Sunday, August 23, 2015 • ח׳ אלול תשע״ה
yossi but all jews are (supposed to be) family..
but seriously the commercial interest is really based on iska, its just a question of allocating the risk, so idk what the idea should be
we need to understand all the complexity of modern finance games to judge thia
this
dor shlishi if marrying between themselves no?
כן צדקת הצדיק ידוע..וילע
ויש לו ראיות יפות..
דווקא הרמבם סובר שלא צריך למסור נפש כמדומה רק הרדבז חולק עליו בסברא זו
ואם כן דעת הרמבם אינו כן וכבר העיר מוטי שבוע שעבר ואיני יודע
yes its only in kitovs version, don’t ask me why this was censored
no, I never get these censors, anyone who read some reb tzdok has seen much “worse” stuff
shimon where is that quote from?
I have been meaning to post this
Never mind the Bible, it’s the sanity of the Talmud you need to understand the world and yourself –
http://www.timesofisrael.com/never-mind-the-bib…
Sunday, March 17, 2019 • י׳ אדר ב׳ תשע״ט
בדיוק בגלל זה צריכה התורה להזהיר כל כך….
לא כתוב מה זה ממזר
מה פירוש לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים
ומהו לא תתעב אדומי
כאילו מה למעשה זה אומר? תיעוב זה דבר שבלב
ערות דבר הולך על צואה כמו על קרי
השם לא אוהב לכלוך
על הפסוק לא תסגיר עבד אל אדוניו היה מלחמה אזרחית בארצות הברית…
והבעיה של קרי פה נראה שהוא לכלוך כמו צואה
רק זה יותר גרוע במקרה לילה כי אז האדם לא יכול להתקנח כראוי ולפיכך צריך טבילה
קדשה זה מין שם דבר
זה מעניין למה יש איסור מיוחד. זנות בכלל זה אסור אבל עם פנויה אולי מותר מדאורייתא רק אסור שתהיה אחת שהגוב שלה יהיה זונה
כמו נגיד ליברלים בזמננו שאין להם בעיה שישכבו מי שרוצה אבל מוקדשת לזנות יש בזה בעיה בפני עצמה
ויש אומרים שקדשה זה באמת לשון קדושה שהיה נהוג זנות בשם עבודה זרה שהיתה הכהנת שוכבת עם כל באי המקדש
אבל מי יודע אם זה באמת היה כך או רק מתאים לדמיון החוקרים ..
מה פירוש לא תביא אתנן זונה , זה מצוה על הזונה שלא תביא קרבן בשכרה? קצת מוזר אם אסור שתהיה זונה שיש אחרי זה הלכה על הזונה
ומה זה מחיר כלב
וכי תחדל לנדור זה פסוק פרקטי כזה ..הוא מזהיר בל תאחר נדרים אז עצה טובה שלא תנדור ולא יהיה לך בעיות כאלה ..
אבל יש גם בזה משהו יותר יסודי שלכאורה כן יש חטא לא לנדור שהנדרים הם חלק מן הדת לכאורה וזה מצוה לנדור קרבנות, ואפילו הכי מחדש הפסוק שאם אתה מפחד שלא תוכל לשלם נדרך ולא תידור לא יהיה בכך חטא
וזה שורש המחלוקת אם טוב מזה ומזה נודר ומשלם או שאינו נודר כל עיקר
כמובן אבל נגד זה אפשר לטעון שאכן התורה לא רוצה כלכלה מבוססת ריבית.
נכון שעכשיו שזה מה יש אז אנו אנוסים וגם זה לא בדיוק הריבית של התורה
מה ידוע? י
אפשר גם שאר העמים לא היו רלבנטיים וקשה ללמוד משתיקה
יש לאחרונה יצא ספר של פרופסור ישי רוזן עם פלפול עצום על יחס התורה וחזל לגוים והיו על זה כמה תגובות זה נראה לי מאד מעניין
כתבתי למעלה על פרוזבול שלא ייתכן שכוונת התורה היתה על הפסד כמעט בטוח חייב להיות שהיה בזה הסבר אחר
אבל גם אם כך זה כבר באמת לא הלואה
לא באמת אפשר לגזור אוטופיות מהתורה אבל אפשר לדעת מזה שזה שהכסף שולט בכל היום הוא לא מחויב המציאות
במובן מסוים היום מסתכלים על כל הפעילות הכלכלית שבעולם כסוג של ריבית.
זה מה שנקרא קפיטליזם. שאומר שהכסף שלך מוליד כסף.
וכל הפעילות המסחרית הוא כמו תולדה של ערך הזמן של הכסף
אבל זה באמת הפוך
אבל באמת צריך לחלק בין עסקה באמת שזה כך בסוף כי אי אפשר לפתוח שום עסק בלי כסף
לבין הלואה פרטית שלכאורה עדיין לא ראוי לקחת ריבית גם אם יש היתר וגם ההיתר עצמו מפוקפק.
וכמו המשל שלך עם הפרה .אני לא נתבע להשאיל לך הפרה שלי שתעשה מזה כסף אבל אם השכן שלי צריך פרה כן ראוי לעשות גמח
בפשטות אחרי שלש דורות שהוא גר בארץ ישראל
עם מצרים אחרים
מצרי גמור זה רק מי שגר בארץ מצרים.
כמו כל אימיגרנט בסוף דור שלישי הם כבר אמריקאים לא איטלקים גם אם התחתנו בינם לבין עצמם
או בדרך הלכתית שהתגיירו
שזה אותו רעיון
יש הרבה יהודים באמריקה שלא התחתנו כלל עם גוים והלכו לבתי ספר יהודים שדור ראשון עם זקן ופאות ובקושי מדבר אנגלית דור שני מודרני כזה דור שלישי כבר יותר אמריקאי מהאמריקאים
המצרי הזה לא גר בגטו רק לא התחתן עם יהודים
קראתי שהיו חוקים רומאים שהיה מותר לאכול קצת מהשדה של חברך תמיד ונתנו לזה איזה שיעור
ואל כליך לא תתן
אז זה ראיה שהיה בזה קדושה או סתם שהיה רחוב זונות
להפוך זה יותר מלמתק זה מיניה וביה שבלעם בירך
על אשר לא קדמו אתכם הפשט הוא לכאורה understatement
לא הלחם והמים הוא הנקודה זה רק כמו סמל ליחס שלהם. הפסוק אומר שהיה ראוי שיקדמו אתכם בלחם ובמים ולא די שלא עשו את זה עוד שכרו מקלל
בעולם העתיק הכנסת אורחים – לקדם בלחם ומים- הוא אחד מהיסודות הגדולים מאד זה כמו דבר יסודי בברית החברתי
וגם עד היום באיזורים האלה. קראתי על אזרחים אפגניים שהיה להם מסירות נפש לארח חיילים אמריקאים שנקלעו להם כי ברגע שנהיה אורח שלהם לפי תפיסתם אי אפשר להתעלם, כמו לוט
ודיברנו כבר בפרשת בלק מעט
גם אצל דוד כתוב שהנערים נשמרו מאשה
משמע שהיה מנהג כזה שמלחמה זה זמן שצריך להיות יותר קדוש ולא לגשת אל אשה
זה קצת סותר פרשת יפת תואר… או ראיה למאן דאמר שאסור לבעול כלל אלא אחרי כל המעשים הללו
אז אולי ונשמרת מכל דבר רע פירוש לא לגשת אל אשה?
תקשה כבר יותר טוב אם בשדה צעקה הנערה ואין מושיע לה כיצד יש שם עדים בכלל
צריך להבין יותר הכלכלה העתיקה.
לפי דבריך כיצד תסביר את זה שריבית הוא דווקא על מטבע ולא על משקל של זהב?
נדמה לי שגם אם יש חידושים באופן יסודי ברגע שהמלכות מנפיקה מטבע יש בה אותו אופי של ריבית כמו בכסף שלנו.
נחשוב רגע המלכות עושה מטבעות, כיצד זה מגיע לבני אדם?
כיום הבנק המרכזי ממציא כסף ולווה את זה לבנקים שלווים את זה אליך.
וגם פעם נדמה לי שהיה משהו דומה שהמלך לווה את הכסף שלו לאנשים בעצם.
Monday, March 18, 2019 • י״א אדר ב׳ תשע״ט
ברגע שהנפיקו מטבעות הרעיון כבר לא השווי של הזהב אלא משמעות אחרת
הוא סמל לחליפין הוא לא החליפין עצמם
ולכן אני חושב שהמעבר החדש מאד בין כסף עם מתכות לכאורה לבין כסף בלי זה לא שינה הרבה, הכסף בתור כסף היה יש מאין הרבה לפני זה
כסף תמיד מסמל סוג של הבטחה או תקוה לעתיד, זה הרי כל הסיבה שאפשר בכלל לחשוב על ריבית…
יש הבדלים בכמות לא בטוח שבאיכות
לא מספיק כלכלן לדייק בכל זה
כשאני קונה עם כסף אני בעצם נותן לך שטר חוב על הרווחתי לעתיד, או מקבל עבור שטר חוב של הרווחתי לשעבר.
יש שתי כסף וזהב בתור מתכות יקרות ובתור מטבע זה לא אותו דבר כלל
למשל המלך לפעמים עושה חוק שמבטל את המטבע הקודם ולא יעזור לך כלום שזה מתכת יקרה
כלומר אפשר לבטל את הערך של המטבע בגזירה וזה היה כבר מן המטבע המלכותי הראשון
גם יש אם סוחרים בחתיכות אורז זה לא אומר שאנשים מדמיינים שזה הכי שווה. זה רק שהוא סמל נוח לשאר הדברים
מה אתה אומר שאין סיכוי. ברומא כל כמה שנים היו מבטלים את הערך של המטבעות הקודמים
השווי של המטבע בשוק היה תמיד יותר מהשיווי שלו בתור כסף טהור, לא ביחס כה גדול כמו בזמננו אבל יותר
אם היית ממיס מטבע היית מאבד כסף
מה שאנשים היו מנסים לעשות זה לקחת קצת מהכסף של המטבע ולהשאיר את הצורה ואז הוא מרוויח פעמיים..
כן אבל השלב הזה היה כבר לפני אלפי שנה
כלומר ברגע שיש קשר של מטבע עם מלכות
צריך גם להבין פרק הזהב ומה חזל הבינו על זה.
רואים שם ברור שהיה להם מושג של כסף שנבדל מהמושג של חליפין אבל לא יודע מהו בדיוק
אמר רב פפא מ״ט דמ״ד אין מטבע נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלא
זה וודאי נכון אבל שוב אפשר באמת שהצורה החדשה הזו כולה אסורה משום ריבית….
ליודע אם זה הגיוני מבחינת התורה והלכה אבל אפשר בטח לעשות כזה ביקורת על קפיטליזם
טוב צריך ללמוד גם כלכלה וגם הלכות ריבית אחזור כשאסיים…
כיצד עושים הפוסקים הלכות ריבית היום בכלל אם כל המושגים של כסף שונים?