple. You will look at the light, the picture, he even made a better picture that we can see throughout the year. I want to show you a very simple thing, you'll understand why we do this, and afterwards the rest of the chapter is plain numbers with which we calculate.
The Foundation of the Correction – Eccentric Sphere
Yes, it's incredibly simple. Why? Because we discussed, the sun is from one side further from the earth, right? So the yellow thing is the sphere of the sun, right? And the black is how the sun appears to us, right? He makes it just far one from the other so we can see it, it won't appear in the same place. So now, it comes out the height of the sun is this, right? Here, today it is at zero further in his picture, he makes it easier, yes? So here from bet to gimel, that is when the sun is the farthest from us, right?
Now we already said earlier, common sense, you can see that when the sun travels here, it travels faster. Right? Whereas when it travels here, the further you go, the more on the side, that will have more area here, it travels slower, right? So therefore, according to where you are on this place, you will need to know, for example when the sun is here, it travels a bit faster. For example when the sun is thirty degrees on its sphere, it is a bit further than thirty on our sphere. Right? Because you need to add how much the red line here is. What do you add? Because here it travels faster as if than it is in its own sphere, but here it is still a bit faster, or do you understand? Still faster, because now you are still closer to the sun, and when you come to ninety degrees, you are the fastest. You see how the red line gets longer. Later it goes a bit further from you, it becomes slower. Right? Until you come almost to the other side, it becomes still slower, and then it stands that what? That it comes to the place in its sphere after it comes to... sorry, before, yes? In other words, here it goes faster relative to us, here it goes slower relative to us. Right? When it is at thirty for us, it is not yet thirty at its sphere at all. So you need to subtract the correction. And so on, it depends where you are on the circle. Very simple to understand, we don't need great mathematics to understand, that it will depend each place on the circle, it will depend where the sun is, through this you will know how different our, the mean from the true is.
The Rambam's Method – A Chart Instead of a Formula
So this is basically what the Rambam will do. Since it is a complicated calculation, the Rambam will do a great favor, as he does in all laws, he won't explain who can measure, trigonometry, will know how we can also calculate this. That is, ask a question, how do I know how different the thirty degrees on the circle is from the thirty degrees on the circle? There is a way how to find this out mathematically, but the Rambam won't burden himself to bring this out, he will simply say on each degree how much it is different, and this you will subtract from your calculation, you will know where the sun truly is.
So simply, the knowledge, the Rambam says like this: Yes, "See how many degrees it is, the maslul of the sun," meaning, maslul I mean to say from zero, that is from where do you start, from the govah hashemesh (height of the sun) until here, because that tells you where you are holding in the greater circle, that is in the circle where the sun travels, which helps you to know where to calculate. And the Rambam says like this, "If it is less than 180 degrees," that is, if it is on the side of the circle, if it's on the left side, less than half, "then you subtract the manas hamaslul." The Rambam was mechadesh (innovated) a new thing, what does manas hamaslul mean? That is, the portion, manas hamaslul means hamaslul, the difference that exists and where the sun has traveled relative to the amiti (true position) when the... if until 180 it goes down, I'll tell you soon the number how much to subtract, so you'll know that the sun is by us already before it is by it. "If the maslul was more than one hundred and eighty degrees," when you are holding more, that is you made a calculation where is the govah hashemesh today and where is the emtza hashemesh (mean sun) today, and it came out that the maslul, that is how far the sun has traveled from its govah, is today 190 miles, already more, until 360. Then one will subtract the manas hamaslul and add it, because now it's already traveling faster, you will add to the makom emtza'i (mean position) the manas hamaslul, and then you will know, "and what will be after you add to it and subtract from it is the makom amiti (true position)." That is where the sun truly is. Yes, that is a rule.
Two Points Where There Is No Difference
It can also simply be that this is only when it's not at three hundred and sixty or at one hundred and eighty. "Certainly there is no manas equal, but rather it will be the makom ha'emtza'i." That is two days a year. But when it is at zero, then everything is good. Or when it is exactly opposite. That is, why? If it is here, it is exactly here, and it is at zero after all. The same thing when it is at one hundred and eighty. One hundred and eighty doesn't change, only all, because then it's straight. All round ones change, and then one must calculate.
Halacha 4 – The Chart of Manas Hamaslul
Now, if someone wants to say, hold that one must say all these things, he can say, here is basically like a chart, and Rabbeinu wrote the chart in words for whatever reasons. At every ten degrees he says how much one must add. Yes, how much, not how much one must add, how much the difference is. If it's on the side, if it's less than one hundred and eighty, then one subtracts it. If it's more than one hundred and eighty, one adds it.
The Table of Manas Hamaslul
And the Rambam calculates in halacha 4, "How much is the manas of the degree," the Rambam says a chart. And the chart the Rambam copied from al-Battani, from a Muslim astronomer who calculated this initially. That is, we don't need to toil and calculate. The mefarshim (commentators), as in the entire Rambam, try to recreate the calculation, see that it always matches, but we don't do that today.
But the Rambam simply says a chart:
- If it's ten degrees, the manas comes out, the difference that one must add or subtract, is twenty chalakim (parts)
- Twenty is forty
- And so on
It doesn't go, it doesn't travel straight. Thirty is eighty-five. Therefore he couldn't say, every ten degrees add twenty chalakim. That is only true in the beginning, because later it changes because there are different angles. It changes.
- Forty is one hundred and fifty chalakim
- Fifty is a whole degree with fifty chalakim
- A whole degree with ninety-nine chalakim
- Sixty is a whole degree with forty-one chalakim
- And so on
I must say everything that he should say.
The Pattern of the Table
In short, until one hundred and seventy it is twenty-one chalakim. It becomes smaller. And one should note that until ninety it becomes larger, and from ninety it becomes smaller again. Going back up, it's closer to the makom ha'amiti. As you say, there are two places where it's makom hamaslul. The closer one is to one of the two places, it's shorter. You can say so, yes. Makes sense.
And in short, this is how much one must add. If it's 180, we already learned that one doesn't need to.
Halacha 5 – How to Use the Chart for More Than 180 Degrees
If it's more than 180, you will subtract the... if, sorry, he says a... just a thing, if the mahalach (course) is more than 180 degrees... He says that sometimes it's practical to subtract rather than to add, to take down, because it's fewer numbers. Because you're playing with fewer numbers? It's easier?
Speaker 2: No, because he didn't say.
Speaker 1: No, no, no, the Rambam makes his job easier. The Rambam didn't tell us... Yes, that's the point, basically. The Rambam told us here a chart from ten until... Yes, all degrees from zero to 180. He doesn't tell us the chart for more than that. So the Rambam says, why? Because I don't need to. It's a mirror image of the other side. The right side and the left side of our picture are the same, just reversed. So, reversed, make a minus, turn it into. That means, if it's more than 360, subtract, that means, you will have the same numbers on a smaller chart. And otherwise the Rambam's chart would have had to be twice as long, and it would repeat itself backwards, the same thing, it's a waste of time. So, he says, simply subtract, make that minus 360. 360 minus that, right? For example, 200, there remains 160, you will know what 160 is, and that you will add. Right?
Excellent. And he gives examples, if it's 300, you will subtract it from 360, there will remain 60, and you already know, the manas of 60 degrees is a whole degree and 41 chalakim. And so on bechol minyan uminyan (in every case). The Rambam simply gives rules, Yosef, I'll come to you in ten minutes. The Rambam simply gives rules how to use his chart, because he made a
Interpolation Between Degrees in the Chart
So he says further how to use it. On the second side you do the opposite. The same thing, for example, if it's in between. The Rambam only said every ten, right? If it's not a ten, it's not a ten.
The Rambam says a simple thing. For example, the Rambam is lengthy, he is... the mahalach is sixty-five degrees, and we already know that sixty, the manas of sixty degrees is one degree and forty-one chalakim, and seventy is one degree and fifty-one chalakim. So what is in between? One must simply calculate, fifty-one minus forty-one is ten. So it comes out that each degree is one chelek, very simple.
So it comes out, make half, right? It will be the mahalach of sixty-five will be one degree and forty-six chalakim. Why? Because that is exactly in the middle, you need to have five, right? It's divided by five.
The same thing is seventy-six, that will make even more, not exactly a half, that will become complicated. Yes, seventy-seven, right? And we already know but how much each degree is between sixty and seventy, you will calculate like this.
In short, so you know exactly how to calculate where the shemesh ha'amiti (true sun) is.
Example of the Entire Calculation — Shabbos 14 Tammuz
And now he's going to give an example of the entire calculation built on his... built on his principle how one can do it. Ah, he takes one example and he shows it, illustrates. How you use the charts, everything becomes very simple.
The Course of the Calculation
And you want to know the makom hashemesh ha'amiti, the beginning of Friday night the 14th, this is the same day that he already spoke about earlier in the previous chapter, yes? The hundredth day after the ikar (epoch), which is the 3rd of Nissan. You want to know Shabbos 14 Tammuz, when it's this year, that is the year that the Rambam holds, you will calculate the emtza hashemesh when it is, which we already learned is 105, 37, 25. And you will know the govah hashemesh, which is 85, 45, 23.
You will subtract the govah from the emtza, there will remain for us 18 degrees and 52 chalakim and 2 shniyos (seconds), 18, 52, 2.
Rounding by Degrees
And the Rambam says, you don't need to worry here about the chalakim by the degrees. Why? Because I can make it easier. If it's less than 30 — that is, each degree has 60 chalakim — he says, if it's less than 30, round down, leave it there, because it won't make any difference in the calculation. If it's more, you will count it as a whole degree.
So, we now said that we're holding at 18 and 52 chalakim, we make it 19. It comes out the manas is, as we learned, what is the manas of 19 degrees? It's 38 chalakim. It's with it the chelek.
If you want to know exactly how long in the chelek, you will yes leave the chalakim in the degree. I mean it doesn't come out. I think why it seems like it doesn't come out, in order to know where the sun is, a degree is enough for us, because we don't need to know so precisely. That's what I think, it's a reason. One must understand, but that's the thing.
The Result of the Calculation
And now the Rambam says, where am I holding? Am I holding more than 180 or less than 180? I'm holding less, because it's only 19 degrees. So subtract the manas, which is 38 chalakim, from that. There remains for us how much? 104 degrees and 59 chalakim and 21 shniyos, 104, 59, 21.
We know where the shemesh ha'amiti is tonight, that is the night that the Rambam calculates, which is Friday night 14 Tammuz. And where is it? At mazal Sartan (Cancer). What is mazal Sartan? Why? Because each mazal is 30, so he has Taleh (Aries), Shor (Taurus), Te'omim (Gemini) is 90, and after that you have 15 from the next which is Sartan, the mazal of the month of Tammuz, right? Approximately. And where in that mazal? 15 degrees, less than a few shniyos. Why? Because we spoke about 59 degrees, there are 60 minutes in a degree, so here you have 59, 21, approximately at 15 degrees, basically.
"Al Tifneh Al Hashniyos Klal" (Don't Pay Attention to the Seconds at All)
The Rambam says, don't worry about the shniyos. "Al tifneh al hashniyos klal (Don't pay attention to the seconds at all)." Al tifneh al hashniyos, "Not in the place of the sun and not in the place of the moon and not in the time of the other calculations." Why? Further for the same reason, because it doesn't come out. "But cut off only the chalakim." That is, here you do need to know chalakim.
Dispute Among Commentators About Rounding by Seconds
What does the Rambam say? You don't need to know shniyos? If there are shniyos further, close to thirty, make it a chelek and add it. He says the opposite, he says even... It's not clear what the Rambam means here, I saw here a dispute among commentators.
That is, simply according to our understanding from before one would have had to say the same thing: less than thirty keep it as it is, more than thirty round it up, like rounding. But the Rambam's language is not clear, he says "karov lishloshim" (close to thirty), implying that by the shniyos one should even add less. It's not clear, there are mefarshim who understand this way, there are those who understand that way. I think it's all small differences, I don't know how big a difference it will make.
In short, until now we know, until now we know where the sun is. This will be a nafka mina (practical difference) for us for the calculations of sighting.
True Tekufos (Seasons)
Now the Rambam tells us another interesting thing which is very relevant according to what we know the true calculation. What is that? The tekufos.
Why the Mean Tekufos Are Not the True Ones
We learned before, it's important, regarding kiddush ibur hashanah (sanctification of the leap year) one must know about the tekufa. And the Rambam gave us two calculations of tekufa in two chapters, how long is between each tekufa according to how long the year is from the sun.
Now, the Rambam told us that this is all emtza'i (mean), right? Both tekufas Shmuel and tekufas Rav Ada don't tell us the true tekufa. Why? For the same reason why one needs here a tikun (correction), right? Because we learned that the sun doesn't travel equally a whole year.
So it's true, at the four corners it's the same place, yes? One must understand, at mazal Nissan and mazal Tishrei and mazal... what is it called? Another in between, mazal Tammuz, so, the four tekufos of the year, the sun is found exactly at the four corners as it were of the circle, right? Because at Nissan it's at zero, at Tammuz it's at 90, at... what is it called? At Tishrei it's at 180, at Teves it's at 270. This is always exactly where the sun is, this one can calculate, one can even see it, one looks at the sun, one makes comparisons and so on.
But it doesn't take the same time to arrive from zero to ninety as it takes from ninety to one hundred eighty, or from one hundred eighty to two hundred and seventy. Why? For the same reason, because its circle is displaced from our circle. So you can understand yourself that from ninety to one hundred eighty will take longer than from zero to ninety.
How to Calculate the True Tekufa
Therefore the Rambam must give you each individual the number. He doesn't say the number, what he says comes out, that if you want to know when the true tekufas Tammuz of the sun is, which tekufas Tammuz is when the sun arrives at mazal Taleh, that is to degree zero, you will do the same tikun that we just said. You will know where the govah hashemesh is today, and you will know how far the sun is from the govah hashemesh. You will add the tikun that we have, the manas that we have. You will know when the true tekufas Nissan is in the year.
So it says the makom hashemesh, bechol asher tirtzeh teda yom hatekufa ha'amiti (in all that you desire you will know the day of the true tekufa), because the true tekufa is simply when the sun enters into a certain degree, into a certain mazal. Between the tekufos that come after it like the one from which we began, that is, you can know both the tekufos after the tekufa, and the tekufos that passed from previous years, the same thing, make the calculation according to then, as the Rambam already said, one can calculate backwards also. Once one knows one tekufa, one can always calculate all tekufos.
Tekufas Nissan Is Two Days Earlier
Right, as the Rambam said, that about this you can know when tekufas Nissan was truly. Not only be'emtza'i, the Rambam already said before that in current times, that is, according to what we learned that this changes, the govah hashemesh changes according to the time, so it's not always the same, because the Rambam already said before that all the calculations that one learns tekufas Rav Ada it even comes out that tekufas Nissan is two days before the calculation.
This is because according to the calculation you understand, he explained very clearly the note is there below, why it comes out exactly two days. Approximately two degrees displaced according to the calculation, so one makes the whole calculation, if someone will come in the commentary of the Rav, what does it mean? The Rambam Hamevo'ar says, makes very nicely the calculation why it comes out according to the same tikun, it comes out that tekufas Nissan is two days earlier than the tekufa ha'emtza'is, which is what was calculated until now essentially, and apparently there is a nafka mina, because the beis din would have had to truly calculate according to the true tekufa, not according to the mean tekufa.
Practical Difference in Halacha — Two Inaccuracies in Our Tekufa Calculation
For example, we who calculate the tekufa, that means regarding whatever matter, regarding Birkas HaChama (Blessing of the Sun) and so on, it's not only that it's tekufas Shmuel which is not precise even Rav Ada knows, it's also only the mean tekufa, because the true tekufa is two days earlier altogether. So there are two inaccuracies in the way we calculate the tekufa.
That means, it's only a nafka mina for the small halachos, such as questions of rain and the like, because one must know that it's not exactly for the two reasons, and so for over an hour one would have had to know the true one, which to know the true one one will do the calculation of chapter 13.
The Rambam's Emphasis in Chapter 13 — Practical Method, Not Theory
One sees here very clearly in this chapter how the Rambam didn't want to teach us how the calculations work, and even how the sun travels, all these things are not his main emphasis. He simply wants to say how to calculate the sun, so he did such a favor, he even gave a chart of the conclusions, instead of making... like for example today, one teaches it to children, yes, times tables, right? There is such a way, there is a look-up table in math, that they have certain things that are hard to calculate, so instead of calculating each time, one makes a chart. Yes, one reviews the chart, and it's easier to remember. That is what the Rambam did here, and so one can know where the sun truly is.
The Calculation Still Works Today
And this I think is correct. That is, even though today there are other theories for why the sun is indeed different in different seasons (tekufos) of the year, we have a simpler theory. Instead of making two spheres, Kepler simply decided that the sun travels on an ellipse, and consequently the entire question doesn't arise. But it's still true, the calculation that he calculates will still come out the same thing according to the order. So, it fits with the calculation, and that's the end of chapter 13. Good.
✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.