Thursday, June 18, 2015 • א׳ תמוז תשע״ה
מה יהיה אתנן
also 😊
i realized i didn’t learn anything all week.
וואס וועט זיין די תכלית וואס וועט זיין די סוף
אין יאוש בעולם, אפשר עוד לתקן, מכאן ואילך חושבנא
הרמבן ורמבם חלקו בפשט..
לפי הרמבם זה שלא יהיה הגשמה
לפי רמבן זה סתם ספירת המלכות
.yes but maclokes if it was god or with god
Friday, June 19, 2015 • ב׳ תמוז תשע״ה
אני חושב שזה לא הרכילות, זה כל הטענות שיש לנו על משה אנחו אומרים מרים אמרה אותם, או קרח
ככה כתבתי על הפרשה..
זה הכל אפלוגטיקה למשה.. תכלס קרח צדק
באמת סתירה
בין כהונה לנבואה
Friday, January 11, 2019 • ה׳ שבט תשע״ט
אני חושב שצריך לקרוא את אירועי ספר במדבר כהמשך אחד
כלומר אנחנו טועים שאנחנו חושבים יש פרשת מרגלים יש פרשת מתלוננים יש מרים יש קרח יש זה יש זה
אלא זה המשך אחד היה עם שיצאו במדבר עם הסדר שמתואר בפרשיות במדבר נשא וקצת בהעלותך, והיו אמורים ללכת לארץ
והיה בעיה שהם לא רצו או שמשה לא רצה או שמשהו לא הלך. וכל יום זה התבטא במשהו אחר אבל זה לא עשר חטאים נפרדים כאילו זה הכל סיפור חד
כמו בפרשת בא עשר מכות הם לא באמת סיפורים נפרדים כמו שלפעמים נדמה ומחפשים מה הפרט של מכה זו או מכה אחרת
אלא זה סיפור ארוך אחד של סרבנות שכל יום היה סיפור אחר ותירוץ אחר
כמו טראמפ היום סוגר הגאווערמענט אתמול רב עם הקורט מחר עם הקונגרס וזה לא הרבה סיפורים זה סיםור אחד הוא רוצה לבנות חומה ואחרים לא רוצים ועל זה סובב הכך
ומה שיש להבין הוא מה באמת הבעיה פה, כאילו מה מפריע כאן לזה שילך הכל כסדר
זה משהו שכתוב בתהלים ואנחנו אומרים בערב שבת ארבעים שנה אקוט בדור..
(פתאום ממתרגום מסוים הבנתי הפירוש הפשוט של הפרק ההוא. הוא מתחיל לכו נרננה שנלך לשיר ולהודות להשם שהוא כזה גדול וכו׳. והוא ממשיך שהוא אלהינו ואנחנו עמו וכו׳. והוא אומר אם כך שאנחנו עמו וצאן מרעיתו אם בקולו תשמעו, תקשיבו מה השם אומר לכם.. ואז המזמור עובר לדבר בקולו של השם מקולו של השליח ציבור הקורא לעם לרנן שפתח את המזמור, והקטע של המעבר זה אם בקולו תשמעו. אף פעם לא הבנתי הפשט מה היום אם בקולו עושה פה.
והוא אומר אם תקשיבו למילים של השם הזה תשמעו אותו אומר ארבעים שנה וכו”. כלומר זה כאילו התגובה שלו למה שאתם באים לפניו לרנן ולומר עמו וצאן מרעיתו. כן ארבעים שנה נסיתי לעשות עצמכם לעמי ואומר עם תועי לבב הם, תמיד מצאו מקום ללבם לתעות, והם לא יודעים דרכי כלומר לא מבינים אותי והדרך שאני מנסה להנהיג אותם בהם, עד אשר התרגזתי ונשבעתי שהם לא יבואו אל מנוחתי כלל.
הסובטקסט פה הוא – אבל אתם הרי נמצאים במנוחה פה בארץ ישראל אם כן תיזהרו לשמוע בקולו וללכת בדרכו ולרנן לו.
ואפשר זה המשך של תפלה למשה לפי המפרשים שכל המזמורים שאחריו נמשכים לזה ולכן זה מתאים שהוא יבטא את זה
עכפ זה סיפור אחד שמשהו לא הסתדר בריליישינשיפ הזה ובאמת בסוף זה לא הצליח ולקחו דור אחר
ואם חושבים ככה אפשר שבאמת כמה מהסיפורים פה הם באמת אותם סיפורים של ספר שמות
אבל ספר שמות נכתב מנקודה שזה כן מצליח יוצאים ממצרים ובונים משכן וכו׳, זה הצד שמספר את סיפור ההצלחה
ספר במדבר נכתב מהנקודה שזה לא הצליח. אולי כי נכתב יותר מאוחר כשכבר התברר שלא או שסתם זה נקודת מבט אחרת.
ולכן פתאום אותו סיפור שרצו בשר הוא עוד שרשרת בדברים שהם התלוננו ולא הסכימו להנהגת השם
ואותו סיפור שהכה את הסלע הוא פתאום חטא גדול
זה כמו שזוג מתגרשים ואז פתאום כבר מוצאים שמיום השבע ברכות הראשון היו מריבות שכבר היה אפשר לראות שזה לא עובד..
וספר דברים הוא מעין אותו סובטקסט שכתבתי במזמור לכו נרננה. כלומר זה נכתב מנקודת מבטו של משה ומבטא התסכול שלו מכך שהפרוויקט לא הצליח. אבל הוא גם בא בנקודת מבט של מוסר ולא רק היסטוריה, הוא אומר בעצם לעם הנכנס לארץ זה לא הצליח אבל מזה תוכלו ללמוד מה לעשות כדי שלכם כן יצליח וזה כל אזהרתו על שמירת התורה ועבודת השם וכו׳.
איזה גמרא
הפשט של הפסוק הוא וודאי כפי שאמרתי הוא מזהיר אל תקשו לבבכם כמריבה וכו׳ אלא היו טובים מאבותיכם
Saturday, January 12, 2019 • ו׳ שבט תשע״ט
לא בטוח שזה חייב להיות סתירה, כאילו גם כל הצעקות עליהם זה בגלל שהם מיוחדים, אפשר להגיד על דרך רק אתכם ידעתי וכו׳
ובאמת לפי מה שאני חושב זה לא סתירה, הבעיה של דור המדבר הוא שניסו לעשות איתם משהו חדש, מהפכני, ולכן הם כל הזמן רבים עם זה כי זה באמת משהו קשה, כאילו זה פחות מרידה מודעת ויותר אני קורא את זה כביטוי של הקושי והמהפכנות של מה שמשה ניסה לעשות איתם.
אבל באמת עם השיטה במשנה שאין להם חלק לעולם הבא שם נראה כן שהם רשעים לפחות לאותו מ״ד
Thursday, August 04, 2022 • ז׳ אב תשפ״ב
אני חושב שויפן..והנה משמע תמיד סוג של גילוי. בכלל והנה נראה לי כמעט תמיד זה המשמעות, הוא כזה מפנה שגילו משהו.
זה נראה קשור לזה שהשם הלך פתאום, הכל פתאום בסיפור הזה, אז גם זה
דווקא הפירוש שלך נורא יפה, הוא מתאים לחנוכת התורה כזה 🙂
לא אמרו כבר הפירוש הזה?
הפרק הזה שייך גם לפרשת השבוע..
Friday, August 05, 2022 • ח׳ אב תשפ״ב
בציווי ה׳ לא מדגיש בעצם מה על האנשים לעשות אלא את מי צריך לשלוח. יכול להיות שזה התירוץ לשאלה מהסתירה מפרשת דברים. כי בפרשת דברים גם רואים שהם אומרים נשלחה אנשים וכו׳ ומשה אומר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט. הרעיון לקחת יב אנשים לכל שבט הוא של משה ולא של העם. ובאמת לא ברור מה עניינו למה הוא נצרך בכלל. וגם בפרשת שלח יש אריכות גדולה על זה וכל השמות של האנשים – זה נראה שייך למגמה של ספר במדבר שכל דבר זה עם יב שבטים ונשיאים וכו׳ – ומה שמשה מייחס לעצמו בספר דברים קל להבין שזה מה שהשם אמר לו בעצם, רק לאו דווקא שהוא סיפר להם בכלל.
נראה שיש שני סדרות של חקירות. אחד זה הארץ מה הוא. ולא מפרט שאלתו. אולי זה המשך ל׳מפת הדרכים׳ שמשה נותן להם עליתם בנגב וכו׳, והכוונה פה תראו את הארץ מהו כלומר מהם דרכים מוצאותיו מובאותיו. כמו שכתוב בדברים הדרך נעלה בה. ולגבי העם הוא מפרט שני שאלות, חזק או רפה. מעט או רב. וזה באמת מתאים לצבא, יסתכלו כמה חיילים יש להם (לגבי זה צריך לדעת רק מנין הגברים מבן עשרים שנה למשל..)
ואז יש סדרה שניה שחוזרת לארץ ויש לו שאלה אם הארץ טובה או רעה. מה פירוש ארץ טובה? לכאורה שמוציאה פרות טובים. אפשר הארץ אשר הוא יושב עליה שונה מהארץ בכללה מהו, שהארץ בכללה זה כל גבולות הארץ אבל יש בתוך הארץ מקומות מיושבים ובהם אפשר לבדוק אם גדל בה היטב.
ואז מוסיף הערים, בנפרד מן הארץ שהוא השדות וכרמים.
ואז הוא חוזר עוד פעם לארץ. יכול להיות שזה כבר חלק שלישי של הארץ לא החלק הבלתי מיושב ולא השדות אלא המקומות שגדל בהם עצים פראיים, ועל זה היה השאלה השמנה הוא שזה אפשר לראות כשפוגשים איזה יער אם יש שם פירות טובים זה מראה שהארץ שמנה, בנפרד מטובה. טובה יכול להיות שבני אדם עיבדו אותה והיא טובה ומתאימה בדרך זו אבל שמנה ורזה רואים כאשר מסתכלים על הפירות הגדלים מאליהם, ןולכן מתאים השאלה היש בה עץ, כי אם השאלה אם נטעו בה עצים זה לא מעניין בטח נטעו עצים. אבל יש ארץ שלא מגדלת עצים לבד.
ולקחתם מפרי הארץ לא ברור לי אם לקחו משדה שמישהו נטע או שמצאו משהו פראי. אחרי זה כתוב שלקחו מ׳נחל אשכול׳. אבל זה היה כרם של מישהו? אז מובן שזה והתחזקתם.
בהליכתם לא מסופר בכלל מה ראו חוץ משמות של ילידי הענק שלא ברור מה זה
ושלקחו מפרי הארץ
ואז הם חוזרים ואומרים הארץ הבלתי מיושבת טובה. אבל הארץ במובן של ‘הארץ מה הוא לפי מה שפירשתי זה קשה מלא אויבים חזקים וכן הערים ברצורות גדולות. וגם יש ילדי הענק.
נראה שילדי הענק הם רפאים שגרים במקומות בלתי מיושבים, כלומר גם במקום שאין עיר לא יהיה קל לכבוש כי יש שם הענקים האלה מימי המבול זה נורא מפחיד
מה ההערה הזו על חברון שנבנתה שבע שנים לפני צוען?
חידה
כלב כבר מהיס את העם לפני שכתוב שאמרו שום דבר
נראה שהתחילו ללחשש אויאוי
והמרגלים בתחלה לא אמרו מה באמת הם חושבים רק מילאו את תנאי הדיווח
אבל אחרי שכלב התחיל לצעוק אז הם כבר צעקו בחזרה
הוא קצת אשם בכל זה מי ביקש ממנו
‘והאנשים אשר היו עמו אמרו׳ – אולי זה הכתוב אומר שהם אמרו במה שסיפרו מקודם
ורק אחרי זה הוציאו דבת הארץ רעה. יש הפירוש היפה של שלמה אבל לפי דרכי זה חוזר למה שאמרתי. לא רק הערים והישוב בעיה. אבל הארץ הזו יש עם הארץ ממש בעיה
‘אוכלת יושביה׳ בפשטות כלומר זה ארץ קשה להכניע, קשה לעשות שם ישוב. כמו איזה ארץ פראית ביותר שאדם צריך לעמול מאד קשה להכניע אותה. רק אנשי מידות שורדים שם. או הנפילים.
(זה באמת נראה סתם דיבה, לא נראה שארץ ישראל היא כזו קשה ופראית יותר מכל מקום אחר. אמנם בהשוואה למצרים זה נכון אבל זה לא פייר מצרים זו ארץ נוחה ליעבד בצורה יוצאת מהכלל. אבל מסתמא הם באמת בראש משווים עם מצרים.
וזה בוודאי כוונת הכתוב על חברון, שצוען נו אפילו עם זה שיש שם הנילוס וכזה קל לשלוט חברון נבנתה כבר שבע שנים לפני
אבל זה לא באמת ראיה כי את חברון בנו ענקים..
ולגביהם אנחנו חגבים, וכן היינו בעיניהם. התורות ידועות אבל הפשט יותר מעניין. הם אומרים אנחנו לא משתווים להם והם גם יודעים את זה! הם לא איזה ענקים בלתי מודעים לגבורה שלהם..
וזה נראה משהו אמיתי במידת מה, שארץ ישראל הוא מקום פראי.. מקום של גיבורים קדמאיים כאלה.. ובכוונה היא ניתנה לישראל שהם עזים שבאומות..
על דרך קבלה שמקום שיש יותר קליפות יש יותר פוטנציאל
ממש יפה שקוראים ויבכו העם בלילה ההוא בתשעה באב
סימן שלמתקני 929 היה רוח הקודש
אז לפי דעתי מותר באמת ללמוד את זה בתשעה באב, לפחות לפי החשבון הזה שזה בתשעה באב
(רציתי לעשות איזה תיקון ליל תשעה באב כמנהגי אבל מסופקני..)
עכפ בוודאי התיקון ליל תשעה בא צריך לכלול סיפור העגל והמרגלים
ואולי גם סיפור חטא אדם הראשון והמבול והפלגה..
אז כמו תמיד זה בסוף כל התורה..
ובעיקר התנאים על ארץ ישראל שבתורה
בכי זה באמת משהו בכל הספר הזה. הם בוכים לפני משה. הפסוק לא מאד אוהב הבכיות האלה יש לזה משמעות של כזה בייבי שסתם מתלונן
בכיה של חינם זה הפשט, זה הגדרה חזלית אבל הכונה הם בוכים בתור תלונה כזו, לא בוכים כי יש באמת בעיה
אני ממשיך לפרק יד
מה החלוקה של פרקים פה בכלל סתם נהיה משעמם למחלק אז שם פרק חדש
יש פה הדגשה ש׳כל בני ישראל התלוננו׳. שלא יגידו שזה הספרדים שהתלוננו..
יש להם גם תוכנית רצינית, לתת ראש ולשוב מצרימה. זה לא היה עוד בסיפורים אחרים. למה צריכים ראש חדש? כי את משה הם מבינים שהם כבר לא ישכנעו..
משה ואהרן לא יכולים לעשות כלום
כלב, ופתאום גם יהושע, מנסים לעשות סדר. אבל זה לא עובד.
הם גם מוסיפים, שינו את הניגון מקודם זה היה ‘עלה נעלה כי נוכל׳. עכשיו זה כבר ‘ה׳ אתנו׳. הם כבר מודים שלבד לא יכולים אבל ה׳ יעזור. וגם ה׳ שונא כבר את הגוים שם, לחמנו הם, סר צילם
אני חושב שזה לא כזה סתירה בין ‘טובה מאד מאד׳ ל׳ארץ אוכלת יושביה׳. זה מדי טוב. אפשר להסתכל על זה כזבת חלב ודבש ואפשר להגיד זה מדי פראי עבור בני אדם
עכשיו יש מפנה בעלילה , פתאום ה׳ בעצמו נכנס לתמונה. וכבוד ה׳ נראה באהל. הוא הגיע ברגע הנכון. עוד רגע והיו סוקלים באמת את יהושע וכלב. אבל זה לא רק זה. זה גם משנה את כל הסיפור.
ולה׳ אין סבלנות. מה השיעור של לא להאמין. לא מספיק ניסים עשיתי להם? נכלה אותם ונתחיל בחזרה. זה הפעם הראשונה שרואים שיש להשם plan b. לא נורא יישאר משה.
אבל משה עונה ומסביר שאיזה מין תוכנית בי זה. כל הרעיון של משה היה להוציא את העם ממצרים.. לא להוציא את עצמו.
והוא מוסיף שהוא יהיה לצחוק בעיני המצרים שהוא שכנע אותם שהוא יכול להוציא את ישראל ממצרים
זה נראה לי הדגש. כי זה שיצחקו על ה׳ לא כזה בעיה לא צרירים בשביל זה להביא את המצרים. גם משה יצחק
דברי משה לא לגמרי מובנים לי, זה שלשה שלבים. קודם כל לא יהיה אפשר לספר למצרים שזה בעיה שלי, אתה מעורב כאן מדי. הרי מצרים יודעים שהעלית את העם בכוחך. וגם רואים עין בעין שאתה מנהיג אותנו בעננים במדבר. אז אתה לא יכול להתחמק ולהגיד מה אני יודע משה הזה עשה משהו.
אז מצרים יגידו ל׳יושב הארץ הזאת׳, שזה מי. לכאורה כנען? אבל הוא לא כנען פה
ואז בחלק השני אומר שכל הגוים יאמרו שהשם לא יכל להביאם לכנען. כלומר הפשלה שלי הוא הפשלה שלך. יאמרו נו כנראה להוציאם ממצרים היה לו מספיק חיילים אבל איפשהו באמצע המדבר אזלו לו הבטריות.. אז מה עשה התבייש שיראו אז הרגם כולם במדבר
הוא משתמש במילה ‘וישחטם׳, לא סתם ‘אכלה אותם בדבר׳. זה פרסונלי. אתה רוצה לשחוט אותם. אומר את זה דוגרי להחריף את מה ה מציע כאן לעשות
ועכשיו, שלב ג – לפי שכל זה. יגדל נא כח ה׳. כלומר תראה את הכח שלך, כפי שכבר דיברת לי. ואז הוא מצטט לה׳ את עצמו. אתה הרי בעצמך אמרת שאתה ה ארך אפים וכו׳. אז תסלח. וכפי שכבר סלחת עד עכשיו. זה גם טיעון. הגעת עד פה לא לענין לעזוב. וגם שאם אתה אל סלחן אז מתאים שתסלח ובזה תראה את הכח שלך
הוא קצת מקצר היג מידות ולפי הפשט אפשר ללמוד מכאן מה עיקר שם. למשל הכפילות ה׳ יש מכאן ראיה לפירוש הרמ ששם ה׳ הדגים לו כיצד לקרוא ‘ה׳ ה׳! כמו שצועקים משה משה! אבל פה לא היה נצרך לזה
גם ‘ואמת׳ זה פשוט שם נרדף ל׳חסד
וגם ‘נוצר חסד לאלפים׳ זה פשוט הרחבה של העיקרון של פוקד עון אבות
וכן רחום וחנון כנראה לא מוסיף הרבה על ארך אפים
וכן פשע וחטאה הם שמות נרדפים
והשם עונה שהוא צודק, ויסלח כפי הטענה שלו
ואולם, זה נראה לי גם כדבריך שהרי אמר פוקד עון אבות על בנים וכו׳. אז הוא מסביר כיצד יקיים את זה במקרה הזה
‘חי אני .. אם לא׳ כלומר , אם לא זאת אעשה אני לא ה׳
והוא אומר למשה ואז למשה לומר לישראל
Sunday, August 07, 2022 • י׳ אב תשפ״ב
גמרא מפורשת שיש אומרים שיש לקרוא פרק זה בתשעה באב.
מגילה לא
רבי נתן בר יוסף אומר: עד אנה ינאצני העם הזה, [פירש רש״י שנאמר במרגלים שעל זה נגזרה בכיה לדורות, רב נתן כבר אומר לא מתאים להאשים את עצמנו, בא נאשים את אבותינו שחטאו כבר מימות מרגלים ובעוונתיהם סבלנו, אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עוונותיהם סבלנו]
ויש אומרים: עד מתי לעדה הרעה הזאת. [כנ״ל, זה פשוט גירסא אחרת לשיטת רב נתן בר יוסף, שוב האשמת דור המדבר]