וטעם והם הביאו את קרבנם אשה לי״י – על פר העולה הנזכר, וחטאתם – על שעיר החטאת. והזכיר כן לגודל החטא שהוא ככל מצות י״י, לאמר כי אף על פי שהחטא גדול במאד מאד, כיון שהיא שגגה והם הביאו עליה קרבנם עולה וחטאת, ראוי לכפר להם. ובסיפרי (ספרי במדבר ט״ו:כ״ה) דרשו הכתוב הזה ליתורו, רבי יאשיה אומר: כל שבט שעשה על הוראת בית דינו ועשו שאר שבטים מנין שיהיו מביאין על ידיו, תלמוד לומר: והם הביאו את קרבנם אשה לי״י. רבי יונתן אומר וכו׳.
ועל דרך האמת: כבר הודעתיך כי כל מקום שנאמר: י״י – במדת רחמים ולפני י״י, כמו: על פני, והרי זה כמו שאמרו הוא ובית דינו. והנה אמר כי הם הביאו את קרבנם לשם המיוחד וחטאתם לפניו, והנה החטא מכופר במדת רחמים ובמדת הדין, והזכיר זה בעבודה זרה, אבל בסדר ויקרא בשאר המצות הזכיר פעמים רבים: לפני י״י, לפני י״י, וזה מבואר.