אודות
תרומה / חברות

שמות כח – דברים מקבוצת הדיון

Tuesday, October 30, 2018 • כ״א חשון תשע״ט

אפשר לקרוא את הפתיחות של פיוטי עבוד


עבודה של יום כיפור שמנסה לתאר את האישיות של הכהן גדול

רק הרוזישנער היה לו השגה בזה בדורות האחרונים..

לא רק זה. הקרבנות היו בחצר.

שכחתי להעיר אתמות. אני לא יודע אם יש מקביל לבנין הזה במקדשים אחרים.

מסתמא יש בזה הגיון שהמזבח יש עשן וכו׳ אז הוא בחוץ.

אבל הציור הוא שהמזבח שבו כל הקרבנות והכל, גם השירה, הוא עומד בחצר.

זה רק כמו פתח ומבוא.

הקדש עצמו זה פשוט החדר של השכינה. שם יש לה כסא שלחן מנורה מטה דהיינו ארון. יש מזבח קטורת לעשות ריח נעים. אבל זה פשוט הצגה שקטה כזו לא עובדים שם את השם בקול רעש גדול פשוט הוא גר שם בשקט.

כתוב בקבלה שגם בגדי לבן בשבת מכפרים ככה, צריך ללמוד את זה כשמתלבשים בבגדי שבת מה זה עושה.

וצריך חכמי לב שיעשו את הבגדים

חכמי לב פירוש אמנים

כלומר לא צריך אנשים שמבינים לפעול לפי הוראות צריך אנשים שיש להם גם לב


לכן אני לא מסכים לרוב הציורים שנדפסים כי הם לא של חכמי לב..


הוא מתחיל עם החושן. שהיה איזה מכשיר של נבואה או רוח הקודש.

צריך להבין כל זה.


לאו דווקא כהן גדול כל כהן יכול להדליק לפי הלכה.

כתוב בבואם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח. זה שני הדברים.

אבל נכנסים לשם במין יראת הכבוד. למזבח נגשים להקריב. וגם זר נכנס. אל אהל מועד באים. וצריך טקס שלם כיצד לבוא.

פוסעים שם בדרך ארץ בתנועות איטיות. ואם לא נזהרים בכבוד מתים זה לא משחק.


אפשר שהפעמונים של המעיל הם גם פועלים מין תנועה זהירה כזו. כשאתה לובש בגד עם פעמון אתה לא יכול לרוץ . אתה פוסע מעדנים.

לעיל למדנו שלא יעלו במעלות על המזבח. זה לא ראוי כי לא תגלה ערוותך. הכל קורה שם בסלאו מושין כזה.


אם ייכנס בלב גס ימות

על פי פשט זה כביכול מודיע לשכינה שהוא נכנס

כמו דפיקה בדלת

בחבד נוהגים כשנכנסים לאהל של הרבי דופקים מקודם

זה מין דרך ארץ כזה, אפילו שהרבי הנפטר מסתמא לא צריך שידפקו במה הוא עסוק..


זה דומה למה שביארתי על השופר, רק הרבה יותר עדין


כן.

ברית מנוחה תיאר שבעבודת יום כיפור אם לא הלך העבודה היה הכהן מנענע את הפעמונים שיתפללו עליו

זה לא מתאים להלכה כי לא נכנס בבגדי זהב אבל וואטאבר…

הקתולים עדיין נכנסים ככה למזבח שלהם עם פעמונים כאלה ושמים קטורת. תראו ביוטיוב אני חושב שזה ציור קצת לעניין..


כל מיסה יש קטורת

פעם הייתי באיזה מקום בירושלים והסתכלתי כיצד הכומר מתלבש בבגדי כהונה שלו לפני העבודה עם טקס שלם…


אבל רק הרוזינער ידע לכפר עוונות עם בעקיטשע יפה


כמו קמיע. ?

אבל יש פה יותר מזה. שאהרן נושא את שמותם לפני השם

והוא נושא עונם בציץ

הציץ זה כמו מקביל של תפילין שלנו


לפי חזל

גם במשכן?

הוא לא יכול להיכנס


כן זה נשמע מוזר


למה הם רוצים ככה


לא ראית אף פעם procession קתולי עם כל הסדר?

https://youtu.be/sdWZWDqhCdA

Tuesday, May 24, 2022 • כ״ג אייר תשפ״ב

אתה הולך בדרך הפוך הכל היה צריך להיות מרובע רק יש סיבות שהשאר לא, אינטואיטיבית זה הפוך..

לכאורה, זה מה שנקרא אחר כך במה

חייב להיות שהרשת איכשהו מחזקת את המזבח בגלל הבדים, באמת לא הבנתי כיצד ייתכן

ריבוע לאפוקי עיגול לא קשה גם רוב בתי בני אדם מרובעים. הרבה יותר קל לבנות

לגבי הכיור מסתבר, לגבי מזבח הקטורת זה חידוש. אפשר. באמת צריך להבין ענין הקטורת יותר.

הוא אומר שהיו עוד דברים מנחושת, שלא נמנו מקודם. יתדות וכדומה


כי משמעות כל הפרשה שם שזה אפשרי בכל מקום.

זה שלא מצאו הבמות של אדמה בלבד זה פשוט כי זה לא מחזיק…

אבל במה = חתיכת אדמה מוגבהת, הר קטנטן


ככה נראה לי, בכל מקרה לקרוא למזבח נחושת מזבח אדמה בגלל שממולא מבפנים נראה מאד רחוק

במה זה לא מקום מוגבה? ככה תמיד משמע לי,


כן, אז למה לקרוא לזה מזבח אדמה. ובכלל לא מוזכר פה אדמה.

הוא מזבח עצי שיטים מצופה נחושת, כך מפורש


מה ההכרח, זה תלוי כמה עבה העץ והנחושת?


מסתמא היה דף למעלה, מה הבעיה?


לא יודע באמת חסר פה בכלל פרטים כיצד נראה המזבח, זה כמט כמו האפוד.. כל מיני פרטים אבל לא הוראות כיצד לבנות..

למשל הוא מניח שאנחנו יודעים כבר מה זה קרנות וכיצד עושים אותם

ואני לא יודע..


השאלה מה פירוש נבוב לוחות עוד דבר שאני לא יודע

נבוב = חלול?

ולוחות?


כבר יש לי שיטה.. אני באמת לא יודע.. חסר פה המון מידע בפסוקים..

ראיתי מישהו מפרש כל פעם שכתוב ‘כאשר הראה אותך׳ הכוונה שהכתוב מכיר בכך שבעצם לא הסביר לך כלום כיצד לעשות את זה.. אז אחרי כל הפירוטים הוא אומר נו כמו בתמונה שראית… ככה אצל המנורה וככה אצל המזבח..

אבל מסתמא באמת אם היינו שכיחים אצל מזבחות היינו מבינים את ההוראות


ההנחה פה הוא למשל שיש שש שיטות כיצד לעשות מזבח והכתוב במילה אחת אומר תעשה כמו שיטה 4.5 נבוב לוחות וכו׳.. כמו אם אני שולח את הילד שלי לחנות לקנות חלב ואני אומר תקנה את הכחול.. אם עוד אלפיים שנה מישהו יתמה לפרש מה זה חלב כחול יהיו על זה המון דרושים ופשוט לא ידעו..


התכוונה מרובע לאפוקי עגול, שכחתי כבר את המונחים בגיאומטריה לזה… לא מרובע לאפוקי מלבן, זה דווקא גם שכיח


right angels..

טבעי לבני אדם לבנות ככה..

בטבע דווקא זה לא טבעי, כמאמר הירושלמי אין מרובע בבריאה

angles לא מלאכים 🙂


המקדש השני גם היה מלבן נכון? ושל יחזקאל הוא כן מרובע?


אה המקדש תמיד נשאר מלבן בגלל הקדש וקדש הקדשים שהם שני ריבועים


למה 3


המשכן לא ככה


איפה כתוב ככה


איך זה עולה, לי עולה שכל אחד 15


אורך יריעות המשכן 28, ויש עשר יריעות רחבות 4 = 28* 40. בחצי של היריעות יש לולאות, דהיינו כל חצי הוא 20 * 28. הפרוכת נמצא תחת הלולאות היינו בחצי המשכן – 20 אמות לקודש ו20 לקדש הקדשים.


זה המצאה לא כתוב ככה כתוב להיפך

גם לא יודע מי סיפר לכם שהקרשים היו צמודים זה לזה

לדעתי המשכן היה ב ריבועים של 20 * 20


הפסוק המדבר על העודף בפירוש מדבר על יריעות האוהל שהיה להם עוד אחד עודף ולא על המשכן


כן אמרו לנו, משכן = יריעות

וכל ילד יודע שאהל או משכן זה לא משהו עם קרשים צמודים

היית פעם באהל?


מה קשה בזה


לא צריכים אותו מספר עמודים בכל מקום,


גם יכול להיות שהיה יותר רחב, אני רק יודע שהיה ארוך 20, הרוחב לא מפורש

כלומר היריעה היה ברוחב 28, אבל לא מפורש כמה צריכים בצד

יש לך מנעד מ20 עד 28

או יותר צר, לא יודע

אפשר שהיה יותר צר ואז מובן למה צריכים את היריעה השנית לכסות את אחורי המשכן

או להיפך שהיה רחב 28 ובצדדים היה יורד רק אמה אחת מכל צד כפי פשט הכתוב והאמה מזה והאמה מזה וכו׳


קרשים צמודים זה הזוי בשביל תיאור אהל/משכן, אתה צריך הלא להודות בזה..


כי כל האהלים בעולם מימות אברהם אבינו עד היום עובדים ככה


לפי התמונות זה ממש בנוי כפול, פעם אחת עם קרשים ופעם שנית עם יריעות.


ויש כל כך טורח לשים זהב על הקרשים ואף אחד לא רואה אותם

וכו׳


כתוב למשל יהיה סרוח על אחורי המשכן לכסותו


וזה לא מכסה כלום אם כבר יש שם מלא קרשים


הנה מישהו מתקרב אלי..


נכון אבל זה כבר יותר הגיוני איך שדמיין את היריעות


יכול להיות ששלמה חשב כמוך… זה לא ראיה על מה שמשה חשב..


זה לשיטתך שהוא ראה את המשכן של משה, שכחתי פעם התווכחנו על זה 🙂


באמת יש משהו נורא מוזר שהסיפור של היריעות והסיפור של הקרשים אף פעם לא מתחברים בכתוב

הכי הרבה בפרשיות ההמשך זה נקרא קרשים למשכן, וכתוב ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וכו׳


כבר העירו שם המפרשים שהסדר המתואר לא הגיוני

אני הולך לטוות לי עוד קונספירציות פה..


נו אבל אין עדיין עמודים בכלל


הכל יכול להיות, אני בדעתי שעיקר חסר מן הספר


המשל הזה הוא התירוץ לכל השאלות מסוג הכתוב דילג על פרט חשוב וכו׳


דווקא מי שחושב שאפשר ללמוד מן הכתובים כאן כיצד לבנות את המשכן, עליו הראיה


אני באמת יש לי פה נגיעה שכל המשכן נראה לי מדי דחוס… ובאמת זה סתם, כי ההעדפות האסתטיות שלי לא דווקא זהות לזה של משה רבינו..


ובאמת המקדשים במצרים העתיקה רובם בכוונה יוצרים תחושה של דוחס


נזכרתי שזה גמרא מפורשת שהדיונים אודות פרשיות אלה הם ללימוד בלבד ולא להלכה

יומא ה, ב

כיצד הלבישן כיצד הלבישן מאי דהוה הוה אלא כיצד מלבישן לעתיד לבוא לעתיד לבוא נמי לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם אלא כיצד הלבישן למיסבר קראי


טוב צריכים להתקדם לבגדי כהונה..

מעניין שיש עוד דבר רבוע וזה החשן


בכללות בגדי כהונה עוד פחות מובנים מה הם, רש״י ושאר המפרשים פחות או יותר הודו שהם ממציאים מליבם כיצד הם נראים

מעיל וכתונת ומכנסיים אנחנו יודעים מה הם.. כן אפשר להגיד על מצנפת ואבנט שלפחות יודעים מה התפקיד של לבוש כזה, גם אם לא יודעים כיצד היה עשוי

אבל חשן ואפוד וציץ ואורים ותומים זה פשוט מילים בלי פשר, לאף אחד אין מושג מה זה בכלל

אז מנסים לדייק מכל מיני רמזים אם יש לזה שיעור ככה וככה ויש לזה שרשרת ומשבצת אולי ככה ואולי ככה, אבל זה המצאות בעלמא

התפקיד של בגדי כהונה נראה שהכתוב יותר משתדל להסביר מאשר תפקיד כלי המשכן, שפחות או יותר אפשר להבין הארון למקום השכינה והמנורה לאור והשולחן לא כתוב למה המזבח להקריב קרבנות וכו׳

ואילו בגדי כהונה יש הרבה פסוקים להסביר הרעיון שלהם, לכבוד ולתפארת, לכהנו לי, והזכרה של קירבת אהרן ואמירה לחכמי לב, משמע שזה משהו שהיה פחות מובן

אפילו שמסתמא כהני כל המקדשים בכל מקום יש להם תלבושת מסוימת

זה נראה לאפוקי שלא תחשבו שזה איזה בגדי מלכות לפאר את אהרן, שזה בגדי קודש, זה בגדים שמשרים את השכינה או מכבדים את השכינה השורה על עבודת הכהנים, בגדים טקסיים לא בגדים תועלתניים

וכן יש משהו שהוא נושא את שמות בני ישראל לזכרון, באפוד ובחושן

ובציץ שהוא לרצון

עוד מילים שלא יודע מה הם, מה זה לרצון, מה זה לזכרון

לזכרון אולי מלשון תפלה כמו יעלה זכרוננו, ונדכרתם לפני ה׳ אלהיכם

לרצון כתוב הרבה פעמים אצל הקרבנות ויש כל מיני מדרשים והפשט אני עוד לא יודע, תמיד אומרים לרצות לכפר אבל זה לא אותו מילה..

אבל אולי כן לכפר כי כתוב לידו ונשא את עון הקדשים

היחידים שאני מבין תפקידם זה המעיל שהוא ונשמע קולו בבואו אל הקודש, שזה ענין כבוד כמו לדפוק בדלת לפני שנכנסים

והמכנסים שזה לכסות בשר ערוה, כמו שכתוב ולא תגלה ערותך עליו,

ושני אלה הם לכבד את הקודש לעומת הכהנים שמסובבים שם

כי זה לא פשוט ליכנס למקדש וכו׳, צריך בזה עצמו לכפר. ואולי זה גם עון הקדשים שתמיד יכול להיות איזה חשש שלא כהוגן וצריך לכפר זה הציץ

החשן והאפוד נראה עוד יותר רחב מהקדשים, זה בכללות על מעשי ישראל או משפטם

משפט מסתמא הכוונה יותר רחב לא רק צדק ומשפט, אלא באופן כללי הנהגה, כמו שכתוב ה׳ שופטנו, או תקופת השופטים, זה לא רק לדין באופן כללי הנהגה נקרא כך