כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים – לגדל אתכם בעולם שיצא לכם שם בגוים שהוא בכבודו נגלה עליכם. נסות – לשון הרמה וגדולה, כמו: הרימו נס (ישעיהו ס״ב:י׳) , ארים נסי (ישעיהו מ״ט:כ״ב) , כנס על הגבעה (ישעיהו ל׳:י״ז) , שהוא זקוף. לשון רבינו שלמה.
ואיננו נכון. אבל יתכן שיאמר, כי לבעבור הרגילכם באמונה בא האלהים, שכיון שהראה לכם גלוי השכינה נכנסה אמונתו בלבבכם לדבקה בו, ולא תפרד נפשכם ממנה לעולם, ולמען תהיה יראתו על פניכם – בראותכם כי הוא לבדו האלהים בשמים ובארץ ותיראו ממנו יראה גדולה. או יאמר, שתהיה על פניכם יראת האש הגדולה הזאת ולא תחטאו מיראתכם ממנה. ויהיה הלשון מן: כי לא נסיתי ללכת באלה (שמואל א י״ז:ל״ט) , ויואל ללכת כי לא נסה (שמואל א י״ז:ל״ט) , כענין רגילות.
והרב אמר במורה הנבוכים: כי אמר להם אל תיראו – כי זה אשר ראיתם היה שכשינסה י״י אלהיכם אתכם להודיע ערך אמונתכם, וישלח לכם נביא שקר שירצה לסתור מה ששמעתם, לא תמעד אשורכם לעולם מדרך האמת, כי כבר ראיתם האמת בעיניכם (רמב״ם מורה נבוכים ג׳:כ״ד) . ואם כן, יאמר בעבור שיוכל לנסות אתכם לעתיד בא האלהים עתה כדי שתהיו עומדים לו בכל נסיון.
ועל דעתי הוא נסיון ממש. יאמר הנה רצה האלהים לנסותכם התשמרו מצותיו כי הוציא מלבכם כל ספק, ומעתה יראה הישכם אוהבים אותו ואם תחפצו בו ובמצותיו. וכן כל לשון נסיון – בחינה. כי לא נסיתי ללכת באלה (שמואל א י״ז:ל״ט) – לא בחנתי נפשי מעולם ללכת בהן.
ויתכן שיהיה הנסיון הזה בטובה, כי האדון פעם ינסה עבדו בעבודה קשה לדעת אם יסבלנה לאהבתו, ופעם ייטיב עמו לדעת אם יגמול אותו כטובה אשר עשה עמו להוסיף לאדוניו עבודה וכבוד, כענין שאמרו חכמים: אשרי אדם שעומד בנסיונו, שאין לך בריה שאין הקב״ה מנסה אותה, העשיר מנסה אותו אם תהא ידו פתוחה לעניים, העני מנסה אותו אם יכול לקבל ייסורין וכו׳ (שמות רבה ל״א:כ׳) . ולכך אמר הכתוב, הטיב עמכם י״י האלהים להראותכם את כבודו, אשר לא עשה כן לכל גוי (תהלים קמ״ז:כ׳) , לנסותכם אם תגמלו לפניו כטובה אשר עשה עמכם להיות לו לעם נחלה (דברים ד׳:כ׳) , כענין שאמר: הלי״י תגמלו זאת (דברים ל״ב:ו׳) , ואמר: רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם (עמוס ג׳:ב׳) – כי העמים אינם חייבים לי ככם אשר ידעתי אתכם פנים בפנים.