יעקב מדבר על אחרית הימים, דהיינו הימים שישבו ישראל בארצם. הדבר הכי מעניין בברכותיו שהוא מדלג על גלות מצרים בכלל. הרי הוא בפירוש מדבר מה יהיה בהמשך הזמן ושכח בכלל להגיד שיעלו ממצרים אחרי שעל זה הבטיחו ה’ בפירוש? תמוה ביותר. אולי לזה התכוון רשי שנתעלם ממנו הקץ אבל אין זה כפי פשוטו.
זה נראה שבימיו של יעקב בכלל לא חשבו עוד שיהיה גלות. יעקב הניח שבאיזה שלב יחזרו לארץ כנען ויקחו את המקומות ששייכים להם אשר לקחתי מיד האמורי. בקבר אשר כריתי לי. וכו’. כל זה מניח המשכיות בין קניות וכיבושי האבות לבין ישיבת הבנים בארץ כנען. המשכיות שלא קרתה בפועל כי גלות מצרים התערב באמצע. יעקב הבין את ההבטחה אנכי אעלך גם עלה כמתייחס לגופו בלבד, שכך מורה המשך הפסוק ויוסף ישית ידו על עיניך, וזה אכן התקיים על ידי שהשביע את יוסף. הוא לא העלה בדעתו שיצטרכו להבטחה זו ממש לצאת ממצרים בכלל.
במיתת יוסף בסוף הפרשה כנראה כבר הבינו שהעסק פחות פשוט ויוסף יודע שלא יוכל לצוות מה שציווה אביו והוא אומר פקד יפקד אלהים אתכם וכו’. יוסף כבר פירש מחדש את ההבטחה ואנכי אעלך כמתייחס לכלל העם אחרי גלות שישתעבדו בהם מצרים. אפילו שבזמן יוסף עוד לא היה גלות ממש מכל מקום נראה שהוא הבין יותר טוב שהשתקעו שם ויהיה קשה לצאת. ויצטרכו בכלל לכבוש הכל מחדש על ידי יהושע ובפועל לא ניתן ליוסף שכם מצד לקיחת יעקב ואפילו חברון היו צריכים לכבוש מחדש ככתוב.