Monday, April 25, 2022 • כ״ד ניסן תשפ״ב
אלטר תיקן ומתחיל בפסוק ב לא הבנתי אם סובר שזה גירסא נכונה או כך נראה מהענין. חלוקת הפרשיות לפחות בערך חילקה נכון אפילו שבמובן רחב יותר אני לא מבין את ההתחלה פה, היה ראוי להתחיל וארא בתולדות
הרי וארא זה בכל מקרה המשך לסיפור בפרשה הקודמת
זה מעניין, נראה כאילו התחילו להעתיק את ספר יוחסין עד שהיה מספיק
זה שם מה הבעיה
זה פשוט, היה שאלה מישראל, משה סיפר להם שהוא מדבר בשם הויה אלהי אבותיהם, אבל הם טענו שהם שמעו מאבותיהם שאל שדי נגלה אליהם ולא הויה, אז השם בא ואומר כן אני זה שהייתי אל שדי ולא סיפרתי להם שמי הויה אבל זה אותו אחד
השאלה פה רק שזה לא נראה מתקשר לשיחה הקודמת, זה היה מתאים במראה הסנה בתוך השיחה של מה שמו
אבל חושב שצריכים להגיד אין מוקדם ומאוחר בכגון אלה, יש סיבות שזה מסופר באופן זה אבל לאו דווקא שכל מילה שנאמר ויאמר וכו׳ נאמר באותו שלב לפי הסדר הכרנולוגי, זה באמת מה שנאמר תוך השיחה עם הסנה, זה עוד ענין או חלק או גירסא או הסבר של אותו נקודה.
רש״י מצא איזה מדרש לקשר את זה אבל אין קשר
רק מסתמא זה נכתב באופן זה כדי שנעקוב אחרי התגברות כזו של ההבטחה, עד שזה אכן מתחיל להתקיים
יש מהלך דומה אצל אברהם, שכל הזמן ה׳ מבטיח לו הצלחה ובנים והנוסחאות מתגברות והולכות עד ה׳ פקד את שרה. אז זה משהו דומה קודם הכתוב מחריף והולך את ההבטחה ואז סוף סוף זה מתחיל לקרות
לא רמוז שום דבר על אופי התגלותי וכו׳, נודעתי זה לא מילה מוזרה הכוונה פשוטה הוא יכול להתוודעות בשם כזה ויכול בשם כזה, זה החידוש פה שהוא אותו אל בשמות שונים. שם זה כפשוטו שם, אם שואלים אותו מה שמך כיצד הוא עונה. למה זה חייב להיות יותר מזה
אם היו קוראים לי פעם יעקב ועכשיו קוראים לי יצחק מתאים שאגיד שלום אני יצחק אני זה שהכרתם בשם יעקב, זה בדיוק מה שכתוב כאן
למה נודע לפעמים בשם זה לפעמים בשם זה? יכול להיות שיש סיבות אבל בכל אופן זה לא מוסבר פה או אפילו לא רמוז
המשך השיחה לא קשור לשם זה סתם חזרה על הענין שהוא כרת איתם ברית וכו׳ והולך עכשיו להוציא את ישראל ממצרים בגלל זה
זה אפילו לא החזרה הראשונה, כבר פעמיים אמר את זה והולך להגיד את זה לפחות עוד פעמיים
בכלל זה מתרחש בעולם פוליתאיסטי שבו יש הרבה אלים והם מובחנים בשמם, יש כאן חידוש שאותו אל יכול להיות לו כמה שמות ואין להתבלבל שזה כמה אלים
זה הנוסח הכי מפורט של האמירה הזו באופן כללי, ונראה שיש כמו כח באמירת דברים באופן מפורש, בכלל דיבור שיש לו פתיחה וחתימה אני ה׳ זה כמו חלות כמו חתימה
יש גם כל מיני מובנים בידיעת שם של מישהו, וזה כבר תלוי לפי מה רוצים לפרש. בפשטות למשל אם אתה מכיר את השם שלי אתה יכול לקרוא לי ואני אענה. ובדוגמה הזו אומר למעלה זה שמי וזה זכרי, אשגבהו כי ידע שמי, שהמובן ממש פשוט אם לא יודעים את שם האל כיצד נקרא לו, כמו אם אתה לא יודע את השם של חבר שלך ואתה מחפש אותו כיצד תגיע אליו, אם הוא אומר לך את השם שלו אז אתה יכול לצעוק ‘יענקל׳ והוא ייענה לך. וככה בדיוק היו מבינים את ידיעות שמות האלים באותו זמן ויש עדיין אצל מקובלים למשל לדעת שמות מלאכים וכדומה
ולפעמים בני אדם גם יש להם יותר משם אחד, הוא בבית מכירים אותו כיענקל אבל ברחוב הוא עונה רק לשם ‘הרב הגאון׳ ולא יודעים אפילו את שמו הפרטי, שאז אם הוא מודיע למישהו שם הפרטי זה אומר אתה יכול לקרוא אלי אפילו כשאני בפיגמה, משהו כזה. וככה אפשר שהיו מבינים שמות נסתרים של האל שהיו נסתרים ואז נתגלה לישראל שם יותר טוב.
ועכשיו אפשר להגיד כל מיני תאלוגיות אם רוצים, רק עד כאן קרוב לקריאה פשוטה
יש לנו יותר מדי המשגות על האל שלא מאפשרים לנו להבין פשט
לא חייבים, הכל הכי פשוט, הרי רוצים לדעת מי נתן לאדם השם אדם וכו׳
לגבי שינויי שמות זה פרקטיקה מקובלת
כשאדם מקבל פטרון הוא נותן לו שם, כמו פרעה קורא ליוסף שם חדש
כך השם כאילו לקח את אברהם אז נתן לו שם חדש
בימינו במערב לרוב נותנים רק תארים ולא שמות ממש, אם שליט נותן לאדם גדולה אומר שמך ייקרא הרב הגדול וכו׳, אבל במזרח עדיין מקובל וכך היה מקובל בזמן התורה לתת שם, אתה תהיה שרה לא שרי, וכדומה
רק אנחנו מאמינים שהשם בוחן ליבות וכדומה אז מה אכפת לו אם אומרים השם הנכון הוא יודע כבר לבד, אבל לא כתוב פה שהשם בוחן ליבות כתוב להיפך וגם לדעתנו זה לא באמת פתור מבחינה תאלוגית
כי יש לו תפקיד חדש לא מתאים לקרוא לו כמו שקוראים לבייבי
הוא איש אחר כאילו אפשר לומר
;שהרי אם זה קושיא אז למה צריך בכלל להתפלל השם יודע.. מה שיהיה התירוץ על זה יהיה התירוץ גם למה צריך השם הנכון.. או תירוץ קרוב
למה יש לבני אדם שמות פרטיים, כדי להבחין בינם לבין אחרים בשפה
כך רוצים להבחין בין אותו האיש בתפקיד זה לאותו איש בלי התפקיד
הנה גם בימינו אנשים או בעיקר נשים משנים את שמם בנישואין ולהיפך
מה ההבדל בין תואר לשם זה בדיוק אותו דבר, זה הבדל במנהג
מה שונה, מי החליט ששוננה
מי החליט שיש כזה דבר שם העצם
בפועל קוראים לו כך ולא אחרת ואם הוא בתפקיד יאמר אני לא סתם שעיה אני דוקטור שעיה זה השם שלי פה
אין כזה דבר שם עצם לאדם בנפרד מתפקיד או איך שקוראים לו, ואין שום סיבה שיהיה. אני גם לא יודע מה זה ‘מהות שלך׳. מה שאתה עושה אני יודע..
וודאי שהוא נראה, הוא רוכב במרכבת המשנה הוא לא איזה יוסף
כשהוא היה בבית הוא באמת נשאר יוסף וכך קראו לו החברים הישנים שלו
בכלל אין כזה דבר ‘שם אמיתי׳, שם זה מה שקוראים לך… בהלכה אם מישהו משנה השם שלו אז כותבים השם החדש בגט.. רק אם מישהו מעיר אחר יזכור אותו בשם הקודם נהיה בעיה כי לא יכירו אותו ולא ידעו מיהו, וכדומה
למה נראה לך, שם זה כאן נקרא לך ככה, זה מיד התפקיד אם אדם לא היה צריך לדבר עם אחרים לא היה צריך שם..
אגב ראיתי הגרא טוען שכולם טועים מה הם ד לשונות של גאולה. תמיד אומרים והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי אבל הוא אומר אם כן למה לא ולקחתי והייתי והבאתי. ןוגם מה הקשר לקחתי אל הגאולה. אלא לדעתו 4 לשונות זה1 – והוצאתי – מתחת סבלות. 2 והצלתי – מעבודתם. 3 – וגאלתי – זברוע נטויה. 4 – וגאלתי – ובשפטים גדולים.
חלילה הוא לא יוסף, אני לא יודע מה לא מובן פה
מסתמא יש פירושים יש כאלה שפשוטים למשל נקרא האל בית אל כי נגלה בבית אל, ויש שלא כתוב
זה להיפך הרי, שם הוא תמיד התפקיד או לפעמים קצת מקרי כי ככה או ככה
הוא היה פעם שדי כי ככה קראו לו בזמן האבות
בוודאי, התפקיד של השם שיקראו לה פייגי ותענה..
כתוב בתורה, מה פירוש
זה לא הפשט
אם אף אחד לא שמע את השם לפני איזה מין הודעה זו
אני אל שדי כלומר אני זה ששמעת עלי שיש אל שדי
זה לא סתם מילים של נונסנס
לא תמיד כתוב כך גם אצל בני אדם ולא כל בני אדם יודעים למה קוראים להם או לבניהם כך או כך…
אני יודע למה קראו לו כך? אפשר לפרש מה שרוצים
לא כתוב ואין לאף אחד מושג
אבל אני לא חושב שכאשר אומרים אני אל שדי ואני הוהי שמדברים על אופי
זה מה שאני מנסה להגיד פה כל הזמן
זה פשוט זיהוי שאני אותו אחד
עכשיו בלי קשר יכול להיות שיש סיבה שקראו לו כך כי ראו בו אופי כזה או אחר
אבל ההודעה פה פשוט אומרת מי הוא, ואין שום סיבה נורמלית להמציא שזה אופי, אם היה אופי היה יכול להגיד את זה
לא גם זה לא
הוא גם לא שינה פה את השם שלו
זה אמרתי להסביר מה שקרא לאברם בשם חדש
למה להניח שה׳ לא יכול לדבר כמו איש נורמלי, הייתי במידה הזו בזמן אבות ועכשיו אני במידה אחרת. אם מדבר על השם אז הוא מדבר על השם
בנפרד ממה שכתוב כאן אפשר לשאול למה באמת קראו לו אז כך ועכשיו כך, או למה לא יכול בכלל להגיד אני אל שדי, אבל זה פשוט כי בסביבת משה כבר קראו לו כך, הכתוב הזה בא ליישב סתירה
התכוונתי השם לא שינה לעצמו את השם בפרשת וארא שאתם מדמים לאברם
שם זה לא מידה זה פשוט שם, לפעמים זה ניתן בגלל מידה לפעמים בגלל קוריוז של אימא לפעמים בגלל שהתלתלים שלך הזכירו למישהו משהו,
לא כתוב דבר כזה
זה המצאה
שהוא עכשיו מציג עצמו בשם חדש
וזה לא מה שכתוב
כתוב בדיוק להיפך, הגיע אל בשם הויה ואמר שלום אני הויה
זה לא חידוש, היה תמיד אל כזה, כבר מימות אנוש לפחות
ואז משה או מישהו תמה מה אתה אומר אתה שדיברת לאבות
הרי שם היה מישהו אל שדי
אז הוא עונה לא, אני אותו אחד
מה אתה רוצה פה, הוא גם לא המציא פה את השם אל שדי, הוא פשוט נגלה והזדהה בפניו
הויה זה כותב התורה שכבר יודע מה שכתוב בפרשת וארא שזה אותו אחד
לעולם לא, דווקא פעם אחת כן אבל אתה כל הזמן מדמיין שהוא מציג עצמו
לא נכון, או לפחות פה די מפורש שלא
ואם כתוב ככה מסתמא התירוץ הוא שזה כתוב בצורה אנכרוניסטית
כן אבל זה סתירה חזיתית עם הכתוב כאן ושמי הויה לא נודעתי, והתירוץ הפשוט שלפעמים משה כשכתב התורה החליף השם לפי מה שהוא היה מכיר
מה הסדר, אני פשוט אומר שאם כתוב שלום אני פלוני המכונה פעם פלוני שהכוונה כפשוטו, ואין צריך להמציא שזה צפנים אני החלטתי להתנהג באופן פלוני
ואין שום מקום שכתוב נגד זה, אדרבה, תמיד שם זה כפשוטו שם
יכול להיות אבל מה הקשר לפה
גם שם כולם הוזים את זה, מה יכול להיות יותר פשוט מזה שהתגלה אל לא מוכר אז הוא שואל מי אתה, מה השם שלך, איזה אל אתה
אתה כל הזמן מניח כאילו הכל יודעים שיש השם אחד וכו׳
זה לא נכון לא תמיד יש הסבר, אבל מה הקשר, בוודאי לפעמים אנשעים שמות עם הסבר, זה עדיין לא אומר שאם אני אומר את השם שאני מתכון להסבר.. להיפך
אבל איך יודעים שהוא שדי, והוא דווקא לא
איך אתה יודע שזה אותו שהגיע לאברם שהגיע גם לסנה
אדרבה יש לי קושיא הוא די במפורש אמר שהוא מישהו אחר
רק בפרשת וארא יישב את הסתירה
נו אז הוא שקרן גנב את ההבטחות של מישהו אחר
אם אני בא ואומר אני יוסף בן שמעון שנתתי גט לאשתי אתמול וכולם יודעים שזה היה יעקב בן שלמה אז מה זה..
מה הקשר לאותות, הם לא מראים שהוא אותו שהבטיח לאברהם
כי הוא באמת לא שקרן…
כן זה מה שאני מפרש מהרגע הראשון, שהוא אומר שהוא אותו אחד
אל תחשבו שאני אל חדש
כי הוא כבר לא אוהב את השם הזה, ביזו אותו יותר מדי פעמים בשם הזה וזה נמאס לו
או איזה טעם אחר, אני לא יודע
אפשר להמציא מה שרוצים
במצרית הויה נשמע יותר יפה משדי שעושה סנס רק בכנענית
אני לא יודע לא למה נקרא אז שדי ולא למה נקרא פה הויה, אני רק אומר שהכתוב לא מדבר על הלמה הזה בכלל..
היא לא מינמליסטית יותר, היא מסבירה הרבה
כי לדעתי הכתוב ממש עושה סנס
ואילו לדעתך זה מתכוון לומר משהו שלא כתוב בו בדרך של צופן או משהו
כי אתה משוחד ממונותאיזם שבעולם שלך לשאול איזה אל זה לא עושה סנס
אבל אתה שוכח שמשה חי בעולם שהשאלה הראשונה למי שפגש אל זה כן איזה, מה שמו
גם לדעתי הכתוב בא לאחד ולא להפריד כמו בפירוש לשך
הוא אומר חידוש גדול הרבה יותר מהתורות של תכונות שונות,
הוא אומר שאותו אל יש לו כמה שמות וזה לא בעיה שפה נקרא כך ושם כך
כלומר בדיוק להיפך
כתוב פה ששני השמות אומרות אותו דבר
אותו הבטחה של האבות וכו׳ שהם הכירו בשם שדי הוא אותו דבר שבו יוציא אותם ממצרים
אני לא רואה פה שמזכיר שני תכונות להיפך מזכיר הבטחה אחת וברית אחד
הרי גם בסיפור שהוא מספר זה אותו סיפור
ומסתמא אם יש לשמות מובן אז הם בערך אותו מובן, לשונות של תוקף או אלוהות
שיקיים ההבטחה להיות להם לאלהים, אלהים זה גם תפקיד, הכוונה מנהיג או נעבד או משהו
וידעתם אין פירושו to know, זה לא הודעת אינפורמציה
זה יותר כמו תראו, או ענין של הנהגה
מתי
, להנהיג אותם לגלות זה לא להנהיג…
ולא קיים
להיות לאלהים זה לא מיסטיקה, הכוונה לעזור וכדומה
ההבטחה היתה בפירוש על העתיד
זה הרי מה שכתוב כאן, שאותו הבטחה מחייבת אותו לעזור עכשיו
כמו שמתיך אלהים לפרעה..
Tuesday, April 26, 2022 • כ״ה ניסן תשפ״ב
אני אוהב הפירוש מלשון די, שדי לו בעצמו, שאומר לעולם די, שיש די באלוהותו לכל בריה
אבל זה בטח דרש בעלמא