Sunday, July 24, 2022 • כ״ה תמוז תשפ״ב
פרקי השבוע
חושב שהכוונה ביום דבר ה׳ שכל זה היה על פי ה שיהיה אהרן ונדב וכו׳, ולא סתם
באופן כללי נראה שספר במדבר הוא ‘תורת הלויים׳ כמו שספר ויקרא הוא ‘תורת כהנים׳
כל סיפור טהרת הלויים פה זה המקביל של המילואים לכהנים
וזה מתאים לכלל הספר שהוא כאילו הסידור מסביב למשכן, בעוד ויקרא הוא יותר המשכן עצמו
לא רק באופן כללי הוא אומר שהשם עשה כל הסדר, שזה על פי ה לא שמשה חטף לעצמו גדולה
לא רק, הוא מסיים ‘הכהנים המשוחים וכו׳.
מסתמא עיקר זה שהרג בכורי פרעה זה כי הבכורים היו חשובים וכהנים, אז זה לא שחשיבות הבכורים התחילה אז אלא להיפך. רק ההדגשה ‘לי׳ כל בכור ביום הכותי, כמו שכל ישראל נהיו מעבדי פרעה לעבדי ה׳ אז כן הבכורים באופן מיוחד הוקדש עבודתם לה׳. וזה מה שהומר ללוויים אחר כך. אבל הבכורים כבר היו חשובים מזמן מאד עתיק זה לא התחיל ביציאת מצרים.
רק מה שקשה זה הסתירה מפרשת בא. אם הבכורים הומרו בלוויים בחינם רק העודף היה צריך לפדות אז למה צריך כל הזמן עדיין לפדות הבכורים?
בני ישראל נפקדו פעמיים בפרשה א לצבא ובפרשה ב לדגלים. הלוים נפקדו שלשה פעמים פעמיים בפרק ג ויהיו אלה בני לוי.. ושם העבודה והחניה. פעם שניה בפרק ד שוב פעם עבודתם, רק ביתר פירוט. ופעם שלישית בסוף פרק ד.
בעצם רק השלישי נראה מיותר
קודם צריכים לדעת כמה משפחות יש וכו׳. אכן בישראל כתוב לבית אבותם למשפחותם אבל בפועל זה לא קויים כתוב רק השבטים (איזה זה בכלל? לא ברור, זה קטגוריה מעל משפחות לכאורה) ורק בפרשת פנחס יש את המשפחות של שאר השבטים
אה שהיו צריכים להקריב בני אדם בתחילה וזה הומר, זה שיטה אחרת
מסתמא זה יותר נכתבו, אבל הפקידה זה לא בעיקר למספר אלא למנות את התפקיד וכו׳ אז זה מובן שקודם כל סופרים ואחר כך משבצים כל אחד במקומו
דבר אחד ברור הרי שמבחינת ספר ויקרא במדבר זה כיף לחזור כל פעם, אז כשרוצה להדגיש או לחבב הוא חוזר, זה לא משעמם לו להיפך..
זה כמו שיר שחוזרים על הפזמון..
רשי כבר דן בזה לא?
אנחנו עוד לא נכנסנו בכלל לשאלת סבירות המספרים..
בפרק ג גם המשפחות של נכדי לוי נכפלו, קודם הוא סופר סתם גרשון קהת ושמותם, ואז מוסיף לגרשון משפחת הלבני וכו׳.. נראה שאלה הם שני דברים. הראשון נקרא ‘שמות׳ והשני׳ משפחות׳. כי יש שמות שלא נתהוו למשפחות כמו שלמדנו נגיד בדברי הימים ייתכן שיהיה בן אחד בדור קודם שלא הקים משפחה. אז זה שיש משפחה זה כבר עוד חידוש. ומשפחה זה אומר נחלה או אצל הלויים איזה ירושה של עבודה וכו׳. זה גם לגבי מה ש שאל למעלה. וודאי יש מובן בכפילות של נוסח ההמשך ‘ל* משפחת ה*, כי זה אומר שאותו סבא היה לו משפחה. דווקא הדוגמא שהביא מהשמטה לא מובנת בכל מקרה כי איך יש משפחה בלי השם בתחילה, אבל אולי יש לזה משמעות לפי האמור. ובאמת זה לא רק מסיבת הסגנון, רק מכל מקום זה משתלב בצליל הזה, אדרבה אם המשמעות היא ביחד עם הסגנון אז הכי טוב
גם יש ללוויים המון ילדים קטנים, כב אלף מגיל חודש ורק שמונה אלף מבני 30 עד 50
אין לי מושג, צריך לשאול מי שמכיר דמוגרפיה.. יכול להיות
אפשר להמציא שבכור זה לא כפשוטו.. לא סתם מי שנולד ראשונה הוא בכור… זה איזשהו תפקיד
כל אלה שהיו בעצם הלויים מקודם
אנחנו רואים ברשימות היוחסין נאמר למשל הבכור ראובן , נדב הבכור. אבל זה לא עובר בכל הדורות
כל משפחה היה לו בכור שהיה הכהן או משהו, וכל עוד האח הגדול של הסבא היה חי היה הוא הכהן לא מינו כהן חדש בגלל שנולד איזה ילד בכור לאביו.
זה בעיקר כי כל פעם שיש מספר יותר קטן הם אומרים שזה יותר סביר.. אפשר בדיוק ככה להגיד להיפך, שמספר הבכורים צומצם בעשירית לאיזה סיבה ובאמת היו 220 אלף לויים..
הרי לא באמת קשה שזה לא מעוגל, כי פה זה מעשי שצריכים לדעת כמה שקלים להביא, בכל שאר המספרים די שנדע בערך
נכון לא שמתי לב
אני לא עוקב, תסביר אם אפשר
לגבי הסדר – במשפחותיהם נמנו תמיד גרשון קהת ומררי. רק בפרק ד הסדר פעמיים קהת גרשון מררי. וזה לפי סדר חשיבות משאם שקהת נושא קדש הקדשים ואז גרשון היריעות ומררי החצר. ובאמת צריכים לדעת אם גרשון היה הבכור למה בני קהת זכו לכל הגדולה. גם משה ואהרן כמובן אבל שאר הלוים שלהם צריכים באמת להבין למה.
עוד משהו מאד יפה שצריכים ללמוד בפרק זה זה כל הבגדים והלבושים של כלי המשכן ששמים עליהם בשעת המסע. מעולם לא הבנתי בזה אבל זה נראה כאילו חלק גדול מתפקיד המשכן והיריעות זה שיהיה כיסוי אל הקודש שלא יפרוץ. והנה בשעת המסע שנתפרק המשכן יש סכנה ‘בלע את הקודש ומתו׳. ולכן הותקן משכן מיוחד כביכול נייד, שמו יריעות מיוחדות ניידים על הכלים לכסותם. וזה מקביל לסדר המשכן שקדש הקדשים מכוסה ג׳ פעמים. הפרוכת. ועור תחש. ותכלת. כמו שבחניה יש פרוכת ומסך וחצר. גם שאר הכלים מכוסים ופחות, הייתי רוצה שיהיה סדר שהכלים פנימיים יש להם שני כיסוים וכלי החצר כיסוי אחד אבל זה לא לגמרי מסתדר לי.
ונראה שיש כביכול שלב אחד על גבי המדרגה של הכלים שנושאים קהת וזה ארבעת הדברים שאלעזר בעצמו נושא, והוא הסגן כהן גדול בעצם, וזה שמן וקטורת ומנחה ושמן המשחה. ואולי זה כל הדברים הנצרכים לעבודה יומיומית וכאשר המשכן במסע אז זה שאלעזר נושא אותו כאילו ממשיך את הייצוג
כך אפשר להסביר גם החילקו בין שולחן למנורה שהיה קשה לי למה למנורה ב כיסוים ולשולחן שלש. כי השולחן נשאר עליו לחם הפנים שזה מדרגת קדושה יותר. ואילו המנורה בטח היו צריכים לכבות ואלעזר נושא את השמן כאילו במקום זה.
רק שמן המשחה לא מובן למה הוצרך כל הזמן בכלל, אבל זה גם כאילו מה שנותן את הקדושה על הכלים
גם ד כלים אלה שהם שולחן מנורה וב המזבחות שמו בגד תכלת מיוחד (ואצל מזבח החיצון בגד ארגמן, משמע שזה כאילו מדרגה פחותה) ובו כל כלי השימוש שלהם, שנשאו ביחד איתם. גם זה כאילו שהעבודה ממשיכה איכשהו, לא שמו את המזלגות באיזה קופסא במקום רחוק אלא נשאום עם המזבח או ממש עליו
גם פתאום יש מוט למנורה, בשאר הכלים יש בדים למה באמת לא עשו בדים למנורה? אולי זה פשוט לא יפה
וזה הכתוב להלן ‘כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו׳, זה ממש עבודה של המשכן שבני קהת צריכים לשאת בגופם, זה לא איזה חברת הובלה כאילו המשכן ממשיך, כמו על דרך משל שצריכים לסחוב איזה מחשב או מכשיר אלקטרוני וצריכים לדאוג שהוא ימשיך לשדר כל הזמן
והיה עבודה שלימה של אהרן ובניו להטעין את בני קהת, חוץ מהעבודה שלהם להלביש את הכלים בבגדיהם
ואפשר לראות איזה הדרגה. בני קהת ‘זאת עבודת.. קדש הקדשים׳.
בני גרשון ‘לעבוד ולמשא. ‘ואת כל אשר יעשה להם ועבדו׳. יש איזשהו עבודה עדיין במשא היריעות והקלעים.
בני מררי ‘וזאת משמרת משאם׳, זה כבר יותר קרוב למשמרת מאשר לעבודה, אחר כך כתוב ‘לכל עבודתם באהל מועד. והסיום ‘את כלי משמרת משאם׳. משמרת זה יותר מבחוץ.
יש גם חילוקים בפקודים בהמשך אבל איני יודע
הקהתי ‘כל העובד באהל מועד׳.. על פי ה׳ ביד משה׳
בני גרשון ‘כל העובד באהל מועד׳. ‘על פי ה׳. חסר ביד משה
בני מררי חסר ‘כל העובד,, רק על פי ה׳ ביד משה.
אפשר להוסיף נדב בכור אהרן ..
אבל בכל פעמים אלה יש סיפור שמסביר את זה ולא פה
אבל לתת בכור להשם יכול להיות משמעות בדיוק להקדיש את החיים שלו לעבודה. כמו שכתוב אצל אמו של שמואל.
שהיה באמת לוי.
חנה קראו לה 🙂
אני הייתי הולך להפך, ולד קדשים זה חידוש… בדרך כלל כיצד יהיה כל בן אוטומטית קדוש? זה לא הגיוני הרי.
באמת אפילו אחרי שיש שושלת כהנים זה לא פשוט. כי לא כל אחד מהם ראוי ולכן בסוף היו גם בחירות בין כהנים מי ישרת ומי יהיה כהן גדול.
אז שבכורים לא עושים שושלת זה הפשוט,