Wednesday, October 31, 2018 • כ״ב חשון תשע״ט
מעניין. לא מכיר מספיק כיצד זה עובד..
Thursday, November 01, 2018 • כ״ג חשון תשע״ט
ראיתי איזה דקומנטרי עליהם בנטפליקס לאחרונה והיה נראה לי שזה מין דת חילונית כלומר דאיסטית של האנלייטנמנט
כלומר זה לאנשים שאוהבים את האסתטיקה של הקתוליות אבל לא מתאים להם בגלל זה להגיד שהאל עיבר בתולה…
למען האמת אני מזדהה עם הרעיון, תמיד זה נראה לי טיפשי שאם אני רוצה להיות משכיל מערבי צריך להפסיק ללבוש שטריימל ובעקיטשע יפים וללבוש תמיד ג׳ינס משעממים. למה אי אפשר ללכת עם תלבושת ססגונית ולהיות חכמים .. כאילו מה הקשר זה סתם טיפשות..
יש כזה מגמה למשל שאפיפיור שנחשב מתקדם צריך למעט את הדברים היפים ולהפסיק ללבוש כתר ונעליים מזהב וכדו׳. בנדיקט היה נחשב ריאקציונר כי הוא אהב את הרעבישע מלבושים של ימי הביניים.. מה הקשר..
או הגערער רבי חושב שהוא חכם כי הוא לובש גרביים שחורות ולא הולך עם בגדי שיראין כמו סבא שלו.
כי הוא אמת ופשטות…
מה הקשר בין אותנטיות לבין להתלבש גרוע נשגב מבינתי
Wednesday, May 25, 2022 • כ״ד אייר תשפ״ב
כן, זה נראה נכון, עכשיו תסביר לפי זה מה הפירוש למשל וכי תזבחו זבח תודה לרצונכם תזבחו, ומה פירוש פה
פרק כט
אחר שהוקדשו הכהנים על ידי הבגדים גם נאמר סדר הקדשתם במילואים, שאלה הם שני דרכים או חלקים של קידוש הכהנים. משוח בשמן ומרובה בגדים.
ולכן זה שייך לפרשיות אלה כי אינו ענין של קרבנות וכדומה אלא ענין של הקדשת הכהנים וגם המשכן בכלל
על סדר הפרק כט –
כמו תחילת תרומה (ועוד פרשיות) זה מתחיל עם רשימת מכולת. תלך ותביא פר ואילים ולחם וכו׳. ותשים הכל בסל, ואז נזכר שזה לא מסתדר כי הפר והאילים לא נכנסים לסל אז הוסיף, ואת הפר ואת שני האילים, הם לא בסל כמובן רק השאר בסל.
ואז, תביא גם את אהרן ואת בניו. כאמור עיקר הפרשה הוא הקדשת הכהנים גופא, אז כשם שיש כמין מעמד של הבאת הקרבנות יש גם מעמד של הבאת אהרן ובניו, והלבשתם ומשיחתם וקידושם.
יש על זה מעשה חסידי את לא מכירה… שפעם איזה צדיק נראה לי ר׳ שמעלקע מניקלשבורג אמר שירת הים בכזה התלהבות והוא גר בניקלשבורג אז כל הייקים שם ממש הרגישו שהם עוברים את הים והרימו את הבגדים שלהם שלא יירטבו.
אז כיצד מקדשים כהנים? קודם כל רוחצים אותם (טובלים אותם? עכפ זה אותו נקודה).
אחרי זה יש מעמד הלבשה. זה לא סתם לובשים מלבישים אותם. אין לנו כמעט טקסים כאלה אולי אלה שהרבי מלביש לחתן את השטריימל.. פעם צפיתי באיזה כומר נוצרי מתכונן לתפלתו יש להם ממש מעמד כזה של לבישת הבגדים איזה גבאי נותן לו את המעיל ואת הגארטל וכו ועל כל חפץ אומרים איזה תחינה ומצטלבים וכו׳, בערך ככה זה עבד
מסתמא באופן כללי לומדים פה, קודם כתונת ועליו מעיל ועליו אפוד וחושן ואז חוגרים את חשב האפוד, מה שזה לא יהיה (רשי אומר חגורה, אולי, לא יודע). ואז שמים מצפנת ואז נזר הקודש, די ברור שהציץ הוא מין כתר או משהו
ואז על הראש שמים שמן, יכול להיות הכוונה בעצם על המצח? לא יודע איך בדיוק. עכפ גם זה מנהג שאבד מאתנו אבל אז זה היה דבר נורמלי של כבוד כזה לשים שמן על ראש מישהו, היה להם מנהגי הייגינה שונים, כידוע יש עוד סיפור בריהח של איזה אשה שפכה בקבוק שלם של שמן יקר על ראשו, גם בחזל עוד מוצאים את זה, לא יודע אם זה בדיוק אותו דבר אבל משהו כזה, זה היה דבר נורמלי..
ואז בניו ויש להם רק כתונת ואבנט (המכנסיים לא נזכרים לא פה ולא שם, מסתמא כבר היו לבושים בזה מעצמם זה לא לבוש כבוד), הוא מוסיף ‘אהרן ובניו׳ כי בעצם שכח להגיד למעלה שגם לאהרן היה אבנט, ואולי באמת לא היה לו, גם למעלה זה נראה ככה, לא יודע. או שאפשר ללמוד מזה הסדר שהיה ככה משום מה.
בתהלים.. השמן הטוב על הראש יורד על הזקן
יכול להיות שפכו הרבה, זה מריח טוב, זה לא שמן זית שפכו זה בעצם בשמים
עכשיו שסיימו עם הכהנים הולכים לעשות את הקרבנות. מה התפקיד של קרבנות אלה? יש פר חטאת שנשרף בחוץ, זה סוג של חטאת כיפורים כמו שכתוב להלן, צריך להבין ההיגיון שלו
זה בעצם לכפר על המזבח, גם פר יום הכיפורים יש לו אותו תפקיד
שמן זה טוב לשער.. לא היה אז שמפו…
זה להקדיש בפעם ראשונה לאו דווקא כי חטאו
הdediction
אולי להוציא אותו מחול לקודש כאילו
אבל הפר חטאת הראשון זה אותו שכתוב להלן להקריב שבעת ימים? או שיש בעצם שמונה פרים?
דם לא היה נחשב לכלוך באותם הימים, ככה חייבים להבין
גם בזמננו למשל אפשר לראות שאיזה ליטוואק או משהו יזדעזע כיצד חסידים חוטפים שיריים וכדומה, זה ענייני מנהג שלא עוברים הקשר..
יכול להיות שזה מדבר על סוג דם אחר גם
נו אבל זה לא היה נתפס כמין נס שמנקים על ידי לכלוך
יותר כמו שרואים בנדה
ההיגיון הוא בעצם פשוט כי דם הוא חומר החיים הדם הוא הנפש, אז מתאים שמטהרים על ידי יותר חיים.
מה קורה בסיום הפרשה? איך זה עובר לקרבן תמיד?
פה זה הר סיני?
גם משמע מזה שזהו גמר הפרשה, ומה עם כל הפרשיות שאחריו.ת
פתאום נראה לי שספר שמות הוא הספר שאני הכי פחות מבין
זה קושיא פרטית, אבל תמיד חשבתי שספר שמות פחות או יותר מובן לי הסיפור, התירוץ של נריה הוא כבר רמבן אבל היום פתאום נראה לי שלא יודע בכלל מתחילה ועד סוף מה קורה
אין לי שאלת חכם
זה הבעיה
סתם ספר לא מובן
או שאני סתם עם הארץ
לא יודע לומדים את זה יותר מדאי פעמים ושוכחים שזה לא מובן
ונקדש בכבודי בפשטות זה (כך בערך אלטר אומר) שבאמת מה שמקדש את המזבח הוא הופעת הכבוד. אפשר לומר כאילו אל תחשוב שהדם והשמן וכו׳ באמת מקדשים כפי שכתוב, זה רק כבוד ה׳. אבל אני לא חושב שזה שלילה כזו, אלא פשוט באמת מטרת כל זה הוא לקדש את המשכן והמזבח בכבודי, ולכן מסיים שוב וקדשתי את אהל מועד וכו כל הרשימה הכל מתקדש בסוף על ידי הופעת הכבוד
במילים אחרות כל מעשי ההקדשה הם בעצם להכניס את השכינה לתוך המשכן אחרת מה שווה המשכן
לפי זה יהיה משמע שגם קרבן התמיד הקבוע (וגם נרות וקטורת הקבועים) הם סוג של לוודא המשכת השראת השכינה במקדש כל יום