הלכות קידוש החודש פרק ט

The Solar Year and the Constellations: How One Measures the Year Through the Stars

Introduction: The Difficulty of the Solar Year

Speaker 1:

Let’s say, we’re learning here, which chapter did we learn last night? Chapter 7? 8? 9? Where are we holding? Chapter 9, right? About the topic of… we finished 9, actually, the topic of the tekufot (seasons).

Ah, so I feel like I never really grasped, what’s the story here? It’s something like, there was some difficulty in knowing how long the year is? It seems like yes.

We think that you look at a light, and you know everything. Because we don’t grasp it. And also, there are the years, it’s a simple thing. People always say, ah, the lunar year is a bit complicated, you have to look at the moon when it comes, the molad. And the solar year, when is the molad of the sun? In my head something was lying that the gentiles…

Speaker 2:

Very good.

Speaker 1:

So how do you also know that there is such a thing as a solar year? What does that mean?

Speaker 2:

Okay, so I guess the word is, when it’s gone through a year and you see again the same length of the day, that the day and the night are the same length, otherwise because… so today we have a clock, it’s quite easy to see.

Speaker 1:

Very good, but just be clear. And actually in Chazal (our Sages) it says that this was the first thing that Adam tried to figure out. And it was a short day. A beautiful midrash. But except for one who lives in nature, can indeed see that the sun shines strong and light. It’s actually not.

Let me tell you the actual history, or what Chaitchevitz told me, I don’t know. So, we’re trying to talk about this now.

So, it’s actually, first of all, obviously, you can see that the days get longer. First of all, it depends on where you live. So, well, you live. But let’s say…

So, in short, we think, I always learned in my head that the solar year is just a thing, even the gentiles know about it. It’s not complicated. Turns out, it’s about as complicated as the lunar year. And perhaps even more.

Why the Lunar Year is Actually Easier

Speaker 1:

The moon is quite easy. You can struggle with when exactly the molad was, but that the moon has a cycle, it’s very obvious. You can see, everyone can look up and see. The moon is white today, it’s the middle of the month, first it’s about the four quarters of the month.

It’s much harder to see. Ah, very good. You can, all these things you can see, but first of all it’s much more compact. Say between exactly. Again, roughly that it’s in the summer, that I grasp. But to know exactly, even within a few weeks, it’s not so easy.

The Difficulty of Measuring the Length of the Day

Speaker 1:

Will I say now how long the day is. You have a clock, with having a clock you can easily calculate how the day is. But you didn’t have a clock, the clock itself is based on the sun, so you actually have to check the shadows, it’s very complicated.

And why do we notice because we have a clock? Because we don’t live with the sun, we live with the clock. The clock has equal hours, it’s easy to calculate relatively. But once there wasn’t a clock, right?

So he shows me a few things that you can see, right? So it seems, for some reason, I didn’t understand that properly. So, I’ll tell you maybe like this, maybe you can think that it’s hard to know, to make a calculation how long it takes. I don’t know.

For some reason, I asked the chacham (scholar) today, why is it so? But for some reason, what the astronomers see, that is, there is, certainly, a normal person saw, it gets longer, it even gets colder, such sorts of things.

First of all, it can be that it’s harder to imagine with this. You can see that today it got longer, but how… it doesn’t always go the same size, right? Not every day does it get so much shorter, so much longer.

So, for some reason, it wasn’t so easy to know when winter will come. By the way, this is something you need to know, a farmer needs to know when to prepare your fence.

The Constellations: The Most Precise Way to Measure the Solar Year

Speaker 1:

So, the most precise way, for some reason, truly, at the root the cause is always the same cause, but the thing that they found is the thing called mazalot (constellations). Very interesting, I don’t know about this, the scholars also talk about it.

Speaker 2:

You should live which stars the sun comes out with.

Speaker 1:

Very good, you have it. The stars don’t move, when will the stars stay in the same place.

Speaker 2:

Very good, very good.

How the Constellations Work

Speaker 1:

So the two you figured out. I wondered about this today. The answer is roughly like this: the stars, not just the stars, so there are very many stars and very many stars that you can even find such pictures, as if you connect two stars together. There are about eighty counted today. Eighty are counted today. That you can see in 88 if it’s a number. This has nothing, these are just imaginations.

Speaker 2:

No, just what always you the pictures…

Speaker 1:

Not always. You only see half of it every night, right? It depends on which season of the year which you see at night, or where you live. Normally, any night you can only see half of the sky, but what you can indeed see any night, that’s not entirely true.

At once you can only see half, but it rotates. That is, beginning of night you see different stars than end of night. The stars have a setting. With a rising just like the sun and the moon. The moon also has a rising, it goes up and down, you know?

Speaker 2:

If someone looks at the stars for a whole night, he’ll see changes.

Speaker 1:

Exactly. It’s simple, you can even make pictures. There are people making pictures, it rotates. It’s a bit different than the sun, but it rotates. It goes up and it comes down. Also from east to west. Everything comes up from the east and it goes to the west. Okay? So?

Speaker 2:

Or the stars also go from east to west, so?

The Sun and the Constellations: How They Rotate Together

Speaker 1:

Exactly. Roughly so in a day, roughly in the same length as the sun goes, from east to west. Therefore, the gedolim (great scholars) today say the world rotates, one would have said, there is a galgal hamazalot (sphere of constellations), it rotates around every day from east to west, every twenty-four hours, roughly it rotates the whole thing.

Now, besides this there is the sun. The sun also goes every day from east to west, you can see that by day. But it doesn’t go exactly… it’s not on the same cycle exactly as the constellations. So it travels together with the constellation. But notice that every month, the constellations eighth, what are called twelve constellations, are eighth that they divided the sky into twelve precise parts.

Just as the Rambam said in Hilchot Yesodei HaTorah, precisely in that area were the pictures, they call it by the name of the pictures, but mazalot don’t actually make the pictures. Clock time.

So the sun, every month stands in a different twelfth of the sky. It comes up with a different twelfth. As if it travels a bit faster than the… yes, a drop faster than the… do you understand what I’m saying? As if now to say it travels a bit faster than the constellations, so it moves with one degree every day roughly, 365 degrees, there are roughly 360 degrees, it moves roughly with one degree every day around that.

But the constellations are also in the direction of north to south, but they only move to the constellations, further must to the constellations. The reason why… it moves to from every day comes out a bit different, but the on the constellations on the thing.

Discussion: Why Does the Sun Move Relative to the Constellations?

Speaker 1:

Something, I didn’t understand that clearly. Something, the reason why, this is not just today, the reason why I say they should be. Simple way that it’s fast. The true reason is actually about this. It changes, it doesn’t go so fast, it goes just as fast. But anyway, the world rotates, but actually about this it tilts a bit, about that it looks different. I didn’t understand properly what the calculation is.

So, I don’t know the difference, if they’re both on the same sphere, if they’re certainly different spheres. About that it’s different, because they have a different… they go a bit differently. I didn’t understand that clearly, I need to review that.

How One Notices in Which Constellation the Sun Stands

Speaker 1:

But what I understood is simple, I want to still… I simply understood, what does a person see? Simply, I go outside. The answer is like this: I see, you can’t see which stars. In the day it’s not dark, it’s light.

So what do I do? I go at sunset and I see from the other side which it is, I make a calculation. Or I can see which star comes up right before the sun. You know that the sun is right after. These are roughly such calculations.

But you can see that every day the sun is in a certain constellation. That is, there are twelve constellations, there are twelve, yes, twelve months roughly of the solar year. So the meaning is simple that the sun travels with, the month it travels with that group of stars, with that area in the sky, in other words. That’s the whole thing of the constellations.

Solar Year = Year of the Constellations

Speaker 1:

Therefore, this is a precise thing, this is awesome, much more precise, easier to see perhaps, or more precise than it’s easier to calculate it than the other things that were discussed, that the day gets longer, all these things. For some reason it’s easier. Therefore, the sages of the tekufot mazalot always calculated, the tekufot mazalot calculated, how the sun is according to the calculation, because you can know tekufat taleh (season of Aries), Nisan, etc.

Discussion: Do the Constellations Have an Influence on the Sun?

Speaker 2:

Did they only take it as a sign, or did they already take it more significantly, they held something that the stars bring the sun?

Speaker 1:

No, not necessarily. Again, how it works, as you always said, as you, there are two spheres, one carries the sun, one carries the stars, and it has something different, therefore it comes out. But the… not that the constellation has some pull on the sun. No, no, that’s not necessary for me.

The idea of the constellation is, it’s an astronomical idea. It’s simple to calculate, this is the simplest way, a person can look in the sky, or perhaps the most precise way, I don’t know precisely.

It can be that, I’ll tell you, it can be that to calculate, as I say, to calculate how long the day is, you need special instruments, you need to be able to measure precisely, today you’ll have a clock, once there was a sun clock, you need to calculate. Roughly you can, you can make a mark, true, but you need to make the mark.

For the constellations you don’t need any mark. You simply need to see, go at night, see which constellation comes out before the sun, or which at sunset, the opposite, which is the first that comes up, you’ll know that the sun is in the other from that. It’s very simple. You don’t need any instruments at all, it’s supposedly the easiest way to know.

Innovation: The Solar Year is the Same Thing as the Year of the Constellations

Speaker 1:

So I didn’t grasp this until today, that simply the solar year is the year of the constellations. The same thing. What does the solar year mean? It means that the sun travels through the twelve constellations throughout the year. And when it comes again to where it started, you know that a year has passed. And to calculate this precisely was hard to calculate. Precisely. Obviously roughly, what’s ten days roughly, everyone always knew. But to be precise was a great…

Discussion: Why Not Make More Than Twelve Constellations?

Speaker 1:

I found this… let’s say, why did they make twelve?

Speaker 2:

Let’s say, if they made twenty-four it would have been easier, because every two weeks it would have been a different byte. I don’t know why is it hard to calculate? I don’t know why is it hard to calculate that he can always make three hundred and sixty-five lines on the sky with stars. Then one could have known to the precise day, or is it simply relevant?

Speaker 1:

Yes yes, technically you can, it’s hard. You need to say not just clear stars that will be able to… it was indeed, it’s good. The stars stand in one place, but you need to have a calculator. I don’t know why it’s hard actually to calculate. I didn’t understand why is it actually so hard to…

No, I mean the word is because you don’t calculate against living a specific star, because it’s very hard for a person to recognize which star is a specific star. But a group of stars you can indeed see, and can see whether the sun is before the group of stars, in the middle of the group of stars, or after.

You need to stand there and… you simply need to stand there and calculate. You need to have a calculation, you need to know a few years, to know precisely, right? Not at once will you know precisely, because you make a small mistake it’s ruined in your calculation, right?

So, the sages of the ancient nations, he has a chart of this. Not the person, but the person. He made a nice chart. How is it? The sages of the ancient nations, this was one of the things that they struggled with how long precisely is a year.

Generally, until this very day it’s a question, to know precisely, and you need to calculate two on one year, ah, very good.

The Historical Development of Astronomical Calculations and the Dispute Between Tekufat Shmuel and Tekufat Rav Ada

The Difficulty of Precise Astronomical Calculations

I don’t know why it’s hard actually to calculate. I didn’t understand why is it actually so hard to… No, I mean the word is because you don’t calculate against living a specific star, because it’s very hard for a person to recognize which star is a specific star. But a group of stars you can indeed see, and can see whether the sun is before the group of stars, in the middle of the group of stars, or after.

Okay, you need to stand there and… you simply need to stand there and calculate. You need to have a calculation, you need to know a few years, to know precisely, right? Not at once will you know precisely, because you make a small mistake it’s ruined in your calculation, right?

The Sages of the Ancient Nations and Their Institutions

So, the sages of the ancient nations, he has a charge of this. Not the person, but the person. He made a nice charge. How is it? The sages of the ancient nations, this was one of the things that they struggled with how long precisely is a year.

Generally, until this very day it’s a question, to know precisely, and you need to calculate, so on one year, ah, very good, to know one year is no great wisdom, it’s approximately. But you want to be able to calculate for a thousand years around, and if you make a mistake of one minute, you’re off by a few days.

Here begins the difficulty, our friends of the calendar, yes? We make the cycles of the years of Creation. If you’re a few minutes on… but you’ll understand the few minutes, because it can’t be, one year can’t be bigger than the small. All years are the same. If you’ll add every year a few minutes, let’s say… after a few years, today for example, as he says, today that we go with tekufat Shmuel, our calendar goes with tekufat Shmuel, we’re already off, roughly twelve days from the sun. It accumulates, right? It adds up. All the time.

So, this is the wisdom, to know precisely. And for this you need… what do you need? You simply need someone to stand every day and calculate with you. I don’t know if there’s something a greater wisdom than this, but it’s simply a… it’s not easy. It’s not simple that someone who doesn’t know such a near roughly you can know, but to know precisely is complicated.

The Sages of Babylon and Their Astronomical Tradition

So, he has a long list the person found from the ancient nations how long each one said the year is. There was generally, once people thought that the year is three hundred and sixty days. Supposedly about that they have three hundred and sixty degrees and not three hundred sixty-five, I don’t know, because they made the degrees.

Afterwards, finally found out that it’s already three hundred sixty-five. Afterwards, this is the… three hundred sixty-five and a quarter, this is more or less tekufat Shmuel, right? And so on.

Chapter 10 – Another Calculation for the Solar Year

He says that the most accurate from ancient times was the Maya, that they had a truly punctual calendar, which was off by only seventeen seconds. Very interesting.

This is the interesting story, that once, let’s leave aside the Maya, that’s not relevant to us. What is relevant to us is that the ancient astronomy that existed in the time of the Sages (b’zman chachamim), was more or less the Babylonian, and afterwards the Greek which they took over from the Babylonians.

And Babylon was a very… he also brings Persians, I don’t know who the Persians are, I haven’t grasped it yet, but I know that the Babylonians, I said that the Sages of Babylon are already mentioned in the Book of Jeremiah, it’s a very ancient thing. For hundreds of years they had lists of exactly when there is a solar eclipse, also something that had lists for hundreds of years of exactly how it works.

And each one was some sage. No, not one sage, rather it’s an institution, that the king supported a kollel, there was some kollel that was engaged in this. And not, they wrote down, it was an institution, they wrote down over hundreds of years, so, they make averages, you know, each time one can have the calculation. So they had good calculations, and their calculation was three hundred and sixty-five and a quarter. This is approximately tekufat Shmuel.

The Historical Development of the Calculations

Hipparchus and Tekufat Rav Ada

Later came the Greek sage Hipparchus, he discovered that it’s a bit better. It’s only six and a half minutes off from reality. It’s a bit less than three hundred sixty-five and a quarter, right? Four minutes less.

Later, this is approximately the calculation that is called tekufat Rav Ada. It’s not exact, but approximately, because Rav Ada goes with chalakim, perhaps that’s the reason? I don’t know. Approximately, this is the calculation.

Al-Battani and the Rambam

Now, later there is, he says that in the Rambam’s time there was already Al-Battani, and he made an even better calculation, even more accurate. That means, it was known that tekufat Rav Ada is also not accurate, but according to what he says it’s only two minutes off.

And the Rambam says, he has an even better calculation, it’s only four seconds off from reality. We know exactly, that means they calculated by hand, the sages of our time. Okay? Also, the sage should say that it actually changes, the earth rotates a bit, okay, a second every year or something. I don’t know, I don’t know, what’s the story with that? So that’s…

The Dispute Between Tekufat Shmuel and Tekufat Rav Ada

The Author “Avidan” and His Approach

I don’t know, what is it? There is a question from the Rishonim, that’s what the person is talking about. I’m just saying more or less the person’s Torah, a rav, whatever his name is, he considers himself terribly clever. Not Ya’avetz, no, Ya’avetz says more Chasidic Torah. This person, he’s called, it’s a fake name just. Avidan, that’s not his name. Amitai is not usually a real name. There are people called Navitai, but I don’t believe that’s his name.

The Question of Shtutim V’havalim (Foolishness and Nonsense)

There is the question from Chazal, what is the shtutim v’havalim? But the point is that the reasoning is seemingly correct. There are, we have in our sefarim of ibbur, books of astronomy from the Rishonim, there are the two calculations, called tekufat Shmuel and tekufat Rav Ada.

If one wants to present it, tekufat Shmuel is more or less the calculation of the Babylonian sages, which was accepted. Tekufat Rav Ada is approximately Hipparchus’s calculation, right? The Greek calculation is a bit later.

The Historical Understanding: Shmuel and Rav Ada in Their Times

And therefore, a normal person would say that Shmuel was indeed from the first Amoraim, he didn’t yet know, perhaps he did know, but he didn’t know about the calculation of the Greeks. In his region, he lived in Babylon indeed, there were the sages, not in Babylon, the Parthian Empire, whatever. Sorry, the Sassanians. In short, he held an astronomy, he didn’t have everything. He knew his calculation in his time (b’zmano).

Later was Rav Ada who is much later, according to what they say, he knew that later he had the more correct calculation.

The Proof from Maor Einayim: The Calculations Were Correct for Their Times

This is what he says, and he has a nice proof, not him, he says further from Maor Einayim, whatever, that it’s so, because the calculation of Shmuel is correct for his time. That means, since the error accumulates, if one calculates the time of Shmuel, and in the time of Shmuel one makes the calculation of the tekufah according to this calculation… one must be smarter than everyone.

No, no, no, it’s correct. Since the error, if this is a small error, we’re talking about a few minutes of error. In total four minutes is the difference between Shmuel and Rav Ada, approximately, right? Shmuel is three hundred sixty-five and a quarter, and Rav Ada is four minutes less. Four minutes less, right? It’s only four minutes difference. It’s a bit less, a bit less, a whole day’s difference.

Take a few hundred years, I don’t know how long, whatever. So, in the time of Shmuel according to his calculation it came out correct. And in the time of Rav Ada his calculation came out correct. Later on they caught that it’s also not correct. Because more time passed, we saw that more errors accumulated.

So therefore, very nicely one can see that there is indeed a difference in the tekufot, seemingly the two things. This is what today’s, the enlightened Acharonim have said, and so it is seemingly correct in reality.

Approaches in the Rishonim

The Approach of Rabbi Chiya: Tekufat Shmuel Publicly, Tekufat Rav Ada Secretly

In the Rishonim we find two approaches. There is the approach that we already said that Rabbi Chiya, I don’t know who wrote it, and others all said that essentially tekufat Shmuel is only approximate, tekufat Rav Ada is the accurate one, and it was that the language was tekufat Shmuel b’farhesya, tekufat Rav Ada b’tzin’a (Shmuel’s tekufah publicly, Rav Ada’s tekufah secretly).

Now, the problem is that they meant that Rav Ada is indeed accurate, they didn’t know that Rav Ada is also not accurate. Therefore they said this, they said that an approximate calculation was made for the public, but in truth there was a secret.

The Rambam’s Approach: It’s a Dispute

The Rambam, who knew that tekufat Rav Ada is also not accurate, didn’t say that it’s so, didn’t say that Shmuel essentially also knew Rav Ada, rather he said that it’s actually a dispute, and the Rambam even said that the gentiles also have this dispute, don’t get lost, it’s a dispute. They didn’t know, today we know better.

The Chazon Ish’s Approach: Halacha L’Moshe MiSinai

The Chazon Ish and such other pious ones are terribly upset, and they are very interested in saying that all are halachot l’Moshe miSinai, all calculations, everything everything. So? Yes, very funny. It’s not about “ki yachach mitachtecha mimunatecha,” because the Rambam says so… No, about the entire halacha.

He is very worried that our calendar goes according to a falsehood, according to something that is an error, and he is terribly concerned. The Chazon Ish was terribly concerned to say that the Sages didn’t know something, even a science that we know clearly, even the things that we know, even though there is the Gemara in Pesachim. He was very against this, therefore he invented all kinds of halachot l’Moshe ben Sinai with things.

But he brings it like this. Rabbi Asher, Kashya Shlomo, “v’yada d’tekufat Shmuel b’chlal haTorah. You see the piece about nitnah ben Sinai, d’tanhag bahem b’mah shemu’am, l’nakesh l’edim one doesn’t go with that”. So regarding what does one conduct oneself with tekufat Shmuel?

In short, it’s not… it’s very not… not clear, because the entire nafka mina of tekufat Shmuel is regarding Kiddush HaChama.

The Problem of Kiddush HaChama (Birkat HaChama)

What Is the Point of Birkat HaChama?

If one wants to find a halachic difference, because the opposite, tekufat Shmuel is only… why did they make tekufot? To know Kiddush HaChama? Seriously? It doesn’t make sense. Tekufot should be known when the year will be.

No, no, no, besides the yearly cycle, does the sun have another cycle? Not from north to south… No, another cycle is just a calculation. The twenty-eight is only… if I understand correctly, it doesn’t do anything. The sun doesn’t change anything. The only thing that changes is that we… again, all these calculations which is how one is human, other… other cycles one to the second, right?

What is the tekufat hachama? Right, not chama relative to levana. What did we learn? Birkat HaChama is simply the sun with the days of the week. That’s all it is. I don’t know what’s the point of it.

Every ninety-eight years Nissan begins on the same, not only the same day, on the same day and at the same hour, as it began on Shabbat Bereishit according to the calculation that we also thought. What’s the point? I have no idea. It’s fake. I don’t know.

Birkat HaChama Is a Human Invention

It’s very interesting, because what is there to see? Okay, perhaps the blessing is made on the fact that one should be able to make calculations. It’s simple. It’s simply a human invention that was found. Yes, it’s a… all kinds of fears are added to make a mitzvah.

Ah, you would have wanted to make that blessing? Okay, ma’aseh bereishit goes with an order, with a calculation. But one can… the sun doesn’t actually do anything in that blessing.

Tekufat Rav Ada – Another Calculation for the Solar Year

End of Chapter 9 – Tekufat Shmuel

Speaker 1: In total that the days of the week match with the same… because one says according to the calculation, there is indeed four times seven. That’s the whole calculation. I don’t know why that’s so interesting.

It doesn’t make sense to say that because of this Shmuel made the calculation, he made the calculation for the calculation for astronomy, and it was a bit wrong. What’s bad that it’s a bit wrong?

The other person is also about the other thing that I didn’t actually talk about the calculation of the circle and square, and the calculation of pi, which stands in the Gemara that it’s one to three and it’s a bit more. And he says that it’s actually what they thought then. What do you want from us? Seemingly he’s right, and it’s not a problem.

No, one doesn’t need to be foolish. I’m not accustomed to being more foolish than the standard. One must be approximately the same. You must be every sage of the inheritance of Israel, you are an expert in halacha, in Kabbalah, you must also be an astrolabe, it’s not possible, it’s above the natural way.

One must want inheritance, it’s not a problem. On the contrary, as the Rambam says, “nachlu chachmei Yisrael v’gam nachlu chachmei umot ha’olam” (the Sages of Israel disputed and also the sages of the nations of the world disputed). Presumably, the sage who held this way, saw the proofs of the one who says that way, and well, it appealed to him, the second is exactly the opposite. It’s not that it’s extreme, you understand to say, it’s nothing interesting here. Okay, enough.

This is up to here what I understood until now, the topic of the tekufot. And enough. What we call tekufot, simply the quarters of the, when the sun is the longest, the shortest, and so on, as you said. Enough.

Why is it so interesting to know which day of the week these things can be? I haven’t understood that yet at all. But these are all the calculations of Chapter 9. They are more or less only about this.

Afterwards there is Chapter 10, and another chapter which is simple. Afterwards, Chapter 11 begins the real astronomy. If you want, we can learn it. Yes. Okay.

Chapter 10 – The Solar Year According to Another Calculation

Law 1: The Solar Year According to One Who Says It Is Less Than a Quarter

Speaker 1: Chapter 10, let’s learn. Okay? The solar year, what is there?

Speaker 2: Do you have a thought? What are the words here? Another calculation for the solar year.

Speaker 1: Ah, the real one, the correct one. Earlier we spoke about tekufat Shmuel, now we’re speaking about a more correct tekufah. The Raavad doesn’t call it tekufat Raavad. The Raavad is just an invented thing. It’s not a clear… The Rambam already says there, I don’t know.

Speaker 2: Yes, it’s a Baraita brought in the Rishonim, I know.

Speaker 1: Okay, this asks our master… No, sorry, I’m in the wrong place. The solar year, I went to the wrong place. Well, where is my… Not there? No, not good.

What is the great virtue of knowing these things, to calculate tekufot and mazalot? Simply to know when how we stand in the year. Perhaps one can say today that a… “ki chochmatechem” (for this is your wisdom), whoever has a good watch understands well. It’s such a bit of wise conduct of a person, that he can reckon with time, something like that, I don’t know.

Okay, Chapter 8, 10. The solar year according to one who says it is less than a quarter from the Sages of Israel. What? It’s interesting, there is already there, “l’mi mei’chachmei Yisrael she’yomar” (according to one of the Sages of Israel who says), yes? What does he mean? That it’s less than a quarter of a day?

Speaker 2: Quarter means 365 and a quarter.

Speaker 1: But the earlier Sages, that there are Sages of Israel who say it’s a quarter, there is a measure less than a quarter. Okay, so the one who says it’s less than a quarter, what does he say? Like a quarter of today’s Sages of Israel. That is to say, he will also say that the length of a year is three hundred and five… what is the less than a quarter? That’s what he just wants to say, what is the less than a quarter?

It’s 365, five hours, 997, and 870 chalakim? What is a rega? A new thing, have you never heard of it? A rega.

Speaker 2: No, a rega is one of seventy-six in a chelek. I know.

Speaker 1: 5? I need to make numbers. 997? And 48, rega? What this is a 67th on… 900 chalakim, one doesn’t remember anymore how much it is. How many chalakim are there in an hour?

Speaker 2: 800.

Speaker 1: 800. Ah, it’s about half an hour. Whatever.

Discussion: The Difference Between the Two Calculations

Speaker 1: According to this calculation the calculation comes out differently. He won’t calculate the calculations of the cycle of the moon and the sun according to this calculation. It comes out according to this calculation, the addition of the solar year to the lunar year is not eleven days, but… ten days and the end of ten and most of fourteen chalakim, and seventy-eight he brings others. The sign is 35 14 21 101 48.

How did it say earlier the addition of the solar year to the lunar year? I don’t remember.

Speaker 2: He held a different number.

Speaker 1: Yes, that is seemingly in chapter. Chapter 6, very how did we learn the calculation of nineteen years? Perhaps he says, 6 a different one? Yes. Chapter 6? Chapter 6 end or what? No, why? It remains… No, that doesn’t speak about this. How did it say the… He doesn’t say how it was. Already sir, it’s already not a moon. Whom do we ask about it?

In the solar year, three hundred and sixty-five and six hours. It comes out that it’s hours and days and one and an hour, and four chalakim, right? That’s the number according to the calculation that was spoken about earlier of a quarter day. And according to what we learn, right? 11 days, 21 hours, and 204. 1080, there are one thousand and eighty. There are one thousand and eighty chalakim in an hour. I’m making a mistake. One thousand and eighty.

And here, according to this calculation how much is it? How much is that? 10 days and 21 hours. 10 days, 21 hours, and 121 out of 1080. 48 out of 67, correct? It’s less, right? It’s a bit shorter than that one. That one was 204 chalakim in the end, and this is 121 chalakim. These are the main chalakim. Here it says 47, here it says 48, it could be in the end. Yes, 48.

Speaker 2: What’s the difference?

Speaker 1: Yes, yes. No, not the earlier one. The earlier one he added here the rega’im. The rega’im weren’t there before. Earlier there was only the topic of how long is the solar year, which this was 21 and 204, right? The difference between the solar year and lunar year. Correct? Yes. Is there a difference here? Here it says how many chalakim is it? Both are 21 hours, right? Correct?

It’s only a difference of about one hundred chalakim. Here it has two hundred. Four chalakim, here is one hundred with… four such chalakim, no? One hundred with one hundred and twenty-one chalakim, okay? Correct? About a difference of eighty chalakim, with more rega’im with things.

And according to this it’s a bit shorter, that’s the difference. They caught that according to the second tekufah, the approach of Rav Ada as it’s called, the approach of Rav Ada, the year is a bit shorter.

The Great Advantage of This Calculation – No Addition in 19 Years

Speaker 1: It comes out, according to this calculation there is no addition in the nineteen years. The nineteen years match exactly. And one makes seven leap years in nineteen years, it comes out exactly the other one comes an addition, of about one hundred chalakim.

What was said that something remains left over after each year, an hour with something, and after each nineteen years something remains? According to this calculation nothing remains left over, it’s on this one reason why it’s a better calculation, right?

And according to this calculation also, there are different numbers between the tekufos (seasons), because the numbers are smaller. Consequently, between one tekufah it’s not 91 days and whatever it was there, but 91 days and seven hours exactly, right? Correct? Just 91 days with… with… yes? And the calculation from between one tekufah and the next tekufah is also a different number. 91 days… and 7 hours, and 519 chalakim, and also rega’im, 31 rega’im.

You see then why the calculation is more complicated, you need rega’im also, true? Right? Why it’s more complicated.

Halacha 2: The Same Calculation According to the New System

Speaker 1: Okay, for us according to this calculation it’s the same thing. According to this calculation you’ll know when one tekufah, you’ll calculate from this, you’ll know the same thing, just as was done in the previous calculation. From here you calculate the number of days, you arrive at the next tekufah. Correct.

And another thing, according to this calculation, there’s something different. For some reason, the first molad is also calculated differently. The first tekufah is also calculated differently. Earlier, remember, we said that the first tekufah was approximately seven days before the first molad.

According to this calculation they say differently, that tekufas Nissan, according to this calculation, was in the first year, before the world Nissan, the six hours and six hundred years and six hundred, and two why less? Because the reason why the calculation was made that way, at that time you would have had too much left over… that’s somewhat the reason. Rabbeinu le’olam, lekol sha’ah in the shoresh it comes.

שנת החמה והמזלות: כיצד מודדים את השנה באמצעות הכוכבים

הקדמה: הקושי של שנת החמה

דובר 1:

בואו נאמר, אנחנו לומדים כאן, איזה פרק למדנו אתמול? פרק ז׳? ח׳? ט׳? איפה אנחנו מחזיקים? פרק ט׳, נכון? על הנושא של… סיימנו את ט׳, בעצם, את הנושא של התקופות.

אה, אז אני מרגיש שלא תפסתי אף פעם, מה הסיפור כאן? זה משהו כזה, היה איזה קושי לדעת כמה זמן השנה? נראה שכן.

אנחנו חושבים שמסתכלים על אור, יודעים הכל. כי אנחנו לא תופסים. וגם, יש כאן את השנים, זה דבר פשוט. תמיד אומרים, אה, שנת הלבנה היא קצת מסובכת, צריך להסתכל על הלבנה מתי היא באה, המולד. ושנת החמה, מתי המולד החמה? בראש שלי היה מונח משהו שהגויים…

דובר 2:

טוב מאוד.

דובר 1:

אז איך יודעים גם שיש דבר כזה שנת החמה? מה זה אומר?

דובר 2:

אוקיי, אז אני מניח שהמילה היא, כשעובר שנה ורואים שוב את אותו אורך של היום, שהיום והלילה הם באותו אורך, אחרת כי… אז היום יש לזה שעון, זה מאוד קל לראות.

דובר 1:

טוב מאוד, אבל רק להיות ברור. ובעצם בחז״ל כתוב שזה היה הדבר הראשון שאדם הראשון ניסה לברר. והיה יום קצר. מדרש יפה. אבל מי שחי בטבע, כן יכול לראות שהשמש זורחת חזק וקל. זה actually not.

בואו אספר לכם את ההיסטוריה האמיתית, או מה שצ׳טשיוויטי שכנע אותי, אני לא יודע. אז מנסים לדבר על זה עכשיו.

אז זה אקטשלי, קודם כל, מובן מאליו, אפשר לראות שהיום נעשה ארוך יותר. קודם כל, זה תלוי איפה גרים. אז, נו, גרים. אבל בואו כבר נאמר…

אז בקיצור, אנחנו חושבים, אני תמיד למדתי בראש שלי ששנת החמה היא רק דבר אחד, אפילו הגויים יודעים על זה. זה לא מסובך. מתברר, זה בערך מסובך כמו שנת הלבנה. ואולי אפילו יותר.

למה שנת הלבנה היא למעשה יותר קלה

דובר 1:

הלבנה היא מאוד קלה. אפשר להתווכח באיזה רגע היה המולד, אבל זה שללבנה יש מחזור, זה מאוד ברור. אפשר לראות, כל אחד יכול להסתכל למעלה לראות. הלבנה היא לבנה היום זה אמצע החודש, הרי זה בערך הרבע הרביעי של החודש.

זה הרבה יותר קשה לראות. אה, טוב מאוד. אפשר, את כל הדברים האלה אפשר לראות, אבל קודם כל זה הרבה יותר מסובך. לדעת בדיוק. שוב, בערך שזה בקיץ, את זה אני תופס. אבל לדעת בדיוק, אפילו בכמה שבועות, זה לא כל כך קל.

הקושי של מדידת אורך היום

דובר 1:

אגיד עכשיו כמה זמן היום. יש לך שעון, עם שעון אתה יכול בקלות לחשב כמה זמן היום. אבל לא היה לך שעון, השעון הוא עצמו מבוסס על השמש, אז צריך בעצם לבדוק את הצללים, זה מאוד מסובך.

ולמה אנחנו שמים לב כי יש לנו שעון? כי אנחנו חיים לא עם השמש, אנחנו חיים עם השעון. לשעון יש שעות שוות, קל לחשב יחסית את זה. אבל פעם לא היה השעון, אמת?

אז הוא מראה לי כמה דברים שאפשר לראות, נכון? אז נראה, מסיבה כלשהי, את זה לא הבנתי כראוי. אז, אני אגיד לך אולי ככה, אולי אתה יכול לחשוב שקשה לדעת, לעשות חשבון כמה זמן זה לוקח. I don’t know.

מסיבה כלשהי, את זה שאלתי את החכם היום, למה זה כך? אבל מסיבה כלשהי, מה שרואים האסטרונומים, כלומר, יש, בוודאי, אדם רגיל ראה, זה נעשה ארוך יותר, זה נעשה קר יותר אפילו, דברים כאלה.

קודם כל, יכול להיות שקשה יותר להבין את זה. אתה יכול לראות שהיום נעשה ארוך יותר, אבל איך… זה לא הולך תמיד באותו קצב, נכון? לא כל יום זה נעשה כל כך קצר יותר, כל כך ארוך יותר.

אז, מסיבה כלשהי, לא היה כל כך קל לדעת מתי יבוא החורף. דרך אגב, זה דבר שצריך לדעת, זה איכר צריך לדעת מתי להכין את המחיצה שלו.

המזלות: הדרך המדויקת ביותר למדוד את שנת החמה

דובר 1:

אז, הדרך המדויקת ביותר, מסיבה כלשהי, באמת, בשורש הסיבה היא תמיד אותה סיבה, אבל הדבר שהם מצאו הוא הדבר שנקרא מזלות. מאוד מעניין, אני לא יודע על זה, מדברים גם המלומדים.

דובר 2:

אתה צריך לחיות אילו כוכבים השמש עולה.

דובר 1:

טוב מאוד, אתה כאן. הכוכבים לא זזים, מתי הכוכבים נשארים באותו מקום.

דובר 2:

טוב מאוד, טוב מאוד.

כיצד המזלות עובדים

דובר 1:

אז אתה צריך לגלות שני דברים. את זה ביקשתי היום. התירוץ הוא בערך כך: הכוכבים, לא רק הכוכבים, אז יש מאוד הרבה כוכבים ומאוד הרבה כוכבים שאפשר אפילו למצוא תמונות כאלה, כאילו מחברים יחד שני כוכבים. יש מזה משהו שמונים מונים היום. שמונים מונים היום. שאפשר לראות ב-88 אם זה מספר. לזה אין שום דבר, זה סתם דמיונות.

דובר 2:

לא, רק מה תמיד אתה התמונות…

דובר 1:

לא תמיד. רואים רק חצי מזה כל לילה, נכון? זה תלוי באיזו תקופה של השנה מה רואים בלילה, או איפה אתה גר. בדרך כלל, כל לילה אתה יכול לראות רק חצי מהשמיים, אבל מה שאתה יכול כן לראות כל לילה, זה לא לגמרי נכון.

בבת אחת אתה יכול לראות רק חצי, אבל זה מסתובב. כלומר, בתחילת הלילה רואים כוכבים אחרים מאשר בסוף הלילה. לכוכבים יש שקיעה. ויש זריחה בדיוק כמו השמש והלבנה. גם ללבנה יש זריחה, היא עולה ויורדת, אתה יודע?

דובר 2:

אם מישהו מסתכל על הכוכבים כל לילה שלם, הוא יראה שינויים.

דובר 1:

בדיוק. זה פשוט, אפשר אפילו לעשות תמונות. יש אנשים שעושים תמונות, זה מסתובב. זה קצת אחרת מהשמש, אבל זה מסתובב. זה עולה וזה יורד. גם ממזרח למערב. הכל עולה ממזרח והולך למערב. אוקיי? כך?

דובר 2:

או שהכוכב הולך גם ממזרח למערב, כך?

השמש והמזלות: כיצד הם מסתובבים יחד

דובר 1:

בדיוק. בערך כך ביום, בערך באותו אורך כמה שהשמש הולכת, ממזרח למערב. לכן, הגדולים היום אומרים שהעולם מסתובב, היו אומרים, יש גלגל המזלות, הוא מסתובב סביב כל יום ממזרח למערב, כל עשרים וארבע שעות, בערך מסתובב הוא את כל הדבר.

עכשיו, מלבד זה יש את השמש. השמש הולכת גם כל יום ממזרח למערב, את זה אפשר לראות ביום. אבל היא לא הולכת בדיוק כמו… היא לא על אותו מחזור בדיוק כמו המזלות. אז היא נוסעת יחד עם המזל. אבל שמים לב שכל חודש, המזלות שתים עשרה, מה שקוראים שנים עשר מזלות, זה שתים עשרה שחילקו את השמיים לשנים עשרה חלקים מדויקים.

כמו שהרמב״ם אמר בהלכות יסודי התורה, דווקא באותו אזור היו התמונות, קוראים לזה על שם התמונות, אבל מזלות לא עושים באמת את התמונות. זה זמן שעון.

אז השמש, כל חודש עומדת בשתים עשרה אחר של השמיים. היא עולה עם שתים עשרה אחר. כאילו היא נוסעת קצת יותר מהר מה… כן, טיפה יותר מהר מה… אתה מבין מה אני אומר? כאילו עכשיו לומר שהיא נוסעת קצת יותר מהר מהמזלות, אז היא זזה עם מעלה אחת כל יום בערך, 365 מעלות, יש בערך 360 מעלות, היא זזה בערך עם מעלה אחת כל יום סביב זה.

אבל המזלות הם גם בכיוון של צפון לדרום, אבל הם זזים רק למזלות, עוד צריך למזלות. הסיבה למה… הוא זז כי כל יום עולה קצת אחרת, אבל הם מסתכלים על המזלות על הדבר.

דיון: למה השמש זזה יחסית למזלות?

דובר 1:

משהו, את זה לא הבנתי בבירור. משהו, הסיבה למה, זה לא רק היום, הסיבה למה אני אומר שהם צריכים להיות. דרך פשוטה שהוא מהיר. הסיבה האמיתית היא דווקא בגלל זה. זה משתנה, זה לא הולך לקחת כל כך מהר, זה הולך בדיוק כל כך מהר. אבל בכל מקרה, העולם מסתובב, אבל דווקא בגלל זה זה נוטה קצת, בגלל זה זה נראה אחרת. לא הבנתי לפני מה החשבון.

אז, אני לא יודע הבדל, אם הם שניהם על אותו גלגל, אם הם בוודאי גלגלים אחרים. בגלל זה זה אחרת, כי יש להם אחר… הם הולכים קצת אחרת. לא הבנתי את זה בבירור, את זה אני צריך לעבור שוב.

כיצד שמים לב באיזה מזל השמש עומדת

דובר 1:

אבל מה שהבנתי זה פשוט, אני רוצה עוד… פשוט הבנתי, מה רואה אדם? פשוט, אני יוצא החוצה. התירוץ הוא כך: אני רואה, אי אפשר לראות אילו כוכבים. ביום זה לא חושך, זה מואר.

אז מה אני עושה? אני הולך בשקיעה ואני רואה מהצד השני אילו זה, עושה חשבון. או שאני יכול לראות אילו כוכב עולה ממש לפני השמש. יודעים שהשמש היא ממש אחרי זה. אלה בערך חשבונות כאלה.

אבל אפשר לראות שכל יום השמש היא במזל מסוים. כלומר שיש שנים עשר מזלות, יש שנים עשר, כן, שנים עשר חודשים בערך של שנת החמה. אז המשמעות פשוט שהשמש נוסעת עם, החודש היא נוסעת עם קבוצת הכוכבים הזו, עם האזור הזה בשמיים, במילים אחרות. זה כל העניין של המזלות.

שנת החמה = שנת המזלות

דובר 1:

לכן, זה דבר מדויק, זה נורא, הרבה יותר מדויק, יותר קל לראות אולי, או יותר מדויק מאשר זה יותר קל לחשב אותו מהדברים האחרים שדיברו, שהיום נעשה ארוך יותר, כל הדברים האלה. מסיבה כלשהי זה יותר קל. ממילא, חכמי התקופות מזלות תמיד חישבו, זה חישב את תקופות מזלות, איפה השמש לפי החשבון, כי אפשר לדעת תקופת טלה, ניסן, וכו׳.

דיון: האם למזלות יש השפעה על השמש?

דובר 2:

הם רק לקחו את זה כסימן, או שהם כבר לקחו את זה יותר משמעותי, הם חשבו משהו שהכוכב מביא את השמש?

דובר 1:

לא, לאו דווקא. שוב, איך זה עובד, כמו שאתה תמיד אמרת, כמו שאתה, זה שני גלגלים, אחד נושא את השמש, אחד נושא את הכוכבים, ויש משהו אחר, ממילא יוצא. אבל ה… לא שהמזל יש לו משיכה כלשהי על השמש. לא, לא, זה לא מוכרח לי.

הרעיון של המזל הוא, זה רעיון אסטרונומי. זה פשוט לחשב, זו הדרך הפשוטה הכי קלה, אדם יכול להסתכל בשמיים, או אולי הדרך הכי מדויקת, אני לא יודע בדיוק.

יכול להיות ש, אני אגיד לך, יכול להיות שלחשב, כמו שאני אומר, לחשב כמה זמן היום, אתה צריך מכשירים מיוחדים, אתה צריך לדעת למדוד בדיוק, היום תהיה לך שעון, פעם היה שעון שמש, אתה צריך לחשב. בערך אתה יכול, אתה יכול לעשות סימן, אמת, אבל אתה צריך לעשות את הסימן.

למזלות אתה לא צריך שום סימן. אתה צריך פשוט לראות, לך בלילה, ראה איזה מזל עולה לפני השמש, או איזה בשקיעה, ההפך, איזה הוא הראשון שעולה, תדע שהשמש היא בצד השני של זה. זה מאוד פשוט. לא צריך שום מכשירים, זו לכאורה הדרך הכי קלה לדעת.

חידוש: שנת החמה היא אותו דבר כמו שנת המזלות

דובר 1:

אז לא תפסתי את זה עד היום, שפשוט שנת החמה היא שנת המזלות. אותו דבר. מה זה אומר שנת החמה? זה אומר שהשמש נוסעת דרך שנים עשר המזלות לאורך השנה. וכשהיא חוזרת שוב לאיפה שהתחילה, יודעים שעברה שנה. ולחשב את זה בדיוק היה קשה לחשב. בדיוק. מובן בערך, מה זה עשרה ימים בערך, כל אחד תמיד ידע. אבל להיות מדויק היה גדול…

דיון: למה לא לעשות יותר משנים עשר מזלות?

דובר 1:

את זה מצאתי את ה… בואו נאמר, למה הם עשו שנים עשר?

דובר 2:

בואו נאמר, כשהם עושים עשרים וארבעה היה יותר קל, כי כל שבועיים היה חלק אחר. אני לא יודע למה זה קשה לחשב? אני לא יודע למה זה קשה לחשב שהוא יכול אפילו לעשות שלוש מאות שישים וחמישה קווים על השמיים עם כוכבים. אז היו יכולים לדעת את היום המדויק, או שזה פשוט לא שייך?

דובר 1:

כן כן, טכנית אפשר, זה קשה. צריך כבר לא לומר רק כוכבים ברורים שיוכלו… זה כן היה, זה טוב. הכוכבים עומדים במקום אחד, אבל צריך להיות מחשב. אני לא יודע למה זה קשה בעצם לחשב. לא הבנתי למה זה בעצם כל כך קשה ל…

לא, אני מתכוון שהמילה היא כי מחשבים לא נגד כוכב ספציפי, כי זה מאוד קשה לאדם לזהות איזה כוכב הוא כוכב ספציפי. אבל קבוצה של כוכבים אתה כן יכול לראות, ויכול לראות אם השמש היא לפני קבוצת הכוכבים, באמצע קבוצת הכוכבים, או אחריה.

אתה צריך לעמוד שם ו… אתה צריך פשוט לעמוד שם ולחשב. אתה צריך להיות לך חשבון, אתה צריך כמה שנים לדעת, לדעת בדיוק, נכון? לא בבת אחת תדע בדיוק, כי אתה עושה טעות קטנה זה נכון בחשבון שלך, נכון?

אז חכמי החכמים הקדמונים, יש לו תרשים של זה. לא האדם, אלא האדם. הוא עשה תרשים יפה. איך זה? חכמי החכמים הקדמונים, זה היה אחד הדברים שהם התאמצו כמה זמן בדיוק היא שנה.

בדרך כלל עד היום הזה זו שאלה, לדעת בדיוק, ואתה צריך לחשב שתיים על שנה אחת, אה, טוב מאוד.

ההתפתחות ההיסטורית של חשבונות אסטרונומיים והמחלוקת בין תקופת שמואל ותקופת רב אדא

הקושי של חשבונות אסטרונומיים מדויקים

אני לא יודע למה זה קשה בעצם לחשב. לא הבנתי למה זה בעצם כל כך קשה ל… לא, אני מתכוון שהמילה היא כי מחשבים לא נגד כוכב ספציפי, כי זה מאוד קשה לאדם לזהות איזה כוכב הוא כוכב ספציפי. אבל קבוצה של כוכבים אתה כן יכול לראות, ויכול לראות אם השמש היא לפני קבוצת הכוכבים, באמצע קבוצת הכוכבים, או אחריה.

אוקיי, צריך לעמוד שם ו… אתה צריך פשוט לעמוד שם ולחשב. אתה צריך להיות לך חשבון, אתה צריך כמה שנים לדעת, לדעת בדיוק, נכון? לא בבת אחת תדע בדיוק, כי אתה עושה טעות קטנה זה נכון בחשבון שלך, נכון?

חכמי אומות העולם הקדמונים ומוסדותיהם

אז, חכמי אומות העולם הקדמונים, יש לו אחריות על זה. לא האדם, אלא האדם. הוא עשה לו תרשים יפה. איך זה? חכמי אומות העולם הקדמונים, זה היה אחד הדברים שהם התאמצו כמה זמן בדיוק היא שנה.

זה היה, עד היום הזה זו שאלה, לדעת בדיוק, ואתה צריך לחשב, אז על שנה אחת, אה, טוב מאוד, לדעת שנה אחת זו לא חכמה גדולה, זה בערך. אבל אתה רוצה לדעת לחשב לאלף שנה קדימה, ואם אתה עושה טעות של דקה אחת, אתה נסחף עם כמה ימים.

כאן מתחילה הקושי, החברים שלנו מהלוח, כן? אנחנו עושים את המחזורים של שני שמי בראשית. אם אתה כמה דקות על… אבל אתה תבין את כמה הדקות, כי זה לא יכול להיות, שנה אחת לא יכולה להיות גדולה יותר מהקטנה. כל השנים הן אותו דבר. אם אתה תוסיף כל שנה כמה דקות, בואו נאמר… אחרי כמה שנים, היום למשל, כמו שהוא אומר, היום שאנחנו הולכים עם תקופת שמואל, הלוח שלנו הולך עם תקופת שמואל, אנחנו כבר נסחפנו, בערך שנים עשר יום מהשמש. זה מצטבר, right? It’s adds up. כל הזמן.

אז, זו החכמה, לדעת בדיוק. ועל זה צריך… מה צריך? צריך פשוט שמישהו יעמוד כל יום ויחשב איתך. אני לא יודע אם יש משהו חכמה גדולה יותר מזה, אבל זה פשוט… זה לא קל. זה לא פשט שמישהו שלא יודע כזה בערך אפשר לדעת, אבל לדעת בדיוק זה מסובך.

חכמי בבל והמסורת האסטרונומית שלהם

אז, יש לו רשימה ארוכה שהאדם מצא מהחול מקדמונות כמה זמן כל אחד אמר שהשנה היא. היה בכלל, פעם חשבו שהשנה היא שלוש מאות שישים יום. לכאורה בגלל זה יש להם שלוש מאות שישים מעלות ולא שלוש מאות שישים וחמש, אני לא יודע, כי הם עשו את המעלות.

אחר כך, סוף סוף גילו שזה כבר שלוש מאות שישים וחמש. אחר כך, זה ה… שלוש מאות שישים וחמש ורבע, זה פחות או יותר תקופת שמואל, נכון? וכן הלאה.

המשך שיעור על תקופות

הוא אומר שהמדויק ביותר מאז בזמנים הוא המאיה, שהיה להם לוח מדויק ממש, שטעה רק בשבע עשרה שניות. מאוד מעניין.

זה המעשה המעניין, שפעם, בוא נשאיר את המאיה, זה לא נוגע אלינו. מה שנוגע אלינו הוא שהאסטרונומיה הקדומה שהייתה בזמן חכמים, בזמן, הייתה פחות או יותר הבבלית, ואחר כך היוונית שהם קיבלו מהבבלים.

והבבל היה מאוד… הוא מביא גם פרסים, אני לא יודע מי הפרסים, עדיין לא תפסתי, אבל אני יודע שהבבלים, זה אמרתי שחכמי בבל כבר מוזכרים בספר ירמיהו, זה דבר מאוד עתיק. מאות שנים היו להם רשימות מדויקות מתי יש ליקוי חמה, גם משהו שהיה לי רשימות של מאה שנים בדיוק איך זה עובד.

וכל אחד היה איזה חכם אחד. לא, לא חכם אחד, אלא זה מוסד, שהמלך תמך בכולל, היה איזה כולל שעסק בזה. ולא, רשמו, זה היה מוסד, רשמו במשך מאות שנים, כך, עושים ממוצעים, אתה יודע, כל פעם אפשר לעשות את החשבון. אז היו להם חשבונות טובים, והחשבון שלהם היה שלוש מאות וחמישה וששים ורבע. זו תקופת שמואל בערך.

ההתפתחות ההיסטורית של החשבונות

היפרכוס ותקופת רב אדא

מאוחר יותר בא החכם היווני היפרכוס, הוא גילה שזה קצת יותר טוב. זה רק שש וחצי דקות נכון מהמציאות. זה קצת פחות משלוש מאות חמישה וששים ורבע, נכון? ארבע דקות פחות.

מאוחר יותר, זה בערך החשבון שנקרא תקופת רב אדא. זה לא מדויק, אבל בערך, כי רב אדא הולך עם חלקים, אולי זה הסיבה? אני לא יודע. בערך, זה החשבון.

אל-בטאני והרמב״ם

עכשיו, מאוחר יותר יש, הוא אומר שבזמן הרמב״ם כבר היה אל-בטאני, והוא עשה אפילו חשבון טוב יותר, עוד יותר מדויק. כלומר, ידעו שתקופת רב אדא גם היא לא מדויקת, אלא לפי מה שהוא אומר שזה רק שתי דקות טעות.

והרמב״ם אומר, היה לו אפילו חשבון טוב יותר, זה רק ארבע שניות טעות מהמציאות. אנחנו יודעים בדיוק, כלומר חישבו ביד, חכמי זמננו. בסדר? גם, החכם יגיד שזה משתנה באמת, הארץ מסתובבת קצת, בסדר, שנייה כל שנה או משהו. אני לא יודע, אני לא יודע, מה העניין בזה? אז זה…

המחלוקת בין תקופת שמואל ותקופת רב אדא

המחבר “אבידן” ושיטתו

אני לא יודע, אז מה? יש כאן שאלה של הראשונים, זה מה שהאדם מדבר. אני רק אומר פחות או יותר את תורת האדם, רב, מה שלא יהיה שמו, הוא מחשיב את עצמו חכם מאוד. לא יעב״ץ, לא, יעב״ץ אומר יותר תורה חסידית. האדם הזה, הוא נקרא, זה שם מזויף סתם. אבידן, הוא לא נקרא. אמתי זה לא שם אמיתי רגיל. יש אנשים שנקראים נאוויטאי, אבל אני לא מאמין שהוא נקרא כך.

השאלה של שטויות והבלים

יש את השאלה של חז״ל, מה הן השטויות וההבלים? הנקודה היא אבל הסברא לכאורה נכונה. יש, יש לנו בספרי עיבור שלנו, ספרי אסטרונומיה של הראשונים, יש את שני החשבונות, הנקרא תקופת שמואל ותקופת רב אדא.

אם רוצים להציג זאת, תקופת שמואל היא פחות או יותר חשבון חכמי בבל, שהיה מקובל. תקופת רב אדא היא בערך חשבון היפרכוס, נכון? החשבון היווני הוא קצת מאוחר יותר.

ההבנה ההיסטורית: שמואל ורב אדא בזמנם

וממילא, אדם נורמלי יגיד ששמואל אכן היה מהאמוראים הראשונים, הוא עדיין לא ידע, אולי הוא כן ידע, אבל הוא לא ידע מהחשבון של היוונים. באזורו, הוא גר בבבל אכן, שם היו החכמים, לא בבבל, האימפריה הפרתית, מה שלא יהיה. סליחה, הסאסאנים. בקיצור, הוא החזיק באסטרונומיה, לא היה לו הכל. הוא ידע את החשבון שלו בזמנו.

מאוחר יותר היה רב אדא שהיה הרבה יותר מאוחר, לפי מה שהם אומרים, הוא ידע שמאוחר יותר היה לו החשבון היותר נכון.

הראיה ממאור עיניים: החשבונות תואמים לזמנם

זה מה שהוא אומר, ויש לו ראיה יפה, לא לו, הוא אומר עוד ממאור עיניים, מה שלא יהיה, שזה כך, כי החשבון של שמואל תואם לזמנו. כלומר, מאחר שהטעות מצטברת, אם מחשבים את הזמן של שמואל, ובזמן שמואל עושים את החשבון תקופה על החשבון הזה… צריך להיות יותר חכם מכולם.

לא, לא, לא, זה נכון. מאחר שהטעות, אם זו טעות קטנה, מדברים על כמה דקות טעות. בסך הכל ארבע דקות זה ההבדל של שמואל עם רב אדא, בערך, נכון? שמואל הוא שלוש מאות חמישה וששים ורבע, ורב אדא הוא ארבע דקות פחות. ארבע דקות פחות, נכון? זה רק ארבע דקות הבדל. זה קצת קצת, קצת קצת, כל יום הבדל.

לוקחים כמה מאות שנה, אני לא יודע כמה זמן, מה שלא יהיה. אז, בזמן שמואל יצא נכון לפי החשבון שלו. ובזמן רב אדא יצא נכון החשבון שלו. מאוחר יותר תפסו שגם זה לא נכון. כי עבר עוד זמן, ראינו שמצטברות עוד טעויות.

אז ממילא, יפה מאוד אפשר לראות שיש אכן הבדל בתקופות לכאורה בשני הדברים. זה מה שהאחרונים המודרניים, המשכילים אמרו, וכך זה לכאורה נכון במציאות.

שיטות בראשונים

שיטת רבי חייא: תקופת שמואל בפרהסיא, תקופת רב אדא בצנעא

בראשונים אנו מוצאים שתי שיטות. יש את השיטה שכבר אמרנו שרבי חייא, אני לא יודע מי כתב, ואחרים כולם אמרו שבעצם תקופת שמואל היא רק בערך, תקופת רב אדא היא המדויקת, והיה שהלשון הייתה תקופת שמואל בפרהסיא, תקופת רב אדא בצנעא.

עכשיו, הבעיה היא שהם התכוונו שרב אדא הוא כן מדויק, הם לא ידעו שרב אדא גם הוא לא מדויק. ממילא הם אמרו זאת, הם אמרו שעשו חשבון בערך לעולם, אבל באמת היה סוד.

שיטת הרמב״ם: זו מחלוקת

הרמב״ם, שידע שתקופת רב אדא גם היא לא מדויקת, הוא לא אמר שזה כך, לא אמר ששמואל בעצם גם ידע את רב אדא, אלא הוא אמר שזו אכן מחלוקת, והרמב״ם אפילו אמר שגם לגויים יש את המחלוקת, לא נאבד, זו מחלוקת. לא ידעו, היום יודעים יותר טוב.

שיטת החזון איש: הלכה למשה מסיני

החזון איש ודומיהם הפרומים הם מאוד כועסים, והם מאוד מעוניינים לומר שהכל הלכה למשה מסיני, כל החשבונות, פרשת פרשת. כן? כן, מאוד מצחיק. זה לא על כי יחח מתחתך ממונתך, כי הרמב״ם אומר כך… לא, על הבשורה הלכה.

הוא מאוד מודאג שהלוח שלנו הולך לפי שקר, לפי משהו שהוא טעות, והוא מאוד מאוד מודאג. החזון איש היה מאוד מאוד מודאג לומר שהחכמים לא ידעו משהו, אפילו מדע שיודעים בבירור, אפילו הדברים שיודעים, אפילו יש את הגמרא בפסחים. הוא היה מאוד נגד זה, ממילא הוא המציא כל מיני הלכות למשה מסיני עם דברים.

אבל הוא מביא את זה ככה לא. רבי אשר, קשיא שלמה, וידע דתקופת שמואל בכלל התורה. רואה את החלק של ניתנו מסיני, דתנהג בהם במה שמועם, לנקש לעדים לא הולכים בזה. אז לגבי מה מתנהגים עם תקופת שמואל?

בקיצור, זה לא… זה מאוד לא… לא ברור, כי כל הנפקא מינה של תקופת שמואל היא לגבי קידוש החמה.

הבעיה של קידוש החמה (ברכת החמה)

מה הנקודה של ברכת החמה?

אם רוצים למצוא הבדל הלכתי, כי ההיפך, תקופת שמואל היא רק… למה עשו תקופות? לדעת קידוש החמה? ברצינות? אין בזה שום היגיון. תקופות צריך לדעת מתי השנה תהיה.

לא, לא, לא, חוץ מהמחזור השנתי, יש לשמש עוד מחזור? לא מצפון צדיק… לא, מחזור אחר הוא רק חשבון. הכ״ח הוא רק… אם אני מבין נכון, זה לא עושה כלום. השמש לא משתנה כלום. הדבר היחיד שמשתנה הוא שאנחנו… שוב, כל החשבונות איך מחשבים, אחרים… מחזורים אחרים אחד לשני, נכון?

מה היא תקופת החמה? נכון, לא חמה לגבי לבנה. מה למדנו? ברכת החמה היא פשוט השמש עם ימי השבוע. זה כל מה שיש. אני לא יודע מה הנקודה בזה.

כל תשעים ושמונה שנה מתחיל ניסן באותו, לא רק באותו יום, באותו יום ובאותה שעה, כמו שהתחיל בשבת בראשית לפי החשבון שגם אנחנו חשבנו. מה הנקודה? אין לי מושג. זה מזויף. אני לא יודע.

ברכת החמה היא המצאה אנושית

זה מאוד מעניין, כי מה יש לראות? בסדר, אולי הברכה נעשתה על זה שאפשר לעשות חשבונות. זה פשוט. זה פשוט המצאה אנושית שמצאו. כן, זה… מוסיפים כל מיני יראות שיעשו מצווה.

אה, היית רוצה לעשות את אותה ברכה? בסדר, מעשה בראשית הולך עם סדר, עם חשבון. אבל אפשר… השמש לא עושה כלום באמת באותה ברכה.

תקופת רב אדא – חשבון אחר לשנת החמה

סיום פרק ט׳ – תקופת שמואל

דובר 1: בסך הכל שימי השבוע תואמים את אותו… כי אומרים לפי החשבון, יש כאן ארבע כפול שבע. זה כל החשבון. I don’t know why that’s so interesting.

אין זה הגיוני לומר שבגלל זה שמואל עשה את החשבון, הוא עשה את החשבון בגלל החשבון בגלל אסטרונומיה, וזה היה קצת לא נכון. מה רע שזה קצת לא נכון?

האדם האחר מדבר גם על הדבר האחר שלא דיברתי אכן על החשבון של עיגול ומרובע, והחשבון של פ״א, שעומד בגמרא שזה אחד לשלושה וזה קצת יותר. והוא אומר שזה אכן אז כך חשבו. מה אתה רוצה מאיתנו? לכאורה הוא צודק, ואין בעיה.

לא, לא צריך להיות טיפש. אני לא נוהג להיות טיפש יותר מהסטנדרט. צריך להיות בערך אותו דבר. אתה צריך להיות כל חכם ממחלוקת ישראל, אתה בקי בהלכה, בקבלה, אתה צריך גם להיות אסטרולוג, זה לא אפשרי, זה למעלה מדרך הטבע.

צריך מחלוקת, אין בעיה. להיפך, כמו שהרמב״ם אומר, נחלקו חכמי ישראל וגם נחלקו חכמי אומות העולם. כנראה, החכם שהחזיק כך, ראה את הראיות של זה שאומר כך, ונו, זה נראה לו, השני בדיוק להיפך. זה לא משהו אקסטרה, מבין אתה לומר, זה לא משהו מעניין כאן. בסדר, נו.

זה עד כאן מה שהבנתי עד כה, הנושא של התקופות. ונו. מה שאנו קוראים תקופות, פשוט הרבעים של ה, מתי השמש היא הארוכה ביותר, הקצרה ביותר, וכדומה, כמו שאמרת. נו.

למה זה כל כך מעניין לדעת באיזה יום בשבוע הדברים יכולים להיות? זה עדיין לא הבנתי. אבל זה כל החשבונות של פרק ט׳. הם פחות או יותר רק על זה.

אחר כך יש פרק י׳, ועוד פרק אחד שהוא פשוט. אחר כך, פרק י״א מתחילה האסטרונומיה האמיתית. אם אתה רוצה, אפשר ללמוד אותה. כן. בסדר.

פרק י׳ – שנת החמה לפי חשבון אחר

הלכה א: שנת החמה למי שיאמר שהיא פחות מרביע

דובר 1: פרק י׳, בוא נלמד. בסדר? שנת החמה, מה יש כאן?

דובר 2: יש לך הרהור? מה הדיבורים כאן? חשבון אחר לשנת החמה.

דובר 1: אה, האמיתי, הנכון. קודם דיברו על תקופת שמואל, עכשיו מדברים על תקופה יותר נכונה. הראב״ד לא קורא לזה תקופת ראב״ד. הראב״ד הוא סתם דבר שהומצא. זה לא ברור… הרמב״ם אומר שם כבר, אני לא יודע.

דובר 2: כן, זו ברייתא המובאת בראשונים, אני יודע.

דובר 1: בסדר, זה שואל מרן… לא, סליחה, אני במקום הלא נכון. שנת החמה, הלכתי למקום הלא נכון. נו, איפה ה… לא כאן? לא, לא טוב.

מה היא המעלה הגדולה של לדעת את הדברים, לחשב תקופות ומזלות? פשוט לדעת איך מחזיקים בשנה. אולי אפשר לומר היום ש… “כי חכמתכם”, מי שיש לו שעון טוב מבין טוב. זה קצת הנהגה משכלת של אדם, שהוא יכול להתחשב בזמן, משהו כזה, אני לא יודע.

בסדר, פרק ח׳, י׳. שנת החמה למי שיאמר שהיא פחות מרביע מחכמי ישראל. מה? זה מעניין, יש שם כבר, למי מחכמי ישראל שיאמר, כן? מה הוא מתכוון? שזה פחות מרבע היום?

דובר 2: רבע מתכוון 365 ורביע.

דובר 1: אבל החכמים קודם, שישנם חכמי ישראל שאומרים שזה רבע, יש שיעור פחות מרבע. בסדר, אז זה שאומר שזה פחות מרבע, הוא אומר מה? כמו רבע מחכמי ישראל של היום. לומר, הוא גם יגיד שאורך השנה הוא שלוש מאות וחמישה… מה זה פחות מרבע? זה מה שהוא רק רוצה לומר, מה זה פחות מרבע?

זה 365, חמש שעות, תתקצ״ז, ותשע מאות ושבעים חלקים? מה זה רגע? דבר חדש, מעולם לא שמעת על זה? רגע.

דובר 2: לא, רגע הוא אחד משבעים ושבעה בחלק. אני יודע.

דובר 1: 5? אני צריך לעשות מספרים. 997? ו-48, רגע? מה זה 67 על… 900 חלקים, לא זוכרים כבר כמה זה. כמה חלקים יש בשעה?

דובר 2: 800.

דובר 1: 800. אה, זה בערך חצי שעה. מה שלא יהיה.

דיון: ההבדל בין שני החשבונות

דובר 1: לפי החשבון הזה יוצא החשבון אחרת. הוא לא הולך לחשב את החשבונות של המחזור של הלבנה והשמש לפי החשבון הזה. יוצא לפי החשבון הזה, תוספת שנת החמה על שנת הלבנה היא לא אחד עשר יום, אלא… עשרה ימים ואחד ועשרים שעות ומאה ועשרים ואחד חלק, ושמונה וארבעים הוא מביא אחרים. סימן ל״ה י״ד כ״א ק״א מ״ח.

איך עמד קודם תוספת שנת החמה על שנת הלבנה? אני לא זוכר.

דובר 2: הוא החזיק מספר אחר.

דובר 1: כן, זה לכאורה בפרק. פרק ו׳, איך למדנו את החשבון של תשע עשרה שנה? אולי אומר, ו׳ אחר? כן. פרק ו׳? פרק ו׳ סוף או מה? לא, למה? זה נשאר… לא, זה לא מדבר על זה. איך עמד ה… הוא לא אומר איך עמד. כבר מר, זה כבר לא לבנה. למי אנחנו שואלים את זה?

בשנת החמה, שלוש מאות וששים וחמש שעות. יוצא חמש שעות ימים ואחת ושעה, מאתיים וארבעה חלקים, נכון? זה המספר לפי החשבון שדיברנו קודם על רבע יום. ולפי מה שאנחנו לומדים, נכון? 11 days, 21 hours, ו-204. רצד, יש אלף ושמונים. יש אלף ושמונים חלקים בשעה. אני עושה טעות. אלף ושמונים.

וכאן, לפי החשבון הזה כמה? כמה זה? 10 days and 21 hours. 10 days, 21 hours, and 121 out of 1080. 48 out of 67, נכון? זה פחות, נכון? זה קצר יותר קצת מזה. זה היה רד חלקים בסוף, וזה 121 חלקים. אלה החלקים העיקריים. כאן כתוב 47, כאן כתוב 48, יכול להיות בסוף. כן, 48.

דובר 2: מה הברייתא?

דובר 1: כן, כן. לא, לא קודם. קודם הוא הוסיף כאן את הרגעים. הרגעים לא היו קודם. קודם היה רק הנושא של כמה זמן זו שנת החמה, שזה היה 21 ו-204, נכון? ההבדל בין שנת החמה ושנת הלבנה. נכון? כן. יש הבדל כאן? כאן כתוב כמה חלקים זה? שניהם זה 21 שעה, נכון? נכון?

זה רק הבדל של בערך מאה חלקים. כאן יש לזה מאתיים. ארבעה חלקים, כאן יש מאה עם… ארבעה הרבה חלקים, נכון? מאה עם מאה ועשרים ואחד חלקים, בסדר? נכון? בערך הבדל של שמונים חלקים, עם עוד רגעים עם דברים.

ולפי זה זה קצת יותר קצר, זה ההבדל. תפסו שלפי התקופה השנייה, שיטת רבי אדא הנקרא, שיטת רבי אדא, השנה קצת יותר קצרה.

המעלה הגדולה של החשבון הזה – אין תוספת ב-19 שנה

דובר 1: יוצא, לפי החשבון הזה אין שום תוספת בתשע עשרה שנה. תשע עשרה השנה מדויקת בדיוק. ועושים שבע שנים מעוברות בתשע עשרה שנה, יוצא בדיוק האחר יוצא תוספת, של בערך מאה חלקים.

מה אמרו שנשאר משהו אחרי כל שנה, שעה עם משהו, ואחרי כל תשע עשרה שנה נשאר? לפי החשבון הזה לא נשאר כלום, זה על אחד הסיבות למה זה חשבון טוב יותר, נכון?

ולפי החשבון הזה גם יש מספרים אחרים בין התקופות, כי הרי המספרים קטנים יותר. ממילא, בין תקופה אחת אין 91 יום ומה שהיה שם, אלא 91 יום ושבע שעות בדיוק, נכון? מסכים? רק 91 יום עם… עם… כן? והחשבון בין התקופה לתקופה הוא גם מספר אחר. 91 יום… ו-7 שעות, ו-519 חלקים, וגם רגעים, 31 רגעים.

אתה רואה אז למה החשבון מסובך יותר, צריך גם רגעים, אמת? נכון? למה זה מסובך יותר.

הלכה ב: אותו חשבון לפי השיטה החדשה

דובר 1: אוקיי, אצלנו לפי החשבון זה אותו דבר. לפי החשבון תדע מתי תקופה אחת תחשב מזה, תדע את אותו דבר, כמו שעשו בחשבון הקודם. מכאן תחשב את מספר הימים, תגיע לתקופה הבאה. נכון.

ועוד דבר, לפי החשבון הזה, יש משהו אחר. מסיבה כלשהי, המולד הראשון מחשבים גם אחרת. התקופה הראשונה מחשבים גם אחרת. קודם אתה זוכר אמרנו שהתקופה הראשונה הייתה בערך שבעה ימים לפני המולד הראשון.

לפי החשבון הזה אומרים אחרת, שתקופת ניסן, לפי החשבון הזה, הייתה בשנה הראשונה, קודם בריאת העולם ניסן, בשש שעות ושש מאות ושש מאות, ושני למה פחות? כי הסיבה למה עשו את החשבון כך אז היה יותר מדי עודף… זו בערך הסיבה. רבינו לעולם, לכל שעה אין בשורש מגיע.

פרק ט׳ הלכה א׳: שנת החמה — המחלוקת אודות אורך שנת השמש

הקדמה: תחילת פרק ט׳

דובר 1: אנו הולכים לנסות ללמוד את פרק ט׳ שמדבר על משהו שנקרא שנת החמה.

דובר 2: אוקיי. תקופות.

דובר 1: אמרתי לך מהמילה הראשונה, אתה כבר אומר דברים שכתובים בספר שלך.

דובר 2: אני לא יודע מה אמרתי.

דובר 1: כן, זה נכון, אתה צודק. כך כתוב.

הלכה א׳: המחלוקת אודות שנת החמה

לשון הרמב״ם

מתחיל פרק ט׳ הלכה א׳. שנת החמה. יש מחלוקת, ידעת?

יש מחכמי ישראל שהוא אומר…

זו לשון מעניינת, “שהוא אומר”, לא “שאומר”. יש אחד מחכמי ישראל שאומר…

דובר 2: אני לא יודע.

דובר 1: אוקיי, קשה. אני אצטרך לתת סימן, אני לא יודע. אולי הוא מתכוון… אה, אחד מחכמי ישראל שאומר כך, ומי שחולק עליו לא.

דובר 2: זה מצחיק.

דובר 1: אז זו אחת הפעמים שהרמב״ם מביא מחלוקת. אני צריך להוסיף את זה לרשימה שלי של הרמב״ם שאומר שאין מחלוקת, וכאן הוא מביא מחלוקת.

מי הם בעלי המחלוקת?

דובר 2: לאנשים יש לכאורה שמות, הנקרא שמואל וכמו אנשים אחרים.

דובר 1: כן, אחר כך הוא מביא מחלוקת להלכה בין חכמי יון ופרס.

דובר 2: לא לא, כן כן, אבל זה נקרא שמואל ורב אדא, כך אומרים המפרשים.

דובר 1: אבל זה לא… אז ה״הוא” הוא אחד. מה שהרמב״ם כותב שהוא צודק. מה שהוא לא אומר את שמו זה סתם מנהג הרמב״ם, לא לומר שמות, כי הוא חושש שיהיה חסיד שלו, יאמר שהלה חייב להיות צודק.

דובר 2: לא, סתם זה הפשט שלי.

דובר 1: אבל אפילו הרמב״ם לא נוהג לומר שמות, ממילא הוא צריך לומר “הוא”.

אבל יש… אה, הרמב״ם כותב חכמי ישראל, כי בדברים האלה גם חכמי ישראל, המחלוקת.

תוכן המחלוקת

בקיצור, יש חכמים, חכמים יהודיים, שאומרים שיש מה?

דובר 2: לא, יש אחד מהחכמים שאומר.

דובר 1: כן כן, בדיוק. אחד אומר, אוקיי, בדיוק.

עוד מה יש? הוא לא אומר “יש חכמי ישראל”, “יש מי חכמי ישראל”.

דובר 2: לא, כן, כן, בדיוק.

דובר 1: יש אחד, “יש אומר”. “יש מהם שאומר”.

דובר 2: אוקיי, יפה מאוד.

דובר 1: יש מי שאומרים שיש שלוש מאות שישים וחמישה ימים ורבע יום.

דובר 2: שס״ה, כן.

דובר 1: שס״ה. בדיוק שלוש מאות ורבע יום.

דובר 2: לא, מספר הימים אינו מחלוקת. השאלה היא רק, האם זה בדיוק שישה ימים, זה שלוש מאות שישים וחמישה ורבע יום.

דובר 1: רבע הוא פחות מרבע.

דובר 2: ויש מי שאומרים שזה קצת פחות מרבע.

חכמי יון ופרס

דובר 1: אותו דבר חכמי יון ופרס, כן, גם יש ביניהם מחלוקת בדבר זה.

מה יש? מי הם חכמי יון ופרס, אני לא יודע.

דובר 2: מה עם חכמי יון?

דובר 1: הוא אומר שכבר ביאר את המעלה.

דובר 2: איפה המעלה? מה הייתה המעלה?

דובר 1: חכמי יון ופרס גם יש ביניהם מחלוקת.

הראיה הגדולה לדרך הלימוד

זה מעניין, זו ראיה כה גדולה לדרך הלימוד שלי, שאנו רוצים לומר שאם יש מחלוקת במדרש או בענייני מדע מסוג זה, אין מחלוקות אחרות מלבד המחלוקות שיש לחכמי אומות העולם.

מבין? יש יהודים, יש חכמים שאומרים כך, יש מי שאומרים כך. יש גם הגויים שאומרים כך וכך. על אותו דבר שלזה יש מחלוקת, לו יש מחלוקת.

מבין? “ויש אומרים שמים נבראו תחלה ואח״כ נבראת הארץ”. מה זה? מחלוקת במציאות. איך יכול להיות? יש מדען, הוא עושה מחלוקת. לא נברא כך, לא נברא כך, מבין?

אני אמצא מה התשובה. לכאורה, זה מה שהרמב״ם מתכוון לומר, לא?

דובר 2: לא, זה לא מה שהוא מתכוון לומר.

דובר 1: מה הוא רוצה לספר לנו? מי הם חכמי פרס?

דובר 2: אני ביקשתי להגיד.

דובר 1: מה אומרים מי הם חכמי פרס?

דיון: מי הם שמואל ורב אדא?

דובר 2: על זה קוראים לזה שמואל ורב אדא.

דובר 1: מי הם שמואל ורב אדא?

דובר 2: שמואל היה שמואל, ורב אדא, ורב אדא ורב רב אדא.

דובר 1: נאמר שאתה לא נראה כמו שמואל, וזה לא כתוב יותר טוב.

דובר 2: אז מה?

דובר 1: בעירובין כתוב משהו על שמואל שעשה חשבון. יוצא ששמואל סבר שזה בדיוק רבע, נכון? הוא אמר שבקיצור, לפי החשבון שכתוב שם על התקופה, יוצא ששמואל היה לו החשבון שהשנה ארוכה כך, ויש אחרים שאומרים מספר אחר.

והם אומרים שאנו הולכים על תלמי, יש תלמי, שדעתו ברוב דבריו וסומך בחשבון שני חמה על דברי רב אדא בר אהבה שלמד לו סוד העיבור.

דובר 2: מי הוא רב אדא בר אהבה?

דובר 1: ספר העיבור נקרא ספר העיבור.

דובר 2: אה, הלאה המיוחס, הרמב״ם גם מביא שיש מחלוקת, ויש שני סוגים של חישובי התקופות, שנגיע אליהם בקרוב.

תלמי ורב אדא בר אהבה

מה שהוא אומר הוא שתלמי לוקח את זה מרב אדא בר אהבה כביכול, או שתלמי הולך עם השיטה של רב אדא בר אהבה, כך הוא אמר שם.

דובר 2: לא, כי אם הוא היה מסביר למה הרמב״ם שואל את זה, “וכן חכמי”. הרמב״ם אומר שיש מחלוקת גם אצל היהודים וגם אצל הגויים.

דובר 1: אבל איפה המקור של רב אדא?

דובר 2: יש דבר שנקרא סוד העיבור.

דובר 1: אני לא יודע מה זה.

דובר 2: יש דבר שנקרא תקופת שמואל ותקופת רב אדא.

דובר 1: מי סיפר לנו על זה?

דובר 2: אה, תלמידינו המאמינים יכולים לומר לנו.

דיון: המקור של רב אדא

דובר 1: “יש חכמי ישראל”, רואה, הרי יש לו שמואל, כתוב בעירובין. ורב אדא, רואה, אין מקור לרב אדא. יש איזה ראשונים, ברייתא נקראת על שמו.

דובר 2: המשך הלאה.

דובר 1: מה אומרת הברייתא?

דובר 2: הברייתא כתובה בגויים.

דובר 1: בקיצור, הרמב״ם לא רוצה לשאול את זה כמחלוקת בין היהודים והגויים. יש דברים שהוא אומר כך, אין לו בעיה שהגוי יהיה צודק על יהודים. רב אדא סבר אחרת, הוא לא מביא מה המקור של זה. זה דבר מעניין.

כביכול כתוב בגמרא על שמואל, שמואל הרי היה אסטרונום. ולמעשה, התקופה שלו לא עבדה, והוא לא היה לגמרי נכון.

שיטת הרמב״ם על חשבונות בערך

והיה אפשר לומר כמו שהרמב״ם אמר, אני הולך לשבת. היה אפשר לומר כמו שהרמב״ם אמר בברכת החודש, שיש חשבון בערך, מספיק שזה פחות או יותר סומך להיות.

ובדיוק, הרמב״ם אולי רצה לומר שזה לא מדויק, המעשה שרוב האנשים מספרים הוא שפעם חשבו כמו שמואל, ואחר כך חישבו קצת יותר מדויק, יצא פחות או יותר.

דובר 2: מה כתוב שתקופת רב אדא היא?

דובר 1: מה?

דובר 2: הל״מ?

דובר 1: מה כתבו הראשונים?

דובר 2: קטע אחד לפני שאתה עכשיו. רב אדא כתוב שהוא מתאים יותר לחשבון של המנהג.

דובר 1: מה זה נגמר? שתקופת רב אדא היא? הל״מ? הל״מ? איפה אתה רואה?

דובר 2: כאן.

דובר 1: כן, הל״מ.

ספר העיבור ורב אבא

ספר העיבור אומר שיש מישהו שנקרא רב אבא, והוא אומר שרב אבא הוא כתוב… רב אבא היה אדם כזה, רב אבא בר אבא.

דובר 2: אני לא יודע על זה.

דובר 1: כתוב בגמרא מעמד של רב אבא על זה?

דובר 2: לא, יש ספר שהוא חישב את זה.

אם הייתי אפיקורוס…

אם הייתי אפיקורוס, חס ושלום שאני לא, הייתי אומר שזו הייתה מסורה. הוא אומר, קראו היפרקוס הגויי, הוא אומר, אני לא יודע, התברר שזה יותר מדויק.

אני אומר שזה היה איזה רבי, יודע רבי. אמרתי על זה שהרמב״ם כתב את ויש בישה, ועל זה הוא אומר וכן חכמי יון ופרס, הוא רוצה לדעת ש… הוא רוצה לומר לך, אז אתה באמת רוצה לבדוק איפה השיטה האחרת שחולקת על שמואל, אתה צריך לעיין בחכמת יון ופרס. הוא אומר שיש שיטה יהודית, אבל על השיטה היהודית אתה לא תוכל למצוא שום כתב חומר.

הצגת המחלוקת של הרמב״ם

הרמב״ם לא אומר שיש שיטה יהודית, יש שיטה גויית, והגויים יותר מדייקים. הוא אומר, יש מחלוקת גם בין הגויים, גם בין הגויים.

הוא מביא שכמה אמרו שזה היה אותו תירוץ שאמרנו פעם שעברה. שזה היה בסוד, ידעו, באמת ידעו את החשבון. שמואל גם ידע, רק הוא עשה…

הבעיה עם חשבון רב אדא

הבעיה היא שגם רב אדא לא נכון. היום יודעים שגם רב אדא לא מדויק. כך אומר הצדיק הקדוש.

וזה אותו דבר, המשך בית דבול, זה לא המשך. הוא מביא את הרמב״ם, אה, הרמב״ם אומר ששמואל טעה, ושמואל התכוון כך. יש מחלוקת גם בשעות, וגם בשעות של הגאונים. זה אחרת.

דיון: האם הרמב״ם מתכוון אחרת?

דובר 2: אוקיי. אז, אנחנו מביאים כאן… נראה בקרוב מה… אולי… אוקיי, בסדר.

דובר 1: אז בקיצור, הרמב״ם לא ברור לו. אתה חושב שהרמב״ם אומר לנו שקר? הוא גורם לנו לחשוב אחרת? בשמואל, או רב או חלקא?

דובר 2: רואה, הוא מדבר על… על הנושא הזה. העולם מדבר על הנושא הזה.

דובר 1: אוקיי.

דובר 2: אוקיי, אני רק רוצה שנדבר על הנושא הזה.

דובר 1: אוקיי, יודע מה? בוא נלמד מה שהלאה היום, כי אחר כך גילו.

דובר 2: כן.

השאלה של חכמי פרס

דובר 1: בסדר, יש מחלוקת, מי הם חכמי פרס? כי עדיין לא גילינו.

דובר 2: פרס?

דובר 1: אני לא יודע, מה זה פרס בכלל? פרס? מי, איזה חכם מפרס למדו כאן? על מה מדברים בכלל?

דובר 2: אני לא יודע.

דובר 1: לא מבין אותי?

דובר 2: כן.

הלאה ברמב״ם: שיטת שמואל

דובר 1: אוקיי, אומר הרמב״ם, מי שהוא אומר, ה… השיטה של שמואל שהיא רביע היום, שהיא שס״ה ורביע היום, בקיצור, השיריים הוא רביע היום, ישוב מכל מחזור של תשע עשרה שנה שעה אחת וארבע מאות וחמישים ושמונה חלקים.

תקופת שמואל – השיריים של המחזור והתקופות

השיריים של מחזור ה-19 שנה לפי שמואל

דובר 1: אוקיי. אוקיי, בוא נקרא הלאה, בוא נקרא מה הוא אומר הלאה, ואחר כך נבין. כן.

יש מחלוקת, פרס, ומי הם חכמי פרס עדיין לא גילו. פרס? אני לא יודע מה זה פרס בכלל. פרס? מי הם חכמי פרס למדו כאן? על מה מדברים בכלל? אני לא יודע. לא כתוב במשנה, כן?

אוקיי, אומר הרמב״ם, מי שהוא אומר, השיטה של שמואל, שהיא רביע היום, שהיא, מתכוון שחסר כאן מילה, נכון? שהיא שסובר רביע היום. בקיצור, ורביע היום הוא אומר, השיריים הוא רביע היום. ישוב מכל מחזור של תשע עשרה שנה שעה אחת וארבע מאות וחמישים ושמונה חלקים.

כמו שאמרנו, למה? מה הנקודה? אנחנו למדנו שחילקו, עשו מחזורים של תשע עשרה שנה, שבכל שנה במחזור אפשר פחות או יותר להתאים את שנת החמה עם שנת הלבנה. השאלה היא אבל כמה ארוכה שנת החמה, נכון? אנחנו אז אמרנו אותו חשבון, אמרנו מה? אמרנו ששנת החמה היא, שמחשבין בקירוב, אמרנו שזה, שנת הלבנה, שנת החמה הוא אמר שזה כמו שמואל, אתה רואה? שנת החמה שלש מאות וחמש וששים יום ושש שעות, ורביע. אז יצא שנשאר, יש שיריים. אחרי תשע עשרה שנה הרמב״ם אמר יוצא, הוא אמר מה יוצא. כן.

דובר 2: איך הוא אמר?

דובר 1: אה, שם אתה מתכוון? חוץ משעה אחת וארבע מאות, אלף תפ״ה, זה אותו דבר אלף תפ״ה, אותו מספר שהוא אומר כאן? שעה אחת וארבע מאות ושמונה וחמישים חלקים, כן. כן, זה הוא אמר כבר בפרק ו׳. הם עשו את החשבון של תשע עשרה השנה שיוצא מאתיים שלושים וחמישה חודשים, אבל זה לא נכנס בדיוק מאתיים שלושים וחמישה חודשים בתשע עשרה שנה מהכמות הזו, זה נכנס, נשאר קצת.

דובר 2: יפה מאוד.

דובר 1: ממילא יוצא, יוצא, בין כל תקופה ותקופה יש אחד ותשעים יום ושבע שעות, כן? נשאר כל כך בין תקופה אחת לשנייה. תקופה מתכוון, הוא לא אמר מה זו תקופה. למה הוא לא אמר מה זו תקופה? אני לא יודע. האם הוא היה מגלה? הוא עוד יאמר מה הן התקופות.

דיון: החשבון של תקופה – 91 ימים 7½ שעות

דובר 1: אוקיי, ולפי החשבון הזה, דבר אחד, כמו שיש, כמו שאמרנו, אם הולכים עם החשבון הזה יוצא שבכל מחזור של תשע עשרה נשאר שעה וארבע מאות חמישים ושמונה חלקים, נכון? ועוד דבר הוא, שאם מחלקים את זה על ארבע, יוצא כל תקופה היא תשעים ואחד ימים ושבע שעות, ומחזיקים שבע וחצי שעות.

מה החשבון? כן, 365 עם 12, עם 365 ורבע מחולק ב. מה החשבון? לא יודעים. מה החשבון? צריך לקחת 365, ופלוס רבע. נכון? לחלק לארבע.

דובר 2: מה?

דובר 1: מה לחלק לארבע? לחלק לארבע. אני צריך לחלק את זה לארבע. יש דרך לעשות את זה. כן, יוצא 91.3, אבל לפי איך צריך לעשות את זה עם שעות, זה יוצא. מה הוא אמר? שבע שעות וחצי שעה. אוקיי. נכון? צריך לעשות את זה יותר פשוט, צריך לחשב את זה.

נו, מה הדרך הקלה יותר לחשב את זה? אני מרגיש שאתה מתנגד נורא למתמטיקה. אהה… בוא נעשה את זה דרך קלה יותר. 365, אי אפשר לחלק את זה עכשיו בקלות.

דובר 2: באמת?

דובר 1: כן? כן, 365 לא נכנס בארבע, נשאר. אבל זה 91 ורבע. הדבר האחר הוא שש שעות, נכון? רגע אחד, אני כבר אגיד לך. הורדתי עכשיו שש שעות, נכון? עכשיו אתה צריך לקחת שש שעות. אתה יודע ש-6 חלקי 4 זה אחד וחצי, נכון? איך אתה יודע את זה? הלו, כי ארבע זה ארבע, ונשאר שתיים. אתה סופר את השתיים על חצי, יש לך רבע על חצי. מאוד פשוט.

אז בקיצור, החשבון פשוט. יוצא כל יום, כל רבע שנה, הנקרא תקופה, אני לא יודע למה לא אמרו שתקופה היא רבע שנה, יוצא שזה 91.7.5 שעות. עכשיו, ממילא יוצא, אם יודעים תקופה אחת איזה יום ואיזו שעה זה, אפשר לחשב הלאה, כן, ישר כוח.

דובר 2: אה, כביכול, זה יום שלישי ויום רביעי, וגם מה צריך.

דובר 1: אתה יכול פשוט לחשב לפי החשבון הזה.

מה החשבון אומר ומה לא

מה מעניין? כשאומרים את זה, מתכוונים לומר שתמיד היום מתארך ומתקצר משתנה בזה? מה נכנס היום? לא אומרים כלום. לא אומרים כלום, אומרים רק מתמטיקה. אומרים תקופה מתכוון… אני לא רוצה לומר מה תקופה מתכוונת, אבל תקופה מתכוונת רבע משנה, זה לא יעשה כלום. ומתמטיקה תמיד יחזור אותו דבר. לא כתוב כלום יותר מזה.

תקופת ניסן והמזלות

עכשיו גילית מעשה חדש. תקופת ניסן היא מה? אה, שמעת על המזלות? לא, יגידו כך. אוקיי. תקופת ניסן יש שנים עשר מזלות, הנקרא. מה הם המזלות בכלל? על איך הכוכבים נראים מסודרים בשמים.

דובר 2: לא צודק, אבל מה שמדברים עכשיו זה לא זה, נכון?

דובר 1: מה שמדברים עכשיו זה מה? שהשמש עוברת.

דובר 2: מה? השמש מסתובבת איך?

דובר 1: מה זה גלגל המזלות? מה יש לי? מה הנקודה בזה? לפעמים מדברים איך השמש זזה, אבל כשהוא רוצה לומר מקום מסוים שבו השמש נמצאת, הוא אומר, “זה ליד המזל, זה ליד אותו מזל.” לא בדיוק.

השמש זזה. כן, בואו לא ניכנס לזה שזה נכון כך. אוקיי, הנקודה היא כך. הנקודה היא… אתה רוצה לראות תמונה? אה, התמונה מסובכת? עבר הזמן לקחת תמונה פשוטה, אתה רוצה לדעת. הוא מראה איך זה קורה, בעצם. אבל הנקודה היא כך, הוא הולך לאדם שיהיה לו תמונה יפה על זה. תראה.

אוקיי, עכשיו. יש, אבל אין. מהגלגולים, מה… מה… אתה רואה את התמונה, אתה מבין בערך מה קורה?

דובר 2: לא.

תקופות – החשבון של תנועת השמש

מזלות – מה הם

דובר 1: או העולם סביב השמש, זה לא משנה. כן? כל יום עולה השמש במזרח והיא שוקעת במערב, כן? דבר מעניין. אפשר לשים לב. חוץ מזה, היא זזה מצפון לדרום. שמת לב?

אם לא שמת לב, אספר לך. אם תסתכל בקיץ, תראה שהשמש היא יותר שם, ובחורף היא יותר שם, וכדומה. זה לא תמיד באותו חלק של המזרח, אוקיי?

עכשיו, איך קוראים ל… איך קוראים למקום שבין צפון לדרום? כאילו כמו מעגל שעובר סביב כל העולם בין צפון לדרום. חילקו אותו לשנים עשר, כמו שנים עשר חודשים, ושם בדיוק נמצאים הכוכבים שיש להם את התמונות. וזה נקרא המזלות. מאוד פשוט.

אז כשהשמש עולה, היא חייבת להיות קרוב למקום שאתה רואה כאן. הכוכבים זזים גם למצב אחר, זה לא משנה. אבל כשהמזל הוא טלה, הפשט הוא שהמזל נעשה טלה? מדברים, כשאומרים את זה. כן, זה אומר שהשמש נמצאת שם. כן, זה מה שזה אומר.

הרמב״ם בהלכות יסודי התורה

דובר 1: וזה הפירוש, לגבי מה שנעשה. חילקו אותו לשנים עשר? הרמב״ם לא אומר כאן שחילק אותו לשנים עשר? אה, אני חושב שבמקום אחר זה נאמר בהלכות יסודי התורה, זוכר? יש שנים עשר מזלות? כן, זה כתוב בהלכות יסודי התורה, תראה. אם אתה רוצה לדעת איך הרמב״ם למד את זה, תראה.

גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכל, חלקוהו חכמי האומות הקדמונים לשנים עשר חלק, וכל חלק וחלק קראו לו שם על שם צורה שתראה מן הכוכבים שלמטה ממנו שם מחברים תחתיו.

לפי איך שהוא מבין את זה, לא פשט שהכוכבים נמצאים באמת שם, הם למטה לא משנה, וגם לא מדויק. כן, הוא הולך לומר, והם מזלות ששמותם, כן, תש״ת סאב מי גדאד. היית זוכר פעם מרש״י במקומות שונים, כל מיני סימנים לזכור.

והם נקראים טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים. זה זה בלשון הקודש. באנגלית יש להם שמות אחרים. אם אתה רוצה מאוד לדעת, אתה יכול לגלות מה הם נקראים באנגלית.

דובר 2: אהא.

דובר 1: עכשיו, בוא נ… איפה אני, מה אתה אומר?

דובר 2: נו, באנגלית לא קוראים לזה כך, קוראים לזה, קוראים לזה, קוראים לזה, איך זה נקרא? קוראים לזה כמו מילים לטיניות כאלה, אז זה רק משלהם, נקודות עדינות.

דובר 1: אוקיי, בכל מקרה, זה המקרא מזלות, אוקיי?

המזלות זז מאז המבול

דובר 1: אומר הרמב״ם, ה, שתים עשרה הצורות, לא היו באותו מקום, אלא מה הוא מאז המבול. אוקיי, ידעת שזה מאז המבול, הוא עשה איזה חשבון שצריך לגלות.

כי מה זה אומר “כסובים”? שזה בפועל, אם אנחנו אומרים עכשיו שהשמש היא במזל טלה, הצורה הנקרא טלה לא נמצאת בפועל שם. זה רק נקרא מזל טלה, זה אומר את השטח בשמים, זה לא אומר שהתמונה נמצאת שם. זה זז. אוקיי? כי זה גם זז, אבל זה לוקח זמן רב. אז זה מה שכתוב כאן.

הלכה א (המשך) – תקופות

ארבע התקופות והקשר שלהן למזלות

דובר 1: חזרה ל, אם אתה רוצה לחזור לאיפה שאנחנו מחזיקים, תגלה שמה? מבין אתה את מה ששאלת, תמוז ותאומים עולה, זה כאן, ותשרי כאן, וטבת כאן, וכדומה. אוקיי.

תקופות הן רק ארבעת העיקריות, כן, כמו שהשמש הולכת במעגל, אז תקופות אומר כאן, כאן, כאן, כאן. אוקיי? אז איפה אנחנו? אנחנו כאן, רוצים רק לדעת איך לחשב את הזמן מאחד לשני, אוקיי?

תקופת ניסן היא כשזה במזל טלה, תמוז – סרטן, תשרי – מאזנים, וטבת – גדי. אלו התקופות, אוקיי?

נקודת ההתחלה של החשבון – תקופת ניסן של שנה ראשונה ליצירה

דובר 1: עשו חשבון, צריך לדעת איך מתחיל כל החשבון. הנקודה שלנו מהחשבון היא רק לדעת איפה אנחנו מחזיקים, נכון? אז צריך להתחיל מבריאת העולם, כמו שהתחלנו עבור הלבנה מהחשבון של שנת בה״ר, נכון?

עושים חשבון שתקופת ניסן הייתה בשנה ראשונה של יצירה, לפי חשבון זה, קודם מולד ניסן בשבעה ימים. מה זה אומר קודם מולד ניסן? אה, לפני המולד, נכון? כי המולד ניסן היה, אמרנו מתי זה היה.

דובר 2: מניסן או מתשרי דיברנו? אני לא זוכר.

דובר 1: אבל מה אמרנו מתי היה המולד הראשון?

דובר 2: אני הולך לשאול את רבי קניבסקי למעלה מן הדעת.

דובר 1: אם אתה רוצה לעשות חשבון מתי התקופה תהיה השנה, אתה צריך להתחיל את החשבון מכל הדרך מתחילת מעשה בראשית. פשוט זה יותר קל לעשות את החשבון, אמת? כן, זה עושה את החשבון, אמת? אבל אחר כך זה יותר קל. אנחנו אומרים שזה הולך תמיד אותו דבר, כן? זה פשוט זז.

מה הולך אותו דבר? אתה רוצה לדעת כמה שעה, איזה יום בשבוע, וכדומה, מתי זה היה, נכון? אתה צריך איפשהו להתחיל, זה להתחיל את החשבון, נכון? ממילא עשו את החשבון, שלפי החשבון יוצא שהמולד הראשון היה כך וכך זמן לפני המולד של ניסן.

מה הסיבה לזה? זה יתברר למה. עוד לפני שהלבנה בנתה את הלבנה, כבר קרה שהשמש התחילה לזוז לצד הבא שלה.

אורך התקופה

דובר 1: משנה לשנה, לפי חשבון ז׳ ימים תשעה שעות ותתע״ב חלקים, אוקיי? ז׳ ימים ט׳ שעות ותתע״ב חלקים לפני המולד של ניסן הייתה תקופת ניסן, אוקיי? שהשמש הייתה בתחילת מזל טלה. אוקיי? זה החשבון של תקופת ניסן.

דיון: למה מחשבים מניסן ולא מתשרי?

דובר 2: למה זה החשבון?

דובר 1: אומר הוא, במולד תשרי היה כשהם למדו, ביום ו׳, י״ד, ו׳ י״ד, זוכר? תקופת ניסן מדברים תקופת ניסן מלפני זה?

דובר 2: אז ניצולי המאורות. אני לא מבין מה הוא אומר.

דובר 1: אולי בזה הולך להיות יותר קל להבין מה הוא אומר. איך הם הגיעו למה שאני הייתי צודק? עם החשבון האחר חישבו את זה מתקופת תשרי, נכון? החודשים, אמרו מתי זה התחיל, מתי היה המולד הראשון, תמיד יוכלו לחשב מאז.

כאן מדברים פתאום על תקופה הנקראת תקופות של חודש ניסן, נכון? כן. למה מחשבים פתאום מחודש ניסן? כי ארבע התקופות הן ארבעה זמנים, איך מחשבים את זה כשתקופה מתחילה כשהיום… הוא אותו אורך כמו הלילה, או כשהוא נעשה קצר יותר או כשהוא נעשה ארוך יותר. אלו ארבע התקופות.

דיון: האם צריך לראות את התקופות?

דובר 2: אני לא צריך לעשות את זה. זה סתם, למה אני צריך לעשות את זה?

דובר 1: לא, אלו סימנים של ארבע. לא יכולים לחלק כל אחד. אנחנו לא יכולים, אבל אם מישהו שמבין בדיוק, הוא יחזיק ראש איפה השמש נמצאת, אבל…

שוב, התקופה היא גם תקופת תשרי. ארבע פעמים בשנה זה כשכל אחד רואה שהשמש…

לא, הוא לא אומר שצריך לראות. הוא אומר שצריך לעשות חשבון. הראייה לא נכנסת כאן. בכל הספר לא נכנסת ראייה. בוודאי, התחילו מראייה, כי משם גילו. אבל כאן הוא לא אומר כלום על ראייה, אמת?

הוא עומד ועושים חשבון עם מתמטיקה, מתמטיקה פשוטה. לא מתמטיקה מסובכת, אמת? עשה פשוט חשבון מתי זה היה בפעם האחרונה, והוסף זמן לפעם הבאה. וצריך להתחיל משנה ראשונה ליצירה. למה צריך לעשות את זה?

דיון: הקשר בין תשרי לניסן בשנה ראשונה ליצירה

דובר 2: וראש השנה שאנחנו מחשבים זה התשרי מלפני הניסן או אחרי הניסן? זה כל כך מבלבל. אני לא מבין מה הוא אומר. משהו הוא דבר בסיסי שאני לא מבין.

דובר 1: ואתה מבין כן?

דובר 2: לא.

דובר 1: אוקיי, אז מי יעזור לנו? אני רוצה שהעולם נברא בתקופת ניסן.

שיטת הרמב״ם ביום טוב שני של גלויות — מנהג אבותינו בידינו והחידוש של “בפועל הגיעו”

הקדמה — פרק ו׳ מהלכות קידוש החודש

דובר 1: אנחנו לומדים כאן פרק ו׳ היום לכאורה?

דובר 2: אנחנו מדברים רק יודעים על פרק א׳.

דובר 1: כן כן, בואו נ… ראיתי את המאמר, איך קוראים ל… האות ו׳ או הרמב״ם בגב, מביאים כל הלשונות, באריכות זה מאוד קל לשימוש.

יסוד הרמב״ם — מנהג אבותינו בידינו

דובר 1: מה אנחנו אומרים? שהרמב״ם אמר… אני מתכוון שלא נקבע באותו שיעור. הרמב״ם אמר שההלכה שצריכים לעשות את השני… יום טוב שני, אפילו, נאמר בבירור, אפילו אחרי שכבר אין ספק אמיתי, אבל יש מנהג אבותינו בידינו לעשות יום טוב שני. זה אומר הרמב״ם, אם יש מנהג אבותינו בידינו צריך ללכת לפי מה שהיה אז, אף על פי שאין, אף על פי שאין ספק אמיתי, בואו נאמר לא ספק אמיתי, אבל כל עיר צריכה לנהוג כמו שאותה עיר נהגה בזמן הספק. נכון?

דובר 2: אז, ממילא, אילו ערים היו צריכות לעשות כמו ארץ ישראל?

דובר 1: לא היה שום קשר למקום שהשליחים הגיעו, שזה אומר בערך עשרה ימים מירושלים, כי שליחי תשרי צריך ללכת עם זה, ויש רק עשרה ימים בטישרי לנסוע. צריך לבדוק במקום שהגיעו לשם.

ניתוח גיאוגרפי — האם ארץ ישראל קטנה מעשרה ימים?

דובר 1: זה לכאורה, הספרים שהרמב״ם אומר לכאורה הם לכאורה ספורדיים. אם זה הולך עם זה, למה זה בכלל הולך? זה לא יכול להיות אחרת. יוצא, בואו נאמר מה יוצא ברור. יש רק את הדבר שלא ברור, שהרמב״ם לכאורה הוא כן קצת חידוש אפילו לפי ספריו. יוצא לכאורה בוודאי שאם יש מקום בארץ ישראל שהוא יותר מעשרה ימים רחוק, אבל בדיוק לכאורה אין מקום כזה בארץ ישראל בכלל.

דובר 2: למעלה מעשרה ימים?

דובר 1: זה עומד על המרגלים שהלכו ארבעים יום.

דובר 2: שעשו ארבעים יום?

דובר 1: אי אפשר לטייל ארבעים יום בארץ ישראל. אפשר לשאול את גוגל, כמה זמן זה המקום הרחוק ביותר מהקצה של ירושלים וארץ ישראל?

דובר 2: לא, הוא אומר דבר, יש יודע. בואו נניח שזה בערב. בירושלים, אני לא יודע, איפה זה? הכותל?

דובר 1: כן, למשל מכאן עד, אני לא יודע.

דובר 2: לא, היום קריית שמונה היא המקום הרחוק ביותר בצפון, כן, למשל. יכול להיות שישראל עצמה, לוקח שלוש שעות ללכת.

דובר 1: הוא אומר שיומיים ללכת.

דובר 2: זה אומר שאפילו עוצרים זה שלושה, ארבעה ימים.

דיון — המקומות הרחוקים ביותר בארץ ישראל

דובר 1: הרמב״ם אמר… שוב, אפשר לשלוח שליח אחד לכל מקום. המקום הרחוק ביותר, בואו נאמר אתה רוצה ללכת עד צידון, הוא לא ילך כי יש גבול. 89 שעות.

דובר 2: איך זה 89 שעות?

דובר 1: אפילו הוא נוסע על הכביש של היום.

דובר 2: אוקיי, אולי פעם הכביש היה קצת יותר ארוך.

דובר 1: זה פחות מעשרה ימים.

דובר 2: הרמב״ם אמר שעד מצרים, כן?

דובר 1: תחשוב, זה אפילו יותר רחוק, נכון?

דובר 2: הרמב״ם אומר שקו הסיום עד קהיר?

דובר 1: לא כתוב שלוקח שבוע לרגל את המילים. הקריאה בארץ צריכה לתת כמה ימים, וכל חזק חשוב… יכול להיות שהם נסעו עד נהר פרת…

דובר 2: לא, כתוב עד… איך הלכנו? 1133 שעות.

דובר 1: הרבה פעמים מבלים כמה ימים בעיר כדי לחזק.

דובר 2: רגע, כמה ימים זה 1133 שעות?

דובר 1: זה הרבה ימים. אם אי אפשר ללכת יותר מעשר שעות ביום, זה שישה עשר יום לפי החשבון שלהם.

דובר 2: הרמב״ם אומר שזה קצר יותר.

דובר 1: לכאורה כי אפשר ללכת. הם לא הולכים בדרך הארוכה שלהם. לכאורה יש דרך קצרה יותר. אפשר ללכת מכאן. אם אפשר ללכת ישר, לא נותנים לי לעצור ככה אז ישר זה עכשיו. אבל אם אפשר ללכת ישר, אז הרמב״ם צודק שלוקח… הרמב״ם אומר שלוקח תשעה ימים עד מצרים, כן?

דובר 2: אתה חושב מה הוא אומר?

דובר 1: הוא מורה לי ללכת עד הכל פשוט כי אי אפשר ללכת דרך דבר כזה. אבל בעצם, כשאפשר פשוט ללכת ככה, זה כנראה… כן, תלוי בלשון כמה זמן לוקח. בקיצור, קשה לי לחפור… בירושלים ומצרים, דרך אשקלון במלך שמואל נגעים בבית בחור.

דובר 2: אה, ככה מדובר, דרך אשקלון יש, נכון? אשקלון זה אחד לפני עזה, נכון? אשקלון יש.

דובר 1: בקיצור, נוסעים כאן על הים, מטיילים על הים, הוא בכל זאת הדרך. אם הוא מטייל בכל זאת במדבר, זה ייקח יותר זמן. דרך… איך כתוב? אחד עשר יום, אחד עשר יום, אחד עשר יום. בקיצור, זה לא טיול. לכאורה אפשר להגיע ללכת במדבר. בזמן. זה קצת מצחיק, אבל תיאורטית, בואו נאמר תיאורטית, שאם ארץ ישראל היתה גדולה יותר מעשרה ימים, היה מקום שם.

אותו דבר להיפך — מקומות בחוץ לארץ

דובר 1: אותו דבר להיפך, אם יש מקומות בחוץ לארץ, למשל סוריה, גם לוקח כמה ימים ללכת שם. כן, אתה הולך מירושלים עד, אני יודע, איך קוראים לעיר בסוריה? חלב, כן, איך קוראים לזה היום? חלב. כן, כמה זמן לוקח ללכת?

דובר 2: הוא אומר שלוקח מאה ארבעים שעה, זה גם הרבה.

דובר 1: זה יותר מעשרה ימים, מאה ארבעים שעה. כן, כשאדם יכול ללכת, בואו נאמר עשר שעות ביום.

דובר 2: אוקיי, הוא יכול לנסוע על חמור.

דובר 1: מי אמר שהשליחים צריכים ללכת ברגל? אני יכול ללכת קצת יותר מהר, אני יכול לקחת סוס.

דובר 2: לא, אני מדבר על שליחי ראש חודש.

דובר 1: לא היה להם סוס?

דובר 2: למה מחשבים אז עשרה ימים של הליכה? צריך לחשב מסוס, או מחמור, אני יודע מה.

דובר 1: לא הולכים בשבת?

דובר 2: לא, בשבת הם לא.

דובר 1: לא הולכים בשבת, לא בשבת.

דובר 2: בקיצור, ואותו דבר להיפך, אם יש אז הרמב״ם עומד.

החידוש הגדול של הרמב״ם — “בפועל הגיעו”

דובר 1: עכשיו, עד כאן זה לכאורה פשוט. מה הרמב״ם הוסיף, שזה חידוש עצום ומטורף, זה דבר גדול יותר. הרמב״ם אמר שאם הולכים עם “מקום שהשליחים מגיעים”, צריך להיות העיר מקום שהשליחים באמת בפועל הגיעו בזמן ההוא.

למה הרמב״ם אמר את זה? כי לרמב״ם היה קשה שלפי הספרים שלנו שאמרנו עכשיו, במצרים היו צריכים לעשות יום טוב אחד, כי בטוח שבזמן ההוא השליחים היו מגיעים. היה לו קשה, הוא גר במצרים והוא ראה שעושים שני. למה?

אמר, אה, התירוץ הוא כך: בזמן בית שני, לא היו יהודים בעיירה הזאת במצרים, ממילא השליחים לא הגיעו. יכול להיות שהם היו יכולים להגיע, אבל הם לא היו יכולים לעשות כלום. אנחנו הולכים לפי מנהג אבותינו בפועל, כאן הם לא היו יכולים להגיע. וממילא מה? לא צריכים להגיע בדיוק ממילא, אנחנו הולכים מנהג אבותינו. מנהג בחורים הזה הוא לעשות שני ימים.

הקושיא על הרמב״ם — איפה מנהג אבות?

דובר 1: נעשה לו עוד יותר קשה. למה? מילא מקום כזה, כאן לא היה אף יהודי אחד, בואו נאמר, בזמן בית שני, למה צריך לומר? זה משהו כמו רוב. זה רוב, אז רצו להיכנס לרוב.

שוב, מה הרוב של הרמב״ם? אני שואל אותך שאלה. בואו כבר נאמר שהראב״ד צודק, ש״מנהג אבותינו בידינו” אומר “מנהג מקום זה”, וכאן בקהיר שבו הרמב״ם גר, הוא גר בפוסטאט אחר כך, אתה יודע מה? כאן שבו הרמב״ם גר לא היתה קהילה יהודית בזמן בית שני. ממילא לא היה, טכנית, בפועל לא הגיעו. זה יכול היה להגיע, אבל הם לא הגיעו.

דובר 2: לא היה באלכסנדריה של מצרים?

דובר 1: היה באלכסנדריה, אלכסנדריה כן, וכאן לא. כך הוא אומר, בואו נאמר.

דובר 2: אוקיי.

דובר 1: אתה רואה שהמנהג הוא לעשות שני ימים, צריך להבין כך. כך אומר הרמב״ם. אז כאן לא הגיעו, ממילא צריך לעשות… אין להם מנהג לעשות יום אחד.

אבל הלאה קשה הכל, אין לך אף מנהג. אם כל הסיבה, אני לא סיימתי, כל הסיבה למה הרמב״ם רוצה… תחשוב, כל הסיבה למה הרמב״ם צריך לחפש בפועל שהם הגיעו, בגלל מנהג המקום. אבל כאן אין מנהג המקום, כי מה שאתה אומר שלא היה ישוב יהודי כאן, לא היה כלום, היו גויים. אז למה הרמב״ם רוצה לומר? למה עושים שני ימים במצרים? זה לא נכנס בחשבון, אנחנו הולכים מנהג, הלכות מנהג.

חידוש הראב״ד — רוב / ברירת מחדל

דובר 1: ממילא הרמב״ן, לכן לכאורה הרמב״ן חידש את חידושו, הוא לא אומר שזה חידושו, נראה שכך הוא הבין, שזה הלך עם רוב. רוב מקומות, במילים אחרות, צריך בדרך כלל, ברירת המחדל, אני מתכוון אולי רוב יותר טוב היה ברירת מחדל. רוב העולם זה שני ימים. למה? כי רוב העולם לא מגיעים השליחים. לכן אם אתה עושה עיר חדשה, ברירת המחדל אתה צריך לעשות שני ימים בגלל הרוב.

זה חידוש גדול של הראב״ד. זה כבר לא מוכרח מהסברא שלו, זה יותר מוכרח ליישב את מנהג מצרים.

דיון — האם זה דין בארץ ישראל

דובר 2: אבל אפשר לומר שזה דין בארץ ישראל, “וירשת את הארץ”, כמו שזה הלשון העליונה של “יום טוב שני של גלויות”. איפה עומדת הלשון? בגמרא, לא?

דובר 1: אוקיי, אני מתכוון לומר קצת… לא, אני אומר, לפי הרמב״ם סתם “גלויות” לא אומר דווקא הגלויות מארץ ישראל. הלשון לא מחייבת את זה.

הדבר השני הוא… שאם היו מדייקים ממש לאיזה אזור הגיעו שליחים או לא, ואם לא יודעים בוודאות היו צריכים לקיים רק יום אחד, כי אז צריך ללכת לפי חשבון, אין את הענין של מנהג אבותינו בידינו.

לא, הרמב״ם אמר, נראה שהמקום היחיד שצריך הרב ליישב המנהג מצרים, כי אם היו הולכים רק עם העובדה של עד כמה יכלו להגיע השליחים, היו צריכים לעשות יום אחד במצרים. ואותו דבר, אם היו הולכים עם ידיעה בוודאות היו צריכים לעשות יום אחד. אלא מאי, שרוב עולם עושה שני ימים, ממילא עושים שני ימים.

“לא תתגודדו” — למה המנהג נשאר

דובר 1: צריך רק לבדוק האם הרמב״ם בתשובות או איפשהו שהוא מביא את זה. בואו נסיים, בואו נסיים כדי להבין את הבהירות.

עכשיו, ולא עוד אלא, אז זה חידוש אחד שהרמב״ם אומר, כן? הסברא שזה ילך עם העובדה, זה הגיוני. שבארץ ישראל, מה שאתה אומר שזה ילך עם ארץ ישראל, אין סיבה למה זה ילך עם ארץ ישראל. הלשון גלות, אוקיי, אין סיבה.

אם הולכים עם המנהג, ידעו, עצום, פעם היה בפועל. יכול אפילו להיות פעם, לא רק הדרך, אפילו פעם היה בפועל, “לא תתגודדו”, נכון? אם בדיוק שנה אחת הגיעו, זה לא עזר, נשארו עם המנהג של שנה שעברה. אפילו בזמן שהשליחים יוצאים, אפילו בזמן שמקדשין על פי הראיה. למה? בגלל “לא תתגודדו”.

שליחים מחוץ לארץ ישראל — דיון הגמרא

דובר 1: הרמב״ם אומר, זה קצת חידוש, כי השליחים לא יצאו מארץ ישראל. הם יצאו מארץ ישראל, הוא עובר דרך ברית, זה לא דבר שחור.

מי בכלל אומר את הדבר שגם הגיעו לקהילות בחוץ? הגמרא מדברת כל הזמן על זה. הם למדו את כל הלשונות, זה מקום שליחי תשרי. זאת הלשון, שליחי תשרי, וכדומה.

הגמרא מביאה מהדוגמאות, המקום, אני לא זוכר, מקום ששליחי תשרי היו מגיעים, ולא שליחי ניסן. אני מתכוון שזה לא חוץ על אותו מקום, אני לא זוכר. זה כל הדברים שעומדים, הפרטים לא… וזה בטוח, בשעה שהלכו עם ארבעה עכשיו,

הלכה י״א–י״ב מהלכות קידוש החודש: לשון הרמב״ם

דובר 1:

הלשון גלות, אוקיי, לא היה שום סיבה. תחשוב, אין שום סיבה. אם הולכים עם המנהג, הקפיאו את המנהג, נכון? פעם היה בפועל, יכול אפילו להיות פעם, לא פעם, אפילו פעם היה שלא תתקלקל במועדות, נכון? אם בדיוק שנה אחת הגיעו השליחים זה לא עזר, נשארו עם המנהג של שנה שעברה. אפילו בזמן שהשליחים יוצאים, אפילו בזמן שמקדשין על פי הראיה, למה? בגלל שלא תתקלקל במועדות, רמב״ם.

זה קצת חידוש, כי השליחים לא יצאו מארץ ישראל, הם יצאו מארץ ישראל, ולוקח זמן דרך עבודה, זה לא דבר חלש.

מי בכלל אומר את הדבר שצריך גם להגיע לקהילות בחוץ?

דובר 1:

מי בכלל אומר את הדבר שצריך גם להגיע לקהילות בחוץ? הגמרא מדברת הרבה על זה, הם למדו את כל הלשונות, זה מקום שהשליחים מגיעים, זאת הלשון, שליחי תשרי וכדומה. הגמרא מביאה מהגמראות, המקום, אני לא זוכר, מקום ששליחי תשרי היו מגיעים, לא שליחי ניסן. אני מתכוון שזה לא חוץ על אותו מקום, אני לא זוכר.

זה כל הדברים שעומדים, הפרטים לא… זה בטוח שבשעה שהלכו עם ארבעה עכשיו, גם היו קהילות מסוימות. ראית למשל שהיו שליחי תשעה, למה לא? לא תתקלקל במועדות, מזה רואים שעושים שבועות. על שבועות אף פעם לא היה באמת ספק. שלא תתקלקל במועדות. אי אפשר לעשות פעם כך ופעם כך.

הבעיה הגדולה ביותר יוצאת הדבר יסוד חדש כזה. רחוק, רחוק, רחוק, אני מגיע מהיסוד החדש. אבל אני רוצה שם לומר בבירור. מה שהולכים במקום שהשליחים הגיו הגיוני. אם הקפיאו את המנהג, כל מקום שהשליחים היו מגיעים, גם הגיוני.

חידוש הרמב״ם: מקום חדש בחוץ לארץ צריך לעשות שני ימים

דובר 1:

מה שהרמב״ם למד מזה שמקום חדש בחוץ לארץ צריך לעשות שני ימים, זה חידוש מצחיק מאוד. למה? ולכאורה מה שאמרתי שזה כלל ישוב של רבי מצרים, אבל… רגע, אני מדבר על עיר אחת, בכל זאת חוץ לארץ, שכולם נוהגים כמו הרמב״ם. כאן אין מחלוקת שלא כל המעשה. כולם מודים שבמצרים עושים יום אחד, ויכול בדיוק להיות שהיו קהילות, אולי בלבנון, בערים של ארץ ישראל היו עושים יום אחד. לא ברור. יכול להיות שהיה בסוריה, הייתי פתאום.

אבל הרמב״ם יאמר, הרמב״ם מודה שיכול להיות מקום כזה. שואל הרמב״ם אומר, אם יש לך מסורה, שכאן שואלים שליחים, אתה יכול לעשות. אבל אם לא, אז צריך ללכת עם רוב. והרוב הוא חידוש של הרמב״ם. למה צריכה להיות סברא כזו של רוב? זה משהו לא ברור בזה… זה לא ברור בתקנה הזו של הקפאת המנהג שאם יודעים שהשליחים היו מגיעים. זה חידוש. עכשיו גם הרוב הוא ברמה אחרת. עוד חידוש, אם כך, אפילו בארץ ישראל, איזה מקום המדבר, זה מובן, אני לא רוצה עם הטעות לרצות להוציא את הדיוק של הרמב״ם.

אדם לא רק סתם הוא בעיר, עיר שיכולה להיות עיר. אין חילוק, הרמב״ם אומר שניהם. לשון הרמב״ם היא… שניהם. בואו נמצא את הרמב״ם שלי. לשון הרמב״ם היא מאוד מעניינת. לשון הרמב״ם היא… בואו נפתח את הרמב״ם שלי, ואחר כך…

לשון הרמב״ם הלכה י״ב

דובר 1:

לשון הרמב״ם בתחילת קידוש החודש כאן בעל זכרונו לברכה הלכה י״ב. אה, עושים בגדול באלקיין. לשון י״ב אתה אומר?

כשהוא אומר עיקר דבר זה, אחר כך אומר, “אם היתה המקום שבארץ ישראל”, שיודעים, אחר כך אומר, “מקום שביאלין בשלימה עשרה עם ההפחות, או שיהיו שנתחדשין במדבר ארץ ישראל, או מקום ששכנו בו ישראל עתה.”

המקום ששכנו בו ישראל עתה אומר בחוץ ישראל, או בארץ ישראל. לא ברור, אני מתכוון שיש עוד כאן משהו יותר, יש ענין של ספק, כי הרבים אמרו, העושה מקום היא סוריה מחוסק, העושה מקום היא סוריה מלכות ידים. בפועל זה שרוב יהודים לא יידעו מה היה. נפתח היום ישוב ב… הוא מנקה עכשיו פעם, שבכל זאת י״א מדבר על כשיודעים כן. הוא רוצה שבמצרים… זה צריך להיות משמע, מה קורה כשלא יודעים? לכאורה יצטרכו לעשות שני ימים.

דובר 2:

כן, בוודאי.

דיון: הלכה י״א והלכה י״ב — מנהג וספק

דובר 1:

זה הוא אומר בי״ב, אבל מה שהוא אומר כאן בי״א הוא שיש מקומות בחוץ לארץ, הרמב״ם שמע שיכלו להיות מקומות כאלה, או שהוא שמע על מקומות כאלה שעושים דווקא יום אחד. למה? כי הם חשבו שהיו מגיעים שם שליחים. אם מגיעים שליחים, אתה יכול להיות בחוץ לארץ ועושים יום אחד.

עכשיו, מה אם הוא לא יודע? עכשיו, לא לדעת זו בעיה, ועיר חדשה שאין מה לדעת זו עוד בעיה, נכון? שתי שאלות שונות, נכון?

הוא אומר, מה לשון הרמב״ם? “אם היה אותו המקום במקום שהיו ישראל”, הוא לא אומר שיש דבר כזה ספק, אין לו ספק. “אם הותרה”, ויש מנהג שאומר לנו שהיו אז אנשים, והגיעו שם שליחים.

אחר כך הוא אומר, “במקום שאין להם מנהג”, זה החידוש, “אין להם מנהג”. מקום בחוץ לארץ שיש לו “אין להם מנהג”, אף על פי שיכלו להגיע, נכון? מסכים? כי זו הבעיה. ולכאורה במצרים יכלו להגיע, אבל אין שום מנהג. אני מתכוון, היום כן יש, אנחנו עשינו שני ימים, אבל “אין להם מנהג” הוא מתכוון לומר שהוא יודע…

דובר 2:

לא, הוא לא אומר את זה. הוא אומר, “אין להם מנהג” הוא מתכוון לכאורה, וממילא הוא לא יודע… הוא לא יודע שהמנהג היה. הוא לא יודע שהגיעו שליחים. אני לא מאמין שמישהו באמת שמר חשבון של מנהג.

אבל לכאורה, הרמב״ם אומר, “הותרה”, אם יודעים שאז הייתה עיר רצינית, יודעים בוודאי שהגיעו אז שליחים. אבל מה שהוא רוצה לומר, מה שהוא רוצה להגיע, ש… שאתה לא יכול ללכת לפי החשבון. זה לא הולך לפי החשבון, זה הולך לפי המנהג. זה גם לא הולך לפי החשבון של אם היו יכולים להגיע שליחים. זה השלב הבא של החידוש שלו.

דובר 1:

בוודאי אתה יודע, זה דבר קשה. בוודאי, בוודאי, בוודאי. מנהג אבותינו, בוודאי. תן לי רגע, תן לי רגע, תן לי רגע. זה לא מה שהוא אומר. עכשיו באמת.

ארץ ישראל לעומת חוץ לארץ — הבדל בלשון הרמב״ם

דובר 1:

זה הוא אומר על ארץ ישראל, אומר על ארץ ישראל. הוא אומר, מקום שהיה תמיד בזמן הראייה וכבש שני בארץ ישראל הולכים לעשות יום אחד. בארץ ישראל הוא לא אומר שיודעים שהיה יהודי. הוא אומר רק אם יש מנהג עבור שבא לידיהם. הוא בבירור לא אומר כך. הוא אומר בבירור שהולכים עם המנהג, וזה הגיוני. כל העניין, הולכים עם המנהג. המקום, אם יש אזור בצור, אני יודע מה, עושים יום אחד, אז, עושים יום אחד, עושים יום אחד. אבל רק כי יש מנהג. לא כי הוא יודע שהיה יהודי וזה עוזר. זה לא עוזר.

דובר 2:

לגבי סמבטיה אתה שואל שאלה טובה, למה לא יעזור? אולי זה כן עוזר?

דובר 1:

אני לא יודע, אבל זה לא צריך לעזור. אני לא מבין למה לא. אם יש קהילה יהודית שהיא ותיקה, אתה הולך לשם, אתה רואה איך מתנהגים, זה המנהג. המנהג לא צריך מחקר היסטורי. אם אתה הולך לצור, אתה רואה, אתה שואל, אם יש קהילה יהודית עתיקה מזמן הבית, ואתה רואה איך הם עושים, אתה רואה אותם עושים יום אחד, תאמר, “אוקיי, לכאורה, למה הם עושים כך? כי פעם הגיעו שליחים לשם.” ממילא נשאר כך.

אני מתכוון, למה זה מוזר שלא ידעו? היום לא יודעים כלום, למה? לא כי קרע. יכול להיות שעד לאחרונה היו יהודים בצור שעשו יום אחד. צריך לבדוק, אני זוכר שיש ידיעות. היו, אני חושב, יהודים שעד לאחרונה עשו יום אחד, כי זה קרוב מספיק. נגיד שהולכים עם מסורת עד זמן הבית, שהיה כך, עד זמן הראייה, ואחר כך זמן הבית.

החידוש של “רוב” — עיר חדשה בחוץ לארץ

דובר 1:

עכשיו, אבל מכיוון שהרמב״ם עשה את החידוש שזה לא הולך רק על השליחים, אלא זה הולך גם על רוב, כי אם לא היה יכול לומר סברא, המנהג לא היה הכל… איך מסתכלים על המנהג? האם הפשט הוא שבכל מקום צריך לעשות שני ימים, אלא אם כן ידוע לך שאין טעם או לא? בעצם אנחנו יודעים, כך היה בספרים. הספרים היו הפוך. בעצם אנחנו יודעים, יש מנהג על ספק בית דין. אני חושב שאולי אין מנהג, יש לי מקום חדש, למה אעשה? זה דבר מאוד מוזר.

דובר 2:

לכאורה, במילים אחרות, באו יהודים לאמריקה, נכון? נגיד, אני חושב על זה הרבה פעמים. והרמב״ם אומר, הוא עונה על הקושיה, מה שלא ברור למה. אנחנו באנו לאמריקה, לא היה מנהג. למה אנחנו עושים שני ימים? אבל יש מנהג של כלל ישראל שמקום שיהודים לא הגיעו אליו שליחים שני ימים. זה המנהג. המנהג של חז״ל, לא מדברים על שתי השאלות.

יש, כשבאים לעיר ושואלים איך מתנהגים כאן, זו עדות מסוימת. לכאורה, נגיד שזו חזקה מסוימת שכך התחילו כבר בזמן הבית. אבל במקום חדש, אין שום מנהג. לפי מה הולכים? הולכים לפי הכלל שחז״ל אמרו שבמקומות שלא הגיעו שליחים, יעשו שני ימים. למה? כי אין מנהג.

קושיה: למה לא ללכת לפי החשבון בעיר חדשה?

דובר 1:

אם כך, למה צריך ללכת עם הגעה ממשית של שליחים? למה לא מספיק לומר שיכלו להגיע שליחים? צריך באמת לחשוב על זה. אפשר לומר כך, הסיבה שפעם עשו שני ימים היא כי כששליחים היו, היה באמת יום טוב, לא ידעו. כדי לא להיכשל בחילול יום טוב, עשו שני ימים. זה היה פעם. אבל עכשיו יודעים הכל עם החשבון. אז ממילא, מקום שתמיד עשו כך, אוקיי, ימשיכו את מנהג המקום, אבל מקום חדש, למה לא ללכת רק עם חשבון? זו השאלה הטובה.

דובר 2:

צריך להבין מה המנהג היה. המנהג היה שבכל מקום שלא הגיעו שליחים, יעשו… חשבתי לחשוב. זה הרעיון, אבל אפילו אז יש עוד רמה של חידוש כאן, שהוא אומר לא רק אם יכולים להגיע שליחים, זה עדיין לא מספיק.

אני אומר, המנהג, המקומות שהיה המנהג שני ימים, זה לא היה מנהג סתמי, זה היה מנהג חכם מאוד מחשש. פעם, זה בוודאי, בוודאי, בוודאי, יש כבר חשבונות, למה יעשו שם את המנהג? את זה צריך להבין. אוקיי, אתה אומר באמת עם חשבון, אבל לא עושים פעם אחת וממשיכים את זה. ועל עיר חדשה זה באמת דבר מעניין. בוודאי לא עושים.

הריטב״א מתנגד לדבר

דובר 1:

אז צריך לראות מי… רגע, הריטב״א מתנגד לדבר של עיר חדשה, אבל הוא מתנגד לדבר של להיות חוץ? רגע, רגע, על שניהם. נראה אם אני עדיין ברור.

חקירה: “מקום שהשליחים מגיעים” — הגיעו בפועל או יכלו להגיע?

דובר 1:

אז, מספר אחת, זה לא הולך עם… זה הולך עם איך היה אז שליחים. ואנחנו צריכים לדעת אם זה אומר, חקירה מספר אחת, אנחנו צריכים לדעת אם זה אומר המקום שהשליחים יכולים להגיע, או המקום שהגיעו. מה הסברות שיהיה כך או כך? אני לא יודע.

אפשר לעשות את שני הדברים אחד, שיש לנו הנחה שמקום שיכולים שליחים להגיע, כהנים שזה ענק, אני לא יודע, עסקים, והם לא הגיעו. שם שיכלו להגיע, הם לא היו עיר. לא, לא, לא, הם לא היו עיר. לא, לא, לא, הם לא היו עיר. לא, לא, לא, הם לא היו עיר. הם לא היו עיר גויית, שהייתה מלחמה. מה זה חלק? עיר יהודית מובן כאן, שלא צריך בפועל להיות מסמכים שמראים שהם הגיעו. נניח ש

המנהג הכללי: “כל מקום שלא יגיעו השלוחים”

דובר 1: התירוץ, שוב, הרוב בא. נניח שערים יהודיות שיש מאז, לא יודעים איך התירוץ. לא! יודעים אם הם הגיעו או לא. המנהג אמר לנו את זה. כי יש מקומות שהגיעו, כי יש מקומות שהגיעו, כי יש מקומות שהגיעו. תהנה ממה שכתוב. זה מה שכתוב. יש מקומות, פעם הוא קודם חישב, היו מקומות מלחמות שלא יכלו ללכת וכדומה. וממילא זה רחוק יותר. זה מה שהמנהג חשב. אין לזה קשר. לא עושים מדידה, זה לא הולך על מדידה, זו מציאות, פעם הגיעו, פעם לא.

אז יש מקומות, ועכשיו יש לנו דבר חדש, ואז לא היה ברור. אפילו אז היה חוק, הייתה דחייה מסוימת. במקום הזה בדרך כלל לא מגיעים השליחים, ממילא עושים פעם מוגמר. אוקיי, יהיה כך. השליחים והשולחנות לא הגיעו.

מה אם אני הולך עכשיו למקום שאני יודע שלא הגיעו בפועל השליחים אז, נכון? אולי לא הגיעו. אבל הם היו יכולים להגיע בקלות ללכת היהודים.

אז השאלה, איך המנהג עובד? אם אנחנו מקרינים אחורה, היינו יושבים כאן במצרים בזמן שהיה מקדש על פי ראייה, היו מגיעים כאן שליחים. אז אנחנו בעצם מהחבורה שיודעת או לא?

תירוץ: המנהג הוא “כל מקום שלא יגיעו השלוחים”

דובר 1: מכיוון שכשהם בפועל לא מגיעים, נשארים עם המנהג. מכיוון שזה מנהג מוזר. זה כמו שאתה אומר, צריך לומר שהמנהג הוא בכל מקום שלא יגיעו השלוחים נשאר שני ימים. זה המנהג שנהגו אז, וזה המנהג שנשאר עכשיו.

אף על פי שזה לא באמת המנהג שנהגו אז, זה לא באמת המנהג שנהגו אז, שאז היה רק רק. אם זה יכול כן להגיע, ששני הימים הם מנהג כי חשש חילול יום טוב, זה חידוש גדול לומר בכלל מנהג ועושה מבית דין. ואני אקח מזה למקומות שבכלל לא היה מנהג.

אני לא זוכר שזו בעיה גדולה מאוד, כי זה כוח המנהג. שאפילו אצלכם אין סיבה, כי אין ספק יותר, כי יש כבר חשבון, אבל מנהג אבותינו בידינו. אבל להרחיב את מנהג אבותינו בידינו למקומות שאנחנו לא יודעים, זה חידוש גדול.

זה הגיוני, שנשארים במנהג, זה הגיוני, זו הלוגיקה של כל הלאוין, קשה מאוד לשנות כל הזמן. דברים נשארים, זו לא בעיה. אבל המצב השתנה, והסיבה שאז הם עשו כלום. זה עדיין חידוש.

שיטת הרמב״ם: תורה אחת יהיה לכם

דובר 2: כן, משהו נורמלי, אתה יכול ממש אתה יכול להבין.

דובר 1: עכשיו הרמב״ם לא כזה, אתה יכול לשמוע, לא בגלל שהגמרא אומרת כבר חזקות שהקולא עושה את זה גט אחר. אתה יכול לשמוע את זה בכלל של משפט. תורה אחת יהיה לכם. זה קשה, כל שנה אחרת ההלכה, אנשים לא יהיו רציניים. כל שנה אותה הלכה, זה לא כל כך מוזר שאומרים את זה כך.

השאלה היא רק השאלה של… עכשיו, איך ההלכה היא. דרמה רצתה לחשוב שההלכה היא כך, ולא רק את זה, זה הולך משהו רוב. אני לא יודע מה המילה רוב היא. אני לא יודע מה המילה רוב היא.

דיון: ערים חדשות — מעשי או תיאורטי?

דובר 1: כי עיר חדשה היא לא השאלה מה היו עושים כשהיה אז. לא, גם עכשיו לא. כי אפילו אם היו מגיעים שליחים זה לא מספיק. אם היה אז כשבוודאי היו מגיעים שליחים במצרים, זה לא עוזר. אם זה במקום שהשליחים יכולים להגיע?

דובר 2: כן, זה אומר הרמב״ם, זה לא עוזר.

דובר 1: היינו צריכים באמת להגיע למקום עיר חדשה, אף על פי שלמעשה לא הגיעו. למעשה, זה למקום אז מעשה, אתה תקוע עם המנהג שאומר כל מקום שלא יגיעו השלוחים בזמן אז צריך לעשות שני ימים. את זה אתה תקוע.

אז, כל הערים היהודיות החדשות אינן פשט שהיה כאן מנהג. יש מנהג כללי לכל העולם שכל מקום שלא יגיעו שלוחים עושים שני ימים.

חידוש: ברירת המחדל היא שני ימים

דובר 1: עכשיו אפשר כבר לשמוע שהדרך לעשות יום אחד הייתה רק דרך אחת דרך עשיית שליחים. כשלא היו שליחים תמיד הייתה ברירת המחדל שני ימים. זה היה אמת אז.

דובר 2: כן.

החשבון לא עוזר

דובר 1: זה היה כמו… אמרתי שהוא אמר עד שני ימים, אבל להוציא אפילו יש חשבון. אם אתה לא הולך לשום חשבון. החשבון אינו חשבון. אנחנו לא הולכים לעזור לחשבון. אנחנו לא הולכים לעזור לחשבון.

מה המנהג? אוקיי? תשכח את החשבון. החשבון אינו מנת שמים סביב. לא עוזר לנו. והיא נשארת והיה בשבילך.

שאלה: איך נשארים עם המנהג?

דובר 1: השאלה איך נשארים, זה מאוד חזק כשנשארים… זה הפחד. נגיד היינו צריכים לומר את זה, כי האנשים… נגיד אמרנו.

דובר 2: טוב מאוד.

קושיה על עצם התקנה

דובר 1: עכשיו אתה שואל קושיה על עצם התקנה. אני לא מדבר על עצם התקנה. התקנה היא כשנשארים. החשבון לא עוזר כלום. חשבון לא עוזר כלום.

אבל הבעיה היא, שמה שאתה מבחין הוא צד מוזר אחר. הרגע שעושים תקנה בטל טעמא, קשה מאוד להסביר למה לעשות את התקנה.

תירוץ: חיים באותה תקופה

דובר 1: עכשיו אתה יכול לומר לא, זה לא בא פשוט כי אנחנו חיים באותה תקופה. אם היינו חיים אז, יגיעו פעם.

כמו שאנשים אחרים אומרים, היום יש אימייל, משוגע, היה מגיע מיד אימייל מבית דין שאומר שזה קידוש החודש. זה שטות שבנו את העיר אלף שנה מאוחר יותר. מה זה אלף שנה אחורה היה לנו…

כך מבינים שנשארים תקועים לא רק עם ה…

חידוש: נשארים עם המצב המעשי של אז

דובר 2: מאוד מעניין.

דובר 1: לפי הרמב״ם, אולי זה יכול לפתוח לטעם ומצוות מסוים. לפי הרמב״ם אמר מה שהיה רק נוגע בזמן. זה מתאים מאוד, זה מתאים מאוד, זה מתאים מאוד שהחוק נשאר חוק, חוק לא הולך עם הטעמים. כך הדבר בכל החוקים שבעולם.

כאן יוצא לומדים עוד דבר, שמכיוון שנשאר חוק, ואנחנו אין לנו… פעם כשהיה כאילו הטעם, יכלו להבחין לפי הטעם, לפי השליחים, מה שהגיעו בפועל אז.

היום אין דרך לעשות בפועל שליחים. הם תקועים מהפועל של אז, לא מהתיאורטי של אז, כי אז כבר היום. אם אתה הולך כבר מהיום, אתה יכול כבר לכתחילה לבטל את כל העניין. אנחנו נשארים עם הפעם. הפעם אתה תקוע.

אז זו התקיעות שנלקחה כאן איתנו. זה מה שקרה. וזה אני אומר, שהטעם באמצע, הרמב״ם לכאורה לא צריך להיות לו בעיה עם זה, כי הרמב״ם הוא טעם במצוות הולך.

שיטת הרמב״ם בטעמי המצוות

דובר 1: פעם הייתה הלכה על פאות. תקשיב, פעם הייתה הלכה על פאות, תן לי להסביר. וכל הימים טובים הם זכרים לחשוב. אה, ימים טובים זה לחזור בזמן, לא לחיות עכשיו. תחזור עכשיו למצרים, תחזור עכשיו לפאות. איי, במצרים כבר לא יושבים, ואם היית עכשיו במצרים היית אחרת.

עכשיו, אם כך, עכשיו שהרמב״ם…

לשון הרמב״ם: “מדבר” — ערים חדשות בארץ ישראל

דובר 1: אבל בטוח שהמקור של הרמב״ם הוא רק זה, שבמצרים אין המנהג לעשות שני ימים. אם היה המנהג לעשות יום אחד, היה אומר את הנורמלי, והוא התחיל בעיירה חדשה. הוא רצה ללכת לארץ ישראל, אבל הוא לא יכול היה לנסוע כי יש לו יום שני של גלויות. אני לא יכול לעשות שום ברירה, אני יכול לקרוא לזה.

דובר 2: לא, לא, עכשיו אפשר לומר את זה לחידוש הרביעי שהרמב״ם יצא.

דיון: מה המשמעות של “מדבר”?

דובר 1: לכאורה, על זה יש מחלוקת, לא כולם מסבירים שכך עומד ברמב״ם, אבל בפשטות עומד בפירוש הרמב״ם “איש שנתחדשו במדבר בארץ ישראל”. מדוע הוא אומר מילה כזו “מדבר”? אבל כל מקום אחר היה ישוב.

על זה אולי הרי שלא דווקא. אין לי כאן…

דובר 2: טוב מאוד, טוב מאוד. אין לי כאן דיוק טוב. לא אמרתי.

תירוץ: “מדבר” פירושו מקום שלא היה על הדרך

דובר 1: בואו רק נחשוב. יש עיר שהתרחבה. ירושלים הייתה כל כך גדולה, גרתי יותר גדול. זה הגיע לאזור שלכם, לא צריך להגיע שליחים. זו הרי עיר אחת.

או אפילו אגיד יותר, השדות של העיר. היה ספק על דר… זה תומך הרי בספק. ספק לכאורה, הייתה עיר. אז אומר שלא, חושבים שדה, כן? היה סביב העיר, בנוי ספק. עכשיו, מאוחר יותר עשו שם עיר. זה בעצם חלק מהעיר הישנה.

כשהוא אומר מדבר, הוא מתכוון לומר לא. מקום שאין בו ספק לומר שהשליחים הולכים. לא רק ספק, לא רק שיש להם ספק, זה על דרך השליחים. מבינים שזה לא מדבר, כאן הדרך שעוברים בה, זה לא שהשליחים יכולים, בדיוק כאן יהודי לא בנה בית פעם. זה לא בוודאי לא.

בוודאי, על מה שהוא אומר מדבר, טוב מאוד, זה הרי לא מדובר. כשהוא אומר מדבר, הוא אומר, המדבר. מדבר זה לא היה כלום, לא הלכו שם, לא הלכו.

שאלה: איפה יש מדבר בארץ ישראל?

דובר 2: איפה יש מדבר בארץ ישראל?

דובר 1: והרמב״ם הוא בוודאי עיר ישנה, ומבני ברק ליפו זה לא כל כך רחוק, ולא כל כך רחוק. ושוב, ושוב, זה דווקא היה מדבר, זה בני ברק, זה עדיין מדבר.

דובר 2: אבל ברוחני, לא אמרתי שזה…

דובר 1: לא, לא אמרתי שזה הרמב״ם של החילול הקדוש ברכות, זוכר.

אבל לא, בקיצור, זה נכון, מזה אנחנו אומרים באמת שהחזון איש לא חומרא מסוג אחד, כי זה בוודאי מצטרף ביחד, כי כאן הוא עומד איפשהו באזור. קשה לומר שכאן הייתה טריטוריה נוספת.

דיון: איפה המקום של הרמב״ם?

דובר 2: איפה כן המקום של הרמב״ם?

דובר 1: גם לא קשה, זה קשה, אבל זה היה איפשהו בנגב ומשהו פעם עובר שם.

דובר 2: באמת ארץ לעבר בעשו במדבר בישראל?

דובר 1: לא, אני מתכוון למדבר סיני שהיהודים הלכו, לא, לא זה ברור.

דובר 2: ארץ לשלוח אביו אצלי הגדול שמואל נשמת ניחם. אני חושב שזה מדבר על… אני לא זוכר איך הפסוק אצלי אומר. ארץ לשלוח אביו אצלי העשר הוא שבי חלוא גדול…

דובר 1: לא לא לא, אסור להיות ארץ, אסור להיות ארץ, אסור זה ארץ, שואלים אותו מהר מאוד להכיר. חוזרים על הנחקה. פסוק בירמיהו.

דובר 2: כן, אתה צודק. זה באמרי אייך, הוא מדבר על המדבר שהיהודים הלכו שם. כשהם הלכו פעם. הוא מדבר על…

דובר 1: כן, זה הדף תורה מאוחר יותר. ליפה בעשי, לישר עבדים שם, כן? למה לא זוכרים שהקב״ה לקח את המדבר שהוא מקום כזה? הוא מדבר על המדבר שהיהודים הלכו.

דובר 2: בכל מקרה, אוקיי, אבל זה מדבר סיני, מה שלא יהיה, איפה היו היהודים? פעם היו אנשים שם בארץ ישראל.

ארץ ישראל הייתה מיושבת

דובר 1: אוקיי, אבל בנגב יש אדם כאן, אני לא יודע, הלך אחד מהמשלים שם בדימונה. דימונה זה כבר כלום רחוק יותר.

ארץ ישראל הייתה די מיושבת, כי היה עקיבא שעשו בירושלים כולם רצו לגליל. אבל היו מלחמות בגליל והלכו לחלקים אחרים. יצא שלא היה ציבור כל כך גדול, אבל היה מספיק מעבר שישיבות אחרות נעשו.

מסקנה: הלכה פרטית שאף אחד לא מקיים

דובר 1: בקיצור, מעשה הוא תמיד טוען שאם יש מקום בארץ ישראל, שהיא עיר חדשה, זה הרי עדיין אותה הלכה לכאורה. זו הלכה פרטית כזו, שאף אחד לא מקיים.